מאת:

התפרסם בתאריך:

11/10/2021

יש לי התלבטויות קשות בקשר לעבודתי

שאלה מקטגוריה:

יש לי התלבטויות קשות בקשר לעבודתי. האם להמשיך. ומה בעצם עשיתי לעצמי. תמיד התעקשתי ועמדתי על כך שאין מושג של עבודה לפני התפילה ואין מושג של תפילה לפני הנץ ואין מושג של לצאת לפני סוף התפילה. או להתפלל באוטובוס בדרך לעבודה. דבר ראשון אני יהודי ורק אחרי כן אני בעל ואבא שמשתדל לעזור קצת בפרנסת הבית. ודחיתי הצעות עבודה מסויימות בגלל שבחורף לא שייך להתפלל לפני כן. זה הרי לפני הנץ המאוחר בחורף. וגם כשמצאתי משהו מתאים וכולם התפללו בדרך אני הגעתי מוכן. זכיתי ובמשך הרבה שנים ועד ערב חג הסוכות האחרון עבדתי בעבודה משרדית שלא דרש ממני את כל אלו. היו אמנם דברים שלא אהבתי שם. היו מטלות שלא נראה לי שהייתי חייב לעשות כמו דרישת המנהל שאסע לבנק מדי פעם בפעם ע"מ לבצע הפקדות בבנק מרוחק, נסיעה של כעשרים דקות כל כיוון שהייתי עושה בחוסר ברירה לאחר שעות העבודה ועל חשבוני הן מבחינת זמני הפנוי והן מבחינת הדלק וכדו' למרות שלעיתים כן הייתי יכול לעשות בזמן העבודה ברכב של המעביד אך רכבו כמעט ולא היה זמין וגם בפעמים שכן הוא טען שזה לוקח לי מדי הרבה זמן והוא יכול לעשות זאת במחצית הזמן כך שהגעתי למסקנה שכנראה עדיף לעשות זאת לאחר העבודה שלא יעמוד לי עם סטופר. בנוסף לכך בתקופת החורף הייתי מסיים לאחר השקיעה כך שנאלצתי להתפלל מנחה במניין שהם עשו במשרד דבר שמבחינתי הוא ממש בדיעבד הן מבחינת הנוסח הן מבחינת המהירות וגם הטרדות של טלפונים מצלצלים וכדו' אך בסך הכללי הבעה"ב היה אדם מאוד מתחשב ונתן לי לצאת או להחסיר לחלוטין כל פעם שהייתי זקוק לקחת ילד לרופא או תור לעצמי וכדו'. יחד עם זאת ואחרי כשלושה עשרה שנה בעבודה המשעממת והחד-גונית הזאת והמרירות מעוד חצי שנה שאין לי מנחה נורמלי חשתי צורך "להתקדם בחיים" וללכת לאפיק אחר גם משהו יותר איכותי וגם בלי מנהל על הראש. משהו שאוכל לקבוע לעצמי את השעות להתפלל נורמלי ולהעדר בעת הצורך ללא צורך באישור מגבוה אך לא היה לי את האומץ. לפני תקופה מסויימת בעה"ב החליט להוסיף עובדים והוציא ממני בהדרגה עבודה כך שהיה לי יותר מדי זמן שעמום דבר שהגביר אצלי את ההרגשה המרה. לאחרונה הוא החליט שאני שם מדי הרבה שעות ואין לי מה לעשות שם כל היום (יש הרי עובדים אחרים שעושים מה שהייתי עושה) והורה לי לצמצם. אולי ללכת למקום אחר חלק מהזמן. קפצתי על המציאה ונצלתי את ההזדמנות ואכן התחלתי לחפש תחום אחר. ראיתי מודעה על כשרות והתלהבתי. קבעתי איתם פגישה ולאחר כשלושה שבועות הודעתי לבעה"ב שאכן מצאתי משהו אחר אך לא ניתן לשלב. זאת משרה מלאה. כך שהפסקתי לעבוד אצלו והתחלתי להיות משגיח. דע עקא לא לקחתי בחשבון את כל התמונה. סברתי לתומי וכפי ששמעתי פעם שתפקידו של המשגיח זה לעבור ממפעל למפעל וממסעדה למסעדה ומבית-אבות אחד למישנהו לעבור על המקררים ועל המחסנים ועל הניירת ולוודא שהכל דופק. ששום דבר לא מגיע ממקומות לא מאושרים. וכפי הפתגם שאומר שתפקידו של בעל העסק זה לבדוק שכל מה שצריך להיות נמצא שם. לא חסר כלום. ואילו תפקידו של המשגיח זה לבדוק שכל מה שנמצא צריך להיות שם. אין שום דבר מיותר. לאחר מעשה התברר לי שזה לא בדיוק כך. אני, בתור משגיח, אמור לפתוח את המטבח בשש בבוקר, לפני שחרית, ולשבת שם שמונה שעות לרחוץ ירקות שאין לי מושג לא איך מנקים אותם בצורה יעילה ולא איך בודקים אחרי כן לוודא שלא פספסנו ג'וק. ואין לי מושג גם איך כל תולעת או זבוב נראה. שאוכל להגיד בדקתי וזה נקי. וכל זה על ראשי. אין מושג של חממות כי זה מדי יקר. יותר זול להושיב משגיח שבלאו הכי משלמים לו "שיעשה משהו". בפגישה הראשונה הודעתי חגיגית שבדיקת תולעים זה לא בשבילי. אין לי את הידע ואין לי את העיניים ולא את הסבלנות. אך לאחר שראיתי שההצעות שלהם פוחתות והולכות קבלתי לחץ שאני עומד לצאת קרח מכאן ומכאן ולהשאר בלי עבודה ובלי משכורת וויתרתי על כל עקרונותי. מכרתי את העקרונות בעד אגורת כסף. פתאום כן מתחילים לעבוד לפני שחרית. פתאום כן מתפללים "חאפ-לאפ". ופתאום כן "מנקים" ו"בודקים" ירקות. כשראיתי היום שהם מגישים את הירקות ש"ניקיתי" אתמול התחלחלתי. מי יודע מי "יזכה" במעופפים הללו. בא לי פשוט להודיע לו שאני מאוד מצטער אך זה לא בשבילי. זה "מקח-טעות". לא לזה התכוונתי כשלקחתי את המשרה. אך כמובן שזה צריך להיות במושכל. אך מצד שני כל יום שאני שם אני (אולי) מכשיל את הרבים במאכלות אסורות ובוודאי את עצמי בקשר לתפילות כך שאין זמן מיותר "לחשוב" ו"לבדוק אופציות". ואולי גם בקרוב "אתרגל" וזה כבר לא יעיק עלי ואז זה כבר ממש מסוכן.

תשובה:

שלום וברכה

מאד מרגש לקרוא את המכתב שלך, הרצון שלך לעבוד ללא וויתור על קוצו של י', ראוי להערכה גדולה. אשריך, אני מאחל לך שתזכה תמיד לעשות מלאכתך מתוך יראת שמים וללא וויתור על קוצו של י'.

אך אני מרגיש שיש לעשות סדר מסוים בדברים, ואולי זה יסיע לך. ובכן, כתבת בתחילת דבריך משפט כזה "דבר ראשון אני יהודי ורק אחרי כן אני בעל ואבא שמשתדל לעזור קצת בפרנסת הבית". הייתי מנסה להגדיר את הדברים אחרת, אתה זה אתה, אין דבר ראשון ואין דבר שני, ה"אני" שלך כולל שלל תפקידים אמנם, אך להיות בעל, להיות אבא, להיות יהודי, זה לא תפקיד, זו המציאות שלך, שאתה יהודי נשוי ואב לילדים. לא הייתי מחלק אותך לכמה חלקים ומגדיר אותך בשלוש הגדרות…

האם אפשר לומר כי לכתחילה היית מעדיף להיות רק יהודי, אלא שמציאות החיים גרמה שאתה גם אב ובעל וממילא איכשהו אתה צריך להביא טרף לביתך… אני בטוח שזה לא כך. אני בטוח שאתה לכתחילה אב ולכתחילה בעל, וממילא לכתחילה גם מביא פרנסה לביתך, כל אלו הם חובות שלך כבן אדם-יהודי.

תגיד מה זה חשוב, מה הנקודה שאליה אני חותר, מה בכך אם חילקת את היותך בעל ואב, מהיותך יהודי. ובכן, ההגדרה הזו חשובה מאד. כי הדירוג הזה שעשית אינו סתם פליטת קולמוס, זה גם מה שמתואר בכל המציאות שתיארת במכתבך על אודות העבודה שלך, זה גורם לך להתייחס למציאות של העבודה כמציאות של בדיעבד.

מה בכך שזה בדיעבד? ואם תתייחס לזה כבדיעבד מה יקרה?

ובכן, עצם ההתייחסות אל הדבר כדיעבד מביא אותך לענ"ד לא להיות מאותגר למצוא את עצמך עובד בעבודה שאתה מרגיש בה טוב עם עצמך, אתה סחבת משך 13 שנה בעבודה שלא נהנית ממנה, אך המשכת לעבוד בה כי היה לך נח ששם לא היית צריך להתמודד עם כל מיני התמודדויות שהעדפת לא להתמודד עמם. כשראית שכבר לא שייך להמשיך שם חיפשת משהו אחר, החיפוש גם כן היה עם הדגשה על כמה דברים מאד מסוימים, שלא יהיה לך מנהל על הראש ושתוכל להתפלל מתי שתרצה. בדרך כלל כשאדם מחפש עבודה הוא חושב על ההתאמה שלו לעבודה עצמה, הוא מברר מה צריך לעשות שם, ואחרי שהוא מברר על רשימה של עבודות שהוא מתאים להם הוא בוחר מתוכם את העבודות שיותר מפרנסות, ואחר כך הוא גם מברר על נוחות העבודה, כשתנאים כמו עבודה ללא מנהל, או שאר תנאים כמו אלו חשובים אך הם לא ראש הרשימה של חיפוש העבודה.

אתה עשית להיפך. במקום לברר מה דורשים ממך בעבודה, במקום לחפש משהו שיתאים לך לכישוריך, שתיהנה בעבודה, ואכן גם יתאים כמובן לצרכי הדת שלך, שמת דגש רק על התנאים במקום לשים לב על העיקר, לא אמרתי לוותר חלילה, מאד חשוב לעמוד על כך שתוכל להתפלל כראוי, אך האם אין עבודות בהם אנשים מתפללים שלוש תפלות במנין? אני מכיר אנשים רבים שעובדים ומתפללים במנין שלוש תפלות ביום. האם רק בעבודה שבה היית 13 שנה יכולים להתפלל שחרית ומנחה במנין?

לכך, כשראית מודעה על השגחת כשרות, ודימית שהעבודה הזו מתאימה לתנאים שלך הלכת לעבוד ללא שביררת מהו התפקיד שאמור להיות שם. כעת כשגילית שזה לא עומד בתנאים שלך ולצרכי הדת שלך, אתה נבוך, ובצדק.

ובכן, ישנם עבודות רבות שאפשר להתפלל בהם, ואפשר להמשיך להיות יהודי טוב כשעובדים שם. צריך רק לחפש. בשביל לחפש צריך להיות עם רצון כביר, עם מודעות ומחשבה שזה מה שצריך לעשות, שזה לא שמהיכי תיתי בלית ברירה אתה מחפש עבודה, אלא שכיון שמוטל עליך פרנסת הבית אתה חפץ למצוא תעסוקה שמתאימה לכישוריך ומתאימה גם לקיום תורה ומצוות כראוי. אם תחפש אני בטוח שתמצא עבודה כזו. העולם לא מסתיים בעבודה בכשרות מפוקפקת שבה אתה מגיש לאנשים דברים לא כשרים, או בעבודה שבה המנהל מנצל אותך ללכת לבנק אחרי שעות העבודה. יש עולם שלם של עבודות, צריך רק לחפש אותם.

כיון שאתה צריך להביא פרנסה לביתך אינך יכול לעזוב את העבודה ביום אחד בהיר, מסתבר שגם מותר לך להמשיך לעבוד שם כי אם הכשרות הזו מעסיקה אותך ולא נותנת לך כלים לבדוק את הירקות מתולעים כראוי, מסתבר שגם הבא אחריך לא יוכל לבדוק כראוי וממילא אין בעבודתך משום לפני עוור, כי גם בלעדיך זה מה שיוגש למאכל. אך ודאי שעליך לחפש עבודה אחרת ראויה יותר.

אני בטוח שאם תחפש כך, תמצא עבודה ראויה שגם תהנה ממנה, גם יתאים לשמירת תורה ומצוות כראוי.

בברכה מרובה

שלמה

[email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אקשיבה שלום, איך אפשר לקבל עדכונים ותשובות נוספות?"

תשובה: בכל דרך שרק תרצו!

באימייל? הזינו את כתובת המייל שלכם!
בוואצאפ? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בפייסבוק? לחצו על לייק לדף!
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן