שרי יקרה,

אני קוראת את שאלתך ומתחברת אליה מאד, את מתארת מצב בו את מרגישה ריקנות וחוסר חיבור לחיים הדתיים, לרוחניות

מה שאת פועלת מתוך הרגל נראה לך חסר משמעות.

ולמה אני מתחברת? כי אני מוצאת את עצמי במקומות, אמנם שונים, אבל נראים לי חסרי תכלית, מרגישה אותו דבר, ריקנות וחוסר חיבור.

ובפתיחה הזו אני חושבת שמתחיל משו חדש

אבל לפני כן אני רוצה לספר לך שאני ממש מעריכה את השאלה שלך, את היציאה שלך מגבולות השגרה והריבוע ואת חוסר ההסכמה שלך לחיות חיים ריקניים

וזה לא מובן מאליו בכלל, יש מספיק אנשים שחיים כך עד מותם.

ונחזור, למה מתחיל משו חדש? כי את מבטאת חסר, וחסר מזמין מילוי, ואת בוחרת למצוא את המילוי האמיתי ולא להתפתות לתחליפים זולים וזמינים. בשאלה שלך את יוצרת כלי לקבל עוד הבנות וכבר במילים שלך הסברת את המהלך, חוסר תכלית שווה חוסר חיבור וריקנות.

ובאמת, הבעל שם טוב צפה את התקופה שלנו ואמר יהיה רבה יהיה גבאי יהיה קוויטלאך, יהי פרנצע’ס אבל נשמה לא יהיה

אז את זוכה להיות בשלב שמחפש את הנשמה, את החיבור העמוק ללב העולם שפועם בחוזקה ועוד אינ מספר נשמות כמוך מתעוררות לבקש את האמת, את ה’.

אז איך להתחבר יותר איך להאמין?

קודם כל חשוב שנבין, האמונה נמצאת בתוכך. את לא צריכה לעשות שום דבר מיוחד כדי להאמין ולהרגיש את החיות שהקרבה אל ה’ נותנת ואת הריקנות שהריחוק ממנו מביא כמו שאת לא חושבת איך לנשום זה פשוט קורה. את מחוברת אליו בעצם. אלא מה? חשוב לשמור על ערוץ חיבור וצנרת פתוחה כדי שהאור בתוכינו יוכל להאיר בנו, ולכן בתור התחלה, אני מציעה לך לשבת עם עצמך 10 דקות כל יום בשעה קבועה, להתבונן אל תוך עצמך, ולשמוע את ה’ שואל אותך, שרי יקרה, איך את מרגישה היום? מה את רוצה לספר לי היום?. כך מתחילים קשר. קשר בינך לבין ה’. הריחוק והניכור הם כשלא מכירים, ואת עכשיו רוצה להכיר את ה’, לחוש אותו, להרגיש אמונה.

אמונה זה האמון בו שהוא נמצא וקיים ומשגיח, וכשיש קשר יש במי להאמין.

ומה זה המצוות? המצוות זה הכלים לקבל את אור ה’, כי כל רצונו הוא להיטיב לנו ברגש, בגוף בנפש בעולם הזה ובבא. והדרך לזכות לתענוג ולאור הזה הוא על ידי הליכה בדרכי ה’ והכנת כלים רוחניים. בדיוק כמו שאי אפשר לשמוע את גלי הרדיו בלי המכשיר שיהפוך אותם לקולות באוזניים שלנו, כך אי אפשר לקלוט את התדר של אור ה’ בלי פעולות מעשיות שהוא מסר לנו שנעשה אותם.

הנקודה הזו היא נקודה אחת מתוך רבות שמהוות את הבסיס לעולם התורה והיהדות שלנו, התשתית הרעיונית לקיום התורה והמצוות, עמוקה ורחבה מיני ים ומיני ארץ, היא נמצאת אצל גדולי המחשבה והחסידות, וזה המצווה של ידיעת ה’: “דע את אלוהי אביך ועבדהו” כגודל הידיעה שאדם יודע כך גודל האהבה” ידיעה משמעה היכרות, לעיתים היכרות תהי אישית יותר, כמו בשיחה עם ה’ ולעיתים היכרות היא הבנה שכלית של דרכי הפעולה של ה’ בעולם. ומזה ומזה אל תניחי ידך.

ואין מתאים לכך יותר מאשר ימים מיוחדים אלו, שהמלך נמצא בשדה וידו פשוטה לקבל שבים.

שובי אליו וישוב אלייך.

תודה על השאלה שלך, וכמובן אם תרצי הרחבה על תשובה זו יותר מאשמח להיות שליחה לכך. יש גם ספרים רבים ושיעורים מוקלטים שנותנים לכך מענה.

מאחלת לך באהבה

כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקות, ולב פתוח ומתגעגע

תמר ש.