יראת שמים

התפרסם בתאריך:

29/08/2021

אני מרגישה שה' רוצה אותי קרובה אבל הוא מנסה לקרב אותי על ידי צרות

שאלה מקטגוריה:

שלום רב למשיבים של אקשיבה!!
בזמן האחרון אני מרגישה שמשהו מציק לי. עברתי ברוך ה' הרבה דברים בחיים כמו רבים מאיתנו, ואני עדיין מאמינה וחזקה ומשתדלת לעבוד את ה' באמת.
אבל משום מה, אני מרגישה ששום דבר כבר לא אותו דבר, פשוט אני מרגישה שדברים לא הולכים כמו פעם. אני מרגישה שאמא שלי בזמן האחרון יותר מצוברחת. כל דבר שאני אומרת היא מתפרצת עלי. אני גם לא תמיד כזאת צדיקה ואני צועקת בחזרה ונהיית כזאת אווירה לא נעימה ואני כבר לא רוצה להיות בבית. ואני לא יודעת מה עובר עליה, אבל זה לא רק היא. זה גם מה שקורה איתי, אני כבר לא שמחה כמו שהייתי פעם. אני מנסה לשמוח אבל כל דבר קטן שלא מסתדר אני מתעצבנת, וקשה לי לשתף אחרים בדברים שעוברים עלי. אני חושבת שהם לא יבינו. ואני באמת משתדלת. אני עושה מאמצים, אולי לא מספיק אבל אני עושה מה שאני מרגישה שאני יכולה. אבל איכשהוא שום דבר לא מסתדר. אין לי הרבה דוגמאות עכשיו אבל בכללי עם כל מה שקורה וכל מה שזז, אני מרגישה כזה תקועה. כאילו החיים הולכים בלי מטרה. אני מרגישה שה' כבר לא קרוב אלי כמו שהוא היה. פתאום על כל דבר קטן אני צריכה להתפלל, ואם אני לא אז זה לא ילך.. אני מרגישה שה' רוצה אותי קרובה אבל הוא מנסה לקרב אותי על ידי צרות. ואז אני מבקשת שיסתדר וזה מסתדר באופן זמני, אבל שוב עוד צרה. וכבר נמאס לי כל הזמן למלמל בעל פה:"תודה רבה אבא, אתה לא יודע כמה אני מעריכה את זה. בעצם אתה כן יודע" או "בבקשה אבא תעזור שזה יסתדר, שהכל ילך חלק" ואז לפרט מה אני רוצה שיקרה. זה כאילו אני מדברת אל מגשים משאלות, מפרטת מה אני רוצה ומודה לו על עזרתו. האם זה לחיות את ה'?!! האם אני חייה בשביל יעוד?? אני לא מרגישה ככה. אני רוצה להרגיש את אותה קרבה שהיתה לנו פעם. את ההרגשת שייכות לא משנה מה. ואני מרגישה שאיבדתי את זה, ותוך כדי כך איבדתי את עצמי, את הזהות היהודית שלי. פתאום אני עושה דברים, "כי ככה צריך" ולא כי יש לזה משמעות עמוקה, אמיתית, וגבוהה. וזה אולי נשמע שזה כזה פשוט, אבל זאת מציאות חיים. ואני רוצה להיות שמחה לשם שינוי, לא כל הזמן להרגיש מחויבת כדי להרגיש טוב. לא כל הזמן להצטרך להתפלל ולשנן מילים כדי שה' יענה. אני רוצה שהוא יראה אותי בכל מצב, שהוא יעזור לי גם בלי שאני מבקשת. הרי אני כמו בת יחידה בשבילו, אז איך אני מרגישה שהוא כל כך רחוק. כאילו אני כבר אסתדר לבד. ואז אני מקנאה באנשים שנראה שטוב להם, ויורד לי הביטחון העצמי, ואין לי למי לספר את זה. חוץ ממנו, אבל כבר אין לי כוח. אני רוצה לבכות לו, ואין לי כוח. אני רוצה לעבוד על עצמי, ואין לי כוח. אני רוצה לפעול ולהוציא מעצמי יכולות, ופשוט אין לי כוח. זה כבר טעם יבש כזה. אז בשביל טיפה מתוק, אני אוכלת. אני יוצאת לבלות. אבל כשזה נגמר, הטעם המר חוזר לפה.
אני לא מבקשת ישועות, אני יודעת שהרבה אנשים נמצאים במצב כזה, אני רק צריכה יעוץ. איך להתקרב אליו בלי התחושה של אין כבר טעם.
תודה רבה על האתר המדהים הזה

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה,

לפני שנתחיל, אני רוצה להתנצל על העיכוב בתשובה ולומר לך שבמשך כל הזמן הזה גם הרהרתי על האופן שאענה לך.

אז בואי נתחיל. נצא למסע שלך יחד. נעבור יחד במסלול שהולכת אותי מתחילת כתיבת השורות ועד הסוף. נעבור בשבילים המתפתלים, נגיע לצומת דרכים, נתמהמה במבוי הסתום, נחזור אחורה, נתקדם, וחוזר חלילה. נחווה את הבלבול. את חוסר האונים. את האכזבה. את הכמיהה העמוקה להלך בשביל סלול ומסודר. את הרצון להתחבר, להתגבש, להרגיש חלק.

עכשיו בואי נעצור לרגע. נמצא ספסל בצד הדרך. נתרווח. נרפה. נשאף אויר צלול. נחווה את הרגע, את הכאן ועכשיו. נרגיש את הרוח שמסתבכת לנו בקצות האצבעות, את החול הרך שלרגלנו. נקדים בחיוך ציפור סקרנית שהתיישבה לנו על הכתף. נתעלם מכל מה שהיה עד עכשיו וממה שצפוי להגיע. ננשום עמוק עמוק ו… נתחבר – לרגשות, למחשבות, לרצונות, לתהיות, לעולם הפנימי העשיר שלנו. נפנה תשומת לב לכל חלק וחלק שמרכיב את האדם השלם שאנחנו. נקבל את עצמנו, על כל המורכבות שלנו. מבלי לשפוט, מבלי לדון, מבלי לכעוס, מבלי לקבול. נאהב את עצמנו אהבה גדולה שאינה תלויה בדבר, ונכיר בהיותנו אדם יחיד ומיוחד.

אחרי שהטענו את עצמנו באנרגיות חדשות ומרעננות, אפשר להתחיל לחשוב על הצעד הבא. על האופן בו ניתן יהיה למצוא את דרכך מחדש.

הבלבול הגדול שניכר בכתיבה שלך, מצביעה על המצב הנפשי שאת חווה בשלב זה בחייך – בלבול וחוסר סדר. דברים כבר אינם כתמול שלשום. את מצביעה על מספר שינויים פנימיים וחיצוניים בחייך – מצב הרוח של אמך, הקשר שלך עם בורא עולם ועוד. כל אלו מלמדים שדברים השתנו. המציאות שהשתנתה קוראת לך לבוא וליצור סדר חדש. לארגן מחדש את העולם הפנימי שלך בהתאם לשינויים שאת חווה בתוכך ומחוצה לך. ללמוד להתאים את עצמך למצבים המשתנים. רק מתוך הבלבול הגדול, קם הסדר החדש. זוהי הזדמנות נפלאה עבורך להכיר את עצמך מחדש. להפנים שהנפש שלך גם היא גדלה בשנה. יש לך צרכים חדשים, רצונות אחרים. וכך גם לגבי הסביבה שלך.

הבנה טובה של המציאות המשתנה תפתח בפנייך אפיקים חדשים והזדמנויות חדשות. היא תשחרר את אותה התקיעות שאת חשה בחייך. תקיעות שככל הנראה נובעת מחוסר התאמה בין ההתנהגות שלך למציאות החדשה. לדוגמה: אם בעבר אמך הייתה נינוחה יותר, אזי שמסיבות כאלו ואחרות היא כבר לא כשהייתה. הבנה וקבלה של המצב תאפשר לך להחליט כיצד מכאן והלאה את מתמודדת עם מצבי הרוח של אמך. תוכלי לשבת עם עצמך ולבדוק כיצד את מצמצמת תקריות לא נעימות מול אמך. בנוסף, תגבשי אסטרטגיות שיאפשרו לך להימנע מלהשיב לאמך בצורה שלא היית רוצה.

באשר לעבודת ה׳ שלך, אני רוצה תחילה להביע הערכה גדולה. שוב ושוב אפשרת לי להבין עד כמה עבודת ה׳ שלך נובעת ממקום מחובר, קרוב וחם. נתת לי הצצה הקטנה לעולם הרוחני שלך שמושתת על אהבה תמימה. יותר מהכול התפלאתי על הרצון שלך לעלות שלב נוסף בקשר. עליה המבקשת ככל הנראה מהיותך בחורה בוגרת ונבונה יותר.

הרמח״ל בספר תבונות כותב כך:

"כי האל יתברך שמו הוא תכלית הטוב ודאי, ואמנם מחוק הטוב הוא להטיב, וזה הוא מה שרצה הוא יתברך שמו לברוא נבראים כדי שיוכל להטיב להם, כי אם אין מקבל הטוב אין הטבה. ואמנם כדי שתהיה ההטבה, 'הטבה שלימה' ידע בחכמתו הנשגבה שראוי שיהיו המקבלים אותה מקבלים אותה ביגיע כפם, כי אז יהיו הם בעלי הטוב ההוא, ולא ישאר להם בושת פנים בקבלם הטוב כמי שמקבל צדקה מאחר, ועל זה אמרו (ירושלמי ערלה פ"א ה"ג) מאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי באפיה] (-מי שאוכל מזון של זולתו, מתבייש להסתכל בפניו)…"

הרמח״ל מספר לנו על החסד הגדול שעשה איתנו הקב״ה. כדי שלא נרגיש כעני המתדפק בפתח, אפשר לנו הקב״ה לעמול על מנת לקבל או להשיג דבר מה. את מתארת שלולא שאת מבקשת דברים אינם קורים, אז קודם כל, אין סימן גדול מכך על היותך בת רצויה וקרובה. אלוקים שומע לתפילותייך ואת נענית. שנית, עבודת ה׳ שלנו, אסור שתגיע ממקום של דין. אלוקים אבא רחמן שמחפש רק להיטיב עם ברואיו. הוא הראשון להבחין בקשיים שלך, להבין אותם ולהכיל אותם. אלוקים רוצה אותך קרובה ואוהבת. עצם הרצון שלך להתקרב ולחוות קשר נקי ועמוק מולו, היא מנחה גדולה כ״כ שמסבה נחת רוח גדולה בשמיים.

אז תרפי. תתרפקי. תהי סמוכה ובטוחה שאלוקים רוצה רק בטובתך. הוא מזמן לך אתגרים על מנת שתוכלי להתפתח ולהשיג לעצמך חיים עשירים ומלאים יותר. כשאת חיה את חייך על דרך התורה והמצוות, עצם ההוויה שלך אומרת תודה. כל ברכה שאת מברכת, כל חיוך שאת מקדימה לאדם, כל מילה טובה שאת מוציאה מפיך, כל מצווה שאת עושה יש בה כדי להוקיר טובה ותודה להקב״ה על המתנות הנפלאות שהוא נותן לך.

לסיום, אני רוצה לאחל לך שתשכילי לראות ולהבין את המציאות המשתנה של חייך. תלמדי להכיר את החזקות בהם התברכת ולהשתמש בהם על מנת לבנות סדר חדש שיכיל את השינויים שאת חווה בתוכך ומחוצה לך. אני בטוחה שאלוקים יהיה בעזרך, והלוואי שתזי לראות את הטוב והחום שהוא מרעיף עלייך.

בהצלחה,

דבורה.

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אקשיבה שלום, איך אפשר לקבל עדכונים ותשובות נוספות?"

תשובה: בכל דרך שרק תרצו!

באימייל? הזינו את כתובת המייל שלכם!
בוואצאפ? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בפייסבוק? לחצו על לייק לדף!
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן