שואל יקר.

בדבריך הקולחים והנכוחים אתה מתאר ‘התפכחות’ ממה שלימדו אותך בגיל צעיר. אז אמרו שיום הכפורים מכפר על הכל. וכשגדלת ולמדת את הדברים במקורם – את הגמרא של ד’ חילוקי כפרה (ביומא דף פו.) ורמב”ם הל’ תשובה, ראית שהדברים אינם מדויקים, משום שרק על עבירות מסוימות יוה”כ מכפר, וגם זה רק בהתקיים תנאים שונים (שפירטת), אשר בסיכומו של דבר משאירים אותנו עם ספק גדול על הרלוונטיות של כפרת יוה”כ.

ננסה לפרק את הענינים לפרטיהם.

משמעות יוה”כ לענין עבירה על עשה: זה נכון שהגמרא אומרת שאם אדם עבר על מצות עשה, מיד כששב מתכפר לו אף ללא יום הכפורים. אבל אין זה סותר לכך שיש דרגות בכפרה, ובודאי שיום הכיפורים מוסיף בנקיון ובטהרה. ואת היסוד הגדול הזה למדנו בתורתו של רבינו יונה בשער הראשון משערי תשובה, שמבאר בכמה מקומות שבכפרת החטא יש דרגות, ולפעמים העוון נסלח ועדיין אין הטהרה שלימה, או שיש נקיון מהחטא ובכל זאת אין לה’ חפץ בו. ובנקודה הזו מגיע יום הכפורים ומוסיף בכפרה ובהתרצות לפני ה’. כך שיש משמעות גדולה ליום הכפורים גם בעבירות קלות כמו עבירה על מצות עשה.

אין יוה”כ מכפר אלא לשבים: מי שעבר על לאו, תשובה תולה ויוה”כ מכפר. אלא שגם בנוגע לזה הנך מוטרד, שהרי יוה”כ מכפר רק עם התשובה. ומי יוכל להיות בטוח שעשה תשובה.

וכאן חשוב לחלק את העבירות שעליהן אנו שבים, לשני חלקים: א) עבירות גדולות שנכשלנו בדרך אקראי. עליהם יותר קל לעשות תשובה, עם כל החלקים שלה, עזיבה, קבלה להבא, חרטה, וכו’. ב) עבירות שאנשים שומרי תורה ומצוות נכשלים בגדר “דש בעקביו”, כגון: חטאי הדיבור, ביטול תורה, שמירת העינים, חוסר כוונה בתפילה וברכות, וכדומה. וכן עניני מידות רעות. בענינים אלה באמת קשה וכמעט בלתי אפשרי לבא לתשובה עם כל חלקיה, שהרי מאד קשה להגיע לקבלה להבא גמורה בדברים מסוג זה. וכי שייך שאדם יקבל על עצמו: יותר לא אדבר לשון הרע, יותר לא אבטל תורה וכו’?! יותר לא אכעס ולא אקנא ולא אתעצל?! וכי נראה לנו שזה נתבע מאיתנו?

ומה שכן שייך בחלקים אלה, הוא: א) לקבל קבלה קטנה ומוגדרת, כגון “ללמוד חפץ חיים ושמירת הלשון פעם ביום” וכך לחזק אצל עצמו את הרתיעה מלשון הרע וכיו”ב. או לקבל משהו כללי שיעמיד את כל הרוחניות שלו בסימן של עלייה. כגון להתחבר לשיעור תורה, לשיחות מוסר, וכדומה. ב) להגיע למקצת מעיקרי התשובה, דהיינו שגם אם אינו יכול לעמוד בכל חלקיה, יעשה מה שיכול. כגון שינסה להגיע בשעת הוידוי (ביוה”כ) לחרטה ולתחושת רצון להטהר מאותו פגם, ובכך ייחשב שיש כאן תשובה ברמה מסוימת ויש בזה תועלת וכפרה (והדברים מקורם בספר בית אלקים למבי”ט שכתב שארבעת עיקרי התשובה אינם מעכבים זה את זה, ויש לכל אחד חשיבות גם אם הוא לבדו). כמו”כ, יש אומרים שאם ברמה הרוחנית של האדם ביוה”כ, הוא אכן לא היה נכשל באותו ענין (כגון: שלא היה מדבר לשוה”ר בשעת תפילת נעילה, אפילו אם היה מזדמן לו נסיון בזה), הרי הוא בעל תשובה גמור, אף אם יודע שלמחרת הוא יירד ממדרגתו.

[נקודה נוספת שיש בה חשיבות לעניננו: בזמן ביהמ”ק שעיר המשתלח היה מכפר על כל העבירות של עם ישראל אף בלי תשובה (חוץ מכריתות ומיתות בי”ד)! כמו שכתב הרמב”ם (תשובה א, ב). בזמן הזה שאין לנו שעיר, לא זכינו לכך. אולם מובא בספרים (ר’ צדוק הכהן מלובלין) שע”י סדר העבודה אנו זוכים לבחינה מסוימת של עבודת הכהן גדול (ונשלמה פרים שפתינו), ונמצא שבבחינה מסוימת יש לנו באופן פנימי את המעלה של שעיר המשתלח שמכפר עלינו בלי תשובה.]

אחטא ויוה”כ מכפר: הנך גם מוטרד מהנאמר: “האומר אחטא ויוה”כ מכפר אין יוה”כ מכפר”, ואיך ניתן לדעת שלא עבר הרהור בשעת העבירה שכשיבוא יוה”כ נתנקה, ואז נוצר ‘חיסון’ שלא יפעל יוה”כ. חשוב לי לומר לך יסוד גדול: דע, שהקב”ה לא מחפש איך להפיל אותך… כשחז”ל אמרו שהאומר אחטא ויוה”כ מכפר אין יוה”כ מכפר, מדובר על מי שמבסס באופן ברור את החטא שלו על כך, לא על איזה הרהור שעובר בראש. כך גם משמע ברמב”ם (תחילת פרק ד’ מהלכות תשובה) שמנה את האומר ‘אחטא ויוה”כ מכפר’ בתוך אותם דברים שאין הקב”ה מספיק בידו לעשות תשובה “לפי גודל חטאו”. כלומר מדובר על מעשה רשעות גדול – שאדם משתמש בקור רוח ובציניות במושג של יוה”כ, כדי לחטוא. אם כן, פשיטא שלא מדובר על מחשבות מעין מה שתיארת.

עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה”כ מכפר עד שירצה את חבירו. סביב ענין זה אתה מתאר סוג של יאוש, כי היאך ניתן לדעת במי פגענו וממי עלינו לבקש סליחה. הבה נעשה סדר בדברים. אכן נכתב בשו”ע (תרו, א) “עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה”כ מכפר עד שיפייסנו, ואפילו לא הקניטו אלא בדברים צריך לפייסו”. אולם חשוב לדעת שהמדובר בדברים משמעותיים שהחבר הנפגע “סוחב” את הפגיעה איתו. אבל הדברים הקטנים היומיומיים שקורים בין חברים לישיבה, ובין בני זוג, שכעבור יום אף אחד לא זוכר שהיה משהו, על זה לא מדובר. ואין שום טעם לבקש סליחה כאשר הנפגע בכלל לא זוכר שקרה משהו, וגם אם מזכירים לו, לא מתעוררת בו תחושה רעה (אתה זוכר את המרתון בין הילדים בכיתה לפני יום כיפור: “סולח? סולח? סולח?”) וגם אם יש דברים שכאלה, רוב בני אדם אומרים “הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס והקניט אותי” בכל לילה, ולפחות בליל יוה”כ בתפילה זכה.

עוד צריך לדעת שלא ניתנה תורה למלאכי השרת, והמצב של חיי חברה, מייצר באופן מוכרח פגיעות כאלה ואחרות, ומה שאדם לא זוכר לא באים איתו בטרוניא. ואם זוכרים משהו, או שמדובר בפרשייה משמעותית אז באמת צריך לבקש סליחה. וידוע הסיפור על הגאון רבי זלמל’ה מוולוז’ין שפגע ביהודי אחד שאמר לו פירוש מוטעה במשנה, וכשהתעשת ר’ זלמל’ה ושם לב שאותו יהודי נפגע ממנו, הלה כבר נעלם. הצטער ר’ זלמלה מאד עד שנפל למשכב, ורבו הגר”א מוילנא השיב אותו לאיתנו בכך שהוא עשה מה שבאפשרותו לחפש את אותו יהודי ולפייסו, ואם לא הצליח, עליו להמשיך הלאה בחיים.

[ואגב, כיון שהזכרת את הסיפור על הגרש”ז אוירבך זצ”ל, אני חייב להגיב ולתקן את הפרשנות המוטעה של הסיפור, כביכול ר’ שלמה זלמן אמר שאין לו על מה לבקש מחילה כי מעולם לא פגע באשתו. אני שמעתי מת”ח אחד ששמע מהבנים של הגרש”ז, שהדברים כלל אינם נכונים. לא זה מה שהתכוין אביהם, ובודאי שבני זוג שחיים ביחד, גם הצדיקים ביותר, אינם יכולים להיות בטוחים שלא פגעו זה בזה, ולו בטעות. אלא שהגרש”ז אמר כך: כל ימינו חיינו על פי השו”ע, דהיינו שאם היתה פגיעה, ביקשתי סליחה והתפייסנו, ולכן עכשיו בשעת ההלויה אין לי על מה לבקש מחילה, כי אם היה משהו, כבר פייסתי אותה.]

לסיכום אשתמש במילותיו של רבי ישראל מסלנט (אור ישראל מכתב ז) “יום הכפורים יום טוב למאד”!

מה שלא יהיה, היום הזה מקרב אותנו באופן אדיר להקב”ה, וכל יהודי שמתענה ביוה”כ, ובא לבהכנ”ס ויש לו רצון להטהר, ומעונין לקיים את רצון ה’, בודאי שיש כאן איזו דרגה של תשובה (ורק ה’ יכול לקבוע על כל אדם, מה היא התשובה ששייכת למדרגתו), ונמצא שיוה”כ משנה דרמטית את כל המצב הרוחני שלו. ובודאי בעולם האמת הוא יהיה מאושר על כל שניה של יוה”כ, ועל כל כפיפה של וידוי, ועל כל הרהור של טהרה ביום מופלא זה.

חזק ואמץ!

היכון לקראת אלקיך, בשמחה של בטחון!

אל תתן ליצר הרע לרפות את ידיך. הוא יודע היטב כמה עליו לפחד מיום הכפורים, ואל תקנה את האבק שהוא מנסה לזרות עליך!

ומאליהן עולות באזניי המילים המרטיטות של הסליחות לערב היום הקדוש:

יירצה צום עמך אשר דמו לך מזה…

מחר יהיה האות הזה….

גמר חתימה טובה

ישי

yrlesser@gmail.com