
לא חושב על עצמי חושב על אחרים
בעיה איתי שתמיד זה היה כך תמיד חשבתי על אחרים במקום על עצמי . הרי העולם אכזר וכל אחד חושב על עצמו אז למה אני לא כזה ?

בעיה איתי שתמיד זה היה כך תמיד חשבתי על אחרים במקום על עצמי . הרי העולם אכזר וכל אחד חושב על עצמו אז למה אני לא כזה ?

גדלתי בבית עם הרבה לחץ, מתח וכעס. בתור ילדה הייתי נבהלת, נלחצת, משתתקת וננעלת בתוך עצמי.
היום אני מרגישה שאני לא יודעת לכעוס. אני ממש מפחדת לכעוס, מפחדת לתת לזה מקום ולאבד שליטה. אבל הכעס נשאר כלוא בפנים ופוגע בי. מרגישה שהלכתי לקיצוניות השניה אבל נחנקת מהכעס העצור ואין לו פורקן בצורה מאוזנת ושפויה..
מרגישה שאני צריכה ללמד איך לכעוס, איך לכעוס באמת ובקטע טוב.. 😉 כי הכעס בא לכיווני ופוגע בי אישית מאד.

אני לא רוצה להיות יהודי, כי זה קשה ודורש המון השקעה.
בגלל שאני כמעט ולא מקיים מצוות אל מקום אני מרגיש כאילו קוללתי במצוות האלו, ואין דבר שאוכל לעשות.
אילו הייתי גוי יכולתי לקיים את כל המצוות ולחיות את אותם החיים.
למה זה מגיע לי?

עד לא מזמן הרגשתי שיש לי הרבה מזל בחיים וההוכחה היתה הבעל הטוב והמתחשב שקיבלתי. הרגשתי טוב איתו בכל מקום והזוגיות פרחה ב"ה.
לאחרונה אני במשבר תעסוקתי אין לי עבודה,בעלי מבקש שלא אדאג,הוא דואג לפרנסה,ויש לנו ב"ה כך שזה לא נורא אם לא אעבוד. עם זאת עלתה בי הרגשה שאולי משהו בי דפוק. הרצתי מחשבות והיסטוריה קדימה ואחורה והגעתי למסקנה שאני אדם לא אהוב. סיפרתי זאת לבעלי,והוא ניסה לנחם ולהגיד שהכל יהיה בסדר. ולאחר כמה ימים אמר לי שכדאי שאהיה יותר ביישנית ושקטה. הרגשתי שהוא לא ממש אוהב אותי כמו שאני, לא מבין אותי,ולקחתי את המועקה הזו למיטה.ואז,זה גלגל שחוזר על עצמו , אני לא מצליחה לצאת מהמועקה, לא להיות איתו במיטה וכל היום אני בוכה.
לפני שבוע החלטתי שאני מתגברת ויוזמת. במהלך האקט הסברתי בדמעות כמה אני זקוקה לאהבה ולמילה הטובה שלו כי אני נמצאת במצב נפשי קשה ומרגישה בודדה ולא אהובה. הוא אמר שאין בעיה,והוא פה לצידי ובשבילי תמיד. אלא מה? במהלך שאר הימים אחר כך חיפשתי ממש תשומת לב ממנו,והוא היה רגיל. אפילו עסוק, אבל מה עם קריאת העזרה שלי? הרי התחננתי למילה טובה,לחיבוק,לעזרה.

ש לי בעיה ממש קשה עם עצמי אני שונאת את עצמי ברמות קשות אני יודעת שיש בנות שמקנאות בי באיך שאני נראת כי אני נחשבת רזה ואומרים לי שאני יפה . ואני לא מרגישה את זה אני לא מעיזה להסתכל על עצמי במראה עם אנשים עוברים לידה רק בחדר סגור אני מרשה לעצמי. אני מתביישת להסתכל על תמונות של עצמי ונמנעת מלהצטלם אבל כשאני חיבת להצטלם ואז אני רואה אנשים מסתתכלים בתמונות אני סובלת אני שונאת את הגוף שלי ולמרות שאני יחסית רזה אני מלקה את עצמי על זה שאני כל היום אוכלת וזה גורם לי לדכאון לא נראה לי שזה הפרעה אלא נראה לי שזה פשוט חוסר ביטחון עצמי וקשה לי ממש. צריכה עזרה דחוף
לפני החתונה דברנו אני ואשתי על טיסה לחול בבין הזמנים של הקיץ . היא שאלה אותי מה אני חושב , ואמרתי לה שבסדר, אם מסתדר בעז"ה נטוס .
היא דיי התקבעה לטיסה לחול ואני דיי שכחתי מזה ..
עכשיו אנחנו כבר בשבועיים במשא ומתן על זה .
היא ממש ממש ממש רוצה שנטוס ואני לא כ"כ רוצה .
בעיקר מכמה סיבות .
א. יש לי סלידה עזה להיות במקומות שאני לבד שם ואתה לא מכיר כלום ואין את השפה שלך ואת המוצא שלך ( שנינו בקושי יודעים אנגלית )
אני לומד בישיבה קדושה בירושלים ולפעמים כשאני רואה בחור שואל קושיות ומעלה סברות ואני מרגיש מאוכזב מעצמי ואני מרגיש שזה קנאה ואני מתפלל לה שיוציא ממני הקנאה וזה עוזר אבל אני מבקש חכמה ולא שאני לא חכם אבל אני מרגיש טיפש לפעמים ואני חושב מי יהיה איתי כשיגיע זמני לעלות לישיבה גדולה בעזרת ה וגם יש לי חבר שפתאום הפסיק לדבר איתי ואיני יודע למה וזה גם מעיק אז אם אפשר עצה (וסגולה) וקצת חיזוק

אני בחור לא חברתי. בישיבה ובמסיבות עם חברים אני יושב בשקט ולא מצליח לשוחח. אני לא ביישן בכלל, פשוט אין לי מה להגיד ומה לדבר. אני עומד עם חברים, חושב ומנסה לפתוח את הפה, אבל פשוט אין לי שום דבר להגיד. מה אעשה? אני יושב בשקט, פשוט לא יודע מה עלי לומר ולספר לחברים… עשרה קבין שיחה ירדה לעולם, ואני לא לקחתי כלום… זה מעצב אותי ומביא אותי לדיכאון גדול
אשמח לעזרה תודה רבה רבה רבה
התחלתי את התשובה שלי בהתבודדות וזה חיבר אותי יותר לדרך של אמונה מאשר לדרך שאני נמצא בה בפועל אני נמצא בישיבה חרדית לבעלי תשובה וכל מה שמלמדים שם זה כמה צריך ללמוד תורה אבל לפעמים אני מרגיש שהם הופכים את האמצעי למטרה ושרוצים לגרום לי לפספס את התכלית של הלימוד שזה לחיות חיים של אמונה אמיתית ואני לא מדבר מתוך אורות כי הפוך הדרך הזאת יותר קשה בהרבה מלשים כובע וחליפה ולהעמיד פנים שאני מישהו שאני לא ואפילו זכיתי שכבר יהיו לי מתנגדים בהרבה מצבים אני עוזר לאנשים שלא יודעים כבר למי לפנות ואני בסיעתא דישמיא מצליח להחדיר להם קצת אור שנותן להם כוח להמשיך ועכשיו ההתלבטות הגדולה שלי זה האם באמת אני צריך לעבור למקום אחר וללמוד היכן שליבי חפץ או שאולי זה היצר הרע מנסה למנוע ממני להיות במקום שאולי יכול לתת לי כלים ללימוד התורה בנוסף גם אני מרגיש שם מאוד לבד אין לי שם עזרה משום כיוון ואני לא יכול לשבת בשיעורים של הרבנים אפילו רבע שעה מעבר לזה שאני מקבל לחצים בלימוד ואפילו מרגע שאני נכנס לשם אני מרגיש לא טוב הכיוון שלי הוא יותר ללכת לכיוון החסידות כי בין כה ובין כה זה מה שאני לומד וזה הדבר היחיד שנותן לי כוח להמשיך יש לי כל מיני צדדים לספק כמו למשל אם אני לא צריך להיות פה למה השם הוביל אותי לפה ומאידך גיסא יכול להיות שעד הרגע הזה ממש זה היה הכי טוב בשבילי ומכאן והלאה אני צריך לשנות ואני יודע שכתוב עשה לך רב ותסתלק מן הספק אבל אני גם לא יודע איזה רב לעשות לי כי אני לא יודע באיזה זרם אני נמצא וכל הפעמים שניסיתי לדבר עם רב משמים עיכבו אותי אני רוצה לחיות חיים של אמת אבל הבלבולים מביאים אותי לחשוב גם על עוד צדדים של לצאת לעבוד וכו אחת מהסיבות גם היא כי אני בעל תשובה ואחרי שקצת נחתתי על הקרקע הבנתי שאני לא גדול דור ולא רב עיר ומאוד קשה לי ללמוד הרבה זמן ברצף ואולי אפילו ללמוד בכלל אשמח לקבל תשובה ואולי להפנות אותה לאנשים שמתחבטים באותה קושיה
אני בחור ישיבה גדולה למדתי עד לפני שנה בישיבה ולא הייתי עושה כלום חוץ (בעיות קשב וריכוז(
וגם אם הזמן שהגעתי לישיבה גדולה הבנתי שרוב של עולם הישיבות במצב קשה רוחנית ומעשית
אז חיפשתי כל הזמן ישיבה /מסגרת חילופית ולא הצלחתי לעבור ישיבה גם כי הישיבה שלמדתי היה לה שם רע בעולם הישיבות ואניי לא היתי מה..
אחרי שנתיים שהעברתי שם החלטתי שזו ישיבה שלא מתאימה לי.
עברתי לישיבה של חוזרים בתשובה שזה דווקא נתן לי סיפוק
ועכשיו סיימתי שם ואני בפרשת דרכים ולא יודע מה לעשות
אני לא רואה את עצמי לומד בכולל
מצד אני יכול ללכת לישיבה ולגרור את הזמן עד השידוכים ולשלב אולי קצת לימודים
מצד שני אני יכול לעשות מקצוע בצבא
מצד שלישי אני יכול ללכת לישיבה של חב"ד ואז אחרי החתונה אני יכול לעבוד במשרה תורנית (שליחות)
ואין לי עם מי להתייעץ שאין לו אינטרסים אני מאוד ישמח עם תעזורו לי
שתפו בפייסבוק, באימייל או בוואטצאפ
מאמינים בך, שומרים עליך, משקיעים בך
כל הזכויות שמורות © אקשיבה 2019 | קידום אורגני
