יש לי ילד בן 14 שיהיה בריא ומאוד מתקשה עם הגבולות בפלאפון.
מצד שני ברגע שאני מעירה לו להפסיק מתעצבן ועושה דוקא.
אם אני לא מעירה לו יש סיכוי שבסופו של דבר אחרי כמה שעות או כמה ימים יתאפס על עצמו ויעשה הפסקה אפילו של יום שלם לבד.
לא יודעת מה עדיף, מה התפקיד שלי ואם אני לא הורסת יותר, אשמח לעזרה.
מרגישה כעס ובלבול עצמי.
אני יודע ללמוד, אבל בזמן האחרון אין לי חשק ללימוד ויש לי סמארטפון עם אינטרנט פרוץ ואני מבין עד כמה זה רע אבל קשה לי לזרוק את זה ובכלל אני מרגיש חוסר סיפוק
אני מרגיש שלשבת בישיבה ללמוד זה להתבזבז אני מרגיש שאני רוצה לעשות משהו גדול יותר.
כבחורה צנועה ב"ה מבית חרדי יש נושא שמאד מטריד אותי וזה האינטרנט והאם לחסום אותו.. חשוב לציין כי אינני נשואה, וכי לצערי היה לי נסיון עבר בשימוש באינטרנט בצד האפל שלו… -שיחות עם בנים טמאים ורעים וכו'… חשוב לי לעשות מה שנכון בכדי לצעוד בדרך הישרה ע"פ רצון ה'!!! שאלתי: 1. כשאחסום האינטרנט, איך אמלא את החסך הזה שהורגלתי אליו של שיחות אינטימיות עם בני המין השני?.
2. החסימה לא תגרום לי רק לרצות ללכת דווקא למקומות אסורים?..
תודה רבה מראש
בעיה אחת יש לי והיא הצפייה בסרטים. מהחתונה ועד שנכנסתי לשמירה בהריון הראשון לא צפיתי ואז הייתי משועממת בבית והתחלתי לצפות. אח"כ שוב הפסקתי, הריון שני, ושוב תקופת הפסקה ארוכה והנה אני כאן שוב… אני צופה בעיקר בסדרות של קומדיה רפואה אקשן וכאלה, למען האמת זה ממש משחרר אותי. אחרי שהילדים הולכים לישון ואני ובעלי אכלנו ארוחת ערב ופטפטנו והוא נפנה לתלמודו אני שהשם ירחם נפנית למחשב שלי.
אציין שזה לא בא על חשבון הבית או הילדים או הבעל! הכל מתקתק רק מדי פעם לא בכל ערב אני יושבת לצפות.
אז ככה-
אני מרגישה נורא עם עצמי כאילו אני מרמה, אני רוצה ילדים צדיקים יראי שמים ובטוח לא רוצה שהם יצפו בתכנים שאני צופה, למרות שהסדרות שאני רואה הם מה שנקרא צנועות. אני גם מפחדת שאני גורמת לבעלי לרדת ברמה הרוחנית שלו, ז"א אם נניח הוא קם מאוחר ולא התפלל במנין אני ישר חושבת שזה באשמתי.
אבל אני לא מסוגלת להפסיק אני חייבת את הניתוק הזה מדי פעם.
ואני אומרת לעצמי- על מי אני עובדת? אני מרגישה את עצמי טובה יותר מהגיסות שלי שמחזיקות סמארטפונים או טלוויזיה ואינטרנט פתוח בבית. אבל בעצם גם אני רואה סרטים?
יש לציין שאם חס וחלילה בעלי לא היה אדם חזק והיה מתפתה בעקבותי בוודאות הייתי מוציאה הכל (למרות שמדי פעם אנחנו יכולים לשבת לראות איזה סרט אנימציה טוב ביחד ולנשנש… סוג של בילוי משותף).
אני מרגישה שאין לי את הזכות להתפלל ולבקש מהקבה על ילדים צדיקים ויראי שמים בעוד אני כל כך צבועה.
מה אעשה? אני אובדת עצות.
אני יודעת שהשאלה קצת מבלבלת אך אשמח לתשובה מקיפה.
אני ב"ה אברך כולל נשוי +ילדים חמודים ורק חוזר מהכולל מיד לאינטרנט (אלחוטי רימון מהשכנים) אני בצהרים לבד האשה בעבודה ילדים במעון וצהרון ואני מחפש להעביר שם את הזמן מחיפוש אחר דברים מלוכלכים עד כמה שאפשר איך אפשר להיגמל מהגועל הזה אני אוהב את הקב"ה שעושה לי רק טוב בלי הפסקה וחבל שיש לי את הכלי משחית הזה בבית שאני לא מצליח להתנתק ממנו אגב כבר מגיל צעיר מאד עניין אותי לכלוך ופחות קדושה.
שלום, בני בן 13 וחצי לומד בישיבה תיכונית לישיבה אין להגיע עם פלאפונים – ואם כן אז רק ניידים כשרים. הבן מספר שלכולם יש פלאפונים אחרים (לא כשרים יכול להיות מוגנים או לא) גם הוא רוצה . אנחנו ההורים יודעים
אני מכור למידע, מאז ומעולם הייתי קורא בשקיקה כל בדל מידע, ספר עיתון וכו'. מאז שיש לי אינטרנט (שאני צריך בשביל העבודה שלי), המצב נהיה מאד גרוע, אני לפעמים יכול לשבת 4 או 5 שעות בלי לשים לב, ובדרך כלל
אני בחורה בת 18 מתחזקת ב"ה, בביה"ס חרדי.
אולם כמו שציינתי אני בחורה מתחזקת, (סוג של בעלת תשובה רק מבית מסורתי-דתי) ובבית הוריי היקרים יש איטרנט פרוץ, פלאפונים לא כשרים וטלויזיה.
ברוב הזמן אני נמצאת לבדי בבית עם המכשורים למיניהם.. כיוון שהוריי עובדים ואחיי נשואים ב"ה.
כך שהניסיון גדל שבעתיים, כי לצערי נכשלתי בעבר במראות אסורים, ויש בי פחד להישאר לבד מול האיטרנט וח"ו להכשל ולמעוד…
חוץ מזה המקום הנקי שאני יכולה להמצא בביתי זה החדר שלי, שהוא סוג של "מקלט", אבל לא קל לי להיות בו ברוב הזמן כי מחשב זה סוג של פורקן ובילוי בשוטטות רחבי האינטרנט במקומות כשרים כמובן.
בקיצור, אני מרגישה "חרדית" והשימוש באינטרנט ממש לא מתאים לרמה הרוחנית שלי ולמרות שהחיים החרדיים עדיין לא מתנהלים בבית הוריי, קשה לי ליישם את עניין הרחקתי מהאינטרנט (שגדו"י אסרו להשתמש בו) ואני "מתירה" לעצמי להשתמש באיטרנט לצורך שיעורי תורה, אתרי תורה וכו'. והדבר מרגיש לי סתירה, שאין זה דרכה של תורה ורצון ה'.
מקווה שהדברים מובנים וברורים.
רציתי לשאול אני מאוד נלחמת עם עצמי שלא יהיה לי סמארטפון (אומנם הוא יהיה עם חסימה אבל עדיין…)
אבל מדי פעם עולות לי ספקות בקשר לכמה שזה יעיל.
הרי כמעט ולא יהיה מצב שבאמת אני אמצע בחור שאין לו סמארטפון וגם לרוב האנשים שאני מכירה (חרדים) יש את זה, לחלק אפילו בלי חסימה.
הרי זה גם מקל מאוד על החיים אפשר להצטלם ולהיות בקשר עם אנשים.
בעיקר קשה לי שאנחנו יושבים כל המשפחה (לא בשבת) וכל אחד עסוק בפלאפון שלי ורק לי אין מה לעשות.
אשמח עם תעשו לי סדר בדברים.
תודה!
אני בת 17 לומדת בסמינר מאד סגור ויש לי סמארטפון הבעיה שחצי שנה ההורים שלי לא ידעו מכלום אבל לפני כמה ימים הייתי סגורה בחדר כי ראיתי סדרות ואמא שלי חשדה במשהו אז היא בדקת מהחריץ של המפתח וראתה שאני שעות עם הטלפון אז כשיצאתי היא צעקה עלי שאני מקולקלת והיא לא מוכנה שאהיה בבית עם הסמארטפון ומאז אני כל ערב ישנה אצל חברה אחרת קופצת הביתה רק בבוקר כשאמא שלי בעבודה אז מה אני יכולה לעשות כי אני לא קוצה לזרוק את הסמארטפון וההורים שלי לא מסכימים לי שזה יהיה לי. בסמינר אני ניקראת בחורה פתוחה אבל לא בעייתית ואף אחד לא יודע שיש לי
שתפו בפייסבוק, באימייל או בוואטצאפ
מאמינים בך, שומרים עליך, משקיעים בך
כל הזכויות שמורות © אקשיבה 2019 | קידום אורגני
