
מרגיש שהחיים הם סתם-איך אפשר להרגיש אחרת?
שלום! אני מוצא את עצמי מתמודד הרבה עם השאלה מה עושים בחיים כאן כיום כרווק באמת שאני לא עושה שום דבר משמעותי לומד קצת מבלה קצת וזהו פחות או יותר כל דבר שאני חושב שאני יעשה בחיים נראה לי לא
שלום! אני מוצא את עצמי מתמודד הרבה עם השאלה מה עושים בחיים כאן כיום כרווק באמת שאני לא עושה שום דבר משמעותי לומד קצת מבלה קצת וזהו פחות או יותר כל דבר שאני חושב שאני יעשה בחיים נראה לי לא
שלום, אחת השאלות שמציקה לי זה בנושא התפילה. אני מכיר לכאורה את כל הדרשות והרעיונות היפים על תפילה ומאוד מתחבר ואוהב אותם, אבל בסוף בסוף יש בעיה אחת: התפילה לא עובדת. נכון לא תמיד ה' צריך להקשיב לתפילתנו, לפעמים זה
שלום וברכה, אקדים ואומר: הייתי מגדיר את עצמי "רציונלי", וכל מה שהשאלה שלי מסתמכת, היא על הידע שיש לי עד כה, אשמח לדעת למה במובן מסוים זה חובה להתפלל 3 תפילות ביום, ומי שלא מתפלל או מאחר או ממהר בתפילה,
ככל שהימים הנוראים מתקרבים אני ממש לחוצה מהתפילות הארוכות של ראש השנה ויום כיפור. אני שונאת לעמוד בבית הכנסת בין כולם, כשכולם יכולים לבחון איך אני מתפללת וכמה אני מתנדנדת. אני שונאת שהחברות בוכות מהתרגשות באיזה קטע מהתפילה, ואני –
כל שנה בהגיע תקופה זו אני בלחץ. מה לעשות אני אדם חסר סבלנות ואם כל השנה אני מסתדר איך שהוא עם התפילות ויודע מראש להימנע מהמנינים הישיבתיים הארוכים מדי והולך למניין מהיר יותר הרי שבימים הנוראים זה כמעט לא שייך.
ידועים דברי הסטייפלר שאין תפילה שחוזרת ריקם. ואם זה לא מועיל למקרה הספציפי זה מועיל למקרים אחרים ואם לא לאדם הספציפי הרי שזה יועיל למישהו אחר. ועל כך התמיהה הרבתית. אם עכשיו לצורך העניין אני בחובות וזקוק לישועה בפרנסה. או
שלום רב. אני יודע ששאלה זו נשאלה הרבה, אבל הפעם זה כבר שובר אותי לגמרי. אני מאמין באמונה שלמה שהשם יתברך מנהיג לכל הברואים וכל מה שהוא עושה זה לטובה. מאמין שהוא קיים, לא מסתדר לי אחרת, וגם אם הוא
שלום! קודם כל תודה רבה על עבודת הקודש שאתם עושים. יהי רצון שתהיו תמיד מן הנותנים! אני שואלת בעקבות הארוע שאין מספיק מילים לתארו. כששמעתי שמצאו נעדר אחד במצב…. שכבר לא היה איתנו, קפצו לי מיד המילים "מיתה משונה". אני
האם מותר ליהנות מהעולם הזה? האם חייבים ליהנות מהעולם הזה? מדוע ה"בבא סאלי" התענה שבוע שלם ברציפות ואדם אחר נענש על שהזיר את עצמו מן היין?
יש לי ילד בן 10 אשר אינו שש להתפלל, אבל הוא בא איתי לבית כנסת בעיקר בגלל החברה. מאז ומתמיד הוא לא היה שש להתפלל, כך הוא לא ממש מתפלל אלא קצת קטע וקצת קטע שם, וזה בסדר מבחינתי כי
מאמינים בך, שומרים עליך, משקיעים בך
כל הזכויות שמורות © אקשיבה 2019 | קידום אורגני