שאלות בנושא: שידוכים

איך זה הולך בשידוכים?

איך זה הולך בשידוכים?

לפני כמה חודשים התחלתי שידוכים ונפגשתי כבר עם כמה בחורים,
ואני מרגישה שאין לי הדרכה מספקת לאיך התהליך אמור להתנהל. מה לומר מה להרגיש איך להתנהג בפגישות,
מה מצופה ממני?

אני מופנמת מטבעי ולוקח לי זמן להשתחרר ולהרגיש בנח, וזה נראה לי מקשה, חוסם אותי ומעכב אותי סתם.
הייתי רוצה להיות יותר משוחררת וקלילה…

אשמח לקבל את הדרכתכם ועצתכם.

לקריאת התשובה >

רווקות ורצון בחיים

אני מרגישה מרוקנת ושאני תקועה בהתפתחות שלי בשנות חיים שלי ושאני לא מתקדמת, אני חושבת על תחילת לימודים חדשים ועל שינוי קיצוני בחיים שלי לא טוב לי עם עצמי אני רוצה להתקדם בחיים.
אני בתקופת שידוכים אך כל פעם מוצאת סיבה לסיים קשרים, מרגישה שאין לי רצון ושאין לי שיכות ומהות בחיים וזה מאוד כואב לי ובנוסף אני מרגישה שאין לי אמון וביטחון בעצמי להיות עצמאית ולהגשים את עצמי.
יודעת שיש בי הרבה כוחות אך אני לא עושה כלום הרבה מאוד בזבוז זמן וחוסר אחריות ופיזור מלווים את חיי..
אני בחורה רגישה, ורוצה קשר טוב ובריא וזוגיות ומשפחה ושאני יצליח להיות עצמאית בלי עזרה מהורי אך יש משהו שתקוע חזק חזק ואין לי רצון מהותי ופנימי שלי אלא משהו חברתי על סמך החברה שלי..
אשמח לדעת איך לגרום שיהיה לי רצון …שייכות..מהות…איך להיות אחראית עצמאית ומסודרת על הרצונות שלי ושלא יתחלפו כל הזמן.

לקריאת התשובה >

האם הוא בחור אלים? איך יודעים?

חברה שלי נפגשת כעת עם בחור שטוב להם יחד ונראה שהקשר מתקדם, הבעיה היא שהבנתי ממנה שהוא בנ"א אגרסיבי זה לא משהו שניכר ממנו בחיי היום יום הוא ודוקא מתנהג כבנ"א ממש טוב ,אבל אני מפחדת מאד בשביל חברה שלי שבשעת כעס הוא יכול להתנהג בצורה אלימה הוא גם מתעסק בספורט של לחימה ככה שהוא חזק מאד ואני מפחדת שהוא יפגע בה, כי היא בחורה מדהימה ואני יודעת שזה קצת לא בסדר מצידי שאני שופטת אותו ככה אבל מידיי פעם שיוצא לי לשמוע על מקרים של אלימות זה סוג האנשים שאני מתארת שפוגעים בנשים שלהם, ברור שאי אפשר לדעת כלום והכל זה בס"ד אבל עדיין אני ממש מודאגת ואני לא יודעת מה התפקיד שלי אם לשכנע אותה לרדת מזה ,אם זה עניני בכלל , אולי זה לא בנ"א שמתאים לה ואני ממש ממש דואגת אז אשמח לקבל תשובה כמה שיותר

לקריאת התשובה >

ואם אראה יפה ממנה?

אני יוצא עם מישהי כמה שבועות. מישהי שהכרתי מהחיים כמה זמן לפני שיצאנו. אני ממש אוהב אותה ואפילו רוצה להתחתן איתה. וכך גם היא ועוד יותר. אנחנו מסתדרים מאוד טוב האחד עם השנייה, נעים לנו יחד ומאוד נח לנו האחד בחברת השנייה.
אני חושב שהיא יפה ומאוד חמודה. תמיד חשבתי. מסתבר שגם אובייקטיבית היא כזו, למרות שממש לא מזיז לי כך או אחרת. ובכלל זה הולך אצלי תמיד יד ביד עם האופי והבן אדם. אני לרוב לא עושה את ההפרדה בין האדם למראה שלו. יש הלימה נהדרת ביניהם. אנשים נראים כמו שהם והם כמו שהם נראים.
אלא לפעמים כשאני מציץ בטעות בבנות אחרות ברחוב, אני מוצא את עצמי חושב על אחדות מהן שהן הרבה יפות ממנה. העניין הוא שבעבר יצאתי עם מישהי שמאוד אהבתי ולא הסתדר לנו בסוף. יצאנו אז תקופה ארוכה של כמה חודשים, ואני לא זוכר שאז זה היה אותו דבר. אני זוכר שאז חשבתי שהיא הכי יפה בכל העולם. יכול להיות שאני עושה קצת צביעה וורודה של הזיכרון, אבל זה בהחלט היה אחרת. וממש באופן הפוך, למרות שאני נמשך יותר לזאת שאני יוצא איתה היום מאשר זו שיצאתי איתה אז. אבל כנראה שההיא הייתה יותר יפה בעיניי.
נראה לי שזה בגלל שהיא אמנם מאוד יפה, אבל לא אקזוטית כמו שתמיד חלמתי. . אבל היא עצמה ומה שהיא בשבילי זה ממש מה שתמיד חלמתי באופן פלאי ואקזוטי.
ומה אני רוצה בעצם עם כל הקידוחי נפט האלה?! א. אני לא מבין למה אני מרגיש ככה והאם זה אומר משהו. ב. אני בעצם רוצה לא להרגיש ככה. אני רוצה להתחתן איתה לכל החיים, רק איתה, אבל אני לא רוצה כל החיים להסתובב עם תחושה כזאת. שכל פעם שאראה מישהי קצת יותר יפה בעיניי אומר לעצמי "היי פספסת משהו".

לקריאת התשובה >

ההורים שלי לא בררנים בבירורים בשידוכים

אני בת בכורה וההורים שלי פעם ראשונה במצב הזה של שידוכים לבת ,
ההורים שלי אנשים שאני ממש אוהבת ומעריכה ומאז ומתמיד ידעתי שהם מעריכים אותי מאוד אוחזים ממני ואוהבים אותי רק בתקופה הזאת של השידוכים הכול השתנה, משהו בעיתי לגמרי ואני לא מצליחה להבין מה הבעיה מקווה שאני יצליח להסביר.
מוצאים לי הרבה סגנונות של בחורים – מכל הסוגים ממש אולי כי עוד לא קלטו את הסגנון שלנו או שאנשים סתם תוקעים שמות, ההורים שלי מבררים על בחור ואולי צריך לצין שאמא שלי יותר מנהלת את ההצעות ומבקשת מאבא שלי לברר, אבא שלי אדם מאוד טוב שקשה לו לראות רע באחרים ורוב האינפורמציה שהוא מביא זה דברים כללים כי גם קשה לו לחפור לאחרים וגם הוא שומע רק דברים טובים ובחיים הוא לא חזר לי אם אינפורמציה של למשל – הבחור הזה לא משהו ב….., הקטע של הלימוד פחות נראה לי, הסגנון פחות מתאים לך.. וכולי , ההרגשה שלי שהם מתלהבים על כלום כי הרי מחמיאים על כולם רק צריך לקלוט את האינפורמציה הנכונה, בברור אני יודעת על בחורים פחות טובים שהציעו לי וההורים שלי ממש ממש לא ממהרים להוריד כלום, ההרגשה שלי שהם בכלל לא חותרים לבחור הכי טוב שיכול להיות ( אני מודעת לזה שאני לא יקבל מושלם אבל אני רוצה להרגיש שההורים שלי מחפשים בשבילי את הטוב ביותר) מה שקורה זה שלמשל אני מגיעה אם אינפורמציה מבעלים של חברות שממש לא נשמע שמדובר בבחור טוב / מתאים וההורים שלי מתעצבנים עלי למה אני פוסלת את כולם או למשל אח שלי (קרוב בגיל) שמגיעה אם אינפורמציה מחברים שלו שמכירים את המדובר שהם מחויבים לאח שלי כמו שאומרים וזה אינפורמציה הרבה יותר אותנטית, ההורים שלי מתחילים לומר לא בטוח שזה נכון השאלה איך החבר ההוא תופס אותו אולי זה רק הנקודת מבט שלו וכולי, בקיצור בוחרים להתמקד באינפורמציה החיובית מה שמוביל אותי למקום שאני ממש לא מאמינה בברור של ההורים שלי וזה מוציע אותי מהדעת – כי אני רוצה לסמוך על ההורים שלי בלב שלם ואני פשוט לא מצליחה. היתה לנו שיחה וניסיתי להגדיר להם שמה שאני חושבת שצריך לצאת מתוך נקודת הנחה שלא כל מי שמציעים מתאים אלא בוא נראה אינפורמציה שתשמע לנו ולא לחשוב שמציעים לנו רק את גדולי הדור ולדון לכף זכות מה שאומרים עליהם . אבל באמת ההרים שלי חושבים שאני פוסלת בלי בסיס ונעולה על עצמי מה שאני מרגישה שפרוש לא נכון!!
אני יודעת שאני לא יקבל מושלם , אני יודעת שאני יתפשר , ואני מרגישה שאני פתוחה ומקבלת המון אבל אני רוצה ללכת בלב רגוע לפגישות בידיעה שאת שלב הברורים עברתי בהצלחה מה שלא קורה, אני מגיעה לפגישה ואני באה ממקום הרבה יותר בוחן בקטעים רוחניים כמו מידות, לימוד , השקפות במקום לבוא ולבדוק יותר חיבור ודעות משותפות.
המצב נהיה ממש גרוע אני מחפשת לברוח מהבית בכל זמן אפשרי או לישון כי קשה לי לראות את הבקורות של ההורים שלי, ואני מרגישה שאני קורסת כי גם ככה (כמה שאני צעירה וסימתי סמינר שנה שעברה) רב החברות שלי התחתנו ויש לי ולהם לחץ מסוים כבר וגם יש לי אח ואחות שברגע שאני יתארס הם יצאו לשידוכים.
לפני שבוע בערך החלטתי שאני פסיקה להביע דעות בכלל ובמקרה הכי גרוע אני ילך להפגש אבל אתמול אמא שלי אמרה לי שהציעו מישהו והם בררו קצת ואמרו עליו שהוא "צדיק" (אני מחפשת בחור צדיק ואכותי אבל את מבינה שהתכוונו מעבר..) ואח"כ עוד מישהו אמר שיש לו זקן (מה שממש לו מקובל בסגנון שלנו לבחור)אז אמרתי כי באמת אני לא רוצה שהם סתם יבררו ויעבדו קשה שלא נשמע הסגנון שלנו, ואז אמא שלי ממש כעסה לא אמרה לי אלא לאבא שלי אבל שמעתי
היא אמרה שנמאס לה שאני סתם קוטלת ואין לה כח לשמוע לי שידוכים כי תמיד אני יפסול ויהיו לי דעות… וממש כעסה.

לקריאת התשובה >

המראה של הבחורה מאד חשוב לי

אני בחור ישיבה ורוצה להתחתן, נפגשתי עם מספר בחורות והגעתי למסקנה שהמראה של הבחורה ממש חשוב, (אחרי שיצאתי 9 פגישות וידעתי שזה מה שחוסם).
אני יוצא עם בחורות איכותיות, והרבה פעמים אני יודע שבשכל אנחנו מתאימים אבל אני לא מתגעגע, לא מצפה לפגישה הבאה, לא מצפה לשיחת פלאפון.
אחרי שהחלטתי כך אז לא יצאתי בלי לראות תמונה או שיצאתי (כי לא רצו להראות תמונה והמליצו שהיא בחורה איכותית וחבל לא לצאת…), ושוב תמיד יש התלבטות האם להמשיך ואולי נצליח או שאין הבדל.
היו כמה פעמים שהרגשתי התלהבות, למשל שראיתי בחורה שעבדה במקום כלשהו ואז סידרו לנו להיפגש אבל היא לא רצתה להמשיך…
בכל מקרה לא יודע אם זו הדרך, פשוט לחפש קודם כל שהמראה טוב מבחינתי ואפילו יקח הרבה זמן? אבל מרגיש שזה לא כ"כ מתאים לבחור תורני להסתכל על היופי, וגם בטוח אני מפספס בחורות איכותיות ותורניות בדרך זו, ועוד שבנתיים לא מרגיש טוב בישיבה שאין בחורים כבר בגיל שלי רווקים.
אם אפשר לעזור אשמח.

לקריאת התשובה >

הוא לא מספיק חכם

אני לא יודעת מה לעשות. אני לפני חתונה ויש לי ספקות כבדים והרגשה של מועקה. שאולי אני עושה טעות אולי זו לא הייתה בחירה נכונה. אחרי הרבה פגישות החלטתי לסגור ברגע מסויים, למרות הפערים בינינו. אבל אחר כך שוב הכל צף ושב להטריד אותי. אין לי ההתרגשות והחדווה והציפייה שאמורה להיות כביכול בתקופה הזו.
הוא בחור עם מידות טובות, מאוד אפילו, וותרן, נוח, עניו, עדין, ירא שמיים, נחמד וחביב לסביבה, נדיב, רגיש, מעשי. מפריע לי שהוא לא חכם יותר. שהוא לא מעמיק, לא מעניין אותו לחשוב מעבר. הוא לא מתעניין בתחומים שמעניינים אותי, מעניין אותו בעיקר דברים פרקטיים ולא דברים קצת יותר מופשטים. ואני אדם מאוד שכלי, חושבת המון. יש לי הרבה כיווני חשיבה בתחומים שונים (אולי גם בגלל זה אני נוטה לחששות ויחסית פסימית) ואני אוהבת לחקור ולחשוב מעבר. אמנם הוא לא טיפש גם, הוא אוהב ללמוד, הוא אוהב משחקי חשיבה, יש לו זיכרון לא רגיל, אבל השיחות איתו פרקטיות ועל חיי היום יום. לא שיחות עומק כמו שאני אוהבת וכמו שחוויתי אצל בחורים אחרים בעבר. ניסיתי להוביל לשם אבל זה לא מעניין אותו. לא מעניין אותו לחשוב יותר מידי. אני מפחדת שהוא ישעמם אותי, שהוא לא יוכל להבין אותי עד הסוף, שלא אמצא בו עניין, שהוא לא יאתגר אותי, שלא אראה בו אדם חכם ולכן לא אעריך אותו. אני מאוד מעריכה שכל וחשיבה. מפחדת שאהיה מאוד מדוכדכת מזה ואתחרט על שהתחתנתי איתו. שזה יהיה חסר לי מידי.
דבר נוסף שמפריע לי אצלו זה שיש לו ביטחון עצמי קצת ירוד, הוא לא אדם דעתן אלא להיפך, אין לו אישיות חזקה.
דבר קטן נוסף שקצת מפריע: בעבר הוא היה שמן מאוד, הוא עשה דיאטה רצינית והוא כבר לא, העניין הוא שאני מפחדת שהוא יחזור להיות שמן, כי הוא סיפר לי שהוא עלה בזמן האחרון, והרבה מהאנשים שיורדים מעלים את זה בחזרה בסופו של דבר. מאוד יפריע לי אם הוא יהיה אדם שמן כמו שהיה, הוא הראה לי תמונות והוא נראה אז פשוט רע בעיניי, מפחדת אם כן שלא אמשך אליו אלא להיפך.
ולמה בכל זאת סגרתי? כי המעלות שלו יותר תפסו אצלי מקום אז. והוא מצא חן בעיני. הפשטות שלו השכל הישר הרצון הטוב התכונות הטובות. הוא היה שקט וסגור יותר בהתחלה לכן גם פחות בלט לי צורת החשיבה שלו ותחומי העניין.
אציין גם שיש עליות ומורדות בהרגשה שלי, לפעמים זה נראה לי לא כזה נורא ודווקא הוא אדם מיוחד ומשלים אותי מבחינות מסוימות, ולפעמים הפחד שאני ממש טועה ושאנחנו לא מתאימים, משתק. אנחנו לא הולכים להיפגש או לדבר עוד עד לחתונה (דתיים מאוד יחסית) וגם ככה ניסיתי ככל האפשר לבדוק איך הוא ועד כמה זה מפריע / יפריע בעתיד, ואין לי תשובה חד משמעית.
בינתיים ההכנות בעיצומן כי תאריך החתונה הולך ומתקרב.
דיברתי גם ההורים שלי והם מאוד תומכים אבל אין להם פיתרון בשבילי. אני מודאגת ואין לי מוצא.

לקריאת התשובה >

על מה אני צריכה לוותר בשידוכים?

אני בשידוכים וממש רוצה כבר להתחתן יש לי שאלות כל הזמן בסדרי עדיפויות אבהיר שמעל הכל יראת שמים ומידות ועל זה אין שאלה. העינין הוא כזה אני בחורה שנחשבת מאד חכמה ומאד רגישה עד לפני מעט זמן חשבתי שזה בכלל לא משנה אם הבחור יהיה מאד חכם או לא רציתי שיהיה אחד שאכפת לו מהחיים ולאן הוא הולך ולא אחד שיטחי ורדוד אבל חשבתי שדווקא אם הוא לא יהיה חכם כל כך זה יצור סוג של איזון כי אני יותרה עמוקה ןמתפלספת ואני צריכה מישהו פרקטי עם ראש על הכתפיים, אבל אני שומעת שוב ושוב שזה לא טוב ויכול ליצור זלזול בבעל. יוצא שאני מחפשת משהו שלא קיים.. בחורה צעירה עדיין בלימודים עם ראש פתוח שלא מוכנה להתפשר על קיום תו"צ וצד שני מישהו שיזרום עם מראה חיצוני לא חרדי סטנדרטי (מטפחת קשורה חצאיות ארוכות וכו') מישהו חכם מאד עמוק רגיש מאד שיקבל אותי עם הרגישות המופרזת שלי בקיצור רשימה ארוכה מידי!! אני מרגישה שאני צריכה לוותר על משהו וכל הדברים הם הכרחיים כי זאת אני רק על הנושא של החכמה אני יכולה להתפשר מה אתם אומרים?

לקריאת התשובה >

בית של תורה – האם לוותר על החלום?

כל חיי אני שואפת ורוצה לזכות ל"בית של תורה",עם בעל ת"ח שלומד כל היום.
כמישהי שכבר הרבה זמן "בחוץ",אני מרגישה וחושבת שהשאיפה הזאת היא אמיתית ולא מושפעת ממוסכמות חברתיות.

אני רוצה בחור שלומד באמת,מתוך בחירה ואמונה בצדקת הדרך הזאת,ולא מישהו שעושה את זה בשביל השם הטוב. מישהו שיעשה את זה מתוך אהבה אמיתית ורצון לגדול בתורה ולהשקיע בלימוד.
שמתי לב לאחרונה שעם הגיל כמות הבחורים מהסגנון הזה מתמעטת..והצעות רבות של בחורים שבחרו ללמוד מקצוע ולצאת לעבוד מגיעות.

אני מתלבטת רבות ותוהה עד כמה עלי להתעקש ולחכות לקבל את מה שאני רוצה ושואפת.
זה הגיוני בכלל? או שאני צריכה לוותר על משהו שאני חולמת ומתפללת בשבילו כ"כ הרבה?
זה שהקב"ה החליט שלא אתחתן עד עכשיו זאת סיבה לוותר? סיבה לרדת מחלום (טוב לכאורה) שיש לי?
לא שואלת את עצמי למה אחרים קבלו ואני לא. ברור לי שכל אחד מקבל במדויק מה שמגיע לו..
למרות הכאב על כך שאני צריכה להתחבט בכאלה סוגיות בזמן שחברותי קבלו בלי להתאמץ ובלי למצמץ על מגש של כסף …

אני באמת מנסה להבין מהו הדבר הנכון לעשות?
לא רוצה לטמון את הראש בחול. אבל גם לא רוצה לעשות החלטה שאצטער עליה ולהרגיש "מתפשרת"..

לקריאת התשובה >

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם ההיפרדות מהישיבה, מהבחורים האיכותיים, ההתנתקות מהכל. אני מרגיש שנמאס לי, אני רוצה פשוט לשכור דירה לבד ולישון שם כל היום, אני לא בחור מקולקל שילך לדירת רווקים, פשוט שברו לי את כל מהלך החיים שהיה לי ושבניתי בעמל וביזע רב. נמאס לי, אני פשוט רוצה להעלם לאנשהו, לאיזה חור בגלובוס ולשבת של כל היום ולבכות.

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן