שאלות בנושא: שידוכים

דואג מהעול הכלכלי בשידוכי בנותי

אני בשלב שבו הבנות שלי בשידוכים ב"ה, ואני מודאג מאיך לחתן אותן כספית. אני בקושי מצליח לסיים את החודש ובשביל לחתן בנות צריך לקחת חובות של אלפי שקלים לחודש ואין לי מושג איך לקחת התחייבויות כאלה. האם זה מה שנדרש ממני, האם זו ההשתדלות שאני צריך לעשות?
ראיתי פה שאלה דומה, והתשובה שניתנה היתה שאכן אין לקחת חובות מעל מה שאפשר. אבל מצד שני מה כן לעשות, מי יסכים לשמוע הצעת שידוך שההורים לא נותנים פחות מכמה מאות אלפי שקלים.
אני אובד עצות, זה גורם לי להסס בשמיעת הצעות לבנות שלי וחבל. אודה לכם אם יש לכם דרך להציע לי.

לקריאת התשובה >

איזה סגנון בחור יכול להתאים לי לכל החיים?

לגבי שידוכים, אני יודעת מה לחפש באופן כללי,
אבל יש נקודות ספציפיות שאני עוד מבולבלת לגביהם.
כמו עובד/לומד, סגנון ליטאי/ספרדי, מראה כללי וכו'…
איך מבררים מה חשוב יותר, מה פחות מה צריך ומה לא?

ובנוסף, כל המחשבה אודות "בית של תורה" וחיים עם אדם שמקדיש את כולו ורובו ללימוד, זה אחרת ממה שמדברים בסמינר ומה שרואים בפועל אצל משפחות… (קושי כלכלי, אי הגשמה פוטנציאלית אצל האישה/הגבר וכו'…) אז איך אפשר להחליט על חיים שלמים שכאלו?

לקריאת התשובה >

האם כדאי לי לצאת לשידוכים כעת?

כבוד הרב שלום, אני בחור בן 19,בשיעור ב בישיבה גדולה. בשנה האחרונה עברתי תהליך שבסופו הבנתי שאני רוצה להתחתן בגיל מוקדם, ולקראת תחילת שיעור ב' הבנתי שאני רוצה לעשות זאת דרך שידוכים. עכשיו השאלה שלי היא כזו, אני מרגיש בשל

לקריאת התשובה >

לא מרגיש שייך לגמרי לשום מגזר-מה יהיה בשידוכים?

מפריע לי שאני לא סגור על עצמי ,מצד אחד אני נמצא בישיבה חצי יום (מקום שמאפשר גם ללמוד ולעבוד) ומצד שני אני יכול בלילה ללכת לאיזה בר לא משו,כך שאורח החיים שלי מאוד מבולבל ,וכל השנים תמיד אמרתי לעצמי אוקי זה אני אין מה לעשות ,אבל לאחרונה זה לא שפתאום נפלה עלי "הארה רוחנית " ,אבל אני בהחלט חושב מה יהיה בסוף לאן כל זה יוביל אותי וכמובן כל זה מתחבר לשאלה איך אני אתחתן ,איך אני אמצא אישה שהיא תהיה באותו ראש כמוני ,אני לא חרדי סטנדרטי אני גם אוהב להנות מהחיים ולא רק מטושלנט בליל שישי (מקווה שהבנתם לאן הרוח נושבת ) ,ואני שואל איך זה יקרה שאני בכלל אתחתן ואיך אני לא אצטרך להתפשר על כל מיני נושאים כמו כמה ילדים יהיו ואם למנוע את זה ,כי אני לא בדיוק בלשון המעטה דוגל בשיטה המחמירה שלהביא כמה שיותר ילדים במינימום זמן בלי יכולת לשלוט על זה כי כך הרבנים החליטו ,אני במקום אחר בחיים חצי חילוני וחצי /דתי או חרדי .
אז אני מאוד מקווה שהבנתם אותי למרות שזה נשמע מאוד מטעה ולא כזה מובן אולי ,אבל פשוט כתבתי את זה מדם ליבי כי אני אובד עצות איך ממשיכים מכאן ,מה לעשות ומה יהיה טוב בשבילי
תודה לכם על המענה ,ומקווה שתצליחו להחזיר לי תשובה ראויה .

לקריאת התשובה >

חברות שלי מתארסות וזה לא פשוט לי

אני בת 21 ,וחברותי הטובות התחתנו בקצב מסחרר. נשארנו אני ועוד חברה אחת…
כל פעם שחברה התארסה, הרגשתי שזה כבר לא אותו הדבר.
לא משנה אם היחס שלה לא השתנה, הרגשתי שאיבדתי אותה והתייחסתי בהתאם.
שבוע שעבר חברה ממש טובה שלי התארסה, הייתי איתה בכל התהליך של ההתלבטות,המחשבות, ההחלטות…
וברגע שהיא התארסה-הרגשתי שזהו, נגמר . זה שבר אותי ממש.
אני רוצה לציין, שמבחינתה הכל אותו הדבר,והיא ממשיכה להתקשר ולדבר.
אבל אני מרגישה שזה שונה לגמרי. ומתחילה להתרחק.
השאלה שלי: האם יש דרך להתגבר על הרגש הזה?
האם יש דרך לשמור על חברות גם אחרי שחברה מתארסת? למה פתאום נהיית לי הרגשה שזה שונה? למה אני מתרחקת אפילו שהיא כל כך חשובה לי- ובדרך מכאיבה גם לי וגם לה?
אשמח לתשובה!

לקריאת התשובה >

אני מספיק בוגרת ויציבה כדי להתחיל שידוכים?

אני דיי בהתלבטות האם זה נכון לי להיכנס לשידוכים עכשיו למערכת של מחויבות משפחתית אני אנסה לפרט כמה שאוכל את הייתרונות והחסרונות מהעינים שלי.
יתרונות" יהיה לי מקום יציב שהוא יהיה שיך לי
אני נורא רוצה להתמסד להתקבע להיכנס קצת למסגרת
בגלל שאין לי עכשיו מחויבות לכלום אני יכולה פתאום להחליט שבא לי ליסוע נגיד לבית למוחרת אני יכולה לקום בעצם בא לי לחזור.
יתן לי חבר טוב
אני מתקדמת גם בקטע הדתי וגם באישי בתהליך- יהיה לי יותר קל לעבור את המסע הזה עם שותף להתקדם ביחד
מקום לחזור אליו
מרום להתמסר
מקום שאני יוכל להיות בו אני
מקום שאני יוכל לתת את כל הנשמה- לבנתיים אני מלא אצל בת דודה שלי נשואה ומנקה לה את הבית שומרת על הבנות מבשלת אופה ואני מרגישה שזה עושה לי טוב לתחזק בית לתחזק ילדים להקשיב להם לקדם אותם
אבל אני לא בטוחה עדין מה אני רוצה בחיים שלי לאיזה כיוון אני חותרת יש לי מראה בראש בכיוונים כליים על איזה ערכים אני יקים את הבית שלי אבל לא עד איזה נגיד כיפה יהיה לילדים שלי עם סרט או לי
אני יודעת שבבית שלי יהיה מקום ראשון התורה וסוף פסוק אבל רק בשמחה ומשתדלים לקים כמה מצוות שאפשר בלי ראש בקיר בלי לקרוע את החיים כי חובה להיות ככה
אני בבית שלי יקיים מה שמתאים יהיה לבית שלנו ואני לא יעשה דברים רק כי כולם עושים
הבית שלי יהי בנוי על אמת ושמחה וחיבור אמיתי לאלוקים יהיה כבוד לכל אדם לכל עדה כי כולם נבראו בצלם וכ"
אני מקוה שהבנת את הרעיון אין לי כמו כל החברות שאומרות אני רוצה בחור מישיבה איקס ילמד זאד שעות
נגור במקום זה או אחר
לא משנה לי מאיזה ישיבה יהיה הבחור או כמה שעות ילמד
מענין אותי איפה הלב והראש שלו מונחים מה הכי חשוב לו
אבל אולי לנשואים צריך להיות יותר יציבים יותר לדעת לאיזה כיוון שואפים
והאם לקחת בחור שילמד אחרי החתונה או יעבוד אפילו שלי זה לא משנה
כי אולי אני עדין קטנה ולא מבינה מה ההשלכות של בחור עובד/ לומד
ואולי אני עדיף שאני יגמור את התהליך של הבנייה העצמית ואני יהיה בנויה ויציבה
למרות שאני לא בטוחה שאני יצליח להתמסד לבד בלי נישואים- אבל אולי אני משוחדת על עצמי בגלל שאני רוצה להתחתן
אני פשוט מבולבלת ורוצה לעשות את הכי טוב שאפשר

לקריאת התשובה >

אני מרגיש שאין לי סיכוי להתחתן ושלא בצדק

מסיבות שונות לא התחתנתי במהלך שנים אלו. לאחר סוף העשור השלישי לחיי יצאתי ללימודים אקדמיים וגם כיום אני לומד המון. אני מרגיש שכמעט ואיבדתי את הסיכוי להתחתן בגלל שאני לא בישיבה. גם בנות מתבגרות ומבוגרות רוצות רק בחור שלומד בישיבה, כמעט ללא קשר לגילו ולגילן, ומעדיפות גם בחור שכמעט ולא עושה כלום בישיבה מאשר כל אופציה אחרת. אני משתגע מחוסר ההוגנות בהתנהלות של בנות שטסות לכל העולם, מתפרנסות ומבלות ועושות ככל העולה על רוחן, ודורשות מבחורים להישאר בישיבה בכל מחיר ובכל גיל, גם לאחר שנות לימוד רבות, ומעדיפות להישאר רווקות שנים רבות מאוד ו"מתפשרות" רק כשבאמת מאוחר מידי לכל הצדדים. קשה לי מסיבות שונות להתחבר לבנות שומרות מצוות ממגזרים אחרים ולראות את עתידי שם, וגם הן מעדיפות מטבע הדברים להתחתן עם מי שמגיע מהעולם שלהן. אני מרגיש אובד עצות. אשמח למענה

לקריאת התשובה >

אכזבות בשידוכים

אני בחורה חרדית קרוב לגיל ה 30 , מחפשת ומחפשת ולא מוצאת …
כבר ממש קשה לי להשאר אופטימית שיום אחד גם אני אמצא את החצי השני שלי.
בתקופה האחרונה נפגשתי עם בחור שמאד מצא חן בעיני אולם לאחר שבררנו לעומק גילינו על בעיות נפשיות קשות שיש לו
וכדאי מאוד להתרחק ממש קשה לי עם זה כי קשה לי להאמין שהוא לא רגיל כמו שחשבתי וכמו שהוא נראה וגם עד שסוף סוף ראיתי מישהו שנראה הטעם שלי כבר ממש קשה לי לעכל את זה ואני כבר דמיינתי שאני מתחתנת וסוף סוף מסיימת עם הרווקות הזאת מצד אחד אני מודה להשם שאני יודעת מראש וחסך לי צער אחכ … הייתי שמחה לקבל דעה/עיצה/חוות דעת .. משו … פשוט כבר לא יודעת מה יהיה … אם נמצא יום אחד מישהו שהוא הטעם שלי ..

לקריאת התשובה >

עד כמה הבדלי השקפה חשובים בשידוכים?

הייתי בעבר בקהילה של חוזרים בתשובה/ מתחזקים, עד שהרגשתי שזה כבר לא מתאים לי ועזבתי לשנתיים בערך, כי למדתי במוסדות חרדיים ובסמינר חשוב בדרום.
ואז הציעו לי בחור מהקהילה, בחור טוב, מידות טובות ויר"ש, למד בישיבה טובה (לבעלי תשובה) בירושלים.
רק מה? הוא ספרדי ש"סניק. כך הגדיר את עצמו והוא הולך לפי הרב עובדיה זצ"ל.
אולם, אני אומנם לא אשכנזייה, אבל כן למדתי במוסדות אשכנזיים בבית יעקב (רק בתיכון) ואח"כ בסמינר ליטאי כשנה.
כך שקיבלתי יותר את ההשקפה הליטאית, ופחות מתחברת לסגנון הספרדי.
אבל שזה לא ישמע חלילה התנשאות או זלזול, אלא זאת הרגשתי בנוגע לסגנון ולמנטליות.
ועכשיו כשאני לא לומדת בסמינר הליטאי, אלא חזרתי ללמוד במרכז עם חברותיי מהתיכון (מסיבות שונות שאין כאן המקום לפרטן.) התחלתי לחזור לקהילה. אומנם בהדרגה ועדיין אני מרגישה לא מספיק "שם", וההשקפות שלי די מנוגדות להלך רוח שבקהילה. כמו הנושא של פאה, בחירת מפלגה (ברוח הבחירות הקודמות), הצמדות לקהילה ולרב אחד. (מה שמגביל אם נרצה לעבור לגור במקום יותר חרדי עם קהילה שלאו דווקא היא בעלת תשובה/ מתחזקת.) ועוד.
ומצד שני, כן התחברתי לבחור באיזשהו מקום, רק הנושא של ההשקפה, הסגנון והבלבול הזה בין הקהילות השונות של ליטאים וספרדים, גורם לי להרתע ולעשות חשבון מה באמת אני רוצה ומה מתאים לי.

לקריאת התשובה >

אני רווק מבוגר וקשה לי מאוד

מה עושים בתקופת רווקות מתבגרת (27 וצפונה) בשביל לא להישבר ולא להישחק הן מבחינה רוחנית והן מבחינת זה שכבר יש סוג של יאוש..
איך כדאי להתנהג או לא להתנהג בשביל לשמור על איזון מסוים ולא להגיע למצב שהיאוש גובר על הכל?

לקריאת התשובה >
דילוג לתוכן