שאלות בנושא: שידוכים

יתאים לי בחור שבעברו ירד מהדרך?

אני בחורה חרדית בשידוכים. ב"ה בחורה איכותית וטובה מבית טוב. לפני שבוע יצאתי עם בחור חרדי שנולד לבית חרדי, שפעם ירד מהדרך לשנתיים ויותר, (ממש היה חילוני גמור) וכעת מחוזק, חרדי ורוצה באמת להקים בית נאמן בישראל.. יצאנו כבר ל2 פגישות וחצי (בשלישית עזבתי ) והיתה אווירה טובה, כימיה וחיבור טוב ומצאתי אצלו תכונות שאהבתי מאד ויש לציין שאני נפגשתי כבר עם הרבה בחורים והוא היה מיוחד יותר לטובה מבחינתי. הבעיה הגדולה היא, שהוא בעצם הרי היה חילוני תקופה ומתברר שהוא היה בקשר של ממש עם בנות בתקופה הזו זה ממש,קו אדום אצלי. מאד מחשיש אותי כי אני יודעת שמג

לקריאת התשובה >

זהות עצמית בתקופת שידוכים

אני נפגשתי עם בחורים בחיי
ועכשיו אני בהפסקה פשוט אין הצעות לא לחוצה או משהו פשוט אני לא יודעת איך לקטלג אותי ומה אני מחפשת. פשוט לא יודעת מי אני. זה הזוי.
כי מצד אחד אני מתלבשת צנוע ומצד שני לא תמיד גרביים. יש לי טלפון מוגן אבל אני שומעת שירים חילונים. לא מתפללת שום תפילה ואמונה איפה אני ואיפה היא. ואני שואלת את עצמי אם לא כדאי לעצור ופשוט לחשב מסלול מחדש אני מתנהלת בצורה מסויימת כי ככה חינכו אותי ואז נתתי את הנגיעות שלי. אבל לא באמת שאלתי שאלות על אלוקים פשוט הבנתי שהוא קיים וככה מתלבשים וככה עושים אז סבבה בוא נמשיך את זה…
אותו דבר לגבי בחירת בן הזוג שלי תמיד אמרתי שאני רוצה אחד לומד והורדתי כאלה שלא לומדים ובתכלס אני מבינה מהו ערך של לימוד בכלל? או שאני עושה כמצוות אנשים מלומדה?
וגם יש את השאלה שיש אחלה בחורים שהם מבחינה חיצונית לא הארדקור והם מצויינים ויראי שמיים אם זה חוזרים בתשובה או כל מיני..
בקיצור כפי שהבנתם אני דיי מתוסבכת עם עצמי שפשוט אין לי זהות ברורה מי אני ומה אני רוצה להיות וע

לקריאת התשובה >

אני מעבירה את חיי בלי משמעות

אני לא מאמינה שאתחתן
אין לי כמעט הצעות ואלו שהיו לא התקדמו
אני לא רואה את עצמי כמישהיא שיש לה עקרונות חזקים ודעות ברורות כדי לחנך ילדים
כבד עלי כל המחויבות של אישה בשביל זוגיות
(אני לא משדרת תהרגשות האלו בפגישות)
אני מסתכלת על חיי
אני לא יוזמתית
מאד עצלנית
יכולה להעביר יום שלם רק על סרטים ( בשעות שאחרי העבודה )
ולא מבינה בשביל מה באתי לעולם
אני לא מועילה ואולי רק הורסת
החיים שלי ממש טובים חלום של כל אחד אבל הם גם הכי משעממים בעולם וחסרי תכלית
אפשר למצא תכלית, להתנדב, ללמוד מק

לקריאת התשובה >

יש לי חרדה חברתית?

לאחרונה גיליתי שאני לא ממש אוהבת להיות בחברה
במיוחד בעידן הקורונה לא מתגעגעת לאף אחד ולא מעונינת להיפגש עם אפחד .
מעדיפה כל היום להיות סגורה בחדרי בלי לצאת בכלל .
חברות שלי לא מבינות מה קורה לי למה אני מסתגרת מתחמקת מהם ולא רוצה לשתף במה שאני חווה ,הם מנסות לדובב אותי ,"להעניש" וכל מה שאפשר ,לאחרונה נדבקה אלי חברה היא פשוט לא מוותרת לי סוחטת ממני דברים שכל חברה בשמחה משטפת כמו טלפון ,פרטי משפחה או סתם יציאות לבלוי ,לפעמים אני נכנעת קצת כי כבר לא נעים לי סרב לה ולסנן אותה.
חשוב לציין שאין לי פחד מקהל אני ידועה ככזאת שתעלה על במה ותדבר חופשי בקהל גדול .וגם החברות נהנות מאוד מחברתי ,ומבקשות מאווד את השתתפותי וכשזה קורה אני זורמת איתם ומתנהלת כרגיל .
אך תמיד אני מעדיפה להיות לבד יותר ולא עם החברה …
לאחרונה התחיל לעלות לי שאלות שאולי זה בעצם המוקש שלי בשידוכים ,ואיך אפשר להתחבר בכלל לבחור כשאני מעדיפה להישאר בלעדיו ורק מחכה שנפרד?

לקריאת התשובה >

החברה הכי טובה מתחתנת

תמיד הייתי מוקפת בחברות בכל שלב בחיים שלי בהמון חברות וגם במעגל סגור של חברות שהיו כל כך טובות שהקירבה שלנו היתה גדולה כל כך שהרגשנו כמו אחיות .
אני עליתי לכיתה א' בגיל 5.5 ממש קטנה הכי קטנה בשנתון וזה יצר מצב שאני הכי קטנה בכיתה וזה היה בסדר גמור מבחינתי עד שהן היו בנות 20 ואני בת 18.5 והן יצאו לשידורים ואני לא כי עדין הייתי קטנה בשביל זה וככה תוך שנה מצאתי את עצמי מבחורה שמוקפת בחבורת חברות גדולה (9חברות טובות), לבחורה עם חברה טובה אחת כולן התחתנו אחת אחרי השניה והן ניתקו קשר בצורה מוחלטת!, היו מידי פעם שיחות טלפון קצרות אבל הרגשתי שרק אני שומרת על הקשר אז הפסקתי …
וזה היה לי קשה ממש להישאר רק אני ועוד אחת אבל בגלל שהיה לנו אחת את השניה זה היה בסדר,
שתינו בשידוכים והכל זרם כרגיל פה פגישה שם עוד פגישה ולי לא כל כך זרם וגם לה עד שהיא נפגשה עם האביר על הסוס הלבן.
הם עדין לא סגרו ווארט אבל מאז שהיא סיפרה לי על העינין אני לא מוצאת שלווה אני שמחה בשבילה באמת אין בי טיפת קינאה אבל מה שאני מודאגת זה המצב הזה שאני נשארת לבד עכשיו כי היא היתה החברה היחידה שנשארה לי כולן התחתנו וזה קשה לי אני כל הזמן מנסה לעודד את עצמי ולהגיד לעצמי שזה בסדר ויש לי משפחה ובנות דודות ואני לעולם לא איהיה לבד .
אבל זה לא תמיד עובד לי כי אני תמיד הייתי מוקפת בהמון המון המון חברות מעבר למעגל חברות המצומצם הייתי נערה אהובה על כולן ועכשיו אני מרגישה שזהו נשארתי לבד בלי חברות וזה קשה לי מידי ואני מרגישה שאני חייבת לשחרר ולהתמודד עם המצב בצורה בוגרת ולהתמודד עם החרדת נטישה הזאת כי ככה זה בחיים וגם להתמודד עם המחשבה הזאת שאני היחידה שנשארה מאחור וכולן כבר עם ילדים
בקיצור ממש קשה לי אני לא מראה את הקושי לאף אחד ואין לי את מי לשתף בכאב שלי ובחרדה הזאת שלהישאר לבד
אני כניראה באמת תלויה בחברה היחידה שנשארה לי וקשה לי לחשוב שאני והיא חברות מגיל 10 ומדברת כול יום כל היום ובשבתות אנחנו אחת אצל השניה קשה לי לחשוב שעכשיו כל זה יגמר כי יש חתונה בדרך ואני באמת שמחה בשבילה זה לא העניין אני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם הלבד הזה שאני לא רגילה איליו וגם לא מכירה אותו את הל

לקריאת התשובה >

לפסול מראש בגלל מראה חיצוני?

אני רווקה בת 25 , מיואשת לגמרי מהשידוכים, כבר פסימית לגבי כל הצעה ובטוחה שרק נס יביא לי את הישועה והלוואי והייתי יכולה לשכוח מזה עד אז… ההורים שלי ממש משכנעים אותי לצאת עם בחור שנשמע שכן יכול להתאים מבחינת אישיות וכיו"ב, אך ראיתי תמונה שלו וממש ממש לא אהבתי, אז נכון שתמונה היא לא משקפת (בד"כ גם לא מבקשת) אבל זה לא שמשהו מסוים הפריע לי ואולי במציאות זה נראה אחרת, אלא פשוט לא אהבתי באופן כללי וממש לא הייתי שמחה אם היו מבטיחים לי שזה בעלי, וגם אם במציאות הוא יראה קצת שונה, ודאי שהוא לא לגמרי ישתנה..
האמת שאני כמעט בטוחה שגם פה אשמע שתמונה ממש לא משקפת ומה אכפת לך לצאת ולראות אם חוץ מזה הכל טוב וכו'… (ובאמת קשה מאד למצוא בחור שהוא גם. וגם. וגם.., אבל מה אני יעשה שאני ינסה להתחבר למשהו שאני לא אוהבת כברירת מחדל?? ויותר מזה, אם באמת אני יאהב את האישיות שלו וכו' , למה אני צריכה לצאת? כדי להסתבך? לא רוצה אותו חיצונית!) אם לא הייתי מיואשת באמת לא הייתי מנסה לשלוח גם פה, רק שאולי בכל אופן אשמע שזה בסדר מבחינתי ואני לא סתם מתעקשת..  זה פשוט ישמח אותי שאני עושה את הדבר הנכון, ייתן לי כח ויעודד אותי 🙂

לקריאת התשובה >

איך להיות "אני" כשאני נפגש עם בחורה?

שלום לכם. קצר ולעניין. איך להיות "אני" כשאני נפגש עם בחורה? אני רוצה להיות אותנטי כשאני יוצא עם בחורה. אני רוצה להיות אני. להרגיש משוחרר. לדעת האם אני באמת מוצא חן בעיניה, ובכלל – אחד הדברים שהכי חשובים לי בחיין

לקריאת התשובה >

מחשבות על ימי הרווקות

רוב (ובצדק) עיקר השייח הוא על דייטים,התמודדות,פרידות,משברים וצמיחה מהם. שזה חשוב ומדהים – *אבל מה קורה בהיעדר דייטים/הצעות?* או במילים אחרות: יש מצב שהייתי מצליחה להתמודד עם עצמי ואולי גם להרגיש קצת טוב עם הרווקוּת שלי,אבל מה קורה כשצריך לתת דין וחשבון גם לסביבה שלי?
אני בת 28,גרה בבית של ההורים.
אני לא יכולה להגדיר את עצמי כמי שנמצאת בעולם הדייטים. כי אין לי כאלה. (מלבד דייט אחד שיצאתי אליו כדי לרצוֹת את דודה שלי והיה זוועה) הוצעו לי מידי פעם – אך הצעות לא קשורות מאנשים לא קשורים,על בסיס יש לך חצאית לו יש כיפה (או שאין לו,אבל ״הוא נורא מכבד..״) ויאללה תתחתנו… (ונכון לגמרי. ״שאם לא מנסים-לא יודעים,שפספסתי,אני אשמה״ וכו) ומנגד – הצעות ממש טובות,שהן מהעולם שלי,מהסוג שהייתי רוצה להקים איתו בית – ונדחו ע״י הצד השני,עוד בשלב ההצעה/התיווך. והיו אפילו פעמיים שיצאתי ממש אמיצה וביקשתי שיבררו בשבילי (ספויילר: לא רלוונטי).
וזה פחות או יותר הקשר שלי עם עולם הדייטים –
הצעות לא קשורות או דחיות.
בין לבין,מלחמה עצמית ומלחמה עם הסביבה –
הורים,דודות,הזקנות של בה״כ שמתעניינות ובאמת שמתוך דאגה ואכפתיות – ושאלות של ״נו,אז מה קורה? לא נמאס לך? את לא רוצה כבר? את לא נעשית צעירה יותר״ (המבט של אמא. אני הבכורה ואחותי הצעירה יותר בזוגיות רצינית של 4 שנים. דיי מאמינה שעוד לא קיבלה הצעה וטבעת בגללי)
שלא מיטיבות עם הערך שלי כלפי עצמי.
בכל כמה זמן אני זוכה לשיחת ניעור (לרוב מצד אמא,שהיא אכפתית ודואגת ואוהבת!) – בימי הולדת (הנה עוד שנה עברה,המצב נשאר כפי שהוא,אבל אני הזדקנתי בעוד שנה). ב״זמן מת״ בשבת/חג. לפני אירוע. כששולחים בקבוצה כזו או אחרת שזה התארס עם זו…
באמת ואני יודעת שזה ממקום טוב,אוהב ודואג שרוצה שגם לי יהיה טוב ושמח ושאני ראויה. אך מרוב שמבחינתי הנושא הוא רגיש וכאוב כל-כך שקשה לי להיפתח ולספר ולעיתים גם מעיב על הקשר.
עם כל הצעה שנידחת,עם כל תקווה להצעה טובה,עם תקווה להיכרות ספונטנית או בתיווך,מרגישה את הירידה בכל המישורים – החברתיים,האישיים והרגשיים.
יכולה להעיד על עצמי שעד לפני כמה שנים הייתי מחשיבה את עצמי לממש סבבה – ילדת אולפנה,מדריכה ורכזת בבנ״ע,מדרשה ושירות משמעותי בצה״ל. חברותית וחיונית. לאט לאט זה ממש דעך. בהתחלה לא הייתי בלחץ בכלל,אבל עדיין רציתי מאוד. (וגם עשיתי טעות גדולה מאוד ודחיתי מתוך לחץ מישהו שהיה ידיד מאוד טוב והיה יכול להיות פוטנציאלי) וברגע שכולם מסביבי מתחילים וממשיכים להתחתן ולהקים משפחות – אני נשארת בצד.. פיזית ורגשית. בהתחלה אני שמחה שמחה אמיתית ואחכ,עם כל האגואיסטיות מנסה לשמוח בכוח או לפחות להראות שמחה שכזו.
או גם מהבחינה של הצעות טובות כמו של חברו

לקריאת התשובה >
איך זה הולך בשידוכים?

סרטים שראיתי וקשרים לא בריאים שחוויתי יפריעו לי בזוגיות?

אני בחורה בת 20 לומדת בכיתה י"ד מאחד הסמינרים הכי טובים
אני פונה אליכם עקב שההורים שלי רוצים שבתקופה זאת אני יתחיל לשמוע שידוכים
ויש לי אחות שנה מתחתי שאני לא יכולה לתקוע אותה
אבל יש מספר דברים שמפריעים לי ורציתי לשאול לגביהם :
1. האם זה שראיתי סרטים לא צנועים בעברי יכול להפריע לי לחיי נשואים? (אני לא הייתי מכורה לזה ראיתי כמה פעמים בודדות) ואם זה עלול להפריע לי איך אני יכולה לשנות את זה שזה לא יפריע?
2. אני הייתי חברה בעבר של בחורה שהיה לה חיים קשים וכתוצאה מזה נוצרה לי איתה חברות מרצה ,אני הייתי מרצה אותה כמעט בהכל.
אחד התחומים שזה בא לידי ביטוי זה היה מגע. היא היתה טיפוס שמאוד אהב מגע ואני לעומת זאת שנאתי , אני לא יודעת אם בכללי לא אהבתי מגע או שברגע שזה היה איתה אז זה עשה לי סלידה.
אבל בגלל שבחברות הזאת אני הייתי הטיפוס המרצה והיא גם שלטה שליטה רגשית מאוד חזקה עלי
אז לא ממש שלטתי בזה ותמיד הייתי נענית למגע שהיא רצתה בהתחלה זה היה חיבוק, וכזה ואחר כך זה הגיע לקצת יותר מזה.
אומנם היום זה כבר הרבה מאחרי עבר הרבבה זמן מאז, אבל למרות זאת אני עדיין לא אוהבת מגע ובמיוחד שזה מגע רגשי, כגון :לתת חיבוק לחברה שהיא בוכה וכו.
חשבתי על זה בתקופה האחרונה המון ואז הגעתי לכמה שאלות:
א. אולי יש לי מזה טראומה קטנה וברגע שאני יתחתן וזה יהיה לי ממש כיף בשונה ממה שמשודר לי במח.
ב. גם אם באמת זה יהיה לי כיף זה סוג של הימור האם אפשר להמר ככה?

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן