ייעוץ בנושא שידוכים

כללי

אני רוצה סגנון אחר של בחור ממה שאמי רוצה בשבילי

יש לי בעיה והיא אמא שלי אני כל כך קרובה אליה ולפעמים קצת מרחמת עליה אבל אני כבר לא יכולה
היא יותר מדי מעירה לי על כל צעד ועניין שאני עושה או לא עושה מערבת ומתערבת אם זה בעניין שידוך שכבר שיניתי את דעתי ואני לא מעוניינת בבחור מן הספסל הראשון של הישיבה כי גם 'גדלתי' ואני כבר לא תלמידת סמינר עם החולצת הצווארון התכלת וגם מהרקע שאליו אני 'מוגדרת-מסוייגת' לכן אני מוותרת מראש על עצם הרעיון. למרות שלפעמים אני רוצה להאמין שתמיד שאפתי לבחור ישיבה או אברך בכולל אבל פשוט המציאות של היום מונעת ממני אם זה בגלל הסביבה או החברה או אפילו המשפחה שלי שכבר קצת מזלזלת כשכמעט סגרתי ווארט אז אחד מבני המשפחה אמר 'יפה שיחקה אותה זו אחרי הכל'.
אני רוצה להוסיף שכמעט שנתיים לא נפגשתי בשידוך של שדכנית אני קצת מואסת בזה אין לי ממש צד של רצון בהם כי זה סוג של 'מסחרה' את כזו בחורה אז מתאים לך כזה בחור ולפעמים זה בכלל לא שייך לכן אני כבר לא שומעת להצעות ולא מעוניינת!
ואמא שלי כועסת עלי ושסוף סוף אני קצת נכנסת 'למוזה'
ונניח אני רואה בחתונה או נמצאת באיזשהו מקום ורואה בחור שמוצא חן

להמשך »
התחבטויות

כמה להתחשב בעצמי וכמה לוותר בשביל זוגיות?

אני בחורה בשידוכים, כבר די הרבה שנים.
בעולם התורני מחנכים אותנו כל הזמן לוותר כדי לחיות בחיי נישואין תקינים ומאושרים, לתת כדי לקבל, שקשר של מחויבות הוא לא רק לראות את הצרכים של עצמי, אלא גם של השני, וכו'…
כהשלכה מכך, רציתי לשאול:
1. כאשר אני יוצאת עם בחור, כשמטבע הדברים הוא שונה ממני מאד, עד כמה אני צריכה להתחשב בצרכים מסוימים של עצמי, גם אם זה נראה שהם לא מאד קריטיים וחשובים, אלא רק כתוספת, כביכול.
ואתן דוגמא: יש מישהי שמאד חשוב לה שיהיה חברותי ונעים שיחה, יש אחת שיהיה חשוב לה שהוא יהיה חריף ועמוק וכו'. אלו תחומים שהם בד"כ פחות קריטיים ונחמד אם ישנם (ואם לא, בד"כ אפשר להתמודד), אך ברמה שזה חשוב מאד, עד כמה יש לי להתחשב ולתת מקום לצורך שלי בתכונה מסוימת שתהיה לו.
הכוונה היא האם אפשר להוריד בחור אם אינו כזה, גם במקרה שזה אולי הדבר היחיד שמפריע?
2. בהשלכה של הסעיף הקודם, אך לא בהכרח שקשור:
עד כמה אני צריכה לוותר ופחות להתחשב ברצונות שלי, בחיי הנישואין עצמם, כדי לשמור על שלום בית וקשר נכון?
כוונתי: יש הרבה פעמים (וראיתי הרבה כאלה, גם גברים וגם נשים) שבשביל לשמור על השלום בבית, שאחד מבני הזוג מוחק (או לא בהכרח שמתחשב) את רצונותיו וצרכיו בשביל בן הזוג או בשביל הילדים. האם זה באמת צריך להיות כך?
כלומר, מה המחיר שצריך לשלם כדי לשמור על שלמות הקשר ותקינותו?
כי ההגיון שלי אומר, שלהפך, ככל שאני לא נותן מקום לצרכים ולרצונות של עצמי, אני לא יכול להיות פנוי לראות צורך של אחרים.
אולי החשיבה שלי מוטעת או לא מדויקת, אז אשמח מאד לדעת מה נכון ואיך אפשר לשמור על שלום וקשר עמוק, כששני הצדדים יוצאים מורווחים.

מקווה שהשאלה שלי מספיק מובנת, כי השתדלתי שתהיה קצרה ותמציתית ככל האפשר.

להמשך »
כללי

התלבטויות באמצע פגישות שידוכים

,ביתי נמצאת בפגישות שידוכים עם בחור ( שמכיר את משפחתנו שנקראת אמידה), והשאלות שהוא שואל אותה, זה האם תרצה בית של ילדים "מתוקתקים", והאם המשפחה שלה הולכת לבתי מלון, והאם תרצה בית מטופח ויפה, ואם לא תצמא עבודה "כשרה", האם תעבוד במקום מעורב עם גברים? והאם היא מבינה שגם אברך שלומד תורה , יכול ללבוש סטייל, וכל השאלות האלו כביכול מבחור ירא שמיים.אנחנו ההורים מרגישים שהבחור החל את השידוך הזה, כי ידע שאנחנו אמידים ונראה גדל "בבית מצומצם לחלוטין, ועכשיו זה נראה חושב "לנצל".
.האם להמליץ לבתנו "להוריד" את הבחור ? למרות שהוא מצהיר שהוא רוצה בית של תורה.
מעבר לזה, יש חשש שהוא קמצן .

להמשך »
בינו לבינה

איך אדע אם אם מצאתי חן בעיניה?

אני בחור ישיבה כל יום בחזרה מהישיבה אני רואה בחורה שגם חוזרת מאיזשהו מקום שמוצאת חן בעיני וככה מכל יום נוצר קשר עין ואני לא יודע בוודאות שגם אני מצאתי חן בעיניה
אז 1 בוא נגדיר את זה ככה איך אני יודע בוודאות שהיא גם התאהבה בי ?
2 ובוא נגיד שכן כי ככה נראה לי מהקשר עין אז איך אני ממשיך אף אחד מאיתנו לא יעשה צעד יותר מהקשר עין כי ככה מקובל אצלינו וגם להציע לשדכן שיציע לצד השני (ולצד שלי) לא מתאים לי ובכללי למגזר, זה לא נורמלי שהבחור מציע אז אם י

להמשך »
בינו לבינה

רוצה להתחתן אבל חוששת מילדים

אני בחורה בת 23 בתקופת שידוכים, שנמצאת בקונפליקט. מצד אחד כבר מאד מאד רוצה וכמהה לפגוש את הבחור המיועד לי משמיים ב"ה ולהקים לה' בית נאמן איתו. ומצד שני, אני לא רוצה להיות "כלואה" ולהתמסד… אלא יש בי דחף ורצון להיות ציפור חופשייה. העניין שמציק לי זה שאני לא יכולה לראות את עצמי עכשיו בהריון ואמא לתינוקים.. אני יודעת שחתונה זה אומר מייד להיות אמא זה ברכה ב"ה אבל אני לא מסוגלת כעת.. מרגישה לא רוצה את זה עכשיו ואפילו טיפה נרתעת… (וב"ה אני גדלתי וטופלתי אצל אמא אוהבת וחמה מאד אז זאת לא הבעיה..) אני בטוחה שזה בגלל הצ'אטים הפרוצים באינטרנט שהייתי משוחחת כמה שנים לצערי.. .
האם עלי להמשיך לצאת ולהפגש עם בחורים למרות שאין רצוני כעת להיות אמא? (לעומת זאת – לזוגיות אני כן בשלה ומחכה ב"ה להקים את ביתי הפרטי.) או לחכות שהעניין יפתר?

להמשך »
אמונה

חששות מבית של תורה

שלום!השאיפה שלי היא להקים בית על אדני התורה והיראה ולהתחתן עם בן תורה שירצה ויאהב ללמוד.השאלה היא, כיצד אדע שיש לי את הכוחות לכך? ומה

להמשך »
כללי

קשר חם אחרי החתונה

אני בחור חרדי בשידוכים ומאד חשוב לי שיהיה לי קשר חם עם אשתי. אני מתכוון לביטויי אהבה גלויים – בדיבור ובמעשה. איך אני בודק את זה עם הבחורה תוך כדי הפגישות? לכאורה התשובה היא לדבר איתה על זה, ואו שהיא תסכים או שלא. הבעיה שאני לא רוצה שזה יבוא כי השכל שלה מסכים עם זה, אני רוצה שזה יהיה חלק מהאופי שלה ואני לא יודע איך לדעת זאת מראש. תודה רבה!

להמשך »
בינו לבינה

בירור בעניין נישואין וצניעות

אני רווקה, ויש נושא שלא ברור לי. ניסיתי לברר אותו בייעוץ מקצועי מול נשים תורניות, טרם הצלחתי. אולי מדמות גברית זה יובן. נאמר לי ממספר מקומות שיש לי הנחת יסוד שגויה, בסגנון של 'הוצאו דברים מהקשרם'. אשמח לעזרה וליבון בנושא.
תמיד הבנתי שמצוות הצניעות קשורה ב"לפני עיוור לא תיתן מכשול" שהיצר הגברי מאוד עצמתי וחזק, וקשה לו להתאפק.
יותר מזה, בעולם התשובה מחנכים נערות (ובחורות) לשמור על כבודן, ולא לתת לגבר לנצל אותן – הוא רואה בהן רק אובייקט לתאוותיו. וכשהיא צנועה הוא פחות יכול לעשות זאת.
ועכשיו, כשאמורים להתחתן, אני די כועסת על גברים שהם כאלה. וממש מרגישה שהקרבה שבנישואין פירושה ויתור על כבודי, להיות מנוצלת, הוא ישתמש בי, ובכלל תחושה ש"התחייבתי להיות הפתרון לצורך שלו". (לא למדתי אותה כמובן, כי עוד לא הגיע הזמן. אני מדברת רק מתחושה).אני מרגישה שהנישואים, עבור גבר דתי, הם רק דרך להסדיר מסגרת הלכתית למילוי היצר שלו.
חשוב לי להדגיש, אני מגדירה את עצמי כתורנית, ומשתדלת להקפיד על קלה כבחמורה. בחור ירא שמיים (אמיתי, שגם בפנימיות וגם במעשים אכפת לו מה ה' רוצה ממנו עכשיו) זו האופציה היחידה שאני רוצה. אני פשוט מנסה להבין במה הוא שונה מבחור ברחוב, הרי הנפש שלו היא אותה נפש גברית. יש לו את אותם צרכים ותאוות כמו לכל גבר.
נחשפתי להמון ציטוטים (ממקורות וספרים תורניים, ביניהם היו גם ציטוטים כמו "הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה") שיצרו לי בנפש את התפישה הזו, ואני לא ממש מצליחה לזהות מה אני מבינה לא נכון. איך מה שהיה ניצול, שימוש בחפץ, מילוי תאווה, זלזול, חוסר נאמנות וחוסר כבוד – הופך לקדושה, מצווה, נאמנות וחיבה? במה מחויבות הופכת את זה להוכחה שהוא לא רואה בי אובייקט? במה כתובה משנה לו את הנפש (ואם היא לא משתנה אז למה לי לחבור לנפש כזאת?)? [זה כמו לחם? שבפסח הוא איסור חמור, ובשבת הוא מצווה נעלה?]
בחוויה שלי, יש לו בדיוק את אותה נפש, שרואה באישה אובייקט. הוא פשוט מרסן אותה כי יש הלכות שאומרות לו שלא הכל מותר, ומה החובות שלו. אבל ברצון – הוא רוצה רק למלא את התאוות שלו. לשמח ולכבד את האישה זה לא הרצון שלו – אלא הוא צריך וחייב, אז הוא עושה. כמו עול.
ובכלל כל העניין הזה שאישה צריכה להתייפות לבעלה (ולבחורים שמציעים לה….), עוד יותר מדגיש את היותה אובייקט. (מזכירים את העניין הזה במקרים של שלום בית, ההכוונה להשתדל להלך בתאוות ליבו של הגבר, להשקיע מאוד כי יש לו צורך, קשה לו לשמור על העיניים, הרחוב בחוץ קשה, ועוד ועוד)

אם הגוף מושך את תשומת הלב לגוף במקום לאישיות, איך אישה יכולה לדעת שבעלה מתעניין באישיותה ולא בחיצוניותה?
אני יודעת על גברים שלא נאמנים ולא מחויבים ורק מפזרים אמירות שהאישה רוצה לשמוע לצורך מילוי רצונם, ואני תוהה :בחור בפגישות? וגבר בנישואים? במה הוא שונה? אולי גם הוא רוצה להתחתן רק עבור התוכניות בראשו, ומספר סיפורים רק בשביל זה?"
ובנישואים? איך פתאום אלו לא יהיו יחסים אינטרסנטיים של תן וקח? איך שם זה לא נחשב שהיא נתנה את כבודה וגופה? גם בנישואים אפשר לומר מילים יפות מתוך אינטרס.
מה במחויבות משנה את התמונה?…

להמשך »
כללי

האם אפשר להתחתן עם מישהו שדעותיו מבחינת אמונה שונות משלי?

אני חרדית ופגשתי בחור דתי לאומי.
דיברנו ויש בינינו קשר טוב
אפילו חשבנו על חתונה
אבל פתאום חשבתי לעצמי האם הקשר באמת מתאים מאחר ויש בינינו שוני בנושא האמונה.
שנינו מאמינים בקב"ה ורוצים להתקדם מבחינה רוחנית אבל בכל זאת יש הבדל בין הגישה של הדתיים הלאומים הציונים לבין החרדים. הוא אמר שהוא יתחשב וברור שכל אחד צריך לעשות ויתורים. אבל האם אלו ויתורים לחיוב?
האם אתם חושבים שקשר מסוג זה יכול להצליח? האם להפסיק אותו? תודה רבה

להמשך »
כללי

עזרה לחברה במצב מורכב בשידוכים

יש לי חברה ממש טובה שנכנסה לעולם השידוכים ובגלל ההתנהלות של ההורים שלה היא סובלת המון. הם מנסים לשדך אות עם בחורים שבכלל לא מתאימים לה (אולי להם הם מתאימים)
היה בחור אחד שחברתי רצתה מאד (הכירה אותו כי הוא בן של חברים של המשפחה) כי ידעה שהוא בדיוק מה שהיא רוצה,כשהיא העזה לספר לאמא שלה שהיא חושבת שאולי הוא מתאים לה אמא שלה זעמה עליה שאיך היא מעלה על דעתה להסתכל לבד על בחורים וזה בכלל לא מה שהם מחפשים בשבילה ושזה נורא ואיום ועוד צעקות. וזה חור מצוין באמת מכל הבחינות וחברה שלי פשוט שבורה מהסירוב של ההורים שלה עליו.
לבנתיים היא נפגשת עם מליון בחורים כל שבוע יש לה כמה פגישות שאת כולם היא מורידה כי בראש שלה עומד בחור אחר
אמא שלה עצבנית עליה שהיא מורידה את כולם ומפילה את זה על העניין שהיא יותר מדי עם חברות העצבים של אמא שלה מתבטאים בזה שאחרי יום שלם היא ניקתה את הבית היא לא אמרה לה מילת תודה ולא ניהלה איתה שיחה נורמטיבית בגלל השידוך שירד. לי זה נראה כמו לחץ לחתן אותה….
בקיצור היא הולכת לפגישות בבאסה. ומספרת לי את כל זה אני אמרתי לה שבלי קשר לכלום כל התקשורת שלה עם האמא לא בריאה ולא נכונה אז שפשוט תלך לטיפול רגשי.
לאחרונה היא משתפת אותי בייתר שאת. לי הלב כואב מזה ממש פיזית אז אני לא מכילה מה הולך בלב שלה

להמשך »
דילוג לתוכן