שאלות בנושא: שידוכים

חברות שלי מתארסות וזה לא פשוט לי

אני בת 21 ,וחברותי הטובות התחתנו בקצב מסחרר. נשארנו אני ועוד חברה אחת…
כל פעם שחברה התארסה, הרגשתי שזה כבר לא אותו הדבר.
לא משנה אם היחס שלה לא השתנה, הרגשתי שאיבדתי אותה והתייחסתי בהתאם.
שבוע שעבר חברה ממש טובה שלי התארסה, הייתי איתה בכל התהליך של ההתלבטות,המחשבות, ההחלטות…
וברגע שהיא התארסה-הרגשתי שזהו, נגמר . זה שבר אותי ממש.
אני רוצה לציין, שמבחינתה הכל אותו הדבר,והיא ממשיכה להתקשר ולדבר.
אבל אני מרגישה שזה שונה לגמרי. ומתחילה להתרחק.
השאלה שלי: האם יש דרך להתגבר על הרגש הזה?
האם יש דרך לשמור על חברות גם אחרי שחברה מתארסת? למה פתאום נהיית לי הרגשה שזה שונה? למה אני מתרחקת אפילו שהיא כל כך חשובה לי- ובדרך מכאיבה גם לי וגם לה?
אשמח לתשובה!

לקריאת התשובה >

אני מספיק בוגרת ויציבה כדי להתחיל שידוכים?

אני דיי בהתלבטות האם זה נכון לי להיכנס לשידוכים עכשיו למערכת של מחויבות משפחתית אני אנסה לפרט כמה שאוכל את הייתרונות והחסרונות מהעינים שלי.
יתרונות" יהיה לי מקום יציב שהוא יהיה שיך לי
אני נורא רוצה להתמסד להתקבע להיכנס קצת למסגרת
בגלל שאין לי עכשיו מחויבות לכלום אני יכולה פתאום להחליט שבא לי ליסוע נגיד לבית למוחרת אני יכולה לקום בעצם בא לי לחזור.
יתן לי חבר טוב
אני מתקדמת גם בקטע הדתי וגם באישי בתהליך- יהיה לי יותר קל לעבור את המסע הזה עם שותף להתקדם ביחד
מקום לחזור אליו
מרום להתמסר
מקום שאני יוכל להיות בו אני
מקום שאני יוכל לתת את כל הנשמה- לבנתיים אני מלא אצל בת דודה שלי נשואה ומנקה לה את הבית שומרת על הבנות מבשלת אופה ואני מרגישה שזה עושה לי טוב לתחזק בית לתחזק ילדים להקשיב להם לקדם אותם
אבל אני לא בטוחה עדין מה אני רוצה בחיים שלי לאיזה כיוון אני חותרת יש לי מראה בראש בכיוונים כליים על איזה ערכים אני יקים את הבית שלי אבל לא עד איזה נגיד כיפה יהיה לילדים שלי עם סרט או לי
אני יודעת שבבית שלי יהיה מקום ראשון התורה וסוף פסוק אבל רק בשמחה ומשתדלים לקים כמה מצוות שאפשר בלי ראש בקיר בלי לקרוע את החיים כי חובה להיות ככה
אני בבית שלי יקיים מה שמתאים יהיה לבית שלנו ואני לא יעשה דברים רק כי כולם עושים
הבית שלי יהי בנוי על אמת ושמחה וחיבור אמיתי לאלוקים יהיה כבוד לכל אדם לכל עדה כי כולם נבראו בצלם וכ"
אני מקוה שהבנת את הרעיון אין לי כמו כל החברות שאומרות אני רוצה בחור מישיבה איקס ילמד זאד שעות
נגור במקום זה או אחר
לא משנה לי מאיזה ישיבה יהיה הבחור או כמה שעות ילמד
מענין אותי איפה הלב והראש שלו מונחים מה הכי חשוב לו
אבל אולי לנשואים צריך להיות יותר יציבים יותר לדעת לאיזה כיוון שואפים
והאם לקחת בחור שילמד אחרי החתונה או יעבוד אפילו שלי זה לא משנה
כי אולי אני עדין קטנה ולא מבינה מה ההשלכות של בחור עובד/ לומד
ואולי אני עדיף שאני יגמור את התהליך של הבנייה העצמית ואני יהיה בנויה ויציבה
למרות שאני לא בטוחה שאני יצליח להתמסד לבד בלי נישואים- אבל אולי אני משוחדת על עצמי בגלל שאני רוצה להתחתן
אני פשוט מבולבלת ורוצה לעשות את הכי טוב שאפשר

לקריאת התשובה >

אני מרגיש שאין לי סיכוי להתחתן ושלא בצדק

מסיבות שונות לא התחתנתי במהלך שנים אלו. לאחר סוף העשור השלישי לחיי יצאתי ללימודים אקדמיים וגם כיום אני לומד המון. אני מרגיש שכמעט ואיבדתי את הסיכוי להתחתן בגלל שאני לא בישיבה. גם בנות מתבגרות ומבוגרות רוצות רק בחור שלומד בישיבה, כמעט ללא קשר לגילו ולגילן, ומעדיפות גם בחור שכמעט ולא עושה כלום בישיבה מאשר כל אופציה אחרת. אני משתגע מחוסר ההוגנות בהתנהלות של בנות שטסות לכל העולם, מתפרנסות ומבלות ועושות ככל העולה על רוחן, ודורשות מבחורים להישאר בישיבה בכל מחיר ובכל גיל, גם לאחר שנות לימוד רבות, ומעדיפות להישאר רווקות שנים רבות מאוד ו"מתפשרות" רק כשבאמת מאוחר מידי לכל הצדדים. קשה לי מסיבות שונות להתחבר לבנות שומרות מצוות ממגזרים אחרים ולראות את עתידי שם, וגם הן מעדיפות מטבע הדברים להתחתן עם מי שמגיע מהעולם שלהן. אני מרגיש אובד עצות. אשמח למענה

לקריאת התשובה >

אכזבות בשידוכים

אני בחורה חרדית קרוב לגיל ה 30 , מחפשת ומחפשת ולא מוצאת …
כבר ממש קשה לי להשאר אופטימית שיום אחד גם אני אמצא את החצי השני שלי.
בתקופה האחרונה נפגשתי עם בחור שמאד מצא חן בעיני אולם לאחר שבררנו לעומק גילינו על בעיות נפשיות קשות שיש לו
וכדאי מאוד להתרחק ממש קשה לי עם זה כי קשה לי להאמין שהוא לא רגיל כמו שחשבתי וכמו שהוא נראה וגם עד שסוף סוף ראיתי מישהו שנראה הטעם שלי כבר ממש קשה לי לעכל את זה ואני כבר דמיינתי שאני מתחתנת וסוף סוף מסיימת עם הרווקות הזאת מצד אחד אני מודה להשם שאני יודעת מראש וחסך לי צער אחכ … הייתי שמחה לקבל דעה/עיצה/חוות דעת .. משו … פשוט כבר לא יודעת מה יהיה … אם נמצא יום אחד מישהו שהוא הטעם שלי ..

לקריאת התשובה >

עד כמה הבדלי השקפה חשובים בשידוכים?

הייתי בעבר בקהילה של חוזרים בתשובה/ מתחזקים, עד שהרגשתי שזה כבר לא מתאים לי ועזבתי לשנתיים בערך, כי למדתי במוסדות חרדיים ובסמינר חשוב בדרום.
ואז הציעו לי בחור מהקהילה, בחור טוב, מידות טובות ויר"ש, למד בישיבה טובה (לבעלי תשובה) בירושלים.
רק מה? הוא ספרדי ש"סניק. כך הגדיר את עצמו והוא הולך לפי הרב עובדיה זצ"ל.
אולם, אני אומנם לא אשכנזייה, אבל כן למדתי במוסדות אשכנזיים בבית יעקב (רק בתיכון) ואח"כ בסמינר ליטאי כשנה.
כך שקיבלתי יותר את ההשקפה הליטאית, ופחות מתחברת לסגנון הספרדי.
אבל שזה לא ישמע חלילה התנשאות או זלזול, אלא זאת הרגשתי בנוגע לסגנון ולמנטליות.
ועכשיו כשאני לא לומדת בסמינר הליטאי, אלא חזרתי ללמוד במרכז עם חברותיי מהתיכון (מסיבות שונות שאין כאן המקום לפרטן.) התחלתי לחזור לקהילה. אומנם בהדרגה ועדיין אני מרגישה לא מספיק "שם", וההשקפות שלי די מנוגדות להלך רוח שבקהילה. כמו הנושא של פאה, בחירת מפלגה (ברוח הבחירות הקודמות), הצמדות לקהילה ולרב אחד. (מה שמגביל אם נרצה לעבור לגור במקום יותר חרדי עם קהילה שלאו דווקא היא בעלת תשובה/ מתחזקת.) ועוד.
ומצד שני, כן התחברתי לבחור באיזשהו מקום, רק הנושא של ההשקפה, הסגנון והבלבול הזה בין הקהילות השונות של ליטאים וספרדים, גורם לי להרתע ולעשות חשבון מה באמת אני רוצה ומה מתאים לי.

לקריאת התשובה >

אני רווק מבוגר וקשה לי מאוד

מה עושים בתקופת רווקות מתבגרת (27 וצפונה) בשביל לא להישבר ולא להישחק הן מבחינה רוחנית והן מבחינת זה שכבר יש סוג של יאוש..
איך כדאי להתנהג או לא להתנהג בשביל לשמור על איזון מסוים ולא להגיע למצב שהיאוש גובר על הכל?

לקריאת התשובה >

איך לשמור על תקשורת טובה מבלי לעשות מה שהם רוצים?

אני עומדת לפני פרק חשוב בחיי וזהו "שידוכים".
אבל השאלה האמיתית היא לא על השידוכים, אלא זה רק הטריגר שפתח בפניי את השאלה המורכבת.
אתחיל בכך שמאד חשוב לי קשר טוב במשפחה שלי, אם זה בין אחיי, גיסותיי והוריי. (אני בת יחידה לשני אחים גדולים ממני שנשואים ב"ה.)
ומכאן עולה השאלה איך לשמור על תקשורת טובה, איכותית ושמחה כאשר יש לפעמים חילוקי דעות ורצון "לרצות" את הסביבה.
לדוגמא: בנושא של שידוכים, כשהתייעצתי עם אחי וגיסתי הגדולים הם מיד התנגדו ואמרו: "למה לך להכנס עכשיו לכל זה?"
ומצד שני, ששאלתי את אחי וגיסתי הקטנים מהם, הם עודדו ותמכו. (וכך גם הוריי.)
ומשום מה אני מחכה לאות "ירוק" מכוווולם בשביל להחליט מה לעשות.
מדוע? מה אין לי אישיות משל עצמי? אין לי בחירות משל עצמי? למה אני צריכה "אישור" מהסביבה?
אולי ואני משערת, כי אני מחשיבה את דעתם של אחי וגיסתי הגדולים י

לקריאת התשובה >

כדאי לי להתחיל שידוכים בתקופה שאני נכשל בשמירת הברית?

אני כבר תקופה מתמודד עם התמכרות קשה מאוד בעניין של שמירת הברית. כמה שאני פועל כנגד פשוט לא עוזר. האמת, ניסיתי בכמה דרכים, התייעצתי עם כמה אנשים, שאמרו שעלי ללכת לאבחון והוא רק יקבע אתו .
למעשה הבעיה עדין קיימת גורמת לי כל פעם מחדש תחושת דיכאון ויאוש, הנה עוד פעם שחשבתי שנגמר הסיפור והכל מתפוצץ בפנים.
נמאס לי כבר מכל הפתרונות של חכה עוד חמש דקות כך לאט לאט תחזק את השריר של ה'לא' וכו' וכו', פשוט אין לי טיפת כוח להתמודד ולנסות לנסות לחשוב שהנה הפעם גמרנו עם הסיפור, אולי אפי' קצת לגחך על התקופה שחשבתי שלא אוכל לפתור לבד את הבעיה… והנה, שוב נפילה. שוב אני באותו מקום .
הדבר מאוד מקשה גם אח"כ ללמוד להתפלל להתקדם, הרי לפני רגע היית במקום אחר לגמרי, לעל אף שאני מאמין שעשיתי הרבה מאוד כדי לא להיות שם בכ"א עדין מה מקומך?
אני פשוט לא יודע מה לעשות, ובפרט שעכשיו הגענו לגיל השידוכים, אני פשוט לא רוצה ליפול אחרי החתונה, מכל הבחינות האחרות אני חושב שבהחלט אני בנוי ומוכן להקים בית של תורה, רק שבנושא הזה אני לא חושב שנישואין יפתרו את הבעיה.
וכן אני מאוד חושש מהשאלה מה אומרים לבחורה אם בכלל מה היא מבינה ומה היא יודעת על הקושי האם תבין שזה ממש לא בגידה גם אם הדבר קורה אחרי הנישואין.
אשמח לשמוע דעתכם בעניין האם כדאי להתחיל שידוכים באופן ובמצב זה, אולי לא מומלץ אלא לחכות עד למציאת פתרון לבעיה, אם כן איך הדברים עומדים ביחס למשודכת, ובכלל האם יש המלצה כיצד להיפתר מן ההתמכרות האובססיבית אחת ולתמיד.

לקריאת התשובה >

התמכרתי לאינטרנט ומרגישה צבועה בשידוכים

אני בחורה חרדית, מאחד הבתים הטובים. אני נקראת בחורה טובה, אבל…
לפני כ-6 שנים גיליתי את האינטרנט. ופשוט התמכרתי.
בגיל 16 בערך הצלחתי להתנתק מזה, עם עזרה ותפילות של כמה אנשים אוהבים.
אבל לפני כשנה, חזרתי לסורי.
אני ערה בלילות וישנה בימים ואני כל לילה (יותר נכון בוקר) כשאני הולכת לישון מרגישה ריקה, ושונאת את עצמי.
מבטיחה לעצמי שאני לא יחזור לזה, ולא עומדת בהבטחות שלי.
הצלחתי להחזיק מעמד שבועיים – ונפלתי.
אף אחד לא יודע שאני רואה דברים לא טובים כי אני מפחדת על השם שלי ואני מרגישה ממש ממש צבועה.
מרגישה שאני חייבת להפסיק עם זה כי אני אוטוטו מתחילה שידוכים ואני לא רוצה להתארס במצב כזה.
מה שבטוח אני לא רוצה בחור שרואה דברים כאלה, אבל איך אני יכולה לדרוש דבר כזה אם אני…
כל יום אני מבקשת מה' שיעזור לי להפסיק, אבל בלילה – אני לא מצליחה לעמוד בזה.
אני בחורה מאד מאד עסוקה, יש לי 1000 מטלות על הראש, וזה לא עוזר לי, להפך מרוב שאין לי זמן להספיק את כל מה שאני צריכה לעשות אני כבר מוותרת מראש ונופלת.
איך אני יוצאת מהלופ הזה??? אני כאילו אומרת לעצמי: "מה הבעיה, תפסיקי!" אבל בפועל – משהו כאילו מכריח אותי לעשות את זה, גם כשמה שאני רואה ממש ממש לא מענין. סוג של מכירות שמגעילה אותי.
אני יודעת שזה דורש ממני עבודה, ושאין פתרון קסמים, ואני גם מנסה לעבוד על זה, אבל נופלת כל פעם מחדש.
תודה מראש.
אני חייבת לכם תודה עצומה והמון זכויות,
רק של היום בלילה שאני יודעת שבזכות שכתבתי שאלה אני לא אפול.

לקריאת התשובה >

אני לא בחור סטנדרטי, איזו בחורה תתאים לי?

מרגיש שיש לי בלבול עמוק איזה סוג בחורה אני מחפש ואיך אני מייצג את עצמי
כמו כן אני חיכיתי עד עכשיו כי הרגשתי שאני כבר לא עונה על הקריטריונים של הציבור החרדי הרגיל
ומצד שני אני לא כלכך מתחבר לציבור המודרני כי אין להם דרך ברורה משל עצמם הכוונה עם רב מורה הוראה וכו
וכל הצעד שעשיתי הוא בעצם נוגד את השקפת עומם של החרדי הקלאסי
ומצד שלישי חשוב לי להקים בית טוב של בני תורה עם ערכים טובים
ולא אחד מעופף בלי יסודות!
נורא לא קל לי עם העניין שאני תמיד צריך להסביר את עצמי למה באמת הלכתי ללמודים אקדמאים מלכתחילה

לקריאת התשובה >
דילוג לתוכן