שאלות בנושא: נפילות

שלום וברכה. תודה רבה על הפלטפורמה הנפלאה הזו המאפשרת לכתוב "באמת", ללא חשש ממה יאמר וכדו'.. אני בחור צעיר בן 14.5, הנחשב (עכ"פ מבחינה חיצונית) לרציני וכו'. וכמו כל אחד בגיל זה מתחילים לחוש את הצורך והיצר.. וככל שחשבתי על

שלום לכם לא יודע מאיפה להתחיל.. אז ככה אני בעל תשובה כבר 5 שנים אדלג על כל הפרטים המינורים מבחינת שמירת הברית אני מאמין שהשם סייע לי להיגמל לפני שנתיים או יותר מאז היו כמה פעמים שנפלתי מבחינת שמירת עיניים

בשנים האחרונות שמתי לב שאני מרבה להסתיר הכל מההורים שלי ולפנות לאנשים אחרים ולפתח כלפיהם תלות, שנה שעברה עברתי 4 מסגרות בשנה, בחלק מהמסגרות העיפו אותי, ובחלק מהמסגרות אמרו לי, שזה פשוט עניין של התאמה. כשהגעתי לבית ספר שאני לומדת

שלום אני ברוך השם מתחתנת עוד חודש ולפני שבוע לי ולחתן שלי היתה שיחה עמוקה והוא שיתף אותי שהוא ראה הרבה סרטים מאד לא צנועים (בלשון המעטה) בחייו נחרדתי נבהלתי היו לי דמעות בעניים אני מבית חרדי וחזק לא הראתי

לצערי אני נופל פעמים רבות בעוון שז"ל. העניין הוא שלאחר שאני חוטא שוב ושוב ושוב לאט לאט זה הופך למן היתר ואין לי שום צער נפשי על אותו עוון כלפי התורה. אז ניסיתי להתחבר אל העוון דרך הבנת טעם המצווה אע"פ שברור וידוע לי כי אנחנו לא עושים את המצווה מטעמה אלא כי הקב"ה ציווה. אבל לאחר החיפושים אחר משמעות המצווה לכאורה נראה לי כי שורש העניין הוא מדין "ביטול מצוות פרייה ורבייה" והרי אני בן 15 ואין לי שום כוונה להתחתן כרגע!בנוסף יש כאלה שמדברים על חוסר בריאות או על פגיעה נפשית ואני מרגיש לגמרי ההיפך. באופן בריאותיאם אני עושה זאת עד חמש פעמים ביום (ב"ה אני רחוק מאוד משם) נחשב בריא ועדיף בהרבה מהימנעות למשך שנים . בנוסף לאחר שאני חוטא אני מרגיש נקי ומשוחרר מכיוון שהרצון לתאווה יורד והראש שלי נקי ללימוד לעומת מי שלא מוציא ונאבק ביצרו כל היום אם הוא רואה מראות אסורים או נופלות עליו מחשבות רעות. כך שלמעשה אני מרגיש שמכל בחינה אפשרית שפיכת זרע לבטלה עושה לי רק טוב ואני גם לא מוצא בעיה אמיתית הלכתית בזה לנער בן 15! הדבר הזה מפריע לי מאוד ולכן אשמח אם הרב יוכל להשיב לי תשובה מספקת שתעזור לי במאבק נגד היה"ר.

יש לי אחים ואחיות שירדו מהדרך ויש עוד כמה בדרך לשם
אני בעצמי שקלתי לפרוש כי די אין כח עם כאלה תנאים
באנו מבית שאין בו אויר לפרוח מחנק נפשי!!
אני ראיתי במו עיניי שאחים שלי ניסו שוב ושוב להחזיק מעמד לא ליפול אבל בסופו של דבר הם לא עמדו בזה ונטשו כי זה עלה להם במחיר בריאות הנפש
וזה לא שהם ניסו רק שחור לבן הם ניסו גם סגול וכתום
זאת אומרת שהם לא ניסו או ישיבה קלאסית טובה או לרדת מהדרך הם ניסו גם ישיבות אמצע ומטה אבל הבעיה הייתה כשהם חזרו הביתה כל העבודה הלכה לפח הם נחנקו מכל הבחינות והם ניסו לגשר לקמבן להסתדר איך שהוא להמשיך להיות ילדים טובים
אבל בסוף הם נשברו סופית וזה אחרי שנים שניסו הכל הם פשוט נשברו
אגב אח אחד גם התוסף לו פגיעה מרב בחיידר הוא סחב את זה שנים כי גילו את זה מאוחר כך שזה מוסיף לו מעל הכל
אנחנו ממשפחה הורים חוזרים בתשובה מבולבלים אין להם מושג מה הם עושים משגעים לילדים את השכל מכל הכיונים אמא עם בעיות נפשיות
קשרי משפחה מתוסבכים משפחה מרובת ילדים אף אחד לא קיבל את מה שהוא צריך פיזית או נפשית
בקיצור מי שיצא נורמאלי אצלינו זה בנס אבל זה לא הנושא
אני רק רוצה לדעת מה הסוף של הפצועים שלא מחזיקים מעמד ולא מצליחים להמשיך בדרך התקינה אבל כאלה שבאמת ניסו כל דרך !!!!
תכלס אנשים שיורדים מהדרך לא יורדים סתם הם זועקים הצילו !!!
אז איך יתכן שלא רק שהרגו אותם והם מרוסקים
הם גם הולכים לחטוף על זה בעולם הבא מסכנים מכל הכיוונים
אני מאמינה שאין אדם רע יש אדם שרע לו

שלום וברכה אני בחור ישיבה מעל גיל 20 ומתמודד כל פעם מחדש עם מצבי קיצון כלומר או שאני מתחזק מאדד ומרגיש אור והתרגשות מלימוד תורה ותפילה זה יכול להחזיק אפילו תקופה רצינית כמה חודשים ואז מגיע משום מקום כל פעם

היי, אני נערה חרדית, כשהייתי קטנה ההורים שלי התגרשו, והיינו עם אמא גרושה למשך כמה שנים, בגיל יותר מאוחר אמא שלי התחתנה שוב עם בנ"א שהיה מאד שונה מהמשפחה שלנו, הוא היה הרבה יותר פתוח ממנו, אני לא יודעת אם

למדתי בישיבה חמש שנים עשיתי מבחן על כל הסוגיות של נשים נזיקין ב׳׳ה עברתי מצויין אני לומד טוב מנסה להתפלל טוב נהנה כל הזמן מהקב׳׳ה. רק יש לי בעיה לפני כמה שלש שנים אני נמצא בנפילות בקדושה תכופות ואני בגלל שלא רציתי שזה יפריע לי להמשיך לעלות בררתי הנושא ברור אחרי שהיה לי בכיות ותפילות והתעצבנתי עם עצמי אבל כנ׳׳ל רציתי להמשיך לעלות לכן בררתי בספרים שמדברים ע׳׳ז וגם חשבתי שזה הגיוני מכיון דהרי לא הרגשתי אפשרות לצאת מזה דצריך לא לשים לב ע׳׳ז אלא נופלים וממשיכים ולא שמים לב לזה ומיד ממשיכים עם הרשב׳׳א בד׳׳כ זה עובד ולמעשה זה גורם לש יהיה כ׳׳כ רצוף משום דיש לי תעסוקה בלימוד. אבל סו׳׳ס אני לא מרגיש טוב עם עצמי למשל ביום כזה זני לא עצוב אולם איני בקטע של צחוקים ובדיחות בריאות פשוט לא מרגיש שחיים טובים נתנו לאדם כזה בד׳׳כ כשאני חושב על ככלותי ואי׳׳ז הרגשה כזאת נוראה אולם יש לי רצון הזוי לצאת מזה להיות בן אדם שלם בחיים אני בס׳׳ד מתכונן להתחיל שידוכין עוד שנה בס׳׳ד ואני מרגיש שאם אני התחתן לא עברתי בנסיון פשוט ברחתי ממנו אני רוצה להרגיש את טעם הנצחון אחרי כ׳׳כ זמן של מלחמה בבקשה אם יש לכם עצה בשבילי באמת זה מסתמא ישנה אותי. בבקשה אני יודע שכתבם תשובה על שאלה דומה אבל אשמח מאוד אם

אני נופל ללא הפסקה, כל פעם מתחרט עד עמקי נשמתי, מנסה לחזור בתשובה, לקבל עוד קבלות, תיקון הכללי, תפילות בלי סוף, בכי, צומות, צדקה, הרחקות- לא להסתכל שם לא לגעת לומר קש כשיש הרהורים- וכלום, כלום לא עוזר. אני שונא את עצמי בלי סוף, אני יודע שאני רשע מטונף, חוטא, חלש, חלאה , בהמה על שתיים, אין גבול לרוע שלי, אני מתמלא לפעמים בתסכול אינסופי ועצבות ולא מוצא שום מוצא, מרגיש רשע, טמא, רע וזה לפעמים קצת מרגיע. כל פעם שמתפלל, או פותח ספר- זה מיד עולה מולי, כל מי שאני באמת, מתחת לחזות ה"צדיק" אני לא מסוגל יותר מת מפחד שלעולם לא אתחתן, שמתישהו הכל יתגלה והכל יהרס לנצח, אני לא מסוגל לחיות יותר עם הדבר הזה איבדתי כל רצון לחיות רע לי כל כך וזה מגיע לי אני יודע ולמרות הכל- חוטא שוב ושוב אולי אני מכור אני לא יודע רק יודע שרוצה לצאת לצאת לצאת מהאינסוף רוע הזה לא יודע איך בבקשה תעזרו אם אין מוצא תגידו ועכשיו הימים הנוראים ואין מילים יותר. תראו לי דרך ואם אין תגידו שאין אל תשקרו.