שאלות בנושא: משפחה

שלום אני אמא לשני בנים מתוקים וחכמים … הקטן בן שנה הגדול בן שלוש אחרי הלידה של בני נכנסתי לדיכאון וכעת בטיפול תרופתי המשולב עם שיחות מיד לקחתי גם מניעת הריון .ועד עכשיו אני במניעה. יש לי לפעמים כעס ועצבים

שלום, אני בת 41. יש לי שישה ילדים קטנים, צפופים, מתוך בחירה ורצון. אני לא עובדת כרגע מתוך רצון לגדל את ילדיי (יש לי תואר שני), כך עשיתי עם כל הילדים כי זו האמונה שלי. מצד שני אני נחנקת. הבן

למה ההורים שלי לא מתגרשים? יש לי פחד כזה והוא ההורים שלי.. אני בחורה שאוטוטו בעז"ה הולכת לבנות את ביתי האישי, ואני כבר לא קטנה אני גם לא תמימה. אני לא טיפשה קטנה אני קצת מבינה יותר ממה שחושבים, ב"ה

ראשית תודה גדולה על האפשרות לפנות, לשפוך את הלב ולשמוע עצות מדהימות!! אז ככה: בשעה טובה אחותי שמעליי עומדת לפני אירוסיה, שזה לכשעצמו דבר מאד מרגש ומשמח.  אחריי כ"כ הרבה שנים של תפילות וציפייה. אבל…משהו לא ברור עובר עליי, אני

שלום, אמא שלי היא מאוד אחראית. עשתה 42 יחדות בגרות למרות שהייתה עולה חדשה.. והאופי שלי מאוד שונה ממנה. אני " שאנטי " רגועה מידי. אבל גם לי הכל מצליח בדרך שלי ב"ה. אני תלמידה טובה ויש לי ציונים טובים

שלום וברכה. אנו זוג שנשואים כבר שלוש שנים וחצי ועדיין לא זכינו לפרי בטן. אפשר הרבה להאריך בקשיים שעוברים של שנינו כ"א בתחומו הוא, אבל ישנו קושי אחד שלי (הגבר) הוא מקשה במיוחד והוא 'מה אני צריך לעשות' כלומר מצד

רע לי במקום שאני נמצאת בו כרגע זאת אומרת בבית בחברה בשידוכים איך אני אמורה לדעת אם לפרוש למקום אחר שכן יהיה לי טוב או להלחם במצב הקיים איך יודעים שזהו תעברי לדירה עם חברות או תחכי ואל תצאי עדיין לשידוכים איך לדעת אם לצאת ממקום בו אני חיה או להשאר ולעבוד על עצמי ותאימו לי ניסיתי אלפי פעמים האם להבין את הרמז שאלוקים אומר לי תלכי לכיון אחר תפסיקי לדגור באותו מקום?או שוואלה תנסי שוב?
בקיצור לתימצות השאלנ מתי יודעים אם לשנות מקום משנה מזל או להשאר ולנסות שוב?
אני אשמח שהמשיב אריה יענה לתשובה ואניאשמח שיהיה קצר ולא ארוך תודה אין לי מילים

בשעה טובה אח שלי מתארס לאחר לא מעט שנים בשידוכים ואני די חוששת מכיוון שהוא לא ממש דואג לעצמו באופן כללי וזה בא לידי ביטוי במיוחד בתחום ההגיינה שזה אומר כל יום: להתקלח, לצחצח שיניים, לשים דורדורנט, להחליף בגדים, גרביים שהוא לא עושה את זה, והוא והחדר שלו מריחים ממש לא טוב..
רוב האנשים אם יום אחד לא יעשו את כל הנ״ל לא יקרה שום דבר רק שבנוסף לזה שהוא לא מקפיד יש לו נטיה להזעה וריח..
ניסיתי לדבר ולהסביר לו כמה זה חשוב מה שלא ממש עזר וכשאני שואלת אם הוא שם דאורדורנט לרוב התשובה זה ״שכחתי״ כך גם בצחצוח שיניים.
לא יודעת מה יהיה אחרי החתונה בטח בהתחלה הוא יקפיד השאלה מה יהיה אחכ כי הרגלים לא משנים ברגע, אני במקום הכלה הייתי מרגישה ״מרומה״ (במיוחד שהכרתי אותה לפני שהם הכירו ולא ממש התלהבתי מהרעיון) ושהפילו בפח נכון יש לו הרבה מעלות טובות אבל עדיין איך אפשר לחתן מישהו אם הוא לא דואג לעצמו ברמה בסיסית שכזאת? הוא עוד אמור לדאוג לבית לאישה למשפחה.
חשוב לציין שבבית לא ממש הקפידו איתנו על כך וההור

אני חווה את התיסכול הפנימי לא מעט ולא האמנתי אף פעם שיש מישהו שאני יכול לסמוך עליו שיוכל לעזור לי
חוויתי ילדות די בודדת במבט לאחור
היו לי הורים אחים בית ספר והכל
אבל אחרי שאבא שלי היה אדם לא יציב בבית ולא ידעת מתי תבוא המכה הבאה
שכל האחים והיו הרבה .. נלחמו כל אחד על המקום שלו אני לא ידעתי איך לעשות את זה ומצאתי את עצמי מקווה שוב ושוב שמישהו באמת יאהב אותי
ובסופו של יום עושה כל מה שצריך בלי לשים לב להפוך לבודד ביותר
רק לאחרונה אני מצאתי שלא הייתי מסוגל לעשות שום פעולה עם עצמי בגלל שלא האמנתי שאני שווה משהו בעולם כי לא האמנתי שמישהו יכול לאהוב אותי
גם אחרי שהתחתני חיפשתי שם את המנוחה והנחלה בעולם של האהבה אבל הכישלון היה ברור מראש כי חיפשתי לקבל את מה שעדיין לא קיבלתי במקום מה שגבר צריך לעשות לתת
הרבה תשובות ראיתי על הרעיון של להאמין ולהתחבר לרגע היפה שאני חווה בחיים
ואני כאדם שהאמונה הייתה חלק ממנו רק החלק של מה שאלוקים רוצה ככתוצאה מהאמונה הזו זה היה רע ממש מחייב ובלתי אפשרי ריגשית
היום מצליח לנתב את האמונה הזו ללקבל את הרגע הזה שהבורא נותן לי ומצליח לעיתים להרגיש רוגע כמה דקות אם אני יושב בים ומתחבר לטוב
אבל זה רק זה כל השאר זה עולם מלא חרדות אפילו לעבוד ולפרנס את הילדים שחיים אצל אמם אני לא מסוגל לעשות ולהתמודד שוב עם זה
הרגשה הזו של אני חייב לחיות ואני לא מסוגל לחיות אבל

למה בציבור החרדי מעודדים להביא הרבה ילדים נכון שזה מצווה ואני מקווה שמותר לי לשאול את זה בכלל.. אבל מאוד הגיוני שמביאים הרבה ילדים אין יכולת נפשית אני לא מדברת על כלכלית לכל ילד וילד… אני בחורה רווקה (עדיין) ובעזרת ה' רוצה להתחתן ובעזרת ה' להביא ילדים.
אבל יש שאלה שנורא קשה לי, תמיד בתיכון דברו איתנו כמה חשוב להביא הרבה ילדים והיו רבנים שאפילו נקבו במספרים 10, 12! ושה' דואג לכל ילד וילד די מחסרו ולא ידעתי אם מותר לי לכעוס על זה…. אבל בפנים התקוממתי מפני מס דברים…
1. ללדת זה לא קל… איך אפשר לומר לאישה ועוד גבר ללדת הרבה ילדים…
2. אני גדלתי וגדלה במשפחה ברוכת ילדים בלי עין הרע, ואף פעם, אף פעם לא היה לי מקום משלי בבית, כי מטבע הדברים שיש יותר.ילדים אין פנאי וכח לשים לב לכל אחד…. וכן גרם לי להרבה הרבה בעיות…..
אז מה זה שווה אם יש ילדים שמתפססים בדרך???
אם יש ילדים שסובלים בעולם.?
אם יש ילדים שגם יוצאים בשאלה כי אף פעם