שאלות בנושא: משפחה

עד כמה השתדלות אנחנו צריכים לעשות כדי שנזכה לילדים?

שלום וברכה. אנו זוג שנשואים כבר שלוש שנים וחצי ועדיין לא זכינו לפרי בטן. אפשר הרבה להאריך בקשיים שעוברים של שנינו כ"א בתחומו הוא, אבל ישנו קושי אחד שלי (הגבר) הוא מקשה במיוחד והוא 'מה אני צריך לעשות' כלומר מצד

לקריאת התשובה >

רע לי בבית ובחברה, להתמודד או לעזוב?

רע לי במקום שאני נמצאת בו כרגע זאת אומרת בבית בחברה בשידוכים איך אני אמורה לדעת אם לפרוש למקום אחר שכן יהיה לי טוב או להלחם במצב הקיים איך יודעים שזהו תעברי לדירה עם חברות או תחכי ואל תצאי עדיין לשידוכים איך לדעת אם לצאת ממקום בו אני חיה או להשאר ולעבוד על עצמי ותאימו לי ניסיתי אלפי פעמים האם להבין את הרמז שאלוקים אומר לי תלכי לכיון אחר תפסיקי לדגור באותו מקום?או שוואלה תנסי שוב?
בקיצור לתימצות השאלנ מתי יודעים אם לשנות מקום משנה מזל או להשאר ולנסות שוב?
אני אשמח שהמשיב אריה יענה לתשובה ואניאשמח שיהיה קצר ולא ארוך תודה אין לי מילים

לקריאת התשובה >

אחי לא דואג לעצמו וכעת הוא התארס

בשעה טובה אח שלי מתארס לאחר לא מעט שנים בשידוכים ואני די חוששת מכיוון שהוא לא ממש דואג לעצמו באופן כללי וזה בא לידי ביטוי במיוחד בתחום ההגיינה שזה אומר כל יום: להתקלח, לצחצח שיניים, לשים דורדורנט, להחליף בגדים, גרביים שהוא לא עושה את זה, והוא והחדר שלו מריחים ממש לא טוב..
רוב האנשים אם יום אחד לא יעשו את כל הנ״ל לא יקרה שום דבר רק שבנוסף לזה שהוא לא מקפיד יש לו נטיה להזעה וריח..
ניסיתי לדבר ולהסביר לו כמה זה חשוב מה שלא ממש עזר וכשאני שואלת אם הוא שם דאורדורנט לרוב התשובה זה ״שכחתי״ כך גם בצחצוח שיניים.
לא יודעת מה יהיה אחרי החתונה בטח בהתחלה הוא יקפיד השאלה מה יהיה אחכ כי הרגלים לא משנים ברגע, אני במקום הכלה הייתי מרגישה ״מרומה״ (במיוחד שהכרתי אותה לפני שהם הכירו ולא ממש התלהבתי מהרעיון) ושהפילו בפח נכון יש לו הרבה מעלות טובות אבל עדיין איך אפשר לחתן מישהו אם הוא לא דואג לעצמו ברמה בסיסית שכזאת? הוא עוד אמור לדאוג לבית לאישה למשפחה.
חשוב לציין שבבית לא ממש הקפידו איתנו על כך וההור

לקריאת התשובה >

יש דרך שאני אוכל להאמין בו בעולם ובאהבה ובעצמי ובהיותי ראוי?

אני חווה את התיסכול הפנימי לא מעט ולא האמנתי אף פעם שיש מישהו שאני יכול לסמוך עליו שיוכל לעזור לי
חוויתי ילדות די בודדת במבט לאחור
היו לי הורים אחים בית ספר והכל
אבל אחרי שאבא שלי היה אדם לא יציב בבית ולא ידעת מתי תבוא המכה הבאה
שכל האחים והיו הרבה .. נלחמו כל אחד על המקום שלו אני לא ידעתי איך לעשות את זה ומצאתי את עצמי מקווה שוב ושוב שמישהו באמת יאהב אותי
ובסופו של יום עושה כל מה שצריך בלי לשים לב להפוך לבודד ביותר
רק לאחרונה אני מצאתי שלא הייתי מסוגל לעשות שום פעולה עם עצמי בגלל שלא האמנתי שאני שווה משהו בעולם כי לא האמנתי שמישהו יכול לאהוב אותי
גם אחרי שהתחתני חיפשתי שם את המנוחה והנחלה בעולם של האהבה אבל הכישלון היה ברור מראש כי חיפשתי לקבל את מה שעדיין לא קיבלתי במקום מה שגבר צריך לעשות לתת
הרבה תשובות ראיתי על הרעיון של להאמין ולהתחבר לרגע היפה שאני חווה בחיים
ואני כאדם שהאמונה הייתה חלק ממנו רק החלק של מה שאלוקים רוצה ככתוצאה מהאמונה הזו זה היה רע ממש מחייב ובלתי אפשרי ריגשית
היום מצליח לנתב את האמונה הזו ללקבל את הרגע הזה שהבורא נותן לי ומצליח לעיתים להרגיש רוגע כמה דקות אם אני יושב בים ומתחבר לטוב
אבל זה רק זה כל השאר זה עולם מלא חרדות אפילו לעבוד ולפרנס את הילדים שחיים אצל אמם אני לא מסוגל לעשות ולהתמודד שוב עם זה
הרגשה הזו של אני חייב לחיות ואני לא מסוגל לחיות אבל

לקריאת התשובה >

למה מעודדים להביא הרבה ילדים אם אין מקום בלב לכל אחד?

למה בציבור החרדי מעודדים להביא הרבה ילדים נכון שזה מצווה ואני מקווה שמותר לי לשאול את זה בכלל.. אבל מאוד הגיוני שמביאים הרבה ילדים אין יכולת נפשית אני לא מדברת על כלכלית לכל ילד וילד… אני בחורה רווקה (עדיין) ובעזרת ה' רוצה להתחתן ובעזרת ה' להביא ילדים.
אבל יש שאלה שנורא קשה לי, תמיד בתיכון דברו איתנו כמה חשוב להביא הרבה ילדים והיו רבנים שאפילו נקבו במספרים 10, 12! ושה' דואג לכל ילד וילד די מחסרו ולא ידעתי אם מותר לי לכעוס על זה…. אבל בפנים התקוממתי מפני מס דברים…
1. ללדת זה לא קל… איך אפשר לומר לאישה ועוד גבר ללדת הרבה ילדים…
2. אני גדלתי וגדלה במשפחה ברוכת ילדים בלי עין הרע, ואף פעם, אף פעם לא היה לי מקום משלי בבית, כי מטבע הדברים שיש יותר.ילדים אין פנאי וכח לשים לב לכל אחד…. וכן גרם לי להרבה הרבה בעיות…..
אז מה זה שווה אם יש ילדים שמתפססים בדרך???
אם יש ילדים שסובלים בעולם.?
אם יש ילדים שגם יוצאים בשאלה כי אף פעם

לקריאת התשובה >
פגועה מחמותי

מה התפקיד שלי בקשר שלי עם חמותי?

השאלה שלי היא ביחסי חמות כלה, אבל לא מה שאתם חושבים. למעשה אולי יהיו כאלה שלא יבינו איפה הבעיה, אבל העובדה היא שאני מוטרדת מכך.

חמותי היא יותר מדי טובה. כלומר- לא מתערבת, עדינה מאוד, קצת ביישנית אפילו. מצד שני יודעת לתת ושמחה מאוד לעזור במה שצריך. בכללי היא אישה נדירה, שעברה הרבה בחיים והצליחה להתמודד בצורה יוצאת דופן.
ו… יש לה רצון פשוט, אמיתי וכנה לפתח איתי, הכלה הראשונה, קשר חם וקרוב. מאוד קרוב. כלומר, היא מתקשרת כל שבוע (לפעמים יותר מפעם אחת), ולא כדי לאחל שבת שלום. היא ממש מחכה לשיתוף שלי, לשמוע, לדבר. רציני. לא שהיא מסתובכת עליי או משהו, פשוט בנאדם לבבי כזה. אולי בעצם על הבן שלה היא כן מתוסבכת קצת אבל אני לא אובייקטיבית;)

וזה לא רק הטלפונים. באופן כללי אני מרגישה וגם שמעתי ממנה במפורש שהיא ממש מצפה שעם הזמן הקשר ביננו (שכרגע לא זורם טבעי לגמרי, שתינו די מתביישות אחת מהשניה..) יתרחב ויעמיק וכו'. לדעתי היא רוצה להרגיש איתי כמו שמרגישה עם הילדים שלה (והאמת שעם אמא שלי אין לי קשר קרוב כמו שלה עם ילדיה, היא באמת אדם רגשי ופתוח).

ומה אני מרגישה? האמת, אני עדיין נשואה די טריה ועוד לא יודעת מה יהיה ומה ארצה בעתיד, אבל לפחות כרגע לא חסר לי קשר קרוב איתה. לגיטימי בעיניי שקשר עם חמות יהיה לא מאה אחוז טבעי ואני חושבת שזה אפילו טבעי..

נכון, שמעתי על נדירות כאלה שממש מרגישות בנוח עם השוויגער א

לקריאת התשובה >

ילדים זה שמחה???

אני רואה את רוב האנשים והחברות סביבי שיש להם ילדים ,די סובלים (וגם ההורים שלי די סבלו איתנו). כולם אמנם אומרים "אין אושר כזה כמו ילדים" אבל עם זאת, קשה להתעלם מהרצון שלהם להימנע משהות עם הילדים שלהם ככל שניתן (בטח ובטח בזמן קורונה אבל גם ביום-יום, מבועתים מהחופש הגדול כדי לא להיות ימים שלמים עם הילדים שלהם רחמנא ליצלן). וזה כואב לראות כי אני מרגישה שאני ממש במו ידיי הולכת להביא על עצמי את ה"עול" הזה שיכול להימנע. הרי אם כולם כל כך סובלים מלהיות עם הילדים שלהם ואין להם כוח, עצבים וסבלנות אז למה שאצלי זה יהיה אחרת? מה כל כך טוב בילדים? מה כל כך חשוב בילדים? ואיך לומדים להנות איתם באמת ולא לסבול בחברתם ורק לחכות שיילכו למסגרות בבוקר או שיילכו לישון כבר בערב? בקיצור, אני צריכה מוטיבציה ודחיפה לצעד הזה כדי להיות שלמה איתו יותר. ואני ממש זקוקה

לקריאת התשובה >

החיים מדיי קשים.הכוח שלי נגמר.

שלום אקשיבה, קודם כל אתם מדהימים! שאלתי כאן כבר כמה פעמים וקיבלתי תשובות יפות ומעמיקות! אז אני בחורת סמינר בת 18 אלוקים נתן לי הרבה נסיונות להתמודד איתם, בהרבה תחומים בחיי, ברוך ה יש לי הרבה דברים טובים ואני מנסה

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן