שאלות בנושא: מעמד האישה

הפרעות אישיות של בעלי שמקשות על חיינו

בעלי סובל מהפרעות אישיות אשר אינם מאפשרים לו לתפקד אולי קצת עזרה בבית מדי פעם ממש לעיתים לא קרובות ומעת לעת מסתגר יותר ויותר בבית וממעט לצאת ודי מבודד מבחינה חברתית על אף שהוא מאוד ידידותי אהוב ורצוי בחברה
הוא ממש מיואש ממצבו עד שהוא בעצמו אינו מאמין שאי פעם יצא מהמצב שלו על אף שאני תמיד משתדלת להפיח בו אמונה ותקווה ואני עם עצמי גם חושבת שהוא זקוק לישועה גדולה אבל עדיין לא מתייאשת ולא מוותרת עליו אבל ממש ממש קשה לי ולילדים
מבחינה רגשית הוא תומך אוהב דואג ממש למופת גם כשמורגש שקשה לו נורא
מבחינה כלכלית כל העול הכלכלי מונח על כתפי ואני עובדת חצי משרה ומתפקדת משרה מלאה בבית עם בעלי והילדים
ישנם כמה קשיים שהייתי שמחה לקבל הכוונה עצה ותושייה
מה עלי לעשות עם בעלי איך אני יכולה לעזור לו האם זה בסדר שאני ממשיכה לחיות אתו למען הילדים ולמעני אפי' שלפעמים המצב נורא נורא קשה או להתגרש גם למעני ולמען ילדי אתם מבינים בטח את הסיטואציה אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי הוא גם איבד אמונה  ברבנים שאליהם משתייך
מיותר לציין שהוא ניסה כבר הכול בכול מכל כל ומעת לעת המצב רק הלך והחמיר ועוד נשאר לנו חובות מהטיפולים שהוא עבר וניסה.
עוד דילמה שאני נמצאת בו שאנשים פשוט לא מאמינים למצב בו אני נמצאת וההתמודדות עם בעלי חלקם אומרים שזה יעבור וחלקם אף מעלימים עין כשהם אכן מוודאים שהמצב אכן קשה וקשה מאוד

לקריאת התשובה >

אני בשלה לקשר של זוגיות?

אני בחורה בת 22
ומעולם לא חוויתי קשר (או רגש רציני) עם בחור.
 ואני ממש מרגישה שחסרים לי כלים שלבנות גילי (ואף לצעירות ממני) יש ושזה מה שמונע ממני להכיר בחור ולהתקדם איתו לשלב הזוגיות ובהמשך, כמובן, חתונה ובניית בית ומשפחה.
הכרתי בחור בגילי לא מזמן, והתאהבתי. הרגשתי ממש חסרת אונים עד שחברה ביררה איתו והסתבר שאני "לא הסגנון שלו"…שזה לגמרי בסדר ומובן-זכותו. הוא לא יודע שאני יודעת על השיחה בינהם ומבחינתי (ומבחינתו) נשארנו חברים לעבודה.
העניין הוא שעדיין יש לי תחושה שאני והבחור הזה מתאימים. מן אינטואיציה חזקה שיש בנינו הבנה עמוקה אפילו יותר ממה שראינו עד עכשיו בשיחות בנינו.
למרות שאני כבר יודעת שהוא לא בעניין, אני לא מצליחה לשחרר אותו מהלב ואם זה לא מספיק אז מישהי שאני סומכת עליה אמרה לי שגם לה יש תחושה שאנחנו ניפגש בוורסיה אחרת שלנו, בזמן ומקום אחרים…
ככה שעכשיו אני ממש מבולבלת. לא יודעת מה לעשות…
מצד אחד אני בשלה לחלוטין להכיר מישהו ולהקים בית וכבר רוצה בזה מאוד, מצד שני יש לי רגשות (ותחושות) חזקות כלפי בחור שאני יודעת שלא מעוניין בי…

לקריאת התשובה >

התנהגות אשתי בהריון

מאז שאשתי נכנסה להריון, ופי כמה וכמה מאז שגילתה זאת, היא התחילה לרבוץ במיטה עם הטלפון או בלעדיו, בעיקר להתרכז בכמה היא עייפה או כואב לה וכד׳
ברור לי שההריון קשה לה, במיוחד ב3 החודשים הראשונים, ואין לי בעיה לעשות את רוב מטלות הבית (מה גם שהיא עובדת במשרה מלאה. שזה מתיש) אבל קשה לי עם ה"התמסכנות" הזאת .
פעמיים היינו צריכים להגיע לריב כדי שהיא תצא מהמיטה ומהבית (טיול קטן/ שופינג), מה שבאמת עשה לה טוב, אבל זה לא מלמד אותה לקח והיא ממשיכה עם שיטת הרביצה הנוראית הזאת.
ואחרי הכל, אני כן זקוק לעזרה שלה.

לקריאת התשובה >

קשר בגיל צעיר יכול להוביל לחתונה?

אני מאוד רוצה לספר להורים אבל אני מפחד איך הם יגיבו כי בא נגיד שאני היחיד שעושה להם צרות בבית (בית חרדי) אני פשוט מפחד והיא כבר מדברת איך תראה החתונה שלנו ואיך יקראו לילדים ואיפה נגור וזה מלחיץ אותי
אני לא יודע מה לעשות כי אני ממש אוהב אותה ושנינו בוגרים לעומת הגיל

לקריאת התשובה >

רוצה להתרגש, לאהוב..

אני נשואה לבעל מושלם! פשוט כך! בעל שיודע להתנהג בכבוד אדיר לאישתו, שיודע להגיד את המילים הנכונות,
שיודע לתמוך והכי חשוב, יודע לאהוב .
כל פעם מחדש הוא מצליח להפעים אותי עם ההתנהגות שלו
כלפיי… מלבד זאת שהוא בעל אוהב הוא גם אבא טוב לבן
המשותף שלנו. וכל זה ברוך ה׳ כמובן
אבל למרות כל זאת…. אני לא מאוהבת בו
זה נשמע כל כך קטנוני
כי ישנם נשים שמתחננות ליחס כמו שבעלי נותן
ובהחלט היו מוכנות להתחלף
אבל אני לא רוצה להתחלף עם אף אחת!
אני רוצה להשאר נשואה לבעלי היקר
רק לא מצליחה להבין למה אני לא מתרגשת מימנו??
למה אני לא יכולה להיות שלמה עם עצמי ועם הבחירה שלי
הטרידה הזאת כל הזמן בראשי, אין לי מנוחה.
ניסיתי לחשוב על זה לעומק ועולה דבר מאוד בולט:
הדיבור שלו קצת משעמם אותי- הוא לא הכי כריזמתי
שיש, והרבה פעמיים יוצא שאני מאבדת אותו תוך כדי דיבור.
ועוד דבר,
מראה חיצוני
הוא רחוק מלהיות מכוער אבל הוא לא הדמות שהייתי
בוחרת לעצמי מראש…
אבל כשאני חושבת על כל הנתונים, הוא מתאים לי
מכל כך הרבה בחינות אחרות

אז איך בכל זאת ניתן לעורר את הרגש הזה
שכולם מייחלים לו?

לקריאת התשובה >

רוצה להיות חרדית ובעלי לא

כמעט מהרגע הראשון שלנו כנשואים הרגשתי התחברות גדולה לעולם החרדי. התחתנו כדתיים לאומיים. אך כיום אני ממש חולמת על ילדים שהולכים לחדר, לתלמודי תורה, לישיבות, חולמת שבעלי יתחזק וילך גם כלפי חוץ בלבוש חרדי.
חולמת שבנותיי יקבלו חינוך חרדי, ובעלי נשאר בציונות הדתית.
מה עושים- האם זה דבר שבשבילו כדאי לפרק בית ולחפש להקים בית חרדי?
יש לנו 3 ילדים קטנים ומבחינתי זה גרוע שנתגרש. בסיוטים הכי גרועים שלי לא רציתי שילדיי יהיו ילדים להורים גרושים. חלמתי על משפחה מלוכדת, מרובת ילדים, חרדית כמו שפתחתי ואמרתי, דמיינתי שולחן שבת עם זמירות של כל המשפחה הבעל והילדים. כלומר אם אם נחליט לפרק את החבילה וארצה להקים בית חרדי- אני יודעת שגרושה לא נחשבת בעולם החרדי ועוד כזאת שמתחזקת ועם 3 ילדים. וגם כואב לי על ילדיי שיתגלגלו בין משפחות, שיהיו להם אחים מאבא אחר (שזה לכשעצמו תמיד היה נראה לי טמא, לא יהודי, אפילו כשזה נעשה כדת משה וישראל ע"י חופה עם אדם אחר…) .
בעלי כיום כמו שאמרתי נשאר דתי לאומי. הוא קובע עיתים לתורה. הוא רואה את עצמו דתי לאומי תורני ומעוניין לשלוח את הילדים לישיבות בציונות הדתית תורנית. מעין חרד"ל.
כמו כן יש הרבה מריבות גם על נושא הדת והנגזרות שממנו חינוך ילדים אופי הבית וכולי וגם על נושאים נוספים שאינם קשורים ומהותיים כל אחד בפני עצמו. לא פעם ולא פעמיים הועלו איומי גירושין משנינו, פעם הוא פעם אני.
בקיצור אני באמת בתוך תוכי לא רוצה בכלל להתגרש זה הסיוט הכי גדול שלי. החלום שלי שנשאר יחד ונתחזק. או לכל הפחות שנשאר יחד כמו שהיום. אך המצב הוא שכבר גם לו זה מפריע שהתחזקתי והוא מאיים לא פעם בגירושין.

לקריאת התשובה >

האם בכול מחיר להישאר נשואים

אני נשואה 20 שנה עם 4 ילדים התחתנו בגיל מאוד צעיר אני הייתי בת 18. היום במחשבה לאחור כול הנישואים האלו היו מאיזה מקום של בריחה לשנינו כול אחד הגיע עם המסע הלא פשוט ועם פצעים פתוחים שהחמירו עם השנים אני הייתי ילדה שזקוקה לאהבה ולחום הוא היה ילד של אמא ואבא שחיפש אותם משהתחתנו השליטה שלהם עליי חיי הנישואים הייתה ישר הגיעו שבתות חגים אמא שלו הייתה מתערבת בכול דבר אני הייתי הכלה שתמיד שותקת ומכבדת ועושה רצון בעלה .. אלא שעם השנים המצב החמיר כי אף פעם בעלי לא שם אותי מס 1 בחיים שלו כרגע המציאות שכבר שנה אני לא מדברת איתם והאמת טוב לי
אבל זה פוגע לנו חזק בנישואים בשנה האחרונה כבר נפתחו פעמיים תיקים ברבנות …
אפשר להגיד שאני אשה מאוד חזקה ובלבוסטית ויודעת מה אני רוצה אני מנהלת מרפאה ומחזיקה את הבית לבד
בעלי בכמה שנים האחרונות נפל לאיזה בריחה שנקראת אלכוהול כול ערב יש לו את הטקס הקבוע שהוא מוזג כוסית ויושב בסבבה שלו מנותק מכול מה שקורה סביבו ..
יש ביננו המון מלחמת כוחות בגלל שויתרתי כול השנים ונכנעתי אליו ולמשפחה שלו אז בשנה האחרונה מאז שאנחנו לא מדברים הוא לא יודע לאכול את זה אז כול פעם הוא מתנגח בי מדבר מילים לא יפות …
היןם אני מגיעה לעצמי עם נקודה שאולי הם מקנאים בי שאני מוצלחת והם לא כי למשל רציתי לעשות שיפוץ בבית להחליף מטבח וקרמיקה והוא קורא לזה חולי ושגעון
אין פירגון מצדו כול הנישואים והלידות בקושי קנה פרחים .
קשה לי לחיות איתו כי אני טיפוס שחייב שינויים ולהתקדם בחיים והוא סובל מחרדות שלא מטופלים …

לקריאת התשובה >

האם נכון להתגרש בגלל דבר כזה?

אני ובעלי אוהבים מאוד אחד את השני, תמיד אהבנו ונהגנו בכבוד אחד כלפי השני.
לפני שנה וחצי מצאתי אתרים למבוגרים פתוחים בפלאפון של בעלי. כשראיתי מה שהיה שם, חשכו עיניי. אנחנו זוג מאוד דתי, לא האמנתי מעולם שבעלי מסתכל באתרים כל כך, כל כך(!!!) לא צנועים. חשוב לי לציין שלא חיטטתי לו בפלאפון אלא חיפשתי אטרקציות לילדים בגוגל וזה פשוט היה פתוח.
הייתי נורא נסערת כשגיליתי את זה, הרגשתי גועל ממנו. כשדיברנו על זה הוא ממש התנצל ונשבע שלא יגלוש בזה שוב.. היה אתר אחד שהיה פתוח על צ׳אט חי ובעלי נשבע שזה אתר שקפץ לו והוא ממש לא גלש בזה..
מאז, בקושי רב, ניסיתי להשיב את האמון שאבד בנינו, ניסיתי לשקם את הבית בעיקר בגלל הילדים ואכן, אפשר להגיד שהצלחנו מעט לגשר ולשוב לקשר הטוב שהיה בנינו.
חשוב לציין, שבמהלך כל השנה וחצי האלו תמיד שאלתי וביקשתי ממנו שיידבר איתי על הכל, שנהיה כנים אחד עם השני, גם אם לפעמים אני לא אוהב את הדברים שיהיו לו להגיד או לספר לי ונראה היה שהוא מאוד משתדל.

אתמול, זה שוב קרה. שוב מצאתי אתרים לא צנועים (בלשון המעטה) פתוחים בפלאפון שלו. הרגשתי שבזבזתי את הזמן שלי כל השנה וחצי האלו. תמימה, מושפלת וכואבת על האמון שנתתי בו.
מה עליי לעשות כעת?

לקריאת התשובה >

לפני פירוק הבית

אני ובעלי נשואים שנתיים. במהלך השנתיים האלו היו מריבות מתחילת הנישואין ועד היום. עכשיו הנישואין כבר עלו על שרטון. לפני שהתחתנו בעלי תמיד הקדיש לי זמן ושם אותי במקום הראשון וגם כשהיו ויכוחים ומריבות היה רצון של שנינו לתקן. אציין כי אני דתיה מבית ובעלי חוזר בתשובה ולפני הנישואין הוא היה בתהליך מתון של חזרה בתשובה. אחרי החתונה הכל התהפך. פתאום החזרה בתשובה היתה מקום ראשון ואני במקום השני. הכל בא על חשבוני אם זה שיעורי תורה, טיולים לקברי צדיקים, תפילת ערבית בשעה מאוחרת.. ואני תמיד נשארת בבית ומחכה לזמן שלי. השנה הכל החמיר הוא נהפך באופן קיצוני לחסיד ברסלב והוא רוצה לנהל אורח חיים לפי זרם זה והוא מתעלם לגמרי מהרצונות שלי. הוא החליט שאני חייבת להקשיב לו בעניינים רוחנים והוא הקובע איזה שמות יהיו לילדים והיכן ילמדו והחליט לגדל פאות וזקן בניגוד לרצוני. הוא ממש הפך לאדם שתלטן וחושב שהאישה צריכה לציית לו בכל התנהלות אורח החיים הרוחני של הבית.. ניסינו הכל יועצים רבנים וכולם אמרו לו שחייב להגיע לדרך האמצע והוא לא מוכן. רק שהוא יחליט ואני אעשה כרצונו.. אני אובדת עצות ולא יודעת איך לגרום לו להבין שזו לא דרך של תורה ושהוכ מוביל אותנו לאבדון.

לקריאת התשובה >

למה הזוגיות שלנו בירידה?

בשנתיים -שלוש האחרונות חל מפנה לרעה בזוגיות שלנו. מאהבה גדולה שהייתה בינינו המצב התהפך. אישתי קרירה מאוד אליי וטוענת שהסיבה נעוצה בשלל גורמים וביניהים המעבר לעיר אחרת וחוסר קרבה לאימה, בדידות (אשתי לא עובדת כבר כמה שנים) וחוסר חברה, עיכוב התפתחותי של בנינו הקטנים (תאומים בני שנתיים) ויכוחים ומריבות. אך הסיבה העיקרית לטענתה היא הקרבה להוריי והעובדה שאני בן יחיד.

היא טוענת שהורי מתערבים ושיש להם יציאות לא במקום, שאבי טיפש ושזה גורם לה דחיה ממני כי אני מזכיר לה בחיצוניות את אבי. הצעתי לה הרבה פעמים שנלך לייעוץ זוגי, אך היא מסרבת (טוענת שאין לה כוח לחפירות). הצעתי לה גם הרבה פעמים שנחזור לגור ליד הוריה אך היא מסרבת בטענה שהמצב כעת מורכב מאוד ואין אפשרות בעתיד הקרוב לחזור. אני מיואש ואובד עצות כיצד ניתן לתקן את המצב?

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן