שאלות בנושא: מעמד האישה

שלום רב ויישר כוח על האתר הנפלא! אשמח שתשרטטו לי את הדרך בין התחשבות כבוד וחסד, לבין צייתנות כניעה וריצוי. הוכחות וציטוטים ממקורות תורניים מאוד עוזרים לי. אני מבקשת בעיקר… לקבל הסבר להנחיות הרמב"ם: "וכן צוו חכמים על האשה שתהיה

לצערי בעלי גם מיסתכל וזה הורג אותי לגמרי!!!! אין לי חיים!!!!! הבעיה שלי שהוא מיתכחש לזה ולכן כל פעם שאני מנסה לדבר איתו על זה אני לא מגיעה לשום מקום ואני מיתמודדת לבדי עם הנושא ואכולה כולי!!!!
אני יודעת שזה לא אמור להיות ככה אבל השאלה שלי האם גבר שמיסתכל ככה על נשים אחרות ומגיע לסיפוק מיזה….. בעינים שלו זה אותו דבר כמו בעינים של אישה?
הרי יש המון נושאים שההבדל בין אישה וגבר בא לידי ביטוי. האם גם כאן גבר מיסתכל על זה בצורה שונה מאישה?

בשביל להמשיך בחיי הנישואין שלי אני חייבת לדעת איך גבר מיסתכל על הנושא הזה כי אני מבחינתי מיואשת לגמרי במחיר של גירושים ויש לנו ילדים והוא בעל טוב.איכפתי ודואג או שפשוט להפסיק להתעסק עם זה ומבחינתי הוא שומר על עצמו ולא מסתכל….
מה שרואה זה כי יש אישה יותר יפה ומושכת ממני?
היה מעדיף אישה אחרת ממני?
אני לא מספיק מושכת ויפה?
אני לא מספקת אותו?

התחתנתי עם בחור מתמיד ולמדן גדול. סיכמנו בינינו שהוא ישב וילמד תורה כל זמן שלא נתקל בקשיים כלכליים, וכך היה המצב כשנה וחצי בערך, כאשר אני המפרנסת במשרה מלאה והוא יושב ולומד תורה ברצינות יתרה. קנינו דירה, לקחנו משכנתה ואני התחלתי ללמוד תואר שני (כדי להתפתח מקצועית, אישית וכלכלית), כך שהיקף משרתי ירד משמעותית (בשל ימי הלימודים)) ובנוסף התחייבנו לתשלום הלימודים, בעקבות כך הגענו לקשיים כלכליים עד שבעלי נצרך לצאת לשוק העבודה, בידיעה שהוא שומר על סדר לימוד תורני מסוים וקבוע (יומיומי). כך המצב היה, עד שלאט לאט הוא הפסיק ללמוד לחלוטין ולומד כרגע אולי שעה בשבוע. כמו כן, הוא עבר לשימוש באייפון (לצורך עבודה…) שתופס אותו בכל רגע נתון, גם כאשר הדבר לא נוגע לענייני עבודה (ווצאפים עם חברים, משחקים, דיבורים עם חברים וכד'). יתר על כן, הוא אינו מקפיד כלל על תפילות במניין ולעתים אני חושבת שהוא מפספס תפילות, מעבר לכך, הוא החל לשמוע שירים חילוניים ועוד'. רמתו הרוחנית ירדה ומתדרדרת מיום ליום!… איפה אני בסיפור? בלי סוף אני מנסה לדבר איתו על כל הנקודות שציינתי לעייל בכל הדרכים והאפשרויות ונתקלת באטימות, בהבטחות שווא שהכל עניין של זמן ויחלוף בהזדמנות הראשונה שיוכל ויגלה רצינות ומחויבות דתית גדולה יותר כשיתאפשר לו להיות פנוי רגשית וטכנית (מאוד עמוס בעבודה). המצב הנ"ל כבר מעל שנה ואני ממש פקעת עצבים ומלאת אכזבות וכעסים עליו! מרגישה נבגדת ושרימו אותי, כי אני להבדיל, מאז החתונה עליתי ברוחניות מאוד.
חשוב לי לציין שמבחינת תקשורת, אהבה ואכפתיות מסוימת הוא מדהים. מרגישה שהוא מילא אצלי הרבה חסכים רגשיים והעלה לי את הביטחון והדימוי העצמי, אך כחרדית, העולם הרוחני, הנצחי חשוב לי יותר מהנוחות האישית.
נקודה נוספת, אני לא מסתדרת ולא מתחברת בעליל למשפחתו ונתקלת בהרבה קשיים שונים, בין היתר גם ובעיקר על רקע עניינים דתיים/אמוניים (משפחתו מסורתית – חילונית). המצב כרגע ביני לבינם מאוד מתוח ומרוחק.
האם לאור כל המורכבויות הנ"ל אני צריכה להתעקש ולהמשיך בזוגיות הזאת, או שכדאי לצאת לפרק ב' עם עתיד אולי מבטיח יותר?