שאלות בנושא: לימוד תורה

אני סוחב את עצמי יום יום לכוילל

לאורך השנים היה לי קשה ביותר עד בלתי אפשרי להתרכז באמת בלימוד, בעיקר בלימוד לבד. ז"א שכשישבתי ללמוד לבדי פשוט קרעתי את עצמי, וגם זה לא החזיק יותר מדי זמן. התחלתי לבהות ולחלום על כל נושא אחר מלבד הגמרא. וכך עוד שורה ועוד עשר חלומות וכו'. באופן כללי כמעט ולא למדתי לבד. עם חברותא היה תמיד יותר טוב ויותר הצלחתי בזה, אבל גם בזה חסר את המרכיב העצמי של החיפוש העצמי והחתירה לבירור הסוגיא וכו'.
אבל בעוד שבעבר היה לי דחף עצום ללמוד וכל הזמן ניסיתי וקרעתי את עצמי וישבתי שעות בכוח ובלי תוצאות כמעט, בשנים האחרונות הוא הלך ונחלש, עד שכיום פשוט אין לי כח ללמוד.
אני מרגיש גם שאין לי חשק בכלל ללמוד, ואני נקרע בין השאיפה המהותית והעקרונית שלי להשקיע וללמוד בצורה מסודרת, ולהיות ת"ח אמיתי הלן בעומקה של הלכה, בכל הכחות והחושים ובעומק העיון, לחדור לעומקה של סוגיה, ולהקיף אותה כמו שצריך. לרכוש עוד מסכת ועוד מסכת עד לדעת את הש"ס כולו. ואפשר להוסיף על זה גם שליטה בתורה שבכתב ובמכמניה, וכו'. ואני לא חושב שזה לא רצון אמיתי, או שזה נובע מהחברה וכדו', הבירור שאני מנסה לעשות עם עצמי העלה שזה רצון כנה ועמוק וחזק, אבל באמת הוא סופג מכות מצד המציאות המאכזבת ומצד החשק והרצון המעשי או מה שזה לא יהיה, שלא אוחז שם. בפועל הרצון שלי לא שם, ממש לא שם. (עכשיו אני אתאר את זה ממקום אחר וזה נשמע ממש סותר). אין לי שום חשק ושום רצון לשבת מול הגמרא. אפשר לומר שאין לי טעם בלימוד (אבל אין כן נהנה מהלימוד בעיקר מהבנות חדשות), מבחינתי יכול לעבור יום שלם בלי לפתוח ספר, ויכול להיות לי אפילו סיפוק אם אני אעשה משהו מועיל (בשונה מאם אני אשב ואחלום מול הספר). אני ממש מתבייש אבל אני מודה שאני שנחשב אברך מוערך ולמדן ואפילו יודע קצת, לא ממש מחובר (או ממש לא) ללימוד. ולא שיש לי משהו אחר לעשות, אין לי שום תוכן אחר בעל ערך שמתמודד על המשימה לתת לי סיפוק בחיים. (למעט עיסוק בהבנות בנפש ובמוזיקה, אבל זה לא משהו שאני רואה כתכלית).
אני סוחב את עצמי יום יום לכולל (בזמן כמובן, יען כי בבין הזמנים איני לומד כמעט), בלי טיפת חשק, אתבטא בחריפות ואומר שאני מרגיש שאני לא באמת שם. אני לא מביא את עצמי לכולל. סתם דופק סדר כי אני מוכרח, ומנסה ללהטט בין המילים של החברותא ובין שלל המחשבות והחלומות שמעסיקים את מוחי. אני לא שם. אם זה היה תלוי בי הייתי עוזב את הכולל, אבל אני יודע שזה לא נכון (אני יודע שאני מדבר בשני קולות). אני לא רוצה לעזוב, אבל מצד שני אין לי כח לסחוב. בכל מקרה זה לא תכלס. הבזבוז זועק לשמיים ומשווע לעזרה. זה לא שייך שאני אעביר ככה את שנותי.
האם אני צריך להסיק מזה שזו לא תכליתי ללון באהלה של תורה. שמה שהשם דורש ממני זה לא להדבק אליו באמצעות התוה"ק? א, לא נראה לי ואני לא מרגיש כך משום מה. ב, אין לי חשק גם לשום דבר אחר, לאף עשייה אחרת.

לקריאת התשובה >

שקעתי בחובות, האם להמשיך בישיבה?

מאז שנולדתי חייתי בסביבה חרדית החל מגיל 4 בערך שהתחלתי ללמוד בתלמוד תורה (כיתת מכינה) המשך בישיבה קטנה וכיום בישיבה גדולה
אבא שלי הינו אדם דתי-לאומי שדוגל בלימוד מקצוע לחיים
לצערי נפלתי בחובות כספיים גדולים לבנקים וחברות אשראי ואפילו נזרקתי מישיבה אחת ועברתי לאחרת שם הייתי עובד בלילות כדי לפרוע את חובותיי
אבא שלי שידע מכל המצב ובלי כל קשר ניסה ומנסה להשפיע עליי כל הזמן לעזוב את הישיבה ולהתגייס לצבא ולרכוש מקצוע ונסיון במסגרת השירות הצבאי כל הזמן אמרתי לו שאחרי החתונה אלך ללמוד מקצוע ולא כי אני מנסה למרוח אותו אלא כי באמת חשוב ללמוד בישיבה עד החתונה למרות שבלילות אני עובד וזאת בגלל שאני רוצה להקים בית של תורה שהערך העליון הוא תורה ועבודה זה ערך משני
אלא שלצערי הישיבה הנוכחית שלי נסגרת ואני לא יודע מה לעשות
מצד אחד חשוב לי להמשיך בישיבה כדי להתחתן עם בחורה איכותית ולהקים ביחד איתה בית של תורה וכדלעיל אך כיצד אוכל לפרוע את חובותיי.
מצד שני אולי בגיל שלי כדאי ללכת ללמוד איזשהו מקצוע או להשלים בגרויות וכדו׳ מה שממילא אני מתכוון לעשות אחרי החתונה
מצד שלישי אולי ללכת לישיבה שחצי יום לומדים וחצי יום עובדים אבל ישיבה כזאת בד״כ מורכבת מבחורים ירודים ברמה רוחנית ומאד רדודים.
אני ממש מבולבל ולא יודע מה לעשות חשוב לי להקים בית של תורה ועוד יותר חשוב להיות בחברת אנשים איכותיים בעלי יראת שמיים שמדברים נקי ולא פחות חשוב להחזיר את החובות שנותרו אני רוצה לציין שאבא שלי לא יכול לעזור לי לפרוע את חובותיי
אשמח ותודה רבה מראש על מענה בהיר בעניין.

לקריאת התשובה >

לימוד תורה משפיע על הלומד?

ידוע כי התורה פועלת על האדם ומביא לו שלימות. ונודע מה כבר כתבו הקדמונים במטרת לימוד התורה, אם זה כדי להסיק מזה הלכה למעשה או להתדבק בהשי"ת גם אם לא מסיקים מזה הלכה למעשה. כגון סוגיית הש"ס שהם לא רלוונטיים

לקריאת התשובה >

מה פתאום להודות על התורה??

על מה יש להודות שקיבלנו תורה? נכנסנו בעל כורחנו למערכת של מחויבות, שאנו מחייבים את עצמנו ברמאות להודות שתרי"ג מצוות טוב לנו …. כדי להטיבנו באחריתנו ….. אחרי שנמות ולא נהיה פה בעולם …בינתיים פה סובלים, אתה תקרא לזה בטח תענוג, לשמור שבת, להיות עם משפחה, ולהשתעמם נורא, אחרים רואים את זה בטלה ושיעמום טוטלי, בפרט אם אין לך ילדים ואתה לא בקטע ללמוד גמרא ולסבך את הראש עם כל הפילפולים , בקיצור לפני שקיבלנו תורה היה לנו עול של פרעה שהיה זה עול גשמי, ועכשיו יש לנו גם עול גשמי הינו פרנסה וכו" וגם עול רוחני שכרגע לא מוביל לשום מקום… רק צריך להאמין ברעיון שאחרי המוות יהיה לך טוב לנשמה ותקום בתחיית המתים, שזה דבר שאף אחד לא יודע מה זה.כמו לדבר על החיים בכוכב לכת מאדים, שאף אחד לא היה שם, ואף אחד לא הרגיש מה קורה והולך שמה, רק תאמין…… וחלילה לך …אם לא תעסוק בתורה ומצוות אפילו שזה לא מעניין אותך תקבל גיהנום גם בעולם הזה וגם בעולם הבא …. אז תגיד לי הרב על מה יש להודות בחג השבועות? על היסורים שנקבל? על הדרך הקשה הזו שיש בה ללכת? כי קשה לי ללמוד תורה וקשה לי לקבל עצמי דברים ביהדות. אז מה ההודאה, החיים קשים מאוד גם בלי התרי"ג מצוות שאלוקים נתן לנו …. אז תגיד לי בבקשה מה יש פה שלא גליתי עדיין? לפני קבלת המצוות היה לנו מורא בשר ודם –פרעה, ועכשיו יש גם מורא בשר ודם –קשיים פיזים בחיים האלו, וגם קשיים בקיום תרי"ג מצוות.
ועוד שאלה כבוד הרב ….אנו אומרים שהבדילנו מן העמים ?!…… הייתכן שהעם בו חפץ אלוקים כל כך סובל כל השנים? אני לא רוצה את התשובה הזו אנחנו לא זכאים מספיק … צריך לעשות תשובה על חטא שמירת הלשון, צניעות וכו", זה יכול להיות עוד אלפי מצוות שאנו לא מקיימים, ואם מקיימים אז אף פעם לא כמו שבאמת צריך לפי כל דקדוקי השולחן ערוך ….
אשמח לתשובתך,
חג שבועות שמח אולי אתה יודע מה שמח יש בו?

לקריאת התשובה >
למה חרדים לא עושים צבא

למה חרדים לא עושים צבא?

שלום רב! רציתי לשאול, למה כחרדים אנחנו לא משרתים בצה"ל? אני מחפשת תשובה מספקת לכעס הגדול שיש להורים חילוניים ששולחים ילד לצבא בידיעה שהוא עלול שלא לחזור… כדי להגן עלינו לכאורה, שלא משרתים בצה"ל… תודה!

לקריאת התשובה >

משבר זהות בקשר לשייכות שלי ללימוד תורה

למדתי בישיבה ליטאית מובחרת, והתחתנתי לפני 5 שנים ועכשיו אני חווה סוג של משבר זהות בקשר לשייכות שלי ללימוד תורה.
במשך שנות שהותי בישיבה ישבתי ולמדתי בהתמדה וניצלתי כל רגע פנוי ללמוד תורה, ולא שהייתי כפייתי, אלא הלימוד באמת היה יקר לי, וגם מאוד נהניתי ללמוד, אולם עכשיו 'אעפס', אני מרגיש שחוויית הלימוד שלי ירדה פלאים, וניסיתי להבין מדוע, הרי אני אדם חכם עם קליטה מאוד טובה , ומדוע ההנאה שלי ירדה.
נתון נוסף ששמתי לב אליו הוא שעיקר חוסר ההנאה שלי בלימוד היא בלימוד עצמאי, ואני מרגיש משועמם ללמוד לבד, אבל אם הלימוד הוא עם חברותא (כמובן חברותא ברמה מתאימה וכו') אז זה כן יכול להיות לימוד כייפי.
ניסיתי לחשוב מהי הסיבה לכך, והגעתי למחשבה, שכאשר הלימוד נשאר ב'תיאוריה' הוא משעמם אותי, אבל אם הלימוד הוא עם מישהו נוסף אז הלימוד הוא ברמה מסוימת לימוד יותר מעשי.
הגעתי מזה למסקנה שכנראה עדיף לי ללמוד לימודים מעשיים כל שהן כמו טוען רבני (לימודי או"ח וירה דעה לא מעניינים אותי) שזה דבר שמביא לדברים מעשיים.
האם אני צודק שזה הפתרון, או שיש פתרון אחר חוץ מאשר לשנות מסלול וללמוד טוען רבני?והאם בכלל זה רעיון טוב בשביל ההשארות בלימוד להיות טוען רבני או שזה סוג של יציאה לעבודה?
אני מוכרח לציין דבר נוסף, שבחיים שלי האישיים אני מוגדר לאדם חושב וחוקר, ובעיקר אני אוהב לחקור את מניעי הנפש של האדם, ובשום אופן אני לא מגדיר את עצמי כנהנתן או כעצלן (שאולי לכן אין לי סיפוק מלימודי הגמ').
דבר נוסף שחשוב לי לציין, שהחשיבה שלי מאוד עצמאית ולא מוגבלת לדפוס המוכר של החברה, ככה שאין לי בעיה עם כל רעיון שהוא אם זה יתאים לנפש שלי.
יישר כח גדול

לקריאת התשובה >

איך לפעול ללימוד פנימיות התורה בישיבות ובסמינרים?

אתם מגישים עזרה עצומה לציבור, ובאמת המשיבים והמשיבות שלכם הם חכמים מאד ועונים תשובות נפלאות ומאד עוזרות.
אני בטוח שיש לכם חן בעיני אלקים ואדם.
מעט על עצמי: אני נמצא בלימודי פנימיות התורה ועבודת ה' כבר עשרות שנים, למדתי בישיבה ליטאית מן הטובות בבני ברק, וגם למדתי והייתי תלמיד מובהק של הרב אשלג זצ"ל, ואני יכול לומר בבטחון שהלימודים הללו מונעים הרבה צרות, כי הם מחנכים בעמקות לאמונה בבורא ולאהבת הזולת.
שאלתי – האם ישנה אפשרות להכניס לימודים אלו בישיבות ובסמינרים, שעי"כ יחסכו הרבה צרות.
הלא ידועים דברי נשמת משה רבינו לרשב"י שע"י לימוד ספר הזהר יצאו ישראל מגלות לגאולה, והנה כל אדם שנמצא בצרה באופן מסוים נחשב שנמצא בגלות, וודאי שלימוד הפנימיות נותן רקע ובסיס חזק למניעת צרות מעין השאלות הנשאלות אצלכם, וממילא יצאו היקרים והיקרות מגלות לגאולה.
אינני מתכוון שילמדו את ספר הזה"ק בישיבות וסמינרים אבל היום יש ספרים שבנוים על הזהר, אבל מגישים בשפה פשוטה וברורה יחסית תובנות פנימיות לבנין אמונה ואהבת הזולת, כמו ספרי עבודת ה' של בעל הסולם ותלמידיו.
ידוע המשל של הגשר השבור, והדילמה אם לתקן את הגשר, או לבנות בית חולים תחתיו בכדי לרפאות את המתרסקים.
לימוד פנימיות התורה הוא תיקון הגשר השבור.
שאלה: א) האם אתם סבורים שאני צודק?
ב) אם לא, אודה לכם כאן, ואפליג לדרכי, אם כן, אני שואל: איך לפעול ללימוד פנימיות התורה בישיבות ובסמינרים? זה יכול לפעול לשיפור רוחבי בכל עניני החיים הן לגברים והן לנשים.
ג) לפי מיטב ידיעתי הישיבות והסמינרים סגורים בפני השפעות חיצוניות, א"כ השאלה מתעצמת איך בכל זאת ניתן לפעול פעולות טובות הנ"ל עבור עם ישראל?
שאלותי באות עקב עיון רציף בשאלות ובתשובות, וכאב גדול שמתעורר בי נוכח המצב, אני ואתם יודעים שיש הרבה שנמצאים בצרות אבל כלל לא שואלים, מכל מיני סיבות, והמצב הרבה יותר חמור ממה שניכר באתרכם.
מה לדעתכם ניתן לעשות? האם ניתן משהו לעשות?
תודה רבה וברכת בהצלחה בכל אשר תעשו.

לקריאת התשובה >

שאיפות גבוהות בלימוד תורה

כילד וכנער הייתי מתמיד גדול, וגם הייתי הכי מוכשר בכיתה ובכל המקומות שהייתי, וכך שהייתי כביכול 'מבטיח' היה ברור לי שאצא תלמיד חכם, ובאמת הייתי בכיוון.
למדתי גם כי רציתי באמת, אבל גם מתוך לחץ חברתי, מההורים, כדי לעמוד בציפיות, וגם מעצמי פחדתי להכשל, היה ברור לי שכל דקה של ביטול תורה זה גחלי רתמים, ומי שלא יודע ש"ס לא שווה כלום.
בישיבה גדולה הכל התפוצץ, הייתי קצת משוגע במשך כשנה, ואחר כך התייצבתי נפשית בלי עזרה, אבל מנותק מהלימוד.
הצלחתי בשלב מסוים לחזור לזה חלקית בכח, וכך 'שרדתי' עוד שנה וחצי בישיבה, שמצד אחד היה לי קשה מאד, ומצד שני היה לי באמת סיפוק, עד שהתחנתנתי.
בחצי שנה אחרי החתונה למדתי טוב מאד, הייתי בכולל שאיפשר לי ללמוד מה שאני רוצה, וכך למדתי מסכת שלמה על בוריה עד לרמה של הלכה למעשה. לאט לאט התחלתי להתייבש, לדעתי זה היה קשור גם לזה שקניתי מחשב, וזה לא שנחשפתי למשהו שלילי (יש לי עד היום אינטרנט מסונן מאד), אלא פשוט קיבלתי קרירות מסוימת, וגם איבדתי את היכולת להתרכז בגמרא כי התרגלתי למסך שהוא הרבה יותר דינאמי.
בקיצור יצאתי לעבוד, לא אכנס לכל הפרטים כי זה לא הנושא.
כיום אני מאד רוצה ללמוד, אני חולם על סוגיות מתוך שינה, וכל פעם שיש נידון תורני מכל סוג שהוא זה מעסיק אותי מאד, אבל אני פשוט לא מצליח לחזור לזה. אני בוהה מול הגמרא ופשוט לא מצליח ללמוד כלום, כמה שאני מאד מאד רוצה, אני מתפלל על זה כמעט כל יום, וגורנישט.
מסגרות לבעלי בתים למיניהם לא מושכות אותי, כי אני באמת ברמה תורנית גבוהה בהרבה מהדברים האלו, אני בעד ללמוד דף היומי למשל, אבל כמו שצריך, גם בעיון אמיתי, וגם עם חזרות רציניות כדי באמת לקנות ש"ס, אבל אני פשוט לא עושה את זה.
אציין שיש לי עוד 2 בעיות טכניות:
1. קושי בריכוז, אני מאד מהיר תפיסה וגם מעמיק, אבל דווקא בגלל זה כל מילה מדליקה אותי וקשה לי להכנס לנושא ברצף. בעבר עם הרצון שהיה לי הייתי מצליח להתגבר על זה וזה היה נהפך דווקא ליתרון, כך שהייתי נחשב ללמדן גדול. אבל כשאני לומד לבד כיום זה קשה מאד.
2. אני מאד נמשך לשיחות חולין או לדבר על כל נושא שבעולם תורני או לא, מלבד ללמוד את החומר שאני אמור ללמוד, וכך תמיד היה לי קושי עם חברותות. אציין שחברותא שהוא המוביל מאז ומעולם לא שרדתי את זה, מכיוון שאני בדרך כלל יותר מהיר אני מאבד ריכוז מיד כשהוא מתחיל להסביר. וכשאני מוביל אני גורר את זה למחוזות אחרים.
למעשה כיום אני עובד כל היום, לא לומד מילה מסודרת מלבד הרבה מחשבה ביני לבין עצמי בנושאים תורניים (וקצת כתיבה על כך באתר מסוים שזו עבודה שאני עושה מהצד), אבל בלי שום לימוד גמרא מסודר, על אף שזה באמת נמצא בראש סדר העדיפויות שלי.
אציין עוד נקודה, שאני במצב כלכלי לא טוב, והלחץ הכלכלי גורם לי להתעסק בכל רגע אפשרי בפרנסה שלי, וזה עוד קושי משמעותי.
תודה רבה.
אציין עוד נקודה (כל רגע אני נזכר במשהו, זה אופייני לי…), שמבחינתי אם אני לא אדע ש"ס עד גיל 30 אני כבר יכול להספיד את עצמי, זה לא שאני חושב שבלתי אפשרי להשלים פערים, אבל הדרישות שלי בתחום גבוהות בהרבה מהמקובל בעולם הישיבות, ואני פשוט לא מגיע לזה וזה גורם לי יאוש ודיכאון.

לקריאת התשובה >

המדרשים והסיפורים שמופיעים בגמרא אמיתיים?

יש לי שאלה קצת מוזרה: יש סיפור בגמרא על אחד האמוראים שהלך למקום בו השמיים והארץ מתנגשים והניח את התיק על השמיים.
חוץ מהסיפור הזה יש כל מיני סיפורים ומדרשים שסותרים את ההיגיון (כמו המדרשים האומרים שגובהו של עוג מלך הבשן היה 30 אמה (נידה נ"ד ע"ב), ויש שאומרים שרק השוק שלו היתה 3 פרסאות.

המדרשים והסיפורים שמופיעים בגמרא אמיתיים?
אם כן, איך זה הגיוני? אם לא, למה כותבים אותם?

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן