ייעוץ בנושא כללי

כללי

קשרים קליליים הם בעיתיים?

אני בחורה חרדית מבית "פתוח" יחסית אני בת 21. אני מאותן הבנות שמתחברות נורא מהר לאנשים וגם שומרת על יחסים מאד קרובים, מאד חברותית, מאד אנרגטית ושמחה. עם השנים מצאתי המון חברות טובות מאד גם ממגזרים פחות חרדיים, דתיים ואני שבאה מבית חרדי שלא כ"כ סגור על עצמו לא נרתעתי וגם הורי לא נרתעו. עכשיו לבעיה שלי: במהלך הזמן פיתחתי קשרים עם בחורים בעיקר בקשר ללימודים עם זה אין לי בעיה: אני שומרת על קשרים רחוקים שקשורים בעיקר לעניינים של לימודים חוץ מ2-3 בחורים שכבר יותר התחברתי אבל גם לא משהו קריטי וקרוב מידי חוץ מאחד מהם: נהיינו חברים ממש טובים, הוא סוג של דתי לא סגור על עצמו (אבל זה לא משנה לי אנחנו לא בעניין, הקשר שלנו הוא כמו אחת מהחברות הטובות שלי, אנחנו מחוברים ומחבבים אחד את השני) אבל יש לי בעיה, אני נחשבת לבחורה טובה חרדית פתוחה אני בשלב שמציעים לי שידוכים אני גם ככה בשלב מבולבל של חיפוש עצמי, אני לא בטוחה עם איזה סוג בחור אני רוצה להתחתן תמיד היו לי דעות שונות מהדעות החרדיות הקלאסיות (בא מהאופי שלי שלא ממש מקבל דברים כמו שאומרים. אני עצמאית נורא ולא חושבת כמו כולם) אני רוצה בחור טוב, אני חזקה ואוהבת דת וחושבת שיש דברים טובים בחרדיות, אני רוצה להישאר רק שאני לא יודעת באיזו רמה. השאלה אם זה יפריע לבחור טוב ולא מקולקל או משהו הקשר הזה. אני מפחדת לגלות על הקשר הזה להורי שגם בטוחים אגב שמתאים לי בחור חרדי קלאסי. וגם, אולי מיותר לציין, מאד קשה לי לנתק קשרים עם חברים קרובים (במיוחד שהוא עזר לי בתקופה קשה וגם אני לו).
מקווה שהשאלה מובנת ולא מידי מבולבלת, תודה מראש.

להמשך »
זוגיות

התמודדות בימי הרחקות

זמן רב שאני מחפש להבין מה הרעיון האלוקי באיסור בימי הנידה [ההסבר הפשוט לא מספק אותי], ובנוסף איזה סוג קשר צריך להיות בזוגיות כדי שאוכל להתמודד עם זה יותר בקלות, אולי יש שתי סוגי קשר, ואיך ליצור להרגיש קרובים גם ללא מגע? בקיצור אשמח להרחבה בנושא בכל צדדיו והשלכותיו!

להמשך »
כללי

כדאי לי להתחיל שידוכים בתקופה שאני נכשל בשמירת הברית?

אני כבר תקופה מתמודד עם התמכרות קשה מאוד בעניין של שמירת הברית. כמה שאני פועל כנגד פשוט לא עוזר. האמת, ניסיתי בכמה דרכים, התייעצתי עם כמה אנשים, שאמרו שעלי ללכת לאבחון והוא רק יקבע אתו .
למעשה הבעיה עדין קיימת גורמת לי כל פעם מחדש תחושת דיכאון ויאוש, הנה עוד פעם שחשבתי שנגמר הסיפור והכל מתפוצץ בפנים.
נמאס לי כבר מכל הפתרונות של חכה עוד חמש דקות כך לאט לאט תחזק את השריר של ה'לא' וכו' וכו', פשוט אין לי טיפת כוח להתמודד ולנסות לנסות לחשוב שהנה הפעם גמרנו עם הסיפור, אולי אפי' קצת לגחך על התקופה שחשבתי שלא אוכל לפתור לבד את הבעיה… והנה, שוב נפילה. שוב אני באותו מקום .
הדבר מאוד מקשה גם אח"כ ללמוד להתפלל להתקדם, הרי לפני רגע היית במקום אחר לגמרי, לעל אף שאני מאמין שעשיתי הרבה מאוד כדי לא להיות שם בכ"א עדין מה מקומך?
אני פשוט לא יודע מה לעשות, ובפרט שעכשיו הגענו לגיל השידוכים, אני פשוט לא רוצה ליפול אחרי החתונה, מכל הבחינות האחרות אני חושב שבהחלט אני בנוי ומוכן להקים בית של תורה, רק שבנושא הזה אני לא חושב שנישואין יפתרו את הבעיה.
וכן אני מאוד חושש מהשאלה מה אומרים לבחורה אם בכלל מה היא מבינה ומה היא יודעת על הקושי האם תבין שזה ממש לא בגידה גם אם הדבר קורה אחרי הנישואין.
אשמח לשמוע דעתכם בעניין האם כדאי להתחיל שידוכים באופן ובמצב זה, אולי לא מומלץ אלא לחכות עד למציאת פתרון לבעיה, אם כן איך הדברים עומדים ביחס למשודכת, ובכלל האם יש המלצה כיצד להיפתר מן ההתמכרות האובססיבית אחת ולתמיד.

להמשך »
כללי

היחס לשאלות בציבור החרדי ודמותו של דוד המלך

אני בחור ישיבה חרדי לשעבר. לפני כ6 שנים עזבתי את עולם הישיבות ואת העולם החרדי וכיום אני מגדיר את עצמי כיהודי ישראלי.
עזבתי את העולם החרדי מכמה סיבות והעיקרית שבהן היא שאלות קשות באמונה ושאלות שעלו לי על התנ"ך והגמרא וחוסר המענה או התשובות המגוכחות שקיבלתי בישיבות ומהרבנים.
כששאלתי את השאלות ששאלתי התייחסו אלי במקרה הטוב כמישהו שיש לו קשיי הבנה. וככופר וכאחד שרק מחפש לחטוא ברוב המקרים. הגדול לעשות ראש הישיבה שלי שאמר לי פעם ש " כל השאלות שיש לך באמונה ועל התורה הן רק תירוץ שאתה מתרץ לעצמך בכדי לחטוא " וגם " אתה חושב שאתה יותר חכם מכולם ?! כולם מבינים את מה שצריך להבין ורק לך יש קושיות !!" וגם " אסור לשאול כאלה שאלות !! "
וכך העברתי את השנים שלי בישיבה. המון המון שאלות אבל אפילו לא תשובה אחת עד שהגעתי למסקנה שאם לאף אחד אין תשובה נורמלית לתת לי כנראה שאין לי מה לחפש בקהילה הזו ובעולם הזה. לא היה קל לעזוב אבל לפחות מצאתי מנוחת ושלוות נפש ואני חי את חיי לפי ראות עייני והבנתי.

להמשך »
כללי

אנחנו באמת מאמינים שהמשיח יבוא?

יום אחד שמעתי את אימי אומרת משהו על משיח ואחותה – דודה שלי שהיא חילוניה אמרה
את עוד מאמינה בזה???
אני לא יודעת מה אבל השאלה הזו והפשטות שהמשפט הזה יצאה ממנה והסיטואציה שאימי משתיקה אותה כי לא ליד הילדים
ושהיא לא עונה לה עשו לי משהו וזה באמת נראה לי לפעמים משהו להאמין שיבוא משיח וישנה פתאום את הכל זה הזוי
הרי כבר שנים הוא לא הגיע ומה פתאום יתהפך לו עולמי ועולם כולם זה הגיוני

להמשך »
כללי

חישוב מסלול מחדש – האם להקשיב לליבי?

אני בחורה רווקה מעל 30. מנהלת אורח חיים חרדי, שמרני ומסגרתי (גם כי העבודה מחייבת וגם כי אני צריכה אומץ לשנות). מורה כבר הרבה שנים בסמינרים ובבית יעקב.
גדלתי כבת בכורה בבית חרדי להורים חוזרים בתשובה שאורח החיים שלהם מאד סגור ושמרני (ואפילו קצת חונק ולא מאפשר…)
בשנים האחרונות, בעקבות מס' אירועים משמעותיים שקרו לי וחשיבה משמעותית מאד שעשיתי ועושה עדיין כל הזמן, אני מבינה שאורח החיים החרדי הסגור מאד אינו מתאים לי ואינו מאפשר לי להיות מה שאני יכולה ובטח לא מגשים לי את הייעוד שלי כעובדת ה' וכיהודיה.
עברתי איזשהו שינוי מאד רציני ותהליך ארוך עם עצמי (מחשבתית ורגשית, לא בפועל- מבחוץ לא קרה שום שינוי משמעותי)
וכעת אני עומדת בפרשת דרכים מאד מורכבת:
מצד אחד אני רוצה לפרוץ ולהיות הרבה יותר אני, הרבה יותר להגשים את עצמי להשתמש בכוחות שיש לי בלי לחשוב על 'מה יגידו' ובלי לחיות בגלל החברה, האנשים, המסגרת החרדית שאין מאחוריה דבר משמעותי.
(אני רואה הרבה תלמידות שלי, שעוברות תהליך של עצמאות מחשבתית ופורצות להן דרך בלי לפחד מאיש ולפעמים מקנאה בהן בהחלט…)
ומצד שני בהחלט חושבת איפה הגבול. כלומר, אני מבינה מאד שלא כל מה ש'אסור' או 'לא בסדר' בחברה החרדית הוא לא באמת לא בסדר ואסור אלא אלו מין קודים שהחרדים 'המציאו' כדי לשמור על התוכן שאין… (סליחה שאני צינית, אבל זה מאד ממרמר אותי ומתסכל לגלות שגדלתי בחברה ריקה מתוכן רוחני שמשתמשת באלוקים כדי למלא את כל צרכיה ושכולם מדקלמים ומעתיקים את אותה מנטרה בלי לעצור ולחשוב בכלל ובלי שאף אחד הוא באמת הוא אלא כולם מפחדים מכולם ואין מאחורי כל זה אף אחד באמת..) אבל באמת שואלת את עצמי מי באמת יכול להכתיב איפה הגבול של אסור ומותר, שהרי לא הכל כתוב במפורש בתורה (וגם את זה תלוי איך מפרשים- כי היום כולם באים בשם התורה על ישר ועל הפוך..)
וגם אם שואלים רבנים, הרי כבר די ברור שהרב יגיד לי אסור, הן משום שמעמדו ותפקידו מחייבים אותו להשקפה מסוימת, גם אם בתוכו הוא מתנגד לה ומסכים איתי והן משום שאם אומר בשמו שרב פלוני התיר דבר מסוים הרי שחושש לשמו….
(אני אולי מציירת מציאות שחורה אבל א"א לומר שאין בה מן האמת ומן ההגיון, והלוואי ולא צדקתי….)
אז איך באמת אפשר לדעת מהי השקפת התורה הנכונה ומהו באמת רצונו של הבורא יתברך?

להמשך »
טהרה וכפיתיות
כללי

אני רוצה למשוך תשומת לב

אני רוצה למשוך תשומת לב, ולקבל מחמאות. אז אני קונה מלא בגדים. ומשקיעה בהם. ולא הכל צנוע. החצאיות גבוליות, הבגדים לא מכסים מספיק,
אני רוצה להתחזק בצניעות!
אז החלטתי להוציא אותן ולקנות חדשות וצנועות.
השמלות מאלפות, לטעמי. מוציאות ממש את העיניים. עלו בהתאם…. ואני מקבלת הרבה צומי מהן. ונורא קשה לי לוותר עליהן… ובמיוחד על שמלה חדשה,ומהממת וגם בעיתית לגמרי………..
והכל זה בשביל להוציא ת'עיניים. ולהרגיש שווה ומוערכת, להנות ממחמאות מכל מי שרואה אותי. במשפחה מעירים לי שזה לא מתאים, וזה דבילי, ו"שקר החן והבל היופי" וגאווה זה המקור לכל הבעיות, ואני מחטיאה אנשים, ודוגמא לא טובה וכו'…
התלות הזו בפידבק מהסביבה. ומהרצון למצוא חן. מה עושים???? בא לי להשוויץ. להעלות סטטוסים ולקבל תגובות נלהבות. איך מפתחים עוצמה פנימית בלי צורך להחצין ולחיות על משוב????

להמשך »
דיכאון

הפרעות אכילה ודיכאון

בשנה האחרונה חוויתי אירוע בשם הפרעת אכילה.
הפרעה זו נבעה מהצורך העמוק של להיות הספורטאי (עסקתי בתחום טריאתלון מקצועי) הכי טוב שיכול להיות.
במהלך האימונים הקשים התחלתי להוריד במשקל.
בהתחלה פשוט רציתי להוריד קילו או שניים כי כל קילו שאתה מוריד זה עוד קילו פחות שאתה צריך לסחוב לקו הסיום, אבל מהר מאוד הורדתי 14 קילו.
הייתי בתת משקל רציני הדופק של 32 במצב מנוחה עירני ואושפזתי בבית החולים תל השומר במשך חודשיים.
עכשיו אני בתקופת שיקום בבית
הבעיה שלי מתחילה כאן.
אני כבר לא יודע מה לעשות! אני מרגיש שאני משתגע.
אני לא רואה שום דבר בחיי. אני לא מצליח להינות משום דבר. אנשים שהייתי שמח להיות בקרבתם פתאום אני יעשה הכול בשביל להימנע מלהיפגש איתם. כל היום אני בדיכאון.
אני לא מצליח להרגיש רגשות יותר. אני לא מצליח להיות עצוב, לא מצליח לבכות ואני לא מצליח להיות שמח.
דברים שהיו כיפיים פתאום אני לא רואה בהם שום הנאה.
מחשבות אובדניות עברו בראשי אבל זה לא משהו שאני יעשה. הייתי ילד כל כך מוצלח (בלי להשוויץ כמובן) הייתי פרפקציוניסט עם ממוצע ציונים של 100 בתעודה. כמעט בכל תחרות שניסיתי להצליח בה הצלחתי. עכשיו אין לי אפילו כח לעלות במדרגות של הבית שלי.
אני צריך עזרה ואני כבר לא יודע מה לעשות.

להמשך »
כללי

איך מתקדמים בחיים -שכרגע הם תקועים

אני בחור בן 17 לא לומד במסגרת ורוצה להמשיך הלאה בחיים.
על אף שניסיתי אני לא רואה מצב שאני ילמד בישיבה.
הייתי רוצה להתייחס להמשך וליראות קדימה. אני מתנצל על כך שהמכתב נכתב בצורה מעט מבלבלת אבל זה המצב נא קבלו זאת בהבנה.
אני ב"ה אדם מאוד כישרוני ואני מרגיש מבוזבז כבר לפחות שנה שאני לא עושה כלום עם עצמי.
אני עצלן מאוד לא עקבי. לפעמים אני מתחיל משהו בהתלהבות גדולה ואז אני משתעמם ומפסיק. ובכלל וקשה לי מאוד להגיע להחלטות. אני נוטה שלא להחליט עד שאין ברירה וגם אז אני מתכנס למין ברירת מחדל.
אני מאוד כישרוני ב"ה. אבל אני לא יודע איך להתקדם כבר יותר משנה שאני בבית כמעט לא יוצא לתפילות אין לי בכלל סדר יום וגם כשאני רוצה לנסות להתחיל משהו כמו חברותא שהיה לי עם אחי ושמאוד נהניתי מהלימוד אתו-אפילו את זה הפסקתי.
אני רוצה ללמוד תואר אבל אני לא יודע במה הייתי מת לעסוק בתחום ציבורי ומשפיע (לאו דווקא נבחר ציבור אלא גם אחד שמתעסק עם הדברים מאחורי הקלעים ולא נמצא בפרונט) בגלל הריגוש והמתח והחידושים שיש כל הזמן והאינטראקציה עם בני אדם והוויכוח והשכנוע וגולת הכותרת-ההשפעה והכוח אבל אי אפשר ללמוד מקצועות שכאלה במכללות חרדיות (תקשורת ןפוליטיקה ומדע להמונים וכו') ולא באלי ללמוד משפטים מנהל עסקים וכו'.
כפי שאתם רואים המצב מורכב אני מאוד מבולבל ולא בדיוק יודע מה אני רוצה מעצמי ואני חושב יותר מידי מה לעשות ככה או אחרת מה אני רוצה בשביל מה הייתי מוכן להקריב הכול .ושוב, אני עצלן אבל דברים שאני מאוד רוצה אני מסתער עליהם כמו אריה ולא לוקח שבויים אבל הבעיה היא שאני משתעמם מאוד מהר. אני תקוע בבית בלי חברה וכשאנחנו נוסעים לאירועים של משפחה או מפגשים וכו' אני מרגיש נהדר כי אז סוף סוף אני יוצא קצת מעצמי.
הייתי שמח לעזרה

להמשך »
דילוג לתוכן