שאלות בנושא: כללי

נהיה לי חשק לעשן

שלום, זה דבר שבמשך תקופה ארוכה מטריד, כל חיי ההתייחסות לנושא עישון היה מחוץ לתחום. התרחקתי ממעשנים ומעישון ככל הניתן ריח העישון מטריד אותי באופן יוצא מין הכלל, וזה גם נובע מההשקפה שלי כלומר מהדעה השלילית שיש לי על עישון.

לקריאת התשובה >

מה עושים עם הלחץ הזה?

מה עושים עם לחץ??? אני כל הזמן בלחץ, מרגישה שאני לא מספיק טובה בעבודה, לא מספיק טובה כאמא, לא מספיק טובה כאישה…
אני חושבת שיש לי חרדה חברתית, וקשה לי באינטראקציות עם אנשים, אבל לא יכולה להתחמק מזה – בעבודה, מול הצוות של הילדים, מול בני משפחה.
כל הזמן בלחץ ממה שאני עושה, ו"אוכלת" את עצמי על מילים ומשפטים לא מתאימים שנפלטים לי… מרגישה צורך גדול לרצות. מרגישה שאני טובעת בים של משימות ולא עומדת בהם. למשל, כל מיני ידידות מסכנות שהכרתי איכשהוא מתקשרות אלי המון, מבקשות לבוא לבקר, רוצות לשוחח המון בטלפון – לא מתאים לי!!! זה גומר אותי נפשית, שואב אותי, לוקח לי זמן וכוחות נפש, ואני לא מסוגלת!!! מוצאת את עצמי מסננת אותם בטלפון ומתחמקת בתירוצים שונים, אבל לא נעים לי ומרגישה רעה ואכזרית… אני טיפוס מרצה, וכל הזמן מרגישה שאני לא מספיק. אז מה עושים? אז איך אפשר להוריד קצת לחץ? להיות יותר נינוחה ושמחה עם מה שיש ועם מה שאני כן עושה?
מרגישה שזה לגמרי פוגע לי בבריאות (כי כשאני חולה אף אחד לא מצפה ממני לכלום, אז מוצאת את עצמי כל הזמן חולה… בתת מודע, כן, ואני לא מצליחה להתגבר על זה)
מחכה לתשובה, ותודה רבה מאוד על הנכונות, האכפתיות, המשיבים, והאתר המרתק!!!

לקריאת התשובה >

תסבוך ופרידה מחברה

יש לי נטייה באופי לפתח קשרים קרובים ועמוקים, כך יצא שבמהלך התיכון התחברתי לבת אחת ובגלל שעברו עליה כמה דברים לא פשוטים הקשר שלנו התהדק והפך לתלותי ומתוסבך… ישר שמתי לב לזה וככה בשנה האחרונה ניסיתי וניסינו לצאת מזה כי להגיע לנת לא רציתי.. עד שפשוט עזבתי את הסמינר כדי שאוכל לשמור איתה על קשר טוב ולא הדוק מידי.
פתאום היא גם התייצבה והשתנו הצדדים היא זו שהתחילה לדחות אותי שוקעת בתוך הלימודים והחבות הישנות חדשות שלה ואני נשארתי לבד. היא מתעלמת ממני וכשאני מנסה להגיד לה שזה כואב לי היא מתעצבנת ואומרת שאני מקשה עליה. אני כל פעם מחליטה לנתק ולא מסוגלת (בהתחשב במה שעברנו..) עד שלפני כמה ימים היא עשתה לי משהו נורא שבכיתי כמה שעות והחלטתי שזהו. אבל אני פוחדת ששוב פעם אני לא יעמוד בזה. רציתי לשאןל האם זה נכון לנתק? ואם כן איך לעשות את זה הכי פחות כואב. (דרך אגב אני כבר בשידוכים ופשוט אין לי כח לעניני חברויות יותר… אני בכלל לא יודעת אם זה נורמלי)

לקריאת התשובה >

משעמם ועצוב לי בשבתות

משעמם לי נורא בשבת במקום בו אנו גרים אין לי חברות ומישפחה …בעלי רוב הזמן בבית הכנסת ואני לבד בודדה ומשועממת מסתכלת על הקירות ולא יודעת מה לעשות פשוט עצוב לי……איך שמגיע יום שישי כבר מהבוקר אני בוכה ומתיסרת על זה שהנה שוב אני הולכת לסבול… חשבתי לשנות מיקום לעבור דירה אך לא לקהילה כי אני אישית דתיה מאוד פתוחה… אבל גם בלעבור דירה יש לי עיכובים…
אני מאוכזבת מהעיניין שהשבת אמורה להיות עונג ואצלי היא לא…. לפעמים אני ובעלי הולכים למלון כדי להרגע קצת אבל זה לא מתאפשר בכל שבוע….. ילדיי נשואים ולא כולם שומרים שבת והם לא נימצאים איתי תמיד.. מאוד קשה לי כי מצד אחד אני רוצה לשמור ומצד שני אני סובלת מה עושים??

לקריאת התשובה >

תלות בחבר – איך מתנתקים רגשית?

היה לי בעבר תלות רגשית בחבר מהכיתה, במשך שנה פחות או יותר. לאחר מכן אחר יעוץ עם רבנים ניתקתי איתו קשר ולא דיברתי איתו מכל וכל כבר כמעט שנה. דא עקא שבישיבה אני רואה אותו כמה פעמים ביום, ואני כל הזמן בטוח שהוא רוצה לחדש איתי את הקשר ואני מרגיש שאע"פ שאנחנו לא מדברים שהקשר בינינו לא נפרד. איך מתנתקים רגשית? איך אני מוציא אותו מהחיים שלי, שאני לא אחשוב עליו בין אם אני רואה אותו ובין אם לא? תודה רבה.

לקריאת התשובה >

בעלי מפוטר שוב ושוב

נישאתי לבעלי לפני שנים רבות, ומאז הנישואין בעלי לא מצליח להחזיק עבודה בטווח הארוך: כל הזמן מתחיל ואחרי חודש או במקרה הטוב: שנה מפטרים אותו….בהתחלה חשבתי אולי הבעיה בו אבל עם השנים אני רואה שהוא מתאמץ, אדם מסור, נותן את כולו בעבודה, משקיע וכו' ובכל זאת מפוטר שוב ושוב ואנחנו נקלעים לחובות וקשיים.
אוסיף כי שנה אחרי שנישאנו הוא חלה במחלה קשה חשוכת מרפא : טרשת נפוצה ולמרות זאת הוא עושה הכל כדי לעבוד
ולפרנס אותנו….

מה אנחנו יכולים לעשות על מנת שיפתח לו המזל בפרנסה ושהוא ימצא עבודה ויצליח בס"ד להחזיק בה לטווח הארוך

לקריאת התשובה >

קשרים קליליים הם בעיתיים?

אני בחורה חרדית מבית "פתוח" יחסית אני בת 21. אני מאותן הבנות שמתחברות נורא מהר לאנשים וגם שומרת על יחסים מאד קרובים, מאד חברותית, מאד אנרגטית ושמחה. עם השנים מצאתי המון חברות טובות מאד גם ממגזרים פחות חרדיים, דתיים ואני שבאה מבית חרדי שלא כ"כ סגור על עצמו לא נרתעתי וגם הורי לא נרתעו. עכשיו לבעיה שלי: במהלך הזמן פיתחתי קשרים עם בחורים בעיקר בקשר ללימודים עם זה אין לי בעיה: אני שומרת על קשרים רחוקים שקשורים בעיקר לעניינים של לימודים חוץ מ2-3 בחורים שכבר יותר התחברתי אבל גם לא משהו קריטי וקרוב מידי חוץ מאחד מהם: נהיינו חברים ממש טובים, הוא סוג של דתי לא סגור על עצמו (אבל זה לא משנה לי אנחנו לא בעניין, הקשר שלנו הוא כמו אחת מהחברות הטובות שלי, אנחנו מחוברים ומחבבים אחד את השני) אבל יש לי בעיה, אני נחשבת לבחורה טובה חרדית פתוחה אני בשלב שמציעים לי שידוכים אני גם ככה בשלב מבולבל של חיפוש עצמי, אני לא בטוחה עם איזה סוג בחור אני רוצה להתחתן תמיד היו לי דעות שונות מהדעות החרדיות הקלאסיות (בא מהאופי שלי שלא ממש מקבל דברים כמו שאומרים. אני עצמאית נורא ולא חושבת כמו כולם) אני רוצה בחור טוב, אני חזקה ואוהבת דת וחושבת שיש דברים טובים בחרדיות, אני רוצה להישאר רק שאני לא יודעת באיזו רמה. השאלה אם זה יפריע לבחור טוב ולא מקולקל או משהו הקשר הזה. אני מפחדת לגלות על הקשר הזה להורי שגם בטוחים אגב שמתאים לי בחור חרדי קלאסי. וגם, אולי מיותר לציין, מאד קשה לי לנתק קשרים עם חברים קרובים (במיוחד שהוא עזר לי בתקופה קשה וגם אני לו).
מקווה שהשאלה מובנת ולא מידי מבולבלת, תודה מראש.

לקריאת התשובה >

התמודדות בימי הרחקות

זמן רב שאני מחפש להבין מה הרעיון האלוקי באיסור בימי הנידה [ההסבר הפשוט לא מספק אותי], ובנוסף איזה סוג קשר צריך להיות בזוגיות כדי שאוכל להתמודד עם זה יותר בקלות, אולי יש שתי סוגי קשר, ואיך ליצור להרגיש קרובים גם ללא מגע? בקיצור אשמח להרחבה בנושא בכל צדדיו והשלכותיו!

לקריאת התשובה >

היחס לשאלות בציבור החרדי ודמותו של דוד המלך

אני בחור ישיבה חרדי לשעבר. לפני כ6 שנים עזבתי את עולם הישיבות ואת העולם החרדי וכיום אני מגדיר את עצמי כיהודי ישראלי.
עזבתי את העולם החרדי מכמה סיבות והעיקרית שבהן היא שאלות קשות באמונה ושאלות שעלו לי על התנ"ך והגמרא וחוסר המענה או התשובות המגוכחות שקיבלתי בישיבות ומהרבנים.
כששאלתי את השאלות ששאלתי התייחסו אלי במקרה הטוב כמישהו שיש לו קשיי הבנה. וככופר וכאחד שרק מחפש לחטוא ברוב המקרים. הגדול לעשות ראש הישיבה שלי שאמר לי פעם ש " כל השאלות שיש לך באמונה ועל התורה הן רק תירוץ שאתה מתרץ לעצמך בכדי לחטוא " וגם " אתה חושב שאתה יותר חכם מכולם ?! כולם מבינים את מה שצריך להבין ורק לך יש קושיות !!" וגם " אסור לשאול כאלה שאלות !! "
וכך העברתי את השנים שלי בישיבה. המון המון שאלות אבל אפילו לא תשובה אחת עד שהגעתי למסקנה שאם לאף אחד אין תשובה נורמלית לתת לי כנראה שאין לי מה לחפש בקהילה הזו ובעולם הזה. לא היה קל לעזוב אבל לפחות מצאתי מנוחת ושלוות נפש ואני חי את חיי לפי ראות עייני והבנתי.

לקריאת התשובה >
דילוג לתוכן