שאלות בנושא: כיבוד הורים

מתלבטת מה לעשות אחרי התיכון

היי אני בחורת תיכון עכשיו מסיימת יב לגבי שנה הבאה מתלבטת מה לעשות כולם ממשיכות סמינר אצלנו בהמשך של התיכון אבל זה ממש ההמשך של התיכון יותר סגור הבנות הפתוחות הולכות למקומות יותר פתוחים רובם למכללות אבל לי אין ראש

לקריאת התשובה >
אמא שלי לא מבינה אותי

לא מצליחה לאהוב את אמא

שלום לכם קשה לי מאוד לאהוב את אמא שלי אני מנסה כל הזמן לראות אותה בטוב, להתחבר אליה, להבין אותה, ולא הולך לי אני מרגישה כביכול שהיא לא מקבלת אותי אלא אוהבת אותי רק כשאני באופן מסוים אולי לכן אני

לקריאת התשובה >
איך אני מפסיקה לחשוב כל הזמן על כסף?

רוצה להרגיש שלא חסר לי כלום גם אם אני מחושבת כספית

אנחנו חיים ברמה לא נמוכה בכלל, אבל כן חושבים לפני שמוציאים כסף.
אצלנו לא מסתירים מהילדים דבר והם שותפים טבעיים. אנחנו לא חוששים ולא חיים בפחד מפני העתיד, אבל אני כן חושבת הרבה לפני שאני מוציאה כסף.
יש לילדים אצלנו עצמאות וגם נותנים לנו עצמאות, ככה שאני פה ושם עובדת ויש לי כסף משלי. כלומר, ברור שצרכים בסיסיים הם לא מהכסף שלי. אבל בילויים, מתנות, בגדים וכולי אני מוציאה משלי.
נהיה מצב שאני הרבה פעמים נמנעת מלעשות דברים עם חברות למשל, או סתם בילוי.
שמתי לב שתמיד כשחברות שלי רוצות לצאת אני מיד מחשבת כמה כסף אני אצטרך להוציא- ולפי זה יכולה/לא יכולה.
לא מזמן עשינו יום הולדת לחברה עם מתנה וכו וחברות שלי ממש לא מהסוג שחושבות על כסף.
מההתחלה ידעתי שיהיה לי מתח אתן.
לכן התלבטתי, לא רציתי להוציא הרבה כסף, אבל מצד שני אני לא רוצה לוותר על משהו כיף שאני לא עושה הרבה בגלל שיקולים כלכליים.
כשערכנו את הקנייה ידעתי שצדקתי.
חברות שלי לא מהסוג שחושבות ומחשבנות חשבונות כמוני.
חלק מהן לא צריכות- או כי באמת לא חסר להן כסף, או ההורים שלהן מממנים להן הכל, או שסתם, הן פשוט לא חושבות ולא אכפת להן.
הרגשתי קמצנית וענייה כשאני מנסה למתן אותן ולהוריד אותן מכל מיני דברים. התחרטתי על הרגע שהסכמתי להיכנס לזה. זה עשה לי רע והלקיתי את עצמי למה נכנסתי לזה.
בסוף כמובן יצא הרבה יותר ממה שחשבתי, ושילמנו וזהו.
חזרתי לבית עם הרגשה רעה ממש. הרגשתי נחיתית ומסכנה.
למה חברות שלי יכולות ליהנות בלי לחשוב על כסף?? למה אני מרגישה נחיתית לידן כשאני יודעת שבאמת לא חסר לי כלום וחלקן במצב כלכלי ממש כמונו?
למה רק אני צריכה כל הזמן לחשוב על הכסף, על ההוצאות, למנוע מעצמי הנאות שאחרות לא חולמות לוותר עליהן?
ושוב אני אדגיש שבאמת לא חסר לי כלום, ויש לי כסך משלי לממן בילויים וכזה עם חברות- רק שאני מעדיפה לשמור אותו לדברים נצרכים יותר.
אבל מה שהכי הפריע לי בהרגשה זה, שאני מתביישת לכתוב- אבל אפילו הרגשתי קצת קנאה….
ויש לי את ההורים הכי טובים בעולם!!!

לקריאת התשובה >
אמא שלי לא מבינה אותי

אמא שלי לא מבינה אותי ואני בדיכאון מהקשר איתה

אני בת 17 וקשה לי נורא עם אמא שלי היא הרבה יותר צדיקה ממני אני מרגישה שהיא לא מבינה אותי.
והיא מעירה לי מלא ואז אני מדברת אליה מזעזע כי זה מעצבן אותי שהיא מעירה לי
על דברים סטנדרטים שאין בהם בעיה
הלכתי מהבית בגלל זה כמה פעמים וזה קשה לי נורא…
חשוב לי שיהיה לי קשר טוב איתה אבל זה פשוט לא הולך לי ואני נורא בדיכאון מזה
מה אני יכולה לעשות?

לקריאת התשובה >
קושי בכיבוד הורים

קושי בכיבוד הורים

יש לי קושי גדול בכיבוד אימי. הדבר מעיק עלי מאד, כל פעם שאני עונה לה בצורה לא ראויה זה ממש מעציב אותי.
יש לי משקעים חמורים מהעבר שמקשים עלי מאד לכבד ולאהוב אותה. עברתי דברים מאד לא פשוטים והרבה מהם קשורים אליה, ועדיין הייתי מצפה מעצמי כאדם בוגר היום להתעלות מעל זה וכן לכבד אותה כמו שהייתי רוצה שהילדים שלי יכבדו אותי. אבל העבר לא מרפה ממני ועולה כל פעם..
ולא רק זה, יש ביננו הרבה פערים, אני מרגישה כאילו אנחנו מדברות בשתי שפות מבחינה רגשית וכו, היא לא ממש מבינה אותי ולכן אני לא יכולה להסביר לה דברים עמוקים. היא לפעמים מתערבת לי בדברים שקשורים למשפחה שהקמתי וזה מתסיס אותי מאד ועוד יותר מקשה עלי לתת לה יחס טוב כמו שהייתי אותה.

לקריאת התשובה >

החיים מדיי קשים.הכוח שלי נגמר.

שלום אקשיבה, קודם כל אתם מדהימים! שאלתי כאן כבר כמה פעמים וקיבלתי תשובות יפות ומעמיקות! אז אני בחורת סמינר בת 18 אלוקים נתן לי הרבה נסיונות להתמודד איתם, בהרבה תחומים בחיי, ברוך ה יש לי הרבה דברים טובים ואני מנסה

לקריאת התשובה >

שקעתי בחובות, האם להמשיך בישיבה?

מאז שנולדתי חייתי בסביבה חרדית החל מגיל 4 בערך שהתחלתי ללמוד בתלמוד תורה (כיתת מכינה) המשך בישיבה קטנה וכיום בישיבה גדולה
אבא שלי הינו אדם דתי-לאומי שדוגל בלימוד מקצוע לחיים
לצערי נפלתי בחובות כספיים גדולים לבנקים וחברות אשראי ואפילו נזרקתי מישיבה אחת ועברתי לאחרת שם הייתי עובד בלילות כדי לפרוע את חובותיי
אבא שלי שידע מכל המצב ובלי כל קשר ניסה ומנסה להשפיע עליי כל הזמן לעזוב את הישיבה ולהתגייס לצבא ולרכוש מקצוע ונסיון במסגרת השירות הצבאי כל הזמן אמרתי לו שאחרי החתונה אלך ללמוד מקצוע ולא כי אני מנסה למרוח אותו אלא כי באמת חשוב ללמוד בישיבה עד החתונה למרות שבלילות אני עובד וזאת בגלל שאני רוצה להקים בית של תורה שהערך העליון הוא תורה ועבודה זה ערך משני
אלא שלצערי הישיבה הנוכחית שלי נסגרת ואני לא יודע מה לעשות
מצד אחד חשוב לי להמשיך בישיבה כדי להתחתן עם בחורה איכותית ולהקים ביחד איתה בית של תורה וכדלעיל אך כיצד אוכל לפרוע את חובותיי.
מצד שני אולי בגיל שלי כדאי ללכת ללמוד איזשהו מקצוע או להשלים בגרויות וכדו׳ מה שממילא אני מתכוון לעשות אחרי החתונה
מצד שלישי אולי ללכת לישיבה שחצי יום לומדים וחצי יום עובדים אבל ישיבה כזאת בד״כ מורכבת מבחורים ירודים ברמה רוחנית ומאד רדודים.
אני ממש מבולבל ולא יודע מה לעשות חשוב לי להקים בית של תורה ועוד יותר חשוב להיות בחברת אנשים איכותיים בעלי יראת שמיים שמדברים נקי ולא פחות חשוב להחזיר את החובות שנותרו אני רוצה לציין שאבא שלי לא יכול לעזור לי לפרוע את חובותיי
אשמח ותודה רבה מראש על מענה בהיר בעניין.

לקריאת התשובה >

האם באמת צריך תמיד לגבות את אשתי מול ההורים שלי?

זכיתי באם קשה עם הפרעה נפשית כך שקשה מאוד להיות אתה בקשר רציף, אבל אני בכל זאת משתדל לקיים קשר מינימלי, מה שכן-זוגתי לוקחת אותה יותר קשה ומפחדת ממנה, כך שהיא כמעט לא בשום קשר אתה מטוב ועד רע.
אמנם, זאת נראית לי קצת הגזמה מצד זוגתי, אבל אני משתדל לכבד את זה.
לאחרונה, נולדה לנו תינוקת בשעטו"מ, ואמא שלי כמובן רוצה לראות אותה, אבל אשתי נבהלת מהאופציה הזאת, ומבחינתה ברגע שאני לוחץ עליה שכן נראה לה אותה אפילו לקצת זמן (כמובן ללא נוכחות אשתי) זה כבר מפחיד אותה ו"גומר" עליה, בנוסף, אשתי טוענת ש"אני בצד של אמא שלי" ברגע שאני לוחץ קצת על זה.
ושאלתי:
1. האם נכון שתמיד עלי לגבות את אשתי מול אימי גם במקום שאני חושב שהיא לא צודקת ודי מגזימה?
2. האם יש לכם רעיון מעשי ליציאה מהפלונטר? אני חש ש"אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי" שאם אתעלם מבקשת אימי לראות את התינוקת-מרגיש שזאת התנכרות מוגזמת ולא מוסרית,מצד שני אם בכל זאת אתעקש-אשתי תשדר לי שאני לא מתנהג כלפיה מספיק יפה ו"שעברתי לצד

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן