שאלות בנושא: חרדים

יש לי הרבה ביקורת על הציבור שלנו

במהלך שנות בחרותי היו לי אלפי שאלות על העולם החרדי שבו אני נמצא. שקים ענקיים של ביקורת קשה ונוקבת. תמיד חיפשתי תירוצים ובדרך כלל הצלחתי איכשהו
הפלג הירושלמי- מיעוט. מאה שערים- מיעוט. פונוביז'-מיעוט. תופעת הצעקות על חיילים חרדים-מיעוט. העסקנות הרקובה של בני ברק- מיעוט. העסקנות הרקובה בכנסת- שלוחה דרבנן. אפליה נגד ספרדים-לא קיימת. הרחבת מרפסות- לא מפריעה לאף אחד.
אני לא רוצה לשעמם אתכם עם מאות מאות של טענות שכולם מכירים, וכולם מתעלמים. עד היום התירוץ היחיד שהחזיק לי בשקל היה ש"מה לעשות זה המצב, אבל זה הרע במיעוטו בכל שאר המגזרים הרבה יותר גרוע…"
אני יושב מול המחשב ומרגיש בתוך ריקבון..
שיהיה ברור בעזרת ה' חרדי הייתי וחרדי אשאר. אך, אני פורק מטען. הפריקה לא חזקה מספיק, אבל לפחות היא משהו ותודה לכם על זה.
למרות שכבר אינני ילד ולמדתי משהו בחיים, נושא של חינוך ילדים חדש לי, איני מבין בזה כלום
הקורונה חיסלה אצלי את שאריות הסימפטיה לציבור שבו אני חי, ובעז"ה אחיה.
פשלות, הוראות לא ברורות, חוסר אחריות, ולאחריו תירוצים מגוונים, חוסר אחריות במוסדות
מחסור בסיסי בלמידה מקוונת, רבנים יוצאים נגד למידה בזום!! !!!!!!
כל כך כואב לי…
סליחה על האריכות אמספר למען הסדר הטוב
1. כיוון שאני לא מצפה מהאתר להשתלט על הנהגת הציבור החרדי, אשמח לדעת אם לפי דעת העונה, הגזמתי ואני סתם דפוק עם חוש ביקורת חזק מידי ושאני אלך לשטוף פנים חזק חזק..
2. במישור המעשי העובדה המוגמרת היא שאני לא מאמין שכל ההנהגות הציבוריות המזעזעות הללו הן נכונות ואיני יכול לשדר לצאצאי את אהדתי אליו מה לכל הרוחות אני אמור להגיד להם? לא רוצה לגדל אותם ממורמרים. להפך. בקיצור איך מעבירים לילדים חוש ביקורת לא ממורמר ולוחמני?
אתם לא חייבים לענות לתסבוכת הזו
אך בבקשה, אם אתם לא עונים תכתבו לי שלא סתם אחכה.
בהצלחה ותודה!!

לקריאת התשובה >

למה בציבור החרדי לא מלמדים ליבה?

אני נשוי כ8 שנים אני ואשתי יש לנו חילוקי דעות בהשקפת עולם וזה לא תמיד היה ככה,
הכרנו לא בשידוך למרות שאנחנו ממשפחות חרדיות רגילות אבל אנחנו יותר מודרנים..
אשתי מאד התחזקה עם השנים וכך נוצרו ביננו חילוקי דעות אבל ברוך השם זה לא פוגע באהבה שלנו אחד לשניה רק יוצר מתחים מדי פעם…
לפני כשנתיים היינו צריכים לשלוח תילד לתלמוד תורה בהתחלה רשמתי אותו לתת של החינוך העצמאי אבל אשתי בסוף לא הסכימה ורצתה רק חיידר פרטי.. עכשיו זה הכעיס אותי לא רק בגלל שאני צריך להתחנן לפניהם שיקבלו אותי ומסתכלים עליי בעין עקומה אלא בעיקר שלא מלמדים תילדים שום בסיס למקצוע בחיים לא מלמדים ABC בכלל ולא מתמטיקה.
הסכמתי בשביל שאשתי תהיה מרוצה בשביל המוסדות של הילדים להתלבש שחור לבן למרות שאני ממש לא סובל את זה וממש מתעב את זה שאני מרגיש חלק מעדר ולא כתוב בתורה שחולצה כחולה יש בה בעיה אבל איכשהו אני מסכים לזה למרות שקשה מאד לבנאדם ללכת ביום יום בסוג של תחפושת ואם משהו שהוא לא אוהב, אבל ממש קשה לי עם זה שהילד לא ילמד מקצועות חול.. אני רואה את עצמי ואת החברים שלי שלא לימדו אותנו כלום באנגלית ומתמטיקה שום דבר אפילו לא ABC בסיסי ואני רואה בזה פשע יש לי חברים שמתבזים בכל מיני עבודות ורובם בשכר מינימום וכו.. נכון יש מכללות לחרדים אבל זה קשה בטירוף בזמן שאתה כבר נשוי עם ילדים עובד קשה לפרנס את הבית להתחיל ללמוד מקצוע ולפני זה מכינה ששם בבת אחת צריך ללמוד אנגלית ומתמטיקה ועוד בשביל לעבור את המכינה בכדי להתקבל ללימודי תואר ובכל הזמן הזה יש לך חיי משפחה מלאים עם כל המשמעות של זה.. רוב מי שאני מכיר פרש כבר בלימודי המכינה לתואר למרות שמדובר בבחורים עם ראש טוב. יש לי חבר גרוש שכל המשכורת שלו הולך רק למזונות הוא התחתן מוקדם כמו שמקובל במשפחה שלו נולדו ילדים התגרש וזה המצב שלו ואין לו שקל בשביל לחיות אבל עם אחרי הישיבה היה לומד מקצוע בלי העול של זוגיות חיי משפחה שכר דירה וכו היה יכול לחיות בצורה הרבה יותר בריאה.
אז אני שואל למה למה צריך להיות ככה בציבור החרדי למה לגרום לילדים לחיות בחיי עוני לנצח?

לקריאת התשובה >
למה חרדים לא עושים צבא

למה חרדים לא עושים צבא?

שלום רב! רציתי לשאול, למה כחרדים אנחנו לא משרתים בצה"ל? אני מחפשת תשובה מספקת לכעס הגדול שיש להורים חילוניים ששולחים ילד לצבא בידיעה שהוא עלול שלא לחזור… כדי להגן עלינו לכאורה, שלא משרתים בצה"ל… תודה!

לקריאת התשובה >

מרגישה שנחלשתי רוחנית מאז החתונה

אני לא מצליחה להתפלל. ככול שהזמן עובר בנישואין שלי ככה אני נהיית אדישה ריגשית לעבודת ה לדיבור איתו לתפילה להלכה.
אני חוששת שזה הגיע מאכזבה מבעלי שהוא מי שהוא. זה נשמע מצחיק אבל לכל אורך הארוסין הרגשתי שאני לא מצליחה להבין מי הבן אדם מאיפה הוא הגיע הייתי במקום נורא נורא שברירי ובודד באותה תקופה פחדתי לשבור שידוך ומדריכת הכלות אמרה לי שאם אין לי בעיה ברורה אין סיבה לשבור. ניסיתי לדבר אתו אז ולהבין וניסיתי להסביר אבל כמו הרבה פעמים בחיים נותרתי רק יותר מבולבלת ומסופקת בדעה ובהרגשה שלי. עם הזמן אני לומדת לאהוב אותו- הוא מכבד ומעניק המון אהבה שהיתה כמעט ולא קיימת אז זה נתן לי רוגע אהבה עצמית. אני מרגישה ככ לא טוב עם עצמי שלא מספק אותי מי שהוא אף פעם נראה לי מוריד אותו. הוא אומר ומתלונן הרבה שהוא קורע את עצמו ביום יום וכמה קשה זה לדאוג לארנונה לילדים לכסף וכו. ובפועל הוא חי בסדר אני עובדת כשיש צורך ההורים שלי עוזרים כלכלית הדבר היחיד שהוא צריך לדאוג זה ארנונה מים חשמל לימוד תורה ולימודים במיכללה בערב. אני גם חושבת שהוא לומד לא ברצינות- כואב לי כשהו אומר שהוא לא מוצא טעם בלימוד ואני חושבת זה כי אין לו מוסג איך לעבוד קשה למשהו. גם לימודים הוא עושה כי הוא יודע שיהיה לי קשה אם לא יהיה לו מקצוע ביד. קשה לי שהוא מדבר כל הזמן נגד החרדים(הוא גדל חרדי ונראה אברך לכל דבר) והלכה חלשה אצלו ( שני המתנות הילו קיבל מהאבא שלו) גם בישבילו חזרתי לצפות בסרטים( זה חולשה גם שלי אבל חשבתי שעם בעלי אני יצליח להתגבר כי שנינו ניהיה בעליה)
בקיצור אני לא יודעת איך להיות שם בשביל בעלי בערכה ותמיכה אין לי מושג איפה מתחילים אפילו. דבר שיני אני לא יודעת איך מתקרבים לה איך בונים קשר אתו מחדש איך לאמין שאני לא אצור לי נסיונות בחיים דרך התפילה. דבר שלישי אני לא

לקריאת התשובה >

היחס למדינה ולציונות

שלום וברכה, רציתי להבין מהו היחס של היהדות האמיתית למדינה ולמעמדה בתוך תורת ישראל. הנושא הזה מטריד אותי בהרבה והתעמקתי בכל הטיעונים של החרדים האשכנזים, הספרדים, הדתיים לאומיים, חב"ד, סאטמר וכו'. מכל מה שקראתי אני תמיד התרשמתי משלושה מקורות שלא

לקריאת התשובה >

קשה לי שהחינוך החרדי לא מקצועי

לאחרונה התפרסם דוח מבקר המדינה על החינוך החרדי שמראה פער גדול מאד בהישגים לעומת החינוך הכללי, נחשלות, ספרי לימוד לא רלוונטים ומיושנים, ועוד ועוד
והשאלה שלי: למה? למה חינוך חרדי חייב להיות מילה נרדפת לנחשלות, לכישלון, לרמה נמוכה, לקומבינות. למה? איפה כתוב בתורה להיות לא מקצועיים וחובבנים?
למה הנחלת ערכים תורניים חייב להיות סתירה להשקעה במקביל ברמה גבוהה ומקצועיות?
למה כאשר מדובר בניהול חרדי התוצאה חייבת להיות חובבנית, לא מקצועית ונחשלת?
מה יהיה בעוד כמה עשרות שנים כאשר החרדים יהוו אחוז ניכר מהמדינה? האם נהפוך למדינה נחשלת?
כמה אפשר לנפנף במצב בקום המדינה שחייב להתבדלות וכו'
אנחנו לא בקום המדינה. אבל איכשהו תקועים הרחק מאחור
או שזה אינטרס של עסקנים חרדים להחזיק את הציבור כנוע ולא חכם?
מה רע בכך שהחינוך החרדי יהיה אגף במשרד החינוך (כמו מוסדות צאנז לדוגמא, לא ידוע לי שחסר שם רוחניות וערכים והם לא שייכים לחינוך העצמאי)

לקריאת התשובה >

האם כל החיים אצטרך את האישור של אבא שלי?

ני לומדת באולפנה. עם השנים המשפחה שלי התחרדה והיום ברוך השם כולם על דרך המלך. עברתי גם אני לסמינר חרדי, אבל לא מצאתי את עצמי, אז חזרתי לאולפנה. אבא שלי לא היה מרוצה מהתהליך, (אמא שלי מקבלת את זה..) אבל אני הייתי שלמה איתו מאוד. עד היום יש לנו המון ריבים וחוסר הסכמות על זה.. כל המידע הזה, מוביל אותי לדילמה הכי קשה שהיתה לי עד עכשיו, שירות לאומי או כיבוד הורים??
התקבלתי ברוך השם לשירות בעיר הקודש מתוך 100 בנות, אני ועוד 6. השירות עצמו כולל הדרכת יהדות ברחבי הרובע, עבודת קודש, שליחות של ממש! כמעט סגרתי שירות, כבר הודעתי לאחראים שאני הולכת לשרת שם. אבל זה לא סופי. כשהייתי שם, הרגשתי שזה המקום. לפעמים הנשמה יודעת להרגיש שטוב לה. שהיא בבית. השירות עצמו הוא בלב ליבה של העיר, בכותל המערבי, וברחבי הרובע. כל כך שמחתי שמצאתי את השירות הזה, אני אוהבת מאוד להדריך, במיוחד בכל מה שקשור ליהדות, ובעיר הקודש, בכלל! אני לא רואה שום דבר רע בזה. אין שם בנים ואין שם מגע עם כל דבר שיכול "לקלקל" אותי.
חשוב לי לציין, שהייתי אמורה לשרת בתפקיד חשוב במשרד הביטחון, שיכול לשמש כמקצוע מבטיח בעתיד. אבל וויתרתי עליו כי היתה שם פריצות מוחלטת, זה לא מתאים לי. זה לא שאני רוצה לפרוץ גבולות ולהתפרע. אני בסך הכל רוצה להרגיש שעשיתי משהו חשוב בעם ישראל, שנתתי מהזמן שלי, מהיכולת שלי ומהלב שלי, למען עם ישראל. והמקום הזה בהחלט עונה על הדרישות האלה. החלטתי שאם לא אתקבל לשם לא אעשה שירות. כי רק שם הרגשתי שאוכל למצות את עצמי. העיניין הוא שאבא שלי מתנגד לזה בכל תוקף. לא סיפרתי לו שהתקבלתי, ולא סיפרתי לו בכלל על הרצון לשרת. השכל הישר אומר לי, איפה כל מה שאבא שלך חינך אותך? שאת צריכה להיות בסמינר, להתחתן וככה באמת לשרת את העם? המחשבות האלה מורידות לי את כל הרצון שיש בי לפרוח ולתת מעצמי סוף סוף. איפה עוד אוכל לתת מעצמי, למען העם ולמען המורשת היהודית הזאת? מתי בחיי

לקריאת התשובה >

איך לחרד את הבית

בעלי ואני התחתנו לפני 10 שנים כדתיים ועם השנים התחלתי להרגיש כמיהה להתחרד. אני מזדהה עם הערכים החרדים וצורת החיים הזו מאד מושכת אותי.
בעלי כיום עובד, וקובע עיתים לתורה, וחלום חיי כי הוא יעזוב את העבודה וילך ללמוד בכולל. שיהא זה בית של תורה, כשאני מדברת איתו על כך שאני לא יכולה לסבול את העובדה שבנותינו לא יתחנכו בסמינרים אלא באולפנות ובנינו לא יכנסו לחיידר הוא מתנגד בכל תוקף. קשה לו עם המגזר הזה כי הוא מכיר אנשים חרדים שלא היו אנשים טובים , ובכלל זה לא מעניין אותו, הוא נולד כדתי וככה הוא רוצה להמשיך את חייו.

בנוסף אני יודעת שההנהגה צריכה להיות נתונה ביד הבעל "והוא ימשול בך" ו"אישה כשרה עושה רצון בעלה" כך שעצם ההשתלטות שלי וניסיון להשליט חוק בבית סותר את התפיסה שאישה לא אמורה למשול בבית.

בקיצור ולעניין, הייתי שמחה שתנחו אותי בכמה מישורים- ראשית איך לגרום לו לרצות להיות חרדי ושזה יבוא ממנו? שפתאום בוקר אחד הוא יקום וילך לכוילל וירשום את הילדים למסגרות חרדיות וכן הלאה. ואני שואלת חוץ מתפילות על זה שאת זה אני מיישמת כמה שאני יכולה!
ושנית, איך בכל זאת להיות אישה נוחה יותר, פחות דעתנית? איך לקיים את הציווי אישה כשרה אשמח לטיפים..
בעוונותיי אני כבר רואה זוגות חרדים ומקנאה בהם ששניהם באותו קו ואפילו חולמת על איך בעלי גם כן לבוש כובע וחליפה, לומד בכולל, איך אנחנו מגדלים דור של חרדים מחתנים את הילדים בשידוכים, שכונת מגורים…הכל!
אשמח לטיפים והכוונה

לקריאת התשובה >

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם ההיפרדות מהישיבה, מהבחורים האיכותיים, ההתנתקות מהכל. אני מרגיש שנמאס לי, אני רוצה פשוט לשכור דירה לבד ולישון שם כל היום, אני לא בחור מקולקל שילך לדירת רווקים, פשוט שברו לי את כל מהלך החיים שהיה לי ושבניתי בעמל וביזע רב. נמאס לי, אני פשוט רוצה להעלם לאנשהו, לאיזה חור בגלובוס ולשבת של כל היום ולבכות.

לקריאת התשובה >

אם כולם יהיו חרדים-איך זה יהיה?

מה תכלית המגזר החרדי?
לו יצויר שרוב התושבים בארץ חרדים (לפי קצב הגידול של האוכלוסיה החרדית מדובר בתקופה לא אינסופית בלשון המעטה) איך המדינה תיראה?
אם האידיאל הוא להיות חרדי, עם כל המשמעות של זה, איך תיראה הכלכלה במדינה? האם תהיה דמוקרטיה? מי יתגייס לצבא? איך יראו מוסדות השלטון? העסקונה החרדית, שמור לי ואשמור לך, המקושרים והמיוחסים – הכל רחוק מאד מלהיות ענייני וישר.
השאלות האלה מטרידות אותי, כי אני חרדית, ומאמינה באמונה שלמה בתורה, אבל איך הכל מתיישב עם המגזר החרדי במדינה, שלא עובד בחלקו (וגם אלה שכן עובדים, בדר"כ מדובר בעבודות פחות נחשבות כמו רופאים, חוקרים, וכו'), לא מתגייס, לא מתנהל בצורה דמוקרטית (קשרים, מי שקרוב לצלחת מקבל, הכל רחוק מאד מלהיות אובייקטיבי ובלתי תלוי)
אם אנחנו מאמינים שהאמת נמצאת במגזר החרדי, וזו צורת החיים האידיאלית, אז בהנחה שכולם חוזרים בתשובה (בלי להתייחס למשיח) והחרדים נעשים רוב בארץ, איך תיראה הארץ? ארץ נחשלת?
למה המגזר החרדי מסרב לקבל לימודי ליבה? למה גברים צריכים ללכת לחנות, לראות שיש 30% הנחה, ולא לדעת לחשב מה המחיר אחרי הנחה?.. לא לדעת אפילו אותיות באנגלית.. למה החרדים כל כך מפחדים מידע? מאינטליגנציה?
האם ניתן להיות יהודי מאמין ומקיים תורה ומצוות רק בתנאי שהידע הכללי שואף לאפס והרמה האינטלקטואלית נמוכה? למה מוסדות חרדיים צריכים באופן כמעט אוטומטי להיות ברמה נמוכה יותר ממקביליהם החילונים?
למה יש במוסדות החרדיים אפליה, קשרים, עסקונה? אם מדובר בחברה אידיאלית, מה יהיה כאשר החברה הזו תהיה רוב במדינה?
אני מקווה מאד שתוכלו לתת לי תשובה מניחה את הדעת, כי כאמור אין לי ספק באמיתות התורה, רק שיש לי קושי גדול עם המגזר החרדי כחברה.
תודה רבה מראש,

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן