ייעוץ בנושא חרדים

כשרציתי לעבור לסמינר, וויתרתי על 5 יחידות במתמטיקה ועל 5 יחידות באנגלית. קיבלתי היתר מיוחד מהרב שלנו להמשיך ללמוד באופן חיצוני את המגמות הנוספות לאחר שהרב בדק שאין בכך דברי כפירה. היה לי קשה מאוד לוותר על זה, אך מאידך שמחתי מאוד, כי אז היה לי זמן להתחיל להתעמק בחכמה יהודית, התחלתי ללמוד בצורה נרחבת יותר מבעבר פירושים, ספרי אמונה ומוסר, הלכות, תורה שבעל פה.. (אור החיים, מסילת ישרים, אורחות צדיקים, משנה תורה, ואפילו סיימתי כמה מסכתות בסדר זרעים ואני עוד מעט מסיימת את הסדר). כמובן שהכל קרה לאט לאט, זה תהליך איטי אך יעיל מאוד. בשלב מסוים, בסמינר, התבקשתי למלא בחינה באסטרופיזיקה, ואחת המורות ראתה אותי מחשבת חישובים ארוכים, מציירת מסלולים ומסמנת נקודות על תמונה של מערכת השמש. היא שאלה אותי איך אני יכולה ללמוד את הכפירה הזו, אז עניתי לה בכבוד ובכניעה שאין בזה כפירה כלל, ואפילו, יש בזה אמונה חזקה ומבוססת בה' יתברך. היא שאלה אותי האם בתור בת סמינר זה מקלקל את האמונה התמימה שלי בה', אז עניתי לה שאין זה מקלקל אלא רק מתקן את כל העבר שלי, את השנים שבהם חשבתי שאין ישות כזו כלל. היא פצחה בנאום חוצב להבות, על כך שהמדע מעורב בכפירה וזימה, שכל מטרתו הייתה להרחיק את האדם מבוראו.
אך כאן כבר אבדו עשתונותיי, וברגע אחד החלטתי להציף בפניה עובדות מוכחות לכך שהיהדות קדמה למדע והמדע הוא חלק בלתי נפרד מהיהדות. הסברתי לה על טענת האר"י הקדוש, שדומה מאוד לטענה על המפץ הגדול, שלמעשה- פירש את חלק מהתהליכים האלו. (רק בשינוי, במקום לקרוא לדבר "מפץ" הוא השתשמש בכינוי "אור אינסוף" וכו') כמובן שיש בזה המון עומק ולא אפרט כאן. אך טענתי הייתה שדברי האר"י נכתבו במאה ה-16 ואילו תאוריית המפץ הופצה רק ב1949.. הסברתי לה על משפט פיתגורס, שמקורו במסכת סכה.. וכו' וכו'. היא כעסה מאוד אך לא הראתה את זה. ניסיתי להסביר לה שכל אלו רק מחזקים את האמונה שלי, ושל רבים אחרים, שבאמצעות החכמה האינסופית אני מתחזקת ביראת שמיים ואהבת ה'. ואילו היא- המשיכה לטעון טענות ללא ביסוס כלל כמו "מדע זה שקר" .
כך לאט לאט כל המורות התקהלו סביבי עם שאלות נוקבות כמו "איך את, בת ישראל, מוכנה להתקלקל בכזו קלות ראש בעזרת מדע?", "לא כדאי שתשתמשי בחכמה שלך כדי לבנות בית? יותר טוב מאשר לבנות איזו חללית שלא תוביל לשום מקום"..
ואז התחלתי למאוס בזה, לא ייתכן! לא ייתכן שישנם אנשים שפשוט לא מודעים לאור הטוב הזה שהקב"ה ברא! כל החכמה הזו, היא של ה' ומה'. ולמה צריך להדחיק את זה?
לאט לאט גם הבנות התחילו להבין שמשהו לא בסדר איתי, אני בחורה שתקנית, אינני נוהגת לתת לבנות להעתיק במבחן או לרמות, אפילו סתם לדבר בשיעור. לדעתי היושרה האמיתית נמדדת בין אדם לעצמו, ולא כלפי אחרים. ולכן אני לא מרשה לעצמי לתת לבנות אחרות להעתיק או להפך, גם אם התשובה תהיה במרחק של מבט אחד. הבנות חשבו שאני מאוד סנובית, סוג של בחורה שדואגת רק לציונים שלה. (כולן אחת אחת ללא יוצא מן הכלל, מעתיקה במבחנים)

לפני כמה חודשים היתה לי תקופה חלשה בשמירת תו"מ ולמעשה ממש התרחקתי. הייתי אז בטיול בחו"ל אמרתי לעצמי שכדי באמת להנות אני צריך לשכוח הכול ולנסות כול מה שרק אפשר חלק מזה היה גם לא לשמור שבת ולאכול שרצים וחלב בבשר בפעם הראשונה בחיי לא חשבתי על שום מצווה במשך שבועות כשחזרתי(עבר כבר מספר שבתות)התחלתי שוב לשמור שבת אבל הכיפה כבר לא חזרה וכבר לא הנחתי תפילין והיה לי הרבה יותר קשה לשמור שבת שבת אחרונה כבר נשברתי וחיללתי הסיבה שאני פונה אליכם כי אני לא באמת רוצה את זה לא שאני לא מאמין פשוט אין לי כוח עכשיו לקום להניח תפילין או בשבת משעמם אז אני כול הזמן חושב על הפלאפון וכול מיני דברים בסגנון
אין לי מושג מה לעשות אני רק יודע שמצד אחד אם אני לא יעשה כלום זה רק ימשיך להדרדר אבל מצד שני אין לי את הכוח לשנות ואני לא יודע אם אני יכול בכלל להחזיר את זה למצב שהיה

גדלתי בבית חסידי, חסידות גדולה ומכובדת.
תמיד היה דברים שלא אהבתי במסגרת, בעיקר דברים שקשורים שלא מקובל בתחום לבוש, עבודה, ספורט.
התחתנתי בגיל מאוד צעיר, והתגרשתי בגיל מאוד צעיר עם ילד.
חשוב להדגיש שאני מקפיד על כל הלכה וירא שמים, אבל אני מתנהג אחרת מאיך שגדלתי.
עברתי לשכונה אחרת, ונכנסתי לישיבות יותר פתוחות, והיום אני לא לובש בכלל חליפה וכובע כל השבוע. בשבתות ובשמחות של חברים אני לובש חליפה קצרה. כשאני הולך לשמחה משפחתית, או סתם שבת בקהילה, אני כן לובש את כל הלבוש החסידי.
אני ממש לא מרגיש נוח עם זה, זה אצלי עונש. אבל אין ברירה, אני יראה ממש משוגע אם אני יבוא בלי שטריימל ובעקיטשע, בגלל שמכירים אותי.
עכשיו רק דוגמה, בוא נגיד הלכתי לאכול סעודה בלילה אצל משפחה, אני לוקח את השטריימל ובעקיטשע, ובאמצע הדרך חזור אני צריך להוריד את זה ולהחביא את זה, בגלל אני מתבייש ככה להגיע לשכונה שלי.
בבית הכנסת ובישיבה, אני לא רוצה לקבל עליה או שום כיבוד, בגלל אני יודע את ההברה החסידית ושם כולם בהברה אשכנז.
זה פחות יותר הסיפור, אני לא נגד החסידות, אם לא הלבוש הייתי הולך הרבה יותר.
וגם לגבי שידוכים אני לא יודע מה להגיד. אשמח אם יש איזה רעיון איך לשלב מצד אחד. ואיך להסתדר אם לבוש אחת ולתמיד. וגם הברה. וגם לגבי שידוכים איך אני מגדיר את עצמי.

מעולם הייתי טיפוס חוקר ומעמיק בפרט בענינים הנוגעים לנפש לנשמה,
אבל לאחרונה אני הולך לטיפול רגשי אצל מטפל חילוני, והחילוק בין החיים שלי לשלו הביא אותי לעיין בענינים חרדים / דתיים / חילונים, הגם שלא דיברנו ע"ז מעולם באופן ישיר, והמטפל ממש לא מעוניין להתערב בענינים אלו, אבל הביא אותי להתעוררות טיפוס שלי וכו'. למעשה, אני מתבונן הרבה בתקופה האחרונה, והיסודות איתנים, למדתי עקרי יהדות הרבה הרבה, ספר הכוזרי, ספר העיקרים, החינוך, אברבנאל, ועוד, ספרי חסידות
ועם כל זאת, אני גם מוצא פה ושם, בעיקר פוגש באינטרנט, הרבה כיוונים אחרים, ובכלל הרוב המוחלט של היהודים כיום הם חילונים, וכל אחד הולך בדרך שלו, ואני עובר פשוט שטיפות מוח.
רק עכשיו אני מתחיל להבין מה הענין של "ולא תתורו אחרי לבבכם – זה מינות", וכמו שמפרש החינוך במקומו ואכמ"ל.
זה כל כך קשה לי להתאוורר מכל מרעין בישין אלו, והאויר החילוני כל כך שורר במלוא העוצמה בימינו אלו.
איך להתחזק? איך לגדור גדר מצד אחד, ולא לעסוק בכ"ז, ומצד שני שלא לראות את זה כצמצום וחולשה אלא להיפוך כאדם חכם וחזק שלא מסכים לשמוע כל דבר ומכל אדם.
נא לחזק אותי.
תודה רבה

מיטב ידיעתי הראיה והטענה הכי חזקה לטובת הדת היהודי. הוא "טיעון העד" אני לא מאריך בהסברת הטיעון בהנחה שזה מיותר וזה ידוע.
רק אצרף את מחשבותיי למה לא קשה לי לקבל את הטיעון כמוחלט וכראיה.

טענת העד דהיינו לפי סיפור התורה היא ניתנה לפני הרבה מאוד אנשים ואיך אפשר להמציא דבר כזה: נתחיל מזה כמו שכתבנו למעלה בהנחה שזה נכון אנחנו גם לא יודעים מה ניתנה שם בדיוק ואיך זה בדיוק היה נראה, ומה הוסיפו אח"כ ואין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים, ועוד הרי לאף אחד לא ברור איך נראה אלוהים אז קשה להגדיר מה הם ראו שם? כשמדובר על נס כלשהו לדוגמא להוציא מים מהסלע הרי כולם יודעים מה זה סלע ומה זה מים אז הרבה אנשים ראו את זה אז לכאורה זה נכון, אבל אלוהים לא מוגדר אין אף אחד שיכול להגיד לי מראש איך הוא נראה כדי שיהיה אחר כך נאמן להגיד הנה ראיתי אותו, אלא מאי הם ראו אש או עשן ושמעו קולות מוזרים עד כאן העובדה (נניח), אבל להסיק על זה שזה אלוהים מאין להם זה? מאין ל-600 אלף איש שלא ראו לפני ולא יודעים כלל איך אמור להיראות אלוהים שזה אלוהים? אלא מאי שהיה מישהו אחד שאמר להם שזה אלוהים אז שוב הגענו להאמין לאדם אחד ואין זה שונה מהנצרות, או לפי טענת החוקרים כלל ישראל התגבש במשך דורות רבות ואם כן יכול להיות שאחרי הרבה שנים שכבר עשו מצוות מסוימות והתגבשו החליט מישהו לעלות על הכתב את התורה וזה לא היה כ"כ משנה לאף אחד איך היה ההתגלות ואם זה זה היה לפני 600 אלף איש או לפני 6 איש, ולסיום ידוע שיש עוד כמה וכמה דתות שיש להם התגלות לפני הרבה אנשים כולל הנצרות האם מעכשיו נאמין לכל דבר שהרבה אנשים אומרים שראו, ולקינוח האם מראה שלא שכנע את האנשים שראו את זה, כיוון שמיד אחרי ששמעו לא יהיה לך אחרים הם כבר עבדו את עגל הזהב צריך לשכנע אותנו האומנם.

השאלה הזו מציקה לי די הרבה זמן- אני קוראת בעיקר ספרות כללית (משתדלת שהיא תהיה איכותית) ואני מרגישה שמצד אחד אני מקבלת ממנה הרבה לחיים האישיים שלי וממילא גם לעבודת ה' שלי, ומצד שני אני גם נחשפת לדברים שמנוגדים ליהדות. אני אשמח מאוד אם הוא יוכל לענות לי על כך

ני לא מצליח להבין את כל העניין של ההבדלים בין דתיים לחרדים ציונות וכל זה.. הרי יש תורה אחת ומה שגדולי הדור אומרים צריך לעשות לא? איך נוצר מצב שאותו ציבור של עובדי השם, יש כאלה אומרים צריך מדינה יש כאלה נגד ? מה ההבדלים בהשקפה? אשמח לתשובות תודה רבה.

יש לי שאלה שמעיקה עליי מאוד מאוד במיוחד בימים אלו. אני מרגישה שזה חונק עליי, מונע ממני לחשוב ומעוות לי המון דברים שאני באמת יודעת שאני מאמינה בהם וסומכת עליהם. הלוואי ובעז"ה תעזרו לי.
נכון אומרים שבזכות השואה קמה המדינה, וזה חלק מתקומת עם ישראל?
אז מה שזה ממש מנקר לי בראש, שכאילו היטלר ימח שמו וזכרו, הוא חלק מתקומת המדינה. וזה נורא לחשוב ככה. אבל אני לא מצליחה לשחרר את המחשבה הזו מהראש. זה מעיק עליי ברמות מטורפות, אני בוכה המון ומתוסכלת ממש.
כאילו איך ד' שכל כך אוהב אותנו ושומר עלינו, נתן כח כל כך גדול ללב אבן ולהרבה אנשים.. הרי זה לא היה יכול לקרות לבד בסופו של דבר.
עצוב לי לומר ובאמת לקח לי המון זמן לפנות לפה, אבל הגעתי למסקנה שאני חייבת, אפילו כל פעם שאני מכוונת בתפילה, בברכת המזון התמונה של הבן עוולה הזה עולה לי מול הפנים.
חשוב לי לומר שאני בן אדם מאוד רוחני ומאמין, מקפידה במצוות ואוהבת את ד'. כניראה בגלל זה עוד יותר מעיקה עליי המחשבה שזה יושב לי בראש ומפריע לי מאוד בעבודת ד'.