ייעוץ בנושא זוגיות

זוגיות

הקנאה שלי בגלל חוסר ביטחון?

אני שואלת את עצמי האם אני סתם קנאית אובססיבית והכל נובע מחוסר ביטחון שלי בעצמי? או שמא הוא בהתנהגותו גורם או מגביר את זה?
בנוסף, אני לפעמים חושבת שמה שבאמת מציק לי זה לא העובדה שהוא מתיידד ברמה מסויימת עם נשים נוספות (למרות שעקרונית וערכית זה אכן מציק כי אני מאוד מאמינה שזה לא נכון בזוגיות גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה מוסרית כללית) אלא העובדה שאני חשה בהעדפה של הקשרים הללו על פני הקשר איתי, כשאני בסביבת נשים נוספות. כלומר, גם אם בבית הוא כן מתעניין בי מדבר איתי ויכול להנות מקרבה איתי, הרי שבחוץ התקשורת איתי מצטמצמת בהרבה . לאחרונה זה התגבר יותר, והיה מצב גם שהוא שוחח ארוכות עם הגיסה ואליי כמעט לא פונה. כשפתחתי מולו את הדברים וירדנו לפרטים הקטנים מתוך רצון להגיע לרגש האמיתי שמאחורי הדברים, הבנתי ממנו כי אכן ייתכן שהעדיף לדבר איתה ופחות איתי כי היא לא עוקצת אותו ונפגעת ממנו וכו', כלומר שעשיתי כנראה באמת נהיה מעצבן ופחות נעים לדבר.
חשוב לציין שכבר הרבה זמן שאני מרגישה חוסר בקשר, לאו דוקא שקשור לקנאה ביחס שנותן לנשים האחרות, ופתחתח את זה מולו. הוא די מתגונן

להמשך »
זוגיות

אפשר לצאת ממעגל האלימות?

אני גדלתי בבית עם אלימות פיזית ומילולית הייתי בפנימיה שנים רבות
בעלי גם בא מבית קשה, ואחרי החתונה נחשפתי לעוצמת הקושי. אלימות, פגיעות, השפלות, עלבונות, יחס נוראי בין האחים,
הוא מנסה לצאת מזה, להיות שונה, אבל זה לא פשוט בכלל.
בעלי ואני משתדלים כמה שאנחנו יכולים להיות בזוגיות טובה רוצים להקים בית אחר, בית טוב, לתת לילדינו את מה שלא היה לנו. אבל אני דואגת מאד, האם נצליח? הרי ראינו משהו אחר לגמרי מי אמר שלא נשחזר את דפוס העניות והאלימות?

להמשך »
זוגיות

אין לי יחס מהבחור כל כך

אנחנו סוגרים וורט אחרי הרבה פגישות יש לו מלפני 3 ימים את המס שלי אבל הוא לא מתקשר אס שלחתי לו הודעה והתכתבנו טיפה לפני יומיים ואתמול גם קצת מרגישה שהוא לא אוהב אותי.
הרבה אהבה קיבלתי בחיים ופתאום ממי שאת מרגישה שצריכה הכי הרבה יחס ואם לא אהבה לפחות התעניינות ונשיאת חן אבל הוא לא מביע את זה עכשיו יש לו חתונות של חברים אז הוא חייב ללכת ולא הציע להפגש בבוקר למשל אז יום שלישי הקודם נפגשנו עכשיו ההורים ישבו או לפני או ביום רביעע ואני יראה אותו רביעי או חמישי.
למה לא קשה לו לא לראות אותי שבוע.
למה הוא לא סימס לי את זה במיוחד שציין שיתקשר בשישי.
אמר דרך השדכן שהוצאנו כבר מהתמונה.

להמשך »
זוגיות

בעלי כועס עלינו כל הזמן

לבעלי יש מידת הכעס בצורה ממש חזקה, הוא מגיע מהעבודה וישר מתחיל לכעוס על הילדים, עליי, צעקות שנשמעות בכל הבניין אבל זה לא מעניין אותו, אני מתחננת אליו שלפחות יהיה בשקט, שיגיד מה שמפריע לו בצורה יפה, הבעיה היא שכל דבר מעצבן אותו, אנחנו הולכים על ביצים בבית, יש לנו שני מתבגרים בבית והוא בכל פיפס צועק, משפיל, אומר מילים מעליבות ואם אני מבקשת שיפסיק הוא כועס עליי שאני הולכת לטובת הילדים ומה שקורה שהילדים ישר מסתגרים בחדרם.. הבן אמר לי מספר פעמים שהלוואי שנתגרש.. הלב נשבר לי על הילדים וגם על עצמי שיש לי ביל לא תומך שרק מחפש לפרוק את הכעס שלו בכל הזדמנות מבלי שיהיה אכפת לו איזה נזקים נפשיים הוא עושה לילדים שלנו..
ניסיתי ללכת איתו לטיפול זוגי-לא עזר, סדנה לשליטה בכעסים-לא עזר, מה אני יכולה עוד לעשות? נראה לי דהוא צריך ללכת לפסיכיאטר לקבל כדורים כי הוא ממש מתנהג כאילו יש לו בעיה נפשית. דברים שאדם אחר לוקח בקלות הוא לוקח הכל קשה וממרר לנו את החיים. וכמובן שכתוצאה מכף גם הילדים טעונים, רבים אחד עם השני, קללות צעקות ומה לא ואני מרגישה שאני פשוט עומדת להשתגע.

להמשך »
זוגיות

אשתי מדוכאת מכך שאין לנו ילדים

עדין לא זכינו לזרע חיה וקיימא – ואישתי שבורה מזה כל פעם מחדש ונכנסת לדיכאון שאי אפשר לדבר איתה ואי אפשר לפנות אליה היא עצובה ואין לה חשק לכלום.
בזמן הזה – הכל פשוט נוראי.
מלבד זה שאני עושה הכל, מלהכין אוכל ולשטוף כלים ועד לסדר את הבית ולשטוף.
היא לא הולכת לעבודה..
אני פשוט לא יודע מה לעשות.. על עזרה מקצועית אין מה לדבר היא לא מעוניינת לשמוע ואני די סועד אותה.
אבל כל הקטע שזה רק חצי חודש, והחצי שהיא לא ככה, אז יחסית הכל טוב.

אני בן אדם מאוד שמח מטיבעי ובכלל לא עצלן.

להמשך »
זוגיות

העין רואה והלב חומד עוד ועוד

אני אברך כולל נשוי שנה וחצי, וכל יום כמעט המלחמות חוזרות על עצמם, אני אמנם מרוצה מאשתי ואוהבים והכל, אבל הלב חומד עוד ועוד ואני כל היום רק חושב על האחת… ואין לי מנוחה
כל אחת שאני רואה ברחוב מייד נמדדת בעיני אופציה דיייייי קשה לי ד-ח-ו-ף

להמשך »
זוגיות

רוצה להתחתן אבל חוששת מילדים

אני בחורה בת 23 בתקופת שידוכים, שנמצאת בקונפליקט. מצד אחד כבר מאד מאד רוצה וכמהה לפגוש את הבחור המיועד לי משמיים ב"ה ולהקים לה' בית נאמן איתו. ומצד שני, אני לא רוצה להיות "כלואה" ולהתמסד… אלא יש בי דחף ורצון להיות ציפור חופשייה. העניין שמציק לי זה שאני לא יכולה לראות את עצמי עכשיו בהריון ואמא לתינוקים.. אני יודעת שחתונה זה אומר מייד להיות אמא זה ברכה ב"ה אבל אני לא מסוגלת כעת.. מרגישה לא רוצה את זה עכשיו ואפילו טיפה נרתעת… (וב"ה אני גדלתי וטופלתי אצל אמא אוהבת וחמה מאד אז זאת לא הבעיה..) אני בטוחה שזה בגלל הצ'אטים הפרוצים באינטרנט שהייתי משוחחת כמה שנים לצערי.. .
האם עלי להמשיך לצאת ולהפגש עם בחורים למרות שאין רצוני כעת להיות אמא? (לעומת זאת – לזוגיות אני כן בשלה ומחכה ב"ה להקים את ביתי הפרטי.) או לחכות שהעניין יפתר?

להמשך »
זוגיות

בירור בעניין נישואין וצניעות

אני רווקה, ויש נושא שלא ברור לי. ניסיתי לברר אותו בייעוץ מקצועי מול נשים תורניות, טרם הצלחתי. אולי מדמות גברית זה יובן. נאמר לי ממספר מקומות שיש לי הנחת יסוד שגויה, בסגנון של 'הוצאו דברים מהקשרם'. אשמח לעזרה וליבון בנושא.
תמיד הבנתי שמצוות הצניעות קשורה ב"לפני עיוור לא תיתן מכשול" שהיצר הגברי מאוד עצמתי וחזק, וקשה לו להתאפק.
יותר מזה, בעולם התשובה מחנכים נערות (ובחורות) לשמור על כבודן, ולא לתת לגבר לנצל אותן – הוא רואה בהן רק אובייקט לתאוותיו. וכשהיא צנועה הוא פחות יכול לעשות זאת.
ועכשיו, כשאמורים להתחתן, אני די כועסת על גברים שהם כאלה. וממש מרגישה שהקרבה שבנישואין פירושה ויתור על כבודי, להיות מנוצלת, הוא ישתמש בי, ובכלל תחושה ש"התחייבתי להיות הפתרון לצורך שלו". (לא למדתי אותה כמובן, כי עוד לא הגיע הזמן. אני מדברת רק מתחושה).אני מרגישה שהנישואים, עבור גבר דתי, הם רק דרך להסדיר מסגרת הלכתית למילוי היצר שלו.
חשוב לי להדגיש, אני מגדירה את עצמי כתורנית, ומשתדלת להקפיד על קלה כבחמורה. בחור ירא שמיים (אמיתי, שגם בפנימיות וגם במעשים אכפת לו מה ה' רוצה ממנו עכשיו) זו האופציה היחידה שאני רוצה. אני פשוט מנסה להבין במה הוא שונה מבחור ברחוב, הרי הנפש שלו היא אותה נפש גברית. יש לו את אותם צרכים ותאוות כמו לכל גבר.
נחשפתי להמון ציטוטים (ממקורות וספרים תורניים, ביניהם היו גם ציטוטים כמו "הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה") שיצרו לי בנפש את התפישה הזו, ואני לא ממש מצליחה לזהות מה אני מבינה לא נכון. איך מה שהיה ניצול, שימוש בחפץ, מילוי תאווה, זלזול, חוסר נאמנות וחוסר כבוד – הופך לקדושה, מצווה, נאמנות וחיבה? במה מחויבות הופכת את זה להוכחה שהוא לא רואה בי אובייקט? במה כתובה משנה לו את הנפש (ואם היא לא משתנה אז למה לי לחבור לנפש כזאת?)? [זה כמו לחם? שבפסח הוא איסור חמור, ובשבת הוא מצווה נעלה?]
בחוויה שלי, יש לו בדיוק את אותה נפש, שרואה באישה אובייקט. הוא פשוט מרסן אותה כי יש הלכות שאומרות לו שלא הכל מותר, ומה החובות שלו. אבל ברצון – הוא רוצה רק למלא את התאוות שלו. לשמח ולכבד את האישה זה לא הרצון שלו – אלא הוא צריך וחייב, אז הוא עושה. כמו עול.
ובכלל כל העניין הזה שאישה צריכה להתייפות לבעלה (ולבחורים שמציעים לה….), עוד יותר מדגיש את היותה אובייקט. (מזכירים את העניין הזה במקרים של שלום בית, ההכוונה להשתדל להלך בתאוות ליבו של הגבר, להשקיע מאוד כי יש לו צורך, קשה לו לשמור על העיניים, הרחוב בחוץ קשה, ועוד ועוד)

אם הגוף מושך את תשומת הלב לגוף במקום לאישיות, איך אישה יכולה לדעת שבעלה מתעניין באישיותה ולא בחיצוניותה?
אני יודעת על גברים שלא נאמנים ולא מחויבים ורק מפזרים אמירות שהאישה רוצה לשמוע לצורך מילוי רצונם, ואני תוהה :בחור בפגישות? וגבר בנישואים? במה הוא שונה? אולי גם הוא רוצה להתחתן רק עבור התוכניות בראשו, ומספר סיפורים רק בשביל זה?"
ובנישואים? איך פתאום אלו לא יהיו יחסים אינטרסנטיים של תן וקח? איך שם זה לא נחשב שהיא נתנה את כבודה וגופה? גם בנישואים אפשר לומר מילים יפות מתוך אינטרס.
מה במחויבות משנה את התמונה?…

להמשך »
זוגיות

אשתי צנועה מדי

אני נשוי באושר 5 שנים ואנחנו חיים באושר חוץ מדבר אחד שבזה כבר כמה שנים אנחנו לא מגיעים לעמק השווה וכל כמה חודשים אנחנו נכנסים לוויכוח סוער עם ביטויים לא יפים וכו' אז ככה אשתי מאוד סטנדרטית בנושא הלבוש אבל שנה אחרי החתונה היא התחילה להקפיד יותר מידי חזק על צניעות יותר מההלכה התחילה ללכת חצאיות יותר ארוכות (היא לא הלכה ח"ו מעל הברך) וכל בגד שהיא קונה היא שמה סיכת ביטחון לצוואר ואילו בבית כל פעם שאני מגיעה הביתה היא מושכת את החצאית כלפי מטה וזה לא קצרה בכלל .. כל הזמן בבית היא בודקת שלא יוצאים לה שערות מהכיסויי ראש .. ועוד כל מיני דברים שהיא חושבת שזה יותר צנוע ….יותר מההלכה
ואני דיברתי איתה הרבה פעמים על זה והיא לא מעוניינת לשמוע
ואני לא רוצה שהיא תתלבש לא צנוע רק שתתלבש על פי ההלכה ובלי כל מיני נערווען ..
וכל פעם אני מחליט שיעלה.. זה מעניין אותי ושתעשה מה שהיא רוצה ..אבל זה מחזיק לי חודשיים גג ..
אז האם אני בסדר והיא הבעייתית או שאני הבעייה פה ??

להמשך »
זוגיות

קשיים גדולים עם אשתי

אני אבי נשוי ואב ל-4 ילדים שלשת הגדולים מעל 18
הקטנה בת 11 וחצי . במשך שנות נישואי השתדלתי להתחזק ביראת שמים ..אך המון קשיים בדרך יש לציין שאני נשוי לאישה חוזרת בשאלה שמערימה עלי קשיים בלי סוף . לא מוכנה לשמור טהרת המשפחה .ולאחר המון מלחמות שעזבתי את הבית וחזרתי שוב היא עשתה לי טובה ששומרת גם בריב כל הזמן. יש לציין שאשתי אישה קולנית וצעקנית במשך 20 שנות הנישואים עברתי משברים קשיים כלכלים ונפשיים .שהגעתי למצבים שלא יכול לתפקד. היום אחרי 22 שנים אני רוצה להתגרש כי די מים הגיעו עד נפש.
אך אני יודע שאם אשלם שכירות בדירה בשבילי. האישה לא תעמוד בשכירות שלה ובכלכלת הבית .. וזה מונע ממני לבנות חיים חדשים ורגועים.
מרגיש שהחיים מסובכים יותר מידי ? מה עושים אשמח לעצה ?

להמשך »
דילוג לתוכן