שאלות בנושא: זוגיות

איך לשקם את הנישואין שלנו?

אנחנו נשואים 8 שנים , נישואים שניים עם ילד משותף.
כבר תקופה ארוכה שהקשר בינינו רע מאוד. יש ימים בודדים רגועים ורוב הימים אנחנו לגמריי כמו שני זרים בבית. גם אני וגם הוא בראש לא פנויים רגשית להכיל אחד את השני והאוירה בבית לא תורמת בכלל.. בעבר היינו פרודים כמה חודשים והתחלנו טיפול זוגי משך כמה חודשים ויחסית נרגעו העיניינים , אבל מהר חזרו להיות לא טובים. יש בינינו משקעי עבר שאני טרחתי משך תקופה ארוכה להזכיר אותן , זלזלתי פיתחתי אדישות ולא ממש הייתי שם , וזה בעיקר נבע מדברים שהוא עשה לי… כבר מס פעמים שעלה נושא גירושים לפרק וכשזה הגיע למימוש שנינו החלטנו שמנסים עוד פעם ועוד פעם – ככה כבר כמה שנים.. האמת התעייפתי , הותשתי וממש נשברתי.
לבעלי אין הרבה חברים וכל פעם שאנחנו בדרמה מסויימת הוא מחפש עם מי לדבר ולפרוק.
לפני שבוע שוב היה פיצוץ בו הטחתי בפניו האשמות אחרי שהוא כבר תקופה כבר מבקר ושופט אותי על כל דבר וזרקתי לו שאני בקשר עם מישהו מהעבר שאני מחוזרת על ידו ושזה עושה לי נעים בלב (האמת שעשיתי את זה כדי שהוא יקנא לי וכדי לזכות ליחס ממנו) וכך הלכנו לישון!
יום אחרי גיליתי שהוא הכיר מישהי ושלח לה הודעת אישית וקרובה מידי… אני יודעת שלא היה ביניהם משהו של ממש (בטוחה במאה אחוז) , אבל זה היה מן שעון מעורר בשבילי שאם אני לא משנה את ההתנהגות ההרסנית שלי – אני מאבדת אותו למישהי אחרת… קראתי לו לשיחה ואמרתי לו שאני יודעת שאני לא הייתי בסדר ושאני מקבלת חלק מהאשמות שלו עליי , אבל אני עושה עבודה על עצמי ושאני רוצה להשתנות ושאני לא רוצה שניפרד. (הוא לא יודע שאני יודעת שהוא התחיל קשר עם מישהי)…
היתה שיחה רגועה והוא אמר לי שהוא כבר לא מאמין בזוגיות הזאת , ושהוא לא רוצה לעזוב ,אבל הוא מבולבל ממה שקורה בינינו , הוא כבר לא יודע אם הוא אוהב אותי , אם הוא נמשך אליי אם הוא רוצה את הקשר הזה , אבל באותה נשימה אמר לי שהוא לא רוצה להבטיח או שאני אבטיח שום דבר ושניקח את הקשר לאט לאט.
שאלתי מה זה אומר לאט , ואז הוא ענה לי שכל אחד יעשה מה שהוא צריך לעשות למען הצלחת הקשר ונראה בעוד תקופה איפה אנחנו עומדים .
רמזתי לו שמרגיש לי שהוא לא פנוי רגשית (זאת אחרי ששמעתי שיחות שהיו ביניהם וגם התכתבויות) , והאם הוא בכלל מסוגל לתת מעצמו למען הקשר והוא ענה לי לאט לאט…
אני יודעת שהוא חיפש מישהי לדבר איתה , לשפוך את הלב ולהוציא את מה שיש לו… אבל בתוכי אני חוששת שזה יגרר מהר מאוד לקשר. הוא זרק לי יציאה – את צריכה לעשות הכל כדי שאני לא אחפש השלמות בחוץ , כמו שאני צריך לעשות הכל כדי שאת לא תחפשי השלמות בחוץ.

לקריאת התשובה >

אמון באנשים בכלל ובבן הזוג בפרט

ה' הטיל עלינו משימה לבחור אדם שאיתו נקים בית, אדם לו נחשוף את המקומות הכי חלשים והכי אמיתיים שלנו, שאיתו נצא למסע נצח ונסמוך עליו בלב שלם שהוא לא יפקיר באמצע הדרך. ממש שותף אמת.
קשה לי לשכוח בפגישות שעליה סמכתי והתאכזבתי. אמרו לי שזה קורה אחד ל… ושאין מה לפחד אבל אני גם מכירה המון סיפורים כאלה.
אז אני באמת רוצה לשאול
איך אני יכולה לסמוך על אדם שהוא לא צבוע ומה שהוא אומר זה באמת מה שהוא מתכוון? וגם אם זה אמת, איך אני אמורה לדעת שזה יהיה נכון גם בעוד כמה שנים ולא יקרה מצב שיום אחד הוא ישנה את דעתו ואת דרך החיים שהוא מאמין בה?
מה המידה הנכונה לסמוך על אנשים? ומה המידה הנכונה לסמוך על אדם שהוא בן הזוג שלך, בעלך לעתיד, ומשפחתו?

לקריאת התשובה >

לא מאושרת בנישואים

מהיום שבו התחתנו ועד היום שנינו בתהייה מתמדת אם אנחנו בכלל שייכים אחד לשני. כשהולך טוב הכל מדהים ואנחנו בטוחים שנחיה לנצח באושר ואושר. וכשיש ריב, אפילו הכי שטותי שיש, מתחיל הגהינום. אפשר לומר שיש פן אלים במערכת יחסים שלנו. לא פיזי. כל ריב הכי קטן ישר מדברים על גירושים, ישר רוצים להיפרד ולחיות בנפרד.
לאט לאט ככל שהזמן עובר והריבים מתרבים אני מרגישה שהוא ממש הורס אותי ומצלק לי את הנפש. מרגישה שממש כבר אין לי אהבה אליו. ההתנהגות שלו והמילים שלו פוצעות אותי. אני לא מסוגלת יותר לסלוח וגם לא רוצה. בריב האחרון הוא אמר לי "את האשמה הבלעדית בכל מה שקרה בינינו. אני לא עשיתי כלום. את חולת נפש ואני עושה לך טובה שאני איתך". כמה דקות אחר כך הוא בא ואמר לי "אני עדיין אוהב אותך ומוכן להישאר ביחד אם תרצי". אני מחשיבה את זה כהתעללות נפשית של ממש. כמובן שזה סתם דוגמא על קצה המזלג.
הרבה דברים קשים עברתי איתו.. כל הזמן גם הרגשתי שהוא לא אוהב אותי ולא מעוניין בקרבתי, בהתחלה הייתי ממש מוכנה לעשות הכל כדי לזכות בתשומת לב. היום הגעתי למצב שכאשר אני הולכת למקווה אני הולכת בבכי, ורוצה להפסיק לשמור את המצווה הזאת כי אין בה טעם ואני רק סובלת בחיים. בדרך כלל אחרי המקווה אם הוא רוצה אז אני פשוט נמצאת איתו בכל מקרה כדי לא לפגוע בו אבל אני בלי רצון לעשות את זה. אציין כי הוא ממש לא כופה עליי את זה בשום צורה. אני מראה לו שאני כן מעוניינת. אני מרגישה שהוא הורס לי את כל החיים ואני לא יודעת כבר מה לעשות….. אני ממש בעצבות כבדה ורוצה למחוק אותו מהחיים שלי. אני מרגישה שיש לו דין גדול בשמיים בגלל כל מה שהוא ציער אותי בחיים האלה.. אני מרגישה שאין טעם לכלום. הוא הרס אותי ובחיים לא יהיה טוב. גם במכתב הזה שאני עכשיו כותבת אין טעם, אבל בא לי שמישהו לפחות ישמע אותי..

לקריאת התשובה >

בעלי מדבר אלי לא יפה ובנוכחות הילדים

לעיתים מתוך כעס בעלי מתפרץ עלי במילים פוגעות ששורפות לי את הלב והנשמה,
הוא יכול לאמר לי מילים כמו בזויה מכוערת מגעילה מפלצת
הוא יכול "לזרוק" לאויר שכבר שנים הוא חושב על גירושין ורק ממתין שהילדים יגדלו
הוא לא מוכן ללכת לשום יעוץ או הדרכה איתי. יש לציין שיש לנו גם תקופות נפלאות ביותר,
רכבת ההרים הזו מטלטלת אותי וגם הפחד מהעתיד גם אבל לא רק כבת להורים גרושים

לקריאת התשובה >

מצפה למחוות רומנטיות מבעלי

בעלי איש יקר מאד!! אני באמת אוהבת אותו אבל הוא לא עושה שום מחוות רומנטיות. אתמול היה לנו יום נישואין וציפיתי שהוא לפחות יכתוב מכתב. יעשה משו. חזרתי מהעבודה וכל הדרך הביתה היתה לי תקוה שהוא יעשה משו. אבל לא היה שם כלום. וזו לא הפעם הראשונה. והעניין היותר מעצבן הוא שתמיד כשאני מעירה לו על זה. ואני משתדלת באמת לעשות את זה בצורה חמודה ולא מתלוננת או מאשימה הוא מתרגז .
מה עושים?? לא לומר לו כלום? אז הוא לא יבין שאני בצער מזה. שזה באמת באמת חשוב לי.
הוא תמיד אומר מה?? את רוצה שאני אהיה עם הארץ? למדתי בצהרים. לא יכולתי לארגן הפתעה. אוי באמת. זו תשובה מאד מרגיזה. אני עושה הכל כדי שיהיה לך אפשרות ללמוד בנחת בלי הסחות דעת. אתה לומד שלוש סדרים ברוך השם. אז מה הבעיה להקדיש איזה חצי שעה לכל היותר למען הקשר בינינו . כבר קרוב לעשר פעמים בשנה האחרונה אמרתי לו את זה בעדינות אבל הוא לא עושה כלום. אולי פשוט לרדת ממנו. להפסיק לקוות. ולהבין שדי, זה הבנ"א הוא לא מסוגל לעשות מחוות רומנטיות וזהו.
מה העיצה שלך בשבילי?

לקריאת התשובה >

שמירת העיניים של בעלי

בעלי לא מאוד מקפיד על שמירת העיניים. הוא יכול לצפות בתוכניות או סרטים ולראות אישה לא צנועה ולא להפסיק להסתכל. כאילו זה בסדר וטבעי לו.
כאשר אני מעירה לו על כך שזה מפריע לי אישית מעבר לבעיה ההלכתית, הוא מתרעם ומתכנס בעצמו ואפילו מתרץ את זה בנראה לך שהן מעניינות אותי? זה ממש לא מושך אותי הדבר הזה.
אז מבחינתו כל עוד הוא לא מתגרה מהמראה, מותר לו להסתכל. דבר שהלכתית הוא בעייתי ומוטעה.

אני לצערי לא הכי צדקנית ואין לי זכות לדון או לשנות אף אחד לפני שאני משנה את עצמי אך העניין הזה מאוד קשה לי. מעבר לקנאה הזו שהוא לא מוריד את העיניים כשמסתכל על נשים אחרות, דבר שאוטומטית יוצר הבחנה ביני ובין אחרות/ בין המראה שלי לשל אחרות וכו', אני מרגישה צער על הנפש שלו, על העיניים שלו..

הלוואי ויכולתי לתקן את כל הפגמים בי לפני שאני מגיעה אליו.. זה לא קל.

לקריאת התשובה >
טהרה וכפיתיות

בעלי רוצה שאהיה שמחה כל הזמן

הבעיה שלי זה שבעלי אומר שהוא הכי רוצה שאני אהיה שמחה. גם כשהוא הלך לטיפול על מנת לעבוד על הלחצים שלו ועל כך שיש לו חוסר יכולת לדחות סיפוקים אמר שהכי חשוב שאני אהיה שמחה. זה נשמע מושלם חוץ מיזה שזה גורם לכך שהרבה פעמים (לא תמיד תלוי מאוד איזה סוג של דברים גורמים לזה) כשיורד לי המצב רוח הוא מתעצבן עלי שירד לי המצב רוח. זה פשוט לא לעניין כי לאישה יש מצבי רוח ואנשים מטבעם לא ממש שמחים. זה גם באיזה שהוא מקום מונע ממני לסמוך עליו ולשתף אותו כי אח"כ אני אצטרך להרגיע אותו…. המצב הזה מאוד לא נעים ואני לא יודעת מה לעשות. הייתי בטיפול אצל משהי ממש טובה והיא אמרה לי שכדאי שהוא יילך שוב לטיפול. אני לא רואה את זה קורה וגם לא חושבת שכל החיים צריך טיפולים. מצד שני אני לא יודעת מה כן. אשמח אם תעזרו לי. החיים שלי ב"ה טובים ומאושרים וכל יום יותר טוב מקודמו 🙂
תודה רבה!

לקריאת התשובה >

בעלי אוהב לשלוט עלי

הגעתי כבר מזמן למסקנה , שבעלי אולי אוהב לשלוט עליי , ממש כך נשואים כמעט 10 שנים, יש לנו ארבעה ילדים. חרדים. בעבר היתה תקופה , שהוא דיבר אלי ממש לא יפה, יהיו שיקראו לזה אלימות מילולית אולי…. היינו בטיפול

לקריאת התשובה >
משקיעים בך! אקשיבה ייעוץ ומענה דיסקרטי סודי לצעירים אמונה, הלכה, זוגיות, שידוכים, שלום בית, בינו לבינה, קושי נפשי, תפילה, שאלות באמונה, כאן באקשיבה לא דוחים אף שואל, וכל קושי ומצוקה זוכים להתייחסות משמעותית. כל שאלה זוכה למענה של משיב מקצועי, שלפני הכל - ינסה באמת להקשיב ולהזדהות.

קשר לא בריא בתוך מערכת נישואים

ני נשואה כמה שנים לאדם מיוחד שבחרתי אחרי מחשבה והתבוננות, רגשית לא עפתי אבל הרגשתי שנכון לי לחיים מעריכה אותו בטירוף. וקיוויתי לבנות תשתית טובה עם תקשורת אמיתית ואהבה שתגיע פשוט אחרי.
אבל קרו דברים ודמות חינוכית שעזרה לי עם החרדות שלפני הנישואין ובאמת הצילה אותי ופיתחה אצלי מודעות והיתה בשבילי מדריך ומשען רגשי בשלב מסוים הרגשתי שאנחנו מדי קשורות והתעלמתי מזה
שיתפתי אותה בתחושות וחוויות וניתוחים כל הזמן ובעלי היה בצד
הרגשתי שלא פיתחתי כלפיו מה שרציתי רק יותר טכני ומחויבות
והוא כזה טוב ומבין אבל לא היה בעניני עומק הנפש וכו והייתי צריכה את השפה איתה.
עכשיו אחרי תקופה אני מרגישה שזה הפך לתלות דו צדדית (היא כבר מזמן הפכה לחברה – לא גובה תשלום וגם משתפת אותי בחיים הלא קלים שלה) ונהיה קשר צפוף שאותי מספק הרבה אבל עושה לי מצפון מול בעלי ומרגישה שזה לא נכון כך. זה גם מכניס אותי לטלטלות רגשיות ואין לו מושג מה קרה
אבל לא יודעת איך פתאום מהריק ואחרי השנים הללו להתחיל לבנות משו חדש איתו כשהלב שלי איתה בכל ההיבטים.
אציין שאני אדם ישר וכנה ולא מסתיר
אבל זה הגיע למצב שנאלצתי חלק דברים לטייח וחלק סיטואציות של קרבה שמצאתי עצמי בהם , מבוהלת גם מעצמי אבל כלכך תלותית במה שיש בינינו שמפחדת לעשות צעד אחורה וגם לא יודעת איך
וגם מפחדת איך היא תקבל את זה כי עברה מלא פרידות בחיים, ונתנה את עצמה ככ מלב טהור אמיתי, וגם אם זב התקדם יותר מדי זה לא באשמתה, אני לא רוצה שתסבול מכך ויתירה מזאת אני נתקפת חרדה כשחושבת שיגידו לי לנתק איתה קשר כי לא רוצה להפסיד אותה וירגיש אבודה וזה יכול להוביל לקריסה נפשית. וכל מה שפיתחה בי, המודעות ועולם הרגש וכוליי, לא יודעת איך להכיל הכל לבד ולא יודעת מה יהיה איתה מרגישה כפיות טובה, אני מפחדת מה היא תעשה לעצמה אם אנתק. מתפללת שיהיה דרך שהקשר יהיה בסדר במקביל, אבל מצד שני מרגישה נורא שהקשר עם בעלי כאילו פספסתי את הרכבת, ולא תידלק בי לעולם הרגש המפרפר והאינטמיות שאמורה להיות אתו כמו שהיה כלפיה.
זה מביא אותי לבכיות והתרחקות ממנה ואז קרבה חזרה כי רואה שלא מסוגלת ואני צריכה את זה. כל זכרון כל דבר כל מילה מזכיר לי אותה.
והכי נורא שאין לי על מי לדבר עם זה בעולם. גם טיפול, לא מאמינה

לקריאת התשובה >

אשתי מזלזלת בי

בשנתיים האחרונות אשתי מתנהגת אלי בזלזול וטוענת שאני לא עושה כלום בשביל הבית בזמן שאהי יוצא לעבודה בבוקר וחוזר בערב (נהג הסעות). כמו"כ היא טוענת שאני לא מרוויח מספיק ושאין עתיד בעבודה שלי.
בעקבות זאת לפני חצי שנה פתחתי עסק ושם הפסדתי 100 אש"ח. אשתי מסתכלת עליי כאפס ותולה בי את כל כשלונות החיים שלה. היא צועקת עלי על כל דבר. לאחרונה החלה לישון בכל הזדמנות ולא מעניין אותה שום דבר שקשור לדת (לא מבשלת אוכל לשבת, רוצה להוריד כיסוי ראש וכו') היא יודעת שזה הדבר היחיד שמוציא אותי מדעתי כי אני אדם מאד סבלני ואני לא צועק בחזרה ולרוב גם לא מגיב.
אתמול היא פנתה אלי בכעס שהסיבה היחידה שאנחנו לא גרושים זה הילדים.
אני לא יודע מה לעשות ואני ברצינות חושב לכיוון של גט. אבל אני יודע שהיא תהפך לחילוניה מיד וכנל הילדים.
אני צריך עצה דחוף

לקריאת התשובה >
דילוג לתוכן