שאלות בנושא: בריאות הנפש

התלבטות אם ללכת לטיפול

אני עוברת כבר 3 שנים תקופה לא פשוטה בחיים. זה התחיל בחרדה והתקפי חרדה והמשיך בעוד דברים. תחושת חנק בבית, מחשבות אובדניות, רצון אובדני, פגיעה עצמית, הרעבה עצמית, גרימה מכוונת של הקאות ובעיקר הרבה הרבה כאב.
עברתי טיפולים, מרובם ברחתי ואת האחרון גמרתי לפני 3 חודשים. הייתי צריכה לסיים מסיבות טכניות, אבל גם פחות או יותר הרגשתי שסיימתי.
ועכשיו אני מתלבטת מה לעשות עם עצמי. מתלבטת עם הבעיות שנשארו מצריכות טיפול או שאני יכולה להתגבר עליהן בכוחות עצמי. אני חושבת שבגלל שהורגלתי לטיפול אז אני פחות עובדת עם עצמי, למרות שהגיוני שאנשים אחרים בעולם מתמודדים גם אם בעיות כאלה, ללא טיפול.
בזמן האחרון קלטתי שאני לא יודעת להעריך את עצמי. אני מאוד מודעת לעצמי, יכולה לפרט מלא דברים שאני מוכשרת בהם אבל להגיד מילה טובה לעצמי בלי שיגיע אבל אח"כ אני לא מסוגלת. אני יחמיא לעצמי על משהו ולא אסכים עם המחמאה שניה לאחר מכן.
אני יודעת שזה לא טוב ואני רוצה לשאול איך משנים את זה? בנושא הזה אני חושבת שאני יכולה לעבוד עם עצמי.
אבל בנושאים אחרים אני לא יודעת..
למשל בכל הסיפור של האוכל. כיום אני כבר אוכלת שתי ארוחות ביום ולפעמים אפילו יותר, אני לא מקיאה, לא צמה יותר מ20 שעות. המצב שלי הרבה יותר טוב. הבעיה היא לא המעשים שלי אלא המחשבות. כשאני אוכלת אני חושבת על כמות הקלוריות שהכנסתי לגוף שלי עכשיו, כשאני מסתכלת במראה אני רואה רק שומן למרות שהBMY שלי נמוך והמשקל שלי הוא קילו יותר מתת משקל עבור הגובה שלי. ואני באמת רזה. אני מפחדת להישקל, רוצה לחזור למה שהייתי, וכל פעם אחרי שאני אוכלת אני עם נקיפות מצפון שנשברתי ולא שלטתי בעצמי.
ולמרות כל המחשבות והרצונות אני מבינה שזה לא טוב. אני לפעמים נלחמת עם עצמי לאכול ונלחמת לא להקיא ולפעמים קצת צמה והתוצאה של זה מאוד עצובה,
ועוד משהו קטן, המחשבות האובדניות עדיין קופצות לי מידי פעם. וגם בנושא הזה אני שואלת איזה עבודה אני יכולה לעשות עם עצמי..
אני רוצה להתחתן, אבל מבינה שאני צריכה לעש

לקריאת התשובה >

הולכת למטפלת רגשית ולא ממש משתפת איתה פעולה…

אני לומדת בסמינר, וכבר שנתיים שהולכת לטיפול פעם בשבוע….
מדובר בשעה שאני והמטפלת המדהימה שלי יושבות לדבר, ועושות מלאכות באמנות בינתיים.
אני מדגישה שאני נערה רגילה לגמרי, ללא שום בעיה מיוחדת
וההורים שלי שלחו אותי כי חשבו שמשהו מעיק עלי, והייתה לנו תקופה לחוצה בבית.
בעקרון, רוב הבעיה שלי זה חוסר שליטה עצמית במקרים של כעס אולי…
אז מאז, אני הולכת ונהנית שם, ובאמת שהמטפלת מנסה שארגיש בנוח ממש,
אבל רוב הנושאים שאנחנו מעלות מגיעים מההורים שלי ולא ממני.
אני חושבת שזה בגלל:
1. אין לי כוח למחשבות עמוקות, ולא רוצה לעשות עסק מכל דבר קטן
ומרגישה שהיא רגילה להתעסק בדברים מסובכים, ומה הבעיות שלי כבר…
2. היא לא ממש חרדית. ועד כמה שמנסה להבין לפעמים היא לא מצליחה.

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, ועכשיו השאלות….
אני הולכת כבר הרבה זמן, איך אוכל להרגיש בנוח לעלות נושאים שלי?
מדי פעם ההורים שלי נפגשים איתה, ואבא שלי שאל למה אני משדרת שהכל הולך בבית חלק אם לפעמים לא.
וחוצמיזה, אני נוראאאא מפחדת שמישהיא מהחברות שלי תדע על זה…
אם תוכלו אולי, מישהיא שמבינה בתחום לנסות לסדר את ההרגשות שלי בנושא
תודה רבה!!!!!!!
נ.ב. תודה לצוות האתר המיוחד הזה.

לקריאת התשובה >

אני מפחדת מהקורונה!!!!

אני מפחדת!!! מפחדת נורא!! קשה לי אפילו להגות את המילה מרוב פחד. מהקורונה.אני מפחדת חלילה שאני או מישהו מקרובי ידבק. אני מפחדת נורא אם אפילו נצטרך להכנס לבידוד.לא יכולה לדמיין את עצמי לא רואה את בעלי וילדיי לשבועיים. יש לי תינוקת קטנה שצריכה אותי, ואני אותה. והיא עוד יונקת וקשורה אלי מאד.קשה לי נורא אפילו להביע את התחושות שלי. סוג של פחד אפילו להגות במילים את החשש. אפילו לכתוב את הדברים מתיש אותי נורא.אני יודעת שעוזר להתפלל ולהאמין. וגם לעשות נשימות והרפיה…אבל משום מה זה לא עוזר לי!אני מוצאת את עצמי שוב ושוב מדמיינת סיטואציות לא נעימות ואני מתמלאת חרדה. מה אני יכולה לעשות??? איך אני יכולה לעזור לעצמי??? קשה לי נורא ואני ממש פוחדת!!
תודה מראש על עזרתכם!!

לקריאת התשובה >

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם ההיפרדות מהישיבה, מהבחורים האיכותיים, ההתנתקות מהכל. אני מרגיש שנמאס לי, אני רוצה פשוט לשכור דירה לבד ולישון שם כל היום, אני לא בחור מקולקל שילך לדירת רווקים, פשוט שברו לי את כל מהלך החיים שהיה לי ושבניתי בעמל וביזע רב. נמאס לי, אני פשוט רוצה להעלם לאנשהו, לאיזה חור בגלובוס ולשבת של כל היום ולבכות.

לקריאת התשובה >

כפיתיות במחשבות על קללות

בשנה האחרונה מאוד התחזקתי עם זה הגיעו לי מחשבות מאוד מטרידות תחילה האם אני באמת אוהב את השם וההתעסקות בשאלה הזאת לא הפסיקה להטריד אותי לאחר מכן שנרגעתי ומצאתי תשובות טובות..
הגעתי למצב שבו אני מקלל את השםבמחשבה) וכל היום המחשבות שלי סביב זה וככל שאני חושב על זה יותר כך אני מקלל יותר ממש אין לי מרגוע אני מאוד רוצה להתקרב ולהתחזק ודבר זה מאוד מונע ממני את זה הפחד מהעונש והדבר שמאוד מעסיק אותי זה האם אני מקלל בכוונה או לא בכוונה ואני נכנס לסרטים בראש שאני מקלל בכוונה ועושה על מיני ניסיונות לחשוב על השם בלי לקלל אותו וכך מקלל אותו ואני לא יודע אם זה בכוונה או לא
דבר זה מאוד מאוד מפריע לי בחיים
אשמח לתשובה ותודה מראש על ההקשבה לשאלה הארוכה שלי ..

לקריאת התשובה >

למה אלוקים הביא עלי את החיים הקשים שלי?

איך מבינים את החיים נולדתי להורים מתעללים .אבא שפגע בי.אמא שהתעלמה ושניהם יחד התעללו בי נפשית ופיסית למרות זאת למדתי אבל אני רק מוכרת בחנות כל החיים רק נתתי הייתי נשואה כמובן לבעל מתעלל והצלחתי להתגרש המשפחה נידתה אותי כי

לקריאת התשובה >

איך לא אפול לדיכאון הנורא שוב פעם?

אני בחורה בת 26 ולפני שנתיים עברתי תקופה שבה הייתי בדכאון של ממש עם כל המשתמע מכך
לקח לי הרבה זמן להרים את עצמי ובסוף בסיעתא דשמיא הצלחתי..
ומאז אני שומרת על עצמי הכי בעולם לא ליפול לשם שוב, הרגשתי אז שאין לי טעם בשום דבר זה היה סיוט ממש.
היום אני מרגישה שבתקופה האחרונה ממש קשה לי נפשית שוב ואני פוחדת שאני בדרך לשם שוב ואני ממש מפחדת שעכשיו לא אצליח להרים את עצמי שוב..
אשמח לייעוץ איך אשמור על עצמי לא ליפול ואם חלילה זה יקרה איך קמים.
תודה רבה

לקריאת התשובה >

נהייתי מותשת נפשית

בזמן האחרון אני מרגישה חוסר כוח ומותשות נפשית ממש אני עושה הכל מאילוץ , לא מרגישה מחוברת לשום דבר שאני עושה מרגישה שהחיים שולטים בי במקום שאני ינהל אותם
מרגישה חוסר משמעות לדברים, לא יודעת איך להמשיך וממש עייפה וחרדה מהעתיד מרצה את כולם סביבי ומרגישה שאני נעלמתי נבלעתי בתוכי ולא יודעת מה לעשות…
ואשמח להכוונה

לקריאת התשובה >

שאלה בנושא התמודדות נפשית סביב הריונות וגידול ילדים

לשואלת היקרה שלחה לנו שאלה שמתארת באריכות רבה את התמודדותה סביב הריונות לידות וגידול ילדים בצל קושי בבריאות הנפש. המייל ששלחת לנו לא היה תקין. אני מצרפת פה את התשובה ואם תרצי ליצור קשר ולקבל את פרטי שאלתך והמשיבה שענתה

לקריאת התשובה >

סובלת מחרדות-מה עושים?

אני סובלת כבר מעל שנתיים מחרדות.
זה התחיל אחרי הלידה הראשונה של הבת שלי שתח'יה
והמשיך גם אחרי הלידה השניה.
בזמן האחרון כבר מעל חודש…אני סובלת מהרגשה מוזרה של כאילו משהו תקוע בגרון ..
אני סובלת גם מזה וגם מהחרדות..
השאלה היא למה אני סובלת ככה? מחרדות ומההרגשה המוזרה שיש לי עכשיו בגרון
מה עלי לעשות ??

לקריאת התשובה >
דילוג לתוכן