שאלות בנושא: בריאות הנפש

קושי גדול בבריאות הנפש

אני מיואש לגמרי, וכבר אין לי כח לחיות.
כבר בערך עשר שנים אני מוגדר כ"חולה סכיזופרניה", ואני לוקח תרופות שונות.
בערך פעם בשבוע (לפעמים יותר) יש לי התקף, בו אני ממש "משתגע". רצות לי בראש מחשבות משוגעות, ואני לא מצליח לחשוב על משהו בלי שזה עושה לי מייד אסוציאציה שלילית. לרוב אני לא יוצא מזה, עד שאני לוקח כדורי הרגעה והולך לישון.
כמדומני שההתקף בד"כ מתחיל מדבר שאני לא מרוצה ממנו, ואז אני מתחיל עם מחשבות שאני לא רוצה לחיות, ומשם מתגלגל.
אני נפגש עם פסיכולוג ופסיכיאטר, ושום דבר לא עוזר.
אני מיואש לגמרי ולא מבין למה הקב"ה מתעלל בי.
אין לי כח יותר לחיות..
מתחנן שאולי תוכלו לעזור לי איכשהו..
תודה

לקריאת התשובה >

התקפי כעס שנובעים מכעס על הקב"ה ועל החיים כולם

אני בעיקרון מאובחן כחולה סכיזופרניה. הבעיה אצלי שכשאני מתחיל להיות לא מרוצה ממשהו בחיים- מחכה הרבה זמן בתור וכדומה, אני מתחיל להתמלא בכעס על החיים ועל הקב"ה, וברצון לא לחיות, ובעקבות כך אני נהיה מוצף מחשבות והרגשות רעים. אני לא יודע איך אפשר להתמודד עם זה, ואני נהיה מיואש לגמרי. אני מבקש ומתחנן שתציעו לי איזו עזרה, כי אני במצב מיואש מאד. סליחה על הבלא

לקריאת התשובה >

גרימת סבל פיזי לעצמי

לאחרונה התחלתי לחתוך את עצמי חתכים קלים מאוד.
זה התחיל לי כשהרגשתי כעס נוראי על עצמי ומאז אני פשוט רק רוצה לחתוך לסרוט או סתם לחוש כאב בדרך כלשהי. זה עוזר לי להתמקד פחות בקשיים הנפשיים.
הבעיה היא שאני חוששת מאוד שיגלו שעשיתי את זה.
יחשבו שישתגעתי לגמרי…
קשה לי להפסיק עם זה ואני לא יודעת בכלל איך. רציתי לדעת האם יש דרך להתגבר על זה בלי טיפול.
וסתם כך האם יש בזה בעיה הילכתית מפרשת.
תודה רבה!

לקריאת התשובה >

באמת עברתי את הטראומה הזו?

כבר שנה שאני בפנים בתוך העצמי המסחרר , מערבולת של בושה ואשמה ואור .
ליפני שנה "נזכרתי" לאט לאט עם רמזים קטנים שעברתי תקיפה מינית בילדות במשך שנים (נראה לי ?)
ומאז הכל השתנה וחלק ממני נגמר ..
החודשים הראשונים היו מערבולת קשוחה . נפילות על הרצפה , באנגים במיטה , בכי , חוסר גבולות , הרבה כוח נפשי לא לאבד את הדאגה לעצמי .
מצאתי טיפול שיא המזל תוך חודש כבר הייתי מטופלת במרכז לנפגות תקיפה מינית , אני ???
נפגעת תקיפה מינית ? לא הספקתי לעכל ונכנסתי לטיפול .
שיחות שיחות , מבינה כמה אני דפוקה כמה זה שינה אותי כמה פעלתי מתוך זה .
מחליטה לעשות טוב לעצמי , עוברת דירה, עוברת עיר , נשארת בטיפול.
מפקפקת מפקפקת מפקפקת
מרגישה שאין סיכוי שאני משקרת אני מרגישה את זה בעור בתוכי . אבל עדיין לעולם לא הרגשתי בטוחה שהכאב שלי הוא אמיתי .
מה עם חלמתי את כל זה ?
כן כן יש המון רמזים , הייתי חולה שנים בתור ילדה ולא מצאו סיבה .

לקריאת התשובה >

טיפול ריגשי? או שאולי טיפול קסם?!

בזמן האחרון התוודעתי לסוג טיפול שהותיר אותי נבוכה ומבולבלת ולכן אכתוב את הדברים כהוויתם ללא התנסחויות מהוקצעות.
שמעתי על מטפלת בשיטת שלושת הממדים שבתוספת לשיטת הטיפול היא בורכה במתת קל בסוג של הרגשות ואנרגיות שהופכות את הטיפול שלה לקצת מיסטי, לקסם..
דיברתי איתה באופן אישי כדי להבין איך מתנהל הטיפול בפועל, מה התחושות, מה התהליך, איך נוצר הקשר של מטפל-מטופל וכו'..
תשובתה היתה כזו: כן. הטיפול שלי הוא כמו סוג של קסם. המטופל לא חייב לשתף אותי בהרגשותיו, חוויותיו, מאורעות חייו, כדי שאוכל לשחרר אצלו חסימות ומפריעים. במהלך הטיפול אני עושה את כל העבודה, המטופל יכול בזמן זה לעסוק בעיסוקיו. אני מתחברת בכוח האנרגיות שלי לאנרגיות של המטופל וכך מצליחה למצוא את מקור החסימה/כאב/מועקה וכך לשחרר אותה. לאחר סדרת מפגשים המטופל יוצא כשהחסימות והמניעים שלו הוסרו והוא יכול לצאת לדרך חיים חדשה..
לדוג', אחד שאיבד אמון בבנ"א בעקבות מאורע שעבר עליו בילדות, היא מסירה את המחסום, בלי שיחה איתו, בלי שיחזור החוויה, בלי לנסות לשמוע את הנפש שלו, ז"א, בלי לעבור שום תהליך נפשי כדוגמת תהליכים שעוברים בטיפולים פסיכולוגיים כאלו ואחרים..
דברים, שלדעתי, השכל הישר אינו תופס. איך יכול להיות שללא עבודה עצמית, הכרה בכאב, תהליך רגשי שהמטופל עובר עם עצמו, אדם יכול להירפא? לרפא את נפשו?
במשך הרבה שנים אני מטופלת אצל פסיכולוגים ומטפלים רגשיים, לשחרר מועקות, לנתח מאורעות עבר והשפעתם עליי כיום, להבין את צרכיה של הילדה הקטנה שלי כדי להצליח לתת לה מה שהיא צריכה בלי שהיא תשתלט עליי, ועוד תהליכים שעוברים בטיפול.
יכול להיות שיש מישהי אגדית כזו שתגרום לי למשל, לתת אמון באנשים בלי עבודה עצמית שלי? להחזיר לי את הביטחון העצמי שלי שאבד בעקבות מאורע בעבר בלי שאכיר במאורע, ברגשותיי אז, בלי לשחזר את העבר ולנסות לשתול בו חוויות חיוביות?
קשה לי לעכל דבר כזה!!
אם לדוגמא, אני מתמודדת עכשיו בבעיות בשלום בית, בחוסר אהבה כלפי בעלי, בחוסר רצון להמשיך לחיות איתו, היא תוכל לגרום לי לחיות איתו בשלום, אהבה ואחווה בלי שום עבודה מצידי? בלי שום שיטת טיפול זוגי? היא טוענת שכן.. ויש לה המלצות חמות וברכת רבנים גדולים.
הקושי הגדול שלי הוא שאני לא מצליחה לתפוס בשכל שלי את התופעה הזו. אני מאמינה בעבודה עצמית, בתהליך, בדרך שמטפל מעביר מטופל כדי להגיע אל היעד של חיים יותר טובים ובריאים. נקרא לה אולי דרך ארוכה שהיא קצרה..
אבל אולי יכול להיות שאני מכלה את זמני, כוחותיי, כספי, כשיש מישהי שיכולה לפתור את בעיותיי הרגשיות…
אני גם מרגישה שבעלי קצת נוטר לי על כך, איך יכול להיות שאת לא הולכת לאישה כזו שאומרת בוודאות שהיא יכולה לגרום לך לשחרר את המחסומים שלך כלפיי ולגרום לך לאהוב אותי?! ובמקום זה את מכלה את ממוננו וזמננו אצל מטפלים זוגיים, פסיכולוגים למיניהם..
מאד מבולבלת. לויודת להחליט מה הדבר הנכון לעשות. האם להפסיק אצל המטפלת שלי ולהתחיל אצלה? אותה מטפלת גם טוענת שחוסר אמון בתהליך לא מהווה מניעה להצלחת הטיפול.
אני מבולבלת. כי גם אם הכל אמת ויציב והיא תוכל לעשות בי קסמים.. האם אני רוצה בזה? האם אני רוצה שיעבירו אותי תהליכים נפשיים בלי שאהיה מודעת אליהם? בלי שארצה, מבחירה חופשית, לטפל בפצעים מסוימים בנפש שלי? האם אני רוצה שיגרמו לי בדרך קסם לאהוב את בעלי? אולי אני מעדיפה לעבור תהליך מפוכח ומבוקר ע"י השכל שלי שיגרום לי להבין לאן מועדות פניי?
בעלי טוען שזו סוג של גאווה ושאני חולה במחלת השליטה..
האם אחרים צודקים? האם טענתי צודקת?

לקריאת התשובה >
משקיעים בך! אקשיבה ייעוץ ומענה דיסקרטי סודי לצעירים אמונה, הלכה, זוגיות, שידוכים, שלום בית, בינו לבינה, קושי נפשי, תפילה, שאלות באמונה, כאן באקשיבה לא דוחים אף שואל, וכל קושי ומצוקה זוכים להתייחסות משמעותית. כל שאלה זוכה למענה של משיב מקצועי, שלפני הכל - ינסה באמת להקשיב ולהזדהות.

אהבה עצמית או נרקסיזם?

אהבה עצמית היא נושא שאני נאבק איתו כבר הרבה מאוד זמן ניסיתי כול מני שיטות אבל הם רק סיפקו לי הרגשה חולפת ולא שינוי אמיתי ואני מרגיש שבתקופה האחרונה הלב שלי אומר לי שאני יותר מדי שם את עצמי אחרון אני מרגיש שכדי לאהוב את עצמי אני צריך להתחיל להתייחס על עצמי כפריוריטי מה שנקרא אבל אני פוחד שעם אני יעשה את זה ושעם אני ינסה לאהוב את עצמי אני יעשה את זה בדרך נרקיסיסטית בלי שאני ישים לב לכך כיצד אני יכול לאהוב את עצמי עם אהבה עצמית אמיתית איך אני יכול להבדיל בין נרקיסיזם לבין אנוכיות בריאה של לשים את עצמי ראשון ולדאוג לעצמי לפני דאגה לאחרים וכיצד אני עושה את כול זה בלי להרגיש אשם איך בכלל מגיעים לנקודה זו של אהבה עצמית

לקריאת התשובה >
דילוג לתוכן