שאלות בנושא: ביטחון עצמי

האם אני בן אדם ראוי?

יש אנשים שחושבים שאני אדם חזק, או אמיץ, או מוכשר.
אולי זה נכון לפעמים, אבל הרבה יותר פעמים זה פשוט לא נכון.
ברור שלכל אדם יש נקודות חולשה,
הבעיה בנקודות שלי היא שהם מאוד מאוד קריטיות.
קשה לי בלילות לחיות בשלום עם עצמי..
זו האמת לאמיתה.
אני מרגישה הכל מאוד חזק ומאוד עוצמתי בלילה. הכל מרגיש אמיתי יותר, מוחשי יותר.
ואם אני מרגישה לבד.. לא יעזור כלום, אני פשוט מרגישה לבד ומחפשת מישהו לדבר איתוס להפיג את תחושת הבדידות.
זה לרוב לא עוזר ואני נשארת אדם חלש וגם פחדן, ששום כשרון לא עוזר לו להרגיש טוב עם עצמו מתחת לשמיכה שלו.
מה אני מחפשת בלילה?
מחפשת אהבה
ולא אהבה של חתונה, היא גם תגיע בעז"ה ותספק את כל צרכי אמן,
אבל כרגע? אני רוצה ~לדעת~ להרגיש(!) שלמישהו אכפת ממני, ושאנשים יידעו שאכפת לי מהם
ושהם יידעו
או יותר נכון שאני אדע
שגם אם אני כזאת קטנה ומפחדת וחלשה
אני אני
וזה בסדר
ואוהבים אותי למרות זאת או בגלל זאת או בלי קשר לזאת..
אבל אני *לא מרגישה* את זה
ולכן כל לילה מחדש קשה לי וגם מעיק לי
תמיד אני לא מבינה בלילה
מה אנשים מצאו בי טוב שהם חברים שלי? שהם אוהבים אותי
תמיד נראה לי שהם טעו..

לקריאת התשובה >

מאורסת ומפחדת שהחתן שלי יברח לי

אני מאורסת ב"ה לבחור ממש מושלם בשבילי אבל יש לי בעיה רצינית, אני רועדת מפחד שהוא יברח לי. מה עושים?
אני מאורסת כבר חודש וחצי ומתחתנת בעזרת ה' יתברך בעוד חודש וחצי.
אני רוצה להדגיש, הפחד שלי לא מגיע עם בסיס. החתן שלי משדר לי שהוא נהנה איתי ואנחנו מתכוננים לחתונה במרץ יחד ולחוד. הפחד היה קיים במהלך הפגישות, מיד אחרי האירוסין וגם עכשיו….רק כשאנחנו ביחד (פנים מול פנים או בטלפון) זה נרגע לי. לא יודעת איך אני אוכל לשרוד אחרי ה"פגישה אחרונה". נראה לי שהשורש של הבעיה הוא שאני טיפוס "מרצה" ולכן אני בעצם חוששת שאני לא מספיק מרצה אותו. חוצמיזה, שזה כנראה גם גורם לי להיות יותר מרוחקת מה שאני יודעת שהוא כמובן פחות מחבב…. כמו"כ קשה לי להתרכז בעוד המון דברים שחשובים לי מאד לקראת החתונה ולקראת בנית הבית.

לקריאת התשובה >

אין זוגיות אין בית אין השכלה-מה הטעם לחיי?

אני בת 39 בעלת תשובה, גרושה כבר 6 שנים ללא ילדים, אני מתוסכלת מהחיים שלי ומרגישה שאין להם טעם. עד לפני חודשיים עבדתי ואיך שהוא הימים חלפו והכל היה כאילו טוב. בחודשיים האחרונים אני כבר לא עובדת וכל היום יושבת בבית, אני גרה עם ההורים שרוב היום לא בבית, אחים ואחיות שלי לא מתקשרים לשאול לשלומי בכלל, כל השנים הם מתקשרים אלי רק כשצריכים כסף, גיליתי שגם החברות הבודדות שיש לי מתקשרות רק כשהן צריכות עצה או טובה. וככה כל בוקר אני קמה בסביבות עשר מתפללת ויושבת בוהה בבית עד הערב, לפעמים אני גולשת באינטרנט, פעם בשבוע קניות בקיצור המצב ממש לא פשוט. כשיושבים בבית יש הרבה זמן למחשבות על החיים ופתאום אני מבינה שאני אטוטו בת 40 – לא הקמתי בית משלי, אין לא זוגיות, אין לי ממון/בית משלי, אין לי השכלה וקריירה, אין לי חברות וכל החוסר הזה ממש שובר אותי, אם לפחות הייתי מצליחה במשהו אחד בחיים אז הייתי נאחזת בו אבל אני מרגישה פשוט אפס אחד גדול. הלב שלי שבור וכל לילה אני הולכת לישון בוכה, מבחינתי הסיבה היחידה שאני עוד בחיים זו אמא שלי, שאני יודעת שהיא היחידה שהכי אוהבת אותי בעולם ואני לא רוצה לצער אותה.
זהו

לקריאת התשובה >

איך להיות עוצמתית חזקה ועם בטחון בכל מצב?

היי דבר ראשון תודהה רבה! על האתר המדהים הזה❤❤,אני בת 17 ופשוט יש לי שאלה שלדעתי נמצאת אצל כל אחת ואחת בגיל הזה,איך בונים ביטחון וחוזק עצמי אמיתי? חזק ובטוח, שנשאר לתמיד ככה בתוכנו,שאף אחד לא יוכל לשבור ולהוריד זה

לקריאת התשובה >

פער בקשרים שלי עם אנשים

שלום וברכה למערכת! ראשית תודה רבה! אני בחור ישיבה בן 23. רציתי להעלות נושא שמציק לי כבר תקופה מאד ארוכה.(ואולי כמה נושאים) א) יש אצלי הבדל עצום בין ההתנהגות ומערכת היחסים שלי עם אנשים שאני בקשר איתם ברובד עמוק ואינטנסיבי,

לקריאת התשובה >

בעלי נופל ואני חסרת ביטחון

אני נשואה 3 שנים ויש לנו ילד מתוק. בעלי הוא אדם נעים,יש לו לב טוב, הקשבה ורצון לטוב. יחד עם זה הוא גם מאד איש של חופש ולא יעשה דברים בשביל לרצות מישהו.
בתחילת הנישואים בעלי סיפר לי שהוא נפל באינטרנט. התגובה שלי לנושא הייתה מאד קשה. זה ממש שבר אותי ושבר לי את האמון בו ובי ובקשר שלנו. לא הצלחתי לסמוך עליו שיעבוד או ילמד עם נשים כי הרגשתי שהוא לא ידע לשים את הגבול.( באופן כללי הדימוי שלי נמוך וזה ממש ריסק אותי) מאותה פעם שהוא שיתף אותי הוא לא דיבר על זה יותר. במשך השנים הרגשתי שהוא לא משתף אותי בכללי,על תחושות,רגשות וכו. ושלאט לאט הקשר שלנו הולך ונחלש. ניסיתי בכל מיני דרכים להחיות את הקשר – יצאתי איתו למסעדות, קניתי לנו ספרים של לימוד זוגי, בחרתי לעבוד בעבודה שבה אני נוכחת בבית המון ועוד.
כל זה לא עזר והרגשתי שמשהו חסום.
כבר 3 שנים הוא עובד עם נשים ואני משתדלת מאד להיות נעימה ונינוחה למרות שזה קשה לי.
השנה הרגשתי שיש משהו לא בסדר- הוא התכתב עם משהיא מהעבודה וכשנכנסתי לחדר הוא מייד סגר. ראיתי.
שוב נשבר לי האמון שניסיתי לבנות. אחכ לא התאפקתי וכשהוא לא היה בחדר הצצתי לו בהודעות. לא היה שם משהו מאד מוגזם אבל גם לא עניני עבודה ( מה שלומך איך החופש וכוו).
ניסיתי לדבר איתו על זה ולהסביר לו שיש הבדל בין לעבוד עם משהיא ללהתכתב איתה סתם על החיים.
בתגובה הוא אמר לי דבר שהוא הסתיר ממני 3 שנים. מאז אותו שיתוף על הנפילה הוא מרגיש שאני לא סומכת עליו בשום מקום מול נשים ואני כל הזמן בודקת אותו. הוא אמר שמבחינתו הוא סגר את הלב שלו מאז ללא כוונה לפתוח. כל הניסיונות שלי לפתוח רק גרמו לו להסגר יותר.
זה מאד כאב לי כי ממש ניסיתי והשתדלתי ולא חשבתי בכיוון הזה. הרגשתי גם שהוא לא משתף אותי וזה הקשה לי מאד על האמון והיכולת לסמוך עליו.
ואז הלכנו לטיפול זוגי ושם התגלה לי שהשנה הוא חזר לנפילות האלו. הכל קרה בבית שלנו כשאני יצאתי.
אני לא יודעת איך לתאר את התחושה,את הרעידת אדמה שהרגשתי. נורא. נורא.
אנחנו מדברים על הדברים וכל פעם מגיעים למבוי סתום. הוא לא מסכים להתחייב שהוא ישתף אותי אם יקרה משהו,לא מסכים להתחייב שהוא לא יפול שוב,לא מסכים שאקח איתי את המחשב.
כאילו אומר לי,תסמכי עליי ,אבל על עיוור.
אני לא מסוגלת לסמוך עליו,במיוחד שזה קורה והוא לא אומר לי,
אני לא מסוגלת להתקרב אליו כבר תקופה,מרגישה נבגדת ומאויימת. הדימוי העצמי שלי ירד מתחת לאפס.
אני מרגישה שזה אבוד ושלעולם לא נצליח להתגבר על זה.
עלו בי המון מחשבות על גירושים ואני מפחדת וגם לא יודעת האם זה נכון.

לקריאת התשובה >

אני חסרת בטחון או לא?

היי דבר ראשון תודה! על הכל כאן ,בטוחה שה' גאה במה שאתם עושים עכשיו יש לי משהו שדי מציק לי אני בחורה בת 16 אם די בטחון עצמי טבעי ברוך ה' וחיי החברה שלי זורמים אני אהובה וברוך ה' ואני

לקריאת התשובה >

אני מעבירה את חיי בלי משמעות

אני לא מאמינה שאתחתן
אין לי כמעט הצעות ואלו שהיו לא התקדמו
אני לא רואה את עצמי כמישהיא שיש לה עקרונות חזקים ודעות ברורות כדי לחנך ילדים
כבד עלי כל המחויבות של אישה בשביל זוגיות
(אני לא משדרת תהרגשות האלו בפגישות)
אני מסתכלת על חיי
אני לא יוזמתית
מאד עצלנית
יכולה להעביר יום שלם רק על סרטים ( בשעות שאחרי העבודה )
ולא מבינה בשביל מה באתי לעולם
אני לא מועילה ואולי רק הורסת
החיים שלי ממש טובים חלום של כל אחד אבל הם גם הכי משעממים בעולם וחסרי תכלית
אפשר למצא תכלית, להתנדב, ללמוד מק

לקריאת התשובה >

יש לי חרדה חברתית?

לאחרונה גיליתי שאני לא ממש אוהבת להיות בחברה
במיוחד בעידן הקורונה לא מתגעגעת לאף אחד ולא מעונינת להיפגש עם אפחד .
מעדיפה כל היום להיות סגורה בחדרי בלי לצאת בכלל .
חברות שלי לא מבינות מה קורה לי למה אני מסתגרת מתחמקת מהם ולא רוצה לשתף במה שאני חווה ,הם מנסות לדובב אותי ,"להעניש" וכל מה שאפשר ,לאחרונה נדבקה אלי חברה היא פשוט לא מוותרת לי סוחטת ממני דברים שכל חברה בשמחה משטפת כמו טלפון ,פרטי משפחה או סתם יציאות לבלוי ,לפעמים אני נכנעת קצת כי כבר לא נעים לי סרב לה ולסנן אותה.
חשוב לציין שאין לי פחד מקהל אני ידועה ככזאת שתעלה על במה ותדבר חופשי בקהל גדול .וגם החברות נהנות מאוד מחברתי ,ומבקשות מאווד את השתתפותי וכשזה קורה אני זורמת איתם ומתנהלת כרגיל .
אך תמיד אני מעדיפה להיות לבד יותר ולא עם החברה …
לאחרונה התחיל לעלות לי שאלות שאולי זה בעצם המוקש שלי בשידוכים ,ואיך אפשר להתחבר בכלל לבחור כשאני מעדיפה להישאר בלעדיו ורק מחכה שנפרד?

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן