שאלות בנושא: ביטחון עצמי

אני חסרת בטחון או לא?

היי דבר ראשון תודה! על הכל כאן ,בטוחה שה' גאה במה שאתם עושים עכשיו יש לי משהו שדי מציק לי אני בחורה בת 16 אם די בטחון עצמי טבעי ברוך ה' וחיי החברה שלי זורמים אני אהובה וברוך ה' ואני

לקריאת התשובה >

אני מעבירה את חיי בלי משמעות

אני לא מאמינה שאתחתן
אין לי כמעט הצעות ואלו שהיו לא התקדמו
אני לא רואה את עצמי כמישהיא שיש לה עקרונות חזקים ודעות ברורות כדי לחנך ילדים
כבד עלי כל המחויבות של אישה בשביל זוגיות
(אני לא משדרת תהרגשות האלו בפגישות)
אני מסתכלת על חיי
אני לא יוזמתית
מאד עצלנית
יכולה להעביר יום שלם רק על סרטים ( בשעות שאחרי העבודה )
ולא מבינה בשביל מה באתי לעולם
אני לא מועילה ואולי רק הורסת
החיים שלי ממש טובים חלום של כל אחד אבל הם גם הכי משעממים בעולם וחסרי תכלית
אפשר למצא תכלית, להתנדב, ללמוד מק

לקריאת התשובה >

יש לי חרדה חברתית?

לאחרונה גיליתי שאני לא ממש אוהבת להיות בחברה
במיוחד בעידן הקורונה לא מתגעגעת לאף אחד ולא מעונינת להיפגש עם אפחד .
מעדיפה כל היום להיות סגורה בחדרי בלי לצאת בכלל .
חברות שלי לא מבינות מה קורה לי למה אני מסתגרת מתחמקת מהם ולא רוצה לשתף במה שאני חווה ,הם מנסות לדובב אותי ,"להעניש" וכל מה שאפשר ,לאחרונה נדבקה אלי חברה היא פשוט לא מוותרת לי סוחטת ממני דברים שכל חברה בשמחה משטפת כמו טלפון ,פרטי משפחה או סתם יציאות לבלוי ,לפעמים אני נכנעת קצת כי כבר לא נעים לי סרב לה ולסנן אותה.
חשוב לציין שאין לי פחד מקהל אני ידועה ככזאת שתעלה על במה ותדבר חופשי בקהל גדול .וגם החברות נהנות מאוד מחברתי ,ומבקשות מאווד את השתתפותי וכשזה קורה אני זורמת איתם ומתנהלת כרגיל .
אך תמיד אני מעדיפה להיות לבד יותר ולא עם החברה …
לאחרונה התחיל לעלות לי שאלות שאולי זה בעצם המוקש שלי בשידוכים ,ואיך אפשר להתחבר בכלל לבחור כשאני מעדיפה להישאר בלעדיו ורק מחכה שנפרד?

לקריאת התשובה >

מרגיש חסר יציבות לאחרונה

אני אפילו לא יודע כיצד לנסח את השאלה/ות שלי, אני בן 22 לומד תורה בלימודים ועובד, אבל ממש כמו הקלישאה המפורסמת 'אובד עצות ולומד לקח', כך אני מרגיש רוב הזמן, הבלבול הזה שנמצא שם כל הזמן, אני מרגיש כבר תקופה ארוכה שאני עובד ממש קשה על עצמי ומגיע לאיזו תקופה של יציבות או וודאות בחיים שלי, ואז שוב מרגיש כאילו הכל חוזר למצב של 'תוהו ובוהו', כאילו שוב דבר לא ברור או וודאי, בין אם זה בדברים קטנים כמו אם התואר שאני לומד זה באמת מה שאני רוצה לעשות בחיים (אני תכף מסיים ועכשיו התחלתי לעבוד ופתאום זה לא מה שחשבתי שזה בכלל), ובין אם זה בדברים גדולים כמו דברים אישיים או רוחניים שאני לא מצליח למצוא את המקום שלי מבחינה תורנית ואישית אחרי שכבר חשבתי אלף פעמים שמצאתי אותו, התקופה הזאת נהייתה הרבה יותר קשה אחרי שהייתי מאורס ושברנו שידוך, תמיד האמנתי מאוד במוסד הנ

לקריאת התשובה >

לא אוהבת איך שאני נראית

אני בת 19 והתקופה הזאת של הקורונה נתנה לי להתבונן יותר בעצמי ובאמת זה גרם לי להסתכל על דבר חיצוני שתמיד הדחקתי אותו זה היופי החיצוני…
פתאום אני רואה יותר כמה אני לא אוהבת איך שאני נראת וזה כל פעם מוריד אותי מכניס אותי למצב של קנאה והסתכלות על אחרים ובמיוחד לעצב.. במיוחד שכל פעם אומרים לי את זה(או שלא אומרים כלום כדי לא להעליב)
אני יודעת שזה לא העיקר אבל זה כן חלק חשוב שנותן ביטחון..
אני באמת אשמח לעצה איך להתמודד עם זה ולהמשיך לחיות בשמחה וביטחון גם בלי תלות בחיצוניות שלי.
תודהה!!

לקריאת התשובה >

תלות בבני אדם

מאז שהייתי קטנה אני רגילה שסובבים סביבי, קיבלתי מענה אדיב ומהיר ו"זכיתי" בעקבות כך לכינוי 'ילדת תפנוקים'.
אך, הבעיה העיקרית שנוצרה זו התלות.
תלות בהורים, תלות בחברה וכו'.
אני רוצה להסיר מעצמי את התלות החברתית וליצור לעצמי עמוד שידרה חזק ויציב. בלי להיות תלויה באף אחד. (רק בה'.)

לקריאת התשובה >

קשיים חברתיים בגיל מבוגר

קראתי את התשובה לשאלה שכותרתה קושי חברתי מהעבר שצף וכואבגם אני מזדהה עם הרבה מתוכן השאלה אני אב לבנים ובנות מתבגרים ומתבגרות ואני עדיין חווה את הקשיים האלה רק בעוצמה כפולה כאילו אני נער מתבגר שלא בגר רק להבנתי בעיה שנסחבת מגיל ההתבגרות מתעצמת .. בכל מקרה אצלי זה בא לביטוי כך שכל חיוך או חוסר חיוך משכן קרוב משפחה חבר לעבודה מקבל פרשנות קשה (חיוך יכול לקבל פרשנות של זילזול /ניסיון למצא חן בעבור סיפוק אינטרס/חשש מלפגוע בי וחוסר חיוך פרשנותו ברורה……)  הנובעות מרגישות יתר למה שאומרים עלי או חושבים עלי שגורר ניתוק חלקי או מוחלט עם אותו שכן / חבר /גיס שלהבנתי כלל אינם יודעים שיש לי בלב עליהם ומפרשים את התרחקותי מהם בפרשנוייות שונות חלקם לכף זכות (אדם עסוק בעל משפחה וכו') וחלקם לכף חובה (מתנשא /מדוכא/עצבני) והם לא חולמים שפשוט נפגעתי מהם….יש לי אישה מקסימה (הנחמה שלי בחיים….) יפה בצורה יוצאת דופן חכמה בעלת לב זהב אוהבת אותי הרבה יותר ממה שאני אוהב את עצמי ואותה ביחד סולחת לי ומכילה עוד 100 כמוני (שזה לא קל )ילדים יפים וחכמים (כמוה) מחונכים בעלי דרך ארץ (אפילו לפעמים שואלים אותי ואת אישתי מה הסוד?.. אני יודע את התשובה .. כי הם כמוה) יש לנו גם פרנסה ומעמד חברתי בינוני ומעלה וכל זה לא מצליח אפילו לחמם לי את הלב מחמת עוצמת הכאב שאני חווה בכל פעם שאני נתקל בסיטואצייה חברתית כנ"ל הרבה פעמים התפללתי בליבי ל"נותן החיים" שעם חיים כאלה למה לי חיים ואיני יכול לסבול הדבר מקרין פנימה לתוך המשפחה אישתי וילדי מודעים לחלק ממה שעובר עלי ואני רואה אותם נעצבים ממה שעובר על האבא שלהם שאמור להיות המשענת שלהם (שהם מערצים ואוהבים מאוד..) מרחמים וחסרי אונים דבר שגורם לי תוספת תיסכול על התיסכול הרבה כעס וחוזר חלילה כדור שלג שגודל וגודל כשיש לי מצב רוח… אני מעריץ את עצמי על כוח העמידה שלי בכל השנים שעברו אני לא מאמין שאדם יכול להחזיק כ"כ הרבה שנים עם מחשבות (שבעיניו נכונות 80%) שרוב הסביבה שלו עויינת אותו /לועגת לו /חוששת ממנו ועדיין לתפקד כאבא/בעל/תומך אוהב מחנך עובד לומדוהכי גרוע שאני בעצמי נותן לבניי ובנותי "עצות" איך לא להיפגע למחול לסלוח לדון לכף זכות לראות הכל באור וורוד להעריך את עצמך ולפעמים אני מצליח לשכנע אותם אפילו יצא לי לעשות שלום בין בני זוג שיש בינהם את סם המוות שנקרא "חשדנות" לא אחת ולא שתיים לעזור לנוער מתבגר במסגרת עבודתי כמחנך… וכאילו אני יודע הכל אני יודע ששפיטה לכף חובה את העולם ואת עצמי היא דפוס חשיבה מרחיק חברה אני יודע שקפדנות יתר מונעת מהאדם גמישות מחשבתית ואפשרות לסלוח אבל אלי שום דבר לא מדבר לא ספר ולא הרצאה לא עצה ולא שכל ישר פשוט אני תקוע בהרגלי חשיבה מעוותים בלי יכולת להשתחרר ועושה את כל הטעויות האפשריות באדיקות יתר ובכל פעם משכ

לקריאת התשובה >

רווקות ורצון בחיים

אני מרגישה מרוקנת ושאני תקועה בהתפתחות שלי בשנות חיים שלי ושאני לא מתקדמת, אני חושבת על תחילת לימודים חדשים ועל שינוי קיצוני בחיים שלי לא טוב לי עם עצמי אני רוצה להתקדם בחיים.
אני בתקופת שידוכים אך כל פעם מוצאת סיבה לסיים קשרים, מרגישה שאין לי רצון ושאין לי שיכות ומהות בחיים וזה מאוד כואב לי ובנוסף אני מרגישה שאין לי אמון וביטחון בעצמי להיות עצמאית ולהגשים את עצמי.
יודעת שיש בי הרבה כוחות אך אני לא עושה כלום הרבה מאוד בזבוז זמן וחוסר אחריות ופיזור מלווים את חיי..
אני בחורה רגישה, ורוצה קשר טוב ובריא וזוגיות ומשפחה ושאני יצליח להיות עצמאית בלי עזרה מהורי אך יש משהו שתקוע חזק חזק ואין לי רצון מהותי ופנימי שלי אלא משהו חברתי על סמך החברה שלי..
אשמח לדעת איך לגרום שיהיה לי רצון …שייכות..מהות…איך להיות אחראית עצמאית ומסודרת על הרצונות שלי ושלא יתחלפו כל הזמן.

לקריאת התשובה >
טהרה וכפיתיות

נכשלת בלימודים ובמבחנים, אנא תעזרו לי!

ני לומדת באקדמיה ובאמת משתדלת…. אך ניכשלת ניכשלת וניכשלתי גם כשאני יוצאת מהמבחן בהרגשה טובה בסוף מגיע הנכשל!!!
כל נכשל שאני מקבלת מוריד לי את המוטיבציה ובכלל את הביטחון העצמי ואף מכניס אותי לסוג של דכאון .וחוסר הערכה עצמית.
חשוב לי לציין מספר דגשים-

אני מאוד מאוד מאוד רוצה ואוהבת את הלימודים שבחרתי!!!!!!!!!!!!! לא חושבת שמשהו אחר יהיה לי קל או מעניין יותר.
אני אמא במשרה מלאה ברוך השם וממש מבאס אותי להיכשל לא יודעת מה אני עושה לא בסדר אני כבר נואשת!!!!
אולי תעזרי לי להבין מה לא בסדר !?
תודה רבה ובשורות טובות

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן