ייעוץ בנושא אקטואליה

אקטואליה

גזענות ובדלנות בין ספרדים לאשכנזים בחברה החרדית

למה דוקא הציבור החרדי כל כך מתבדל. מה זה הפחד מספרדים. למה אני לא יכולה לרשום את הבת שלי פשוט לגן חרדי שיש בו הכל ואנחנו לא סוג ב' שם. מעולם לא הרגשתי סוג ב' אבל עכשיו ממש מרגישה כך כי זה ברור שעברו את המכסה של הספרדים וברור שאם היינו אשכנזים אז היינו מתקבלים.
למה אצל הדתיים לאומיים אין את זה, למה אצלם אנשים מתחתנים בין עדות כל עוד הזוג מוצא התאמה ורואה לנכון להקים יחד בית והכל בסדר, ולא מתגרשים שם על רקע הבדלי מנטליות, ואין שום בעיות עם ההלכות מבית אבא כי יש גם הלכות במה האישה הולכת אחר בעלה ובמה לא כך שזה לא אמור להפריע. אני מכירה המון בתים כאלה שפורחים לתפארת עם ישראל.
למה אצלינו הכל כל כך מובדל וברור לכולם שספרדי לא יתחתן עם אשכנזיה ולהפך כאילו שזאת עבירה מהתורה. האם כך נראה ציבור שמתחנך לאהבת עם ישראל? האם כך זה אמור לבוא לידי ביטוי?
אני יכולה להבין חלק מהמקרים, אבל כל מקרה לגופו. והדוגמא שהבאתי של דתיים לאומיים היא הכי ממחישה איך כן אפשר לחיות ביחד בלי פחד. אין אצלם מכסות של ספרדים בגנים, אין אצלם הימנעות טוטלית מהצעות שידוך רק על רקע עדתי. למה?? הנושא הזה מאד כואב לי כי במשך שנים הייתה לי סלידה ממגזר מסויים וממש עבדתי על עצמי מתוקף המצווה של אהבת ישראל, והיום אני מרגישה שאני אוהבת כל יהודי באשר הוא כי אם השם אוהב אותו כמו בן, בדיוק כמו שהוא אוהב אותי, אז איך לא אוהב גם?
כמובן שכל זה בדרך כלל בא מהכיוון האשכנזי כאשר הספרדי "מתדפק" על דלתותיו. וגם כאן זה נובע מהבדלנות האמורה לעיל, למה ספרדים צריכים את האשכנזים? כי בציבור החרדי לא ניתן למצוא מוסד שנצרך על ידי אשכנזים אך נשלט על יד ספרדים, או אפילו רק שהעומד בראש הוא ספרדי. פשוט אין חיה כזאת. לעומת הדתיים לאומיים שלא מפחדים מזה! אני מכירה בית ספר דתי לאומי יוקרתי שלומדים בו כל סוגי התלמידים מהמגזר והמנהלת והסגנית הן לא אשכנזיות. אצלינו החרדים אין לי בכלל דמיון כזה בראש כי זה פשוט לא יכול להיות.

להמשך »
אקטואליה

אני חרדית ונמאס לי מהחרדים

לאחרונה אני די מואסת בעולם החרדי… אני רואה שזה בכלל לא קשור ולא אומר שאם אתה חרדי אז אתה מתנהג יותר ראוי ויפה אדרבה, כל החרדים סביבי מתנהגים כמו פרזיטים וחושבים שהכל מגיע להם.
גם האחים שלי שלא לומדים בכולל ברור – לא ייצאו לעבוד נורמלי ולהיות גברים נורמלים עם הגדרה
אני מרגישה ממש לא טוב גם עם כל הפרזיטיות של הגברים וכל הזלזול שלהם במי ששונה מהם
אני ממש משתגעת, אין לי כוח כבר לחיים האלה אני מרגישה שאני חיה בשקר, כל הסכסוכים וכל הזמן אלה נגד אלה וכל הלכלוכים והלשון הרע שסליחה… אבל החרדיות אלופות בזה !! אלופות!! בעבודה הן היחידות שמרכלות ובכיף, כאילו זה לא עבירה…
אני רוצה פלאפון חכם כשר כמובן, אבל אני אפילו לא מעזה להגיד את זה כי ה' ירחם… המשפחה שלי תקשר כל צרה שלא תבוא רק לזה ואמא שלי לא תתן לי בחיים .. (כן, למרות שאני נשואה, וכן אני שמה עליה)
בקיצור יש לי עוד כ"כ הרבה נושאים שפשוט אני מרגישה חנוקה חנוקה… ואין לי כוח כבר להכיל,
אני לא יוצאת ולא מבלה סתם כל היום אותו סטטוס ללכת להביא את הילדים להחזיר להשכיב ואחר כך להתמוטט
מה יש בחיי החרדים כבר??? מה ???? –
כמו"כ יש לי גיס שמאוד מרגיז אותי הוא לומד הרבה הרבה ואחותי בבית עם הילדים חודש מתקדם – הוא כמעט לא רואה את הילדים והיא נקרעת … אני מרגישה שיותר מידי חפרו לה על תורה ותורה ותורה…. כאילו, גבר גם צריך לדעת להיות מנטצ' ולעזור ולתמוך באשתו, אני באמת מרגישה שכול האברכים האלה נהיו בהמות.
לא אומרת.. יש בני סגולה וכאלה שלראות ולקנא… אבל רוב מי שאני רואה – לא כאלה!
מה לעשות?? אני משתגעת כבר!!!

להמשך »

אברך אמור לקבל פחות פרנסה מאדם עובד?

מצד אחד, אמרו לנו בסמינר המורות והרבנים שבבית שבו הבעל הוא אברך כולל, צריך להסתפק במועט, ולהיות מודעים לכך שבדרך כלל אין אפשרות למותרות.
אך מצד שני, ישנו מאמר : מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה( חוץ מהוצאות שבת וימים טובים והוצאת בניו לתלמודי תורה).
לפיו, בראש השנה נקבע לאדם מה תהיה המשכורת שלו לכל השנה. אם כך, איך ייתכן שאברך אשר מקיים את רצון ד' ברמה גבוהה, פרנסתו תהיה בדרך כלל נמוכה יותר מאדם אשר יוצא לפרנסתו להביא טרף לביתו. שניהם עושים השתדלות ברמה שלהם. אז למה אברך אמור לקבל פחות פרנסה מאדם עובד? יכול להיות שהתשובה היא שעל רוב האברכים נגזר בראש השנה לקבל פחות פרנסה מכיוון שאם לאברך היה קל בפרנסה אז לא היה ניסיון וכולם היו אברכים. אולם, זו תשובה עקיפה אשר לא מיישבת את הסתירה הנ"ל שנקבעו מזונותיו של אדם בראש השנה, כי אז אם הוא החליט באמצע שנה לצאת לעבוד פתאום הקביעה של מזונותיו משתנה?
חשוב לי לציין שאני מקווה בל ליבי לתשובה ישירה ולא להשקפה של זו דר

להמשך »

רוצה להגיע לראש השנה נקייה מכעסים

מטבעי אני אדם שכמעט אף פעם לא כועס, אבל אם אני כועסת באמת, מאוד קשה לי לסלוח. פעם הייתי קשה לכעוס ונוחה לרצות והיום אני חושבת שאני קשה לכעוס וקשה לרצות. יש שני אנשים שאני מאוד כועסת עליהם ואני יודעת בוודאות שהם אפילו לא יודעים את זה ואין לי גם ממש דרך לומר להם. אף אחד מהם לא פגע בי ישירות (אחת פגעה בחברה שלי ואחת באמא שלי) ואני רוצה שהן יפייסו את הנפגעים ואותי. בינתיים אני מאוד כועסת עליהן וקשה לי עם זה, אבל יותר קשה לי לסלוח. מה עושים?

להמשך »

מה זה אומר לי? מה נדרש ממני עכשיו?

שמעתי על בחור הישיבה שדקר את חברו.
הזדעזתי עמוקות.
חשבתי הרבה על הבחור הדוקר, על מצב הקצה שנפשי שהוא היה בו, למה אף אחד לא זיהה ולא עזר.
אחר כך הזכרתי לעצמי ש"לא תרצח" זה אחד מעשרת הדברות וזה חמור, ואין מקום לתירוצים.
אפשר לומר שהוא חולה, אבל הדקירה המדייקת שלו מוכיחה שהוא ראה סרטים של רצח מלא וכאלה, וגם אם על ההתחממות הרגעית הנואשת שלו קצת יש מקום לתת הבנה, אז על הבחירה לצפות בדברים כאלה עוד פחות מובנת בעיניי.
אני לא באה לשפוט, אני רק מזועזעת וחרדה. מנסה לזהות מה המקום הפנימי שזה תפס אותי ולא מצליחה.
בטוח זה בא לומא לי משהו. זה סיפור מחריד מדי כדי שאשמע ואמשיך ואעבור הלאה לסדר היום. ועוד בחודש אלול.
אבל מה זה אומר לי?
אני לא יודעת.
אשמח לשמוע קצת נקודת מבט על זה בסגנון "אקשיבה". לא הרגעה, נקודת מבט תורנית.

להמשך »

הבית שלי נחשב מקום סכנה?

בעבר שכנה קומה תחתינו חלתה בסרטן והבריאה, אח"כ הבת שלי חלתה לפני כשנתיים בסרטן וב"ה נרפאה מזה, השכן ממול חלה לא מזמן והבנתי שהוא בביקורות עכשיו אשתו חלתה והיא בטיפולים!
אשתי נכנסה לחרדה מזה (ברמה שאפשר לתפקד) איך יתכן שבמשך תקופה באותה קומה 3 חלו באותה מחלה למרות שהיא לא באותו מיקום בגוף, יצוין שאיני רואה אנטנה גלויה באיזור ,

אמרתי לה ש"הקב"ה לא שולח נסיונות לאזורים אלא לאנשים", אך היא טוענת אולי זה "מקום סכנה" ועלינו לעזוב את המקום?!

מה דעתכם? מה צריך לעשות?

להמשך »

חבלי משיח? האם יש יותר צרות מדורות קודמים?

אני לא יודעת מה המקור לזה בדיוק – אבל ידוע שכתוב שבדור שלפני ביאת המשיח יהיו צרות גדולות ורבות יותר מהדורות הקודמים.
שאלתי היא – נראה שבדור שלנו אנשים חיים הכי טוב שאפשר, יש שפע שכמוהו לא היה והתמותה ירדה בהרבה כי הרפואה השתכללה, אף אד לא רעב ללחם וגם מבחינה דתית אנחנו מקיימים את המצוות ללא פחד, בנינו ובנותינו פורחים ברוחניות ובגשמיות בארץ ישראל וברחבי העולם. ילדים משחקים ברחובות ללא פחד.
למרות שאומרים שיש היום הרבה יתומים ואלמנות – פעם היו פי כמה וכמה… נשים היו מתות בלידה, תינוקות וילדים היו מתים מכל עליית חום… מן הסתם אנשים היו רעבים יותר ללחם ואפילו יכולים למות בגלל הרעב… אלו צרות פרטיות, אך יותר מזה – בדורות הקודמים היו גם פרעות בקהילות שלמות של יהודים, היו רוצחים כפרים שלמים, היו גירושים והגליות של המוני יהודים לארצות אחרות כשבדרך אבידות רבות…
אז נכון שיש הרבה צרות גם בימינו, אבל בפירוש הרבה פחות מהדורות הקודמים.
איך זה מסתדר?

להמשך »
דילוג לתוכן