ייעוץ בנושא אמונה

אמונה

למה עשה ה' ככה?

ידוע כי עד לפני שישים שנה מתו בכל יום עשרות או אפילו מאות אנשים נשים וטף, ומהם צדיקים גמורים עובדי ה', עקב מחלות וחולאים שונים, שלא היו להם תרופה ומזור בימים ההם.
ידוע אין ספור עובדות, אודות אנשים ומהם צדיקים כאמור שנפטרו בדמי ימיהם, והיו מהם שעוד עלי דרך לוויען הבירה וכדומה לבית החולים פרופסנלים הם מתו.
מציק לי לדעת, אחר שבימינו אלה יש תרופה ועכ"פ 'מידע' אודות כל מחלה בעולם, וישנם אנשים עם חולאים שונים, אשר אם הם היו נחלאים לפני שישים שנים, היו מתו מיד, וכהיום, בזמנינו אלה, הודות הטכנוגלי', הם הובלו לבית החולים במהירות, ונתרפאו ע"י רופאים מומחים וזכו להמשיך בחייהם ולהקים דודות נאמנים לה' ולתורתו,
הנני להבהיר, כי אין שאלתי אודות עניני טכנלוגי' בזמנינו, אלא נפשי בשאלתי: למה עשה ה' ככה? הלא ברור שאם היה בשנים קדמוניות הטכנלוגי' והמידע שיש כהיום, הרי היה להם למאות צדיקים, גאונים ומצוקי תבל האפשרות להמשיך בהליכותים בקודש והרבצת התורה, כתיבת ספרים מאירם לדורותינו אנו,
ועוד יותר, למה דווקא בזמנינו, בדור השפל הזה, המציאות הוא שמאות אנשים ניצולים בכל יום ממחלות ובעיות הכל בזכות ההתפתחות בטכנלוגי' וכו', ולא כן בשנים קדמניות.
האר"י הק' נפטר כמדומה בעודו ל"ו שנים, וכי לא נכון שאם היה הטכנלוגי' והמכוניות כהיום היה האר"י הק' ניצל ממיתה בטוחה והיה זוכה להאריך ימיו ולהאיר העולם?
אני חושב, שאכן זה, כי הקב"ה רוצה ליתן הזדמנות לאנשים כערכנו בזמנינו השפל לחיות עוד ולשוב בתשובה, אבל זה אינו תשובה מספיקה לי. סליחה…

להמשך »
אמונה

נמצא בפרשת דרכים בחיי

החלטתי לחזור בתשובה שבוע-שבועיים לפני הגיוס ובמהלך הצבא התחזקתי וברוך השם היום אני משתדל לשמור את כל המצוות וללמד כמה שיותר תורה, בצבא היו לי כמה פעמים שנפלתי.. וגם היו לי חברים חילונים אז היה קצת קשה להמשיך להתחזק והרגשתי צבוע עם השם כי עשיתי קצת שטיות
אבל שמרתי על עצמי מדברים בעיתיים ממש. עכ"פ עכשיו אני כבר חודש וחצי אחרי השחרור ושבת האחרונה הייתי בישיבת "אור החיים" בירושלים וקיבלתי כמות עצומה של אור ושל אמת ללב. החברים בישיבה ניסו לשכנע אותי להישאר, (אני ממש רוצה ללמד בישיבה) וזה חלום בשבילי שנראה שלא יתגשם… כי זה פשוט קשה לי מדיי לעשות את הצעד הזה להתנתק מהמשפחה הן מהסיבה שאני קשור אליהם וגם מהסיבה שהם ממש ממש מתנגדים לרעיון (רק ללכת לשבת לישיבה) היית הכרזת מלחמה וכשחזרתי פרצה עוד מלחמת עולם.. שגרמה לי להמון עוגמת נפש (כשחזרתי הבייתה ניסיתי לחשוב איך לספר להורים שלי שאני רוצה ללכת יום יומיים לישיבה שזה כמו חופשה בישבילי אבל עוד לא הספקתי לומר מילה וכבר ההורים שלי פתחו עליי "אש כבדה" בלילה הבנתי שכנראה החלום הזה לא עומד להתגשם לפחות לא בקרוב… כי ממש שבוע הבא אני מתחיל לימודים ועוד בתל אביב… אני ידעתי ויודע שברגע שאצא מהישיבה הבייתה ואמשיך את החיים את מפספס את משמעות החיים שלי וזה היה לי כל כך ברור במוצ"ש בלילה האמת הייתה לי מול העיניים והעובדה שלא היו לא כוחות לממש אותה קרעה לי את הלב כמו ששום דבר אחר לא עשה לי את זה לפני כן.. בכיתי חצי לילה כמו תינוק כי ידעתי שאני מפספס את החיים שלי את הצאנס לעשות את רצון השם,וידעתי שהשם רואה אותי הרגשתי כמו כישלון שאכזבתי אותו.. רציתי לא להיות קיים באותו רגע אני כותב את זה עכשיו עם דמעות בעיניים.. זה באמת הרגיש לי כמו גן עדן ואני מודע לזה שכל העולם שבחוץ הכל הבל הבלים… אבל היה קשה לי לעשות את הצעד הזה.. ועכשיו בכלל עבר המומנטום.. עקב כך היתדרדרתי רוחנית ואתמול הייתי קרוב לנפילה כי הייתה לי תחושה של "מפה לא תצליח לעלות הלאה בקדושה זה ההזדמנות ופיספסת אותה מכאן זה רק תהום" וכאשר אבדנו אבדנו..
ואכן שבוע הבא אני מתחיל לימודים במקום הכי חילוני בארץ. ואני מרגיש דיכאון וריקנות אני צריך משהו שייתן לי את הבוסט להמשיך הלאה עם החיים ולא להיכנס לדיכאונות עכשיו כי אני יודע שזה הכי גרוע
חשוב לציין שלפני שהחלטתי ללכת ללמוד שם בדקתי לפחות 10 מקומות אחרים ושום דבר לא הניב פרי.. רק ללכת לשם זה האופציה היחידה
אני לא יודע ממש מה השאלה שלי.. הרגיש לי שאני חייב לספר את זה למישהו את העול הזה… האם השם יסלח לי? אני בעצמי לא סולח לעצמי..
אני מכניס את עצמי לסטרא אחרא ועוזב מקור מים חיים..

להמשך »
אמונה

פגועה מהקב"ה!

אני פשוט מרגישה שהוא פשוט עזב אותי.
אחרי שהיינו חברים כ"כ טובים, באמת, בזמן שהכי הייתי צריכה אותו, הוא עזב אותי. פגע בי.
וזהו, עבר הזמן ואני נפגעת מזה.
אני יוצאת מכל העניין הזה פגועה, כעוסה, מאוכזבת, עצובה.
זה לא שתמיד התרגלתי לקבל כן. הוא תמיד היה שם לצידי ואני תמיד לצידו.
בזמן שהייתי צריכה אותו, הוא פשוט הלך.

להמשך »
אמונה

כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה…

הפסוק הזה ככ נכון במקרה שלי שזה עצוב!
כשאני כועסת אני מרגישה שאני כועסת על בורא עולם
שכביכול מעניש אותי על משהו
וזה מפחיד אותי
למה במקום לפנות אליו שיעזור לי
אני כועסת?
בעלי כל כך ההפך מימני שאני מקנא
כשבא לו דבר לא טוב הוא טוען שזה כנראה
מגיע לו על משהו מסוים והוא מנסה לראות איך
הוא יכל לתקן ומה הוא יכל לקבל על עצמו
אבל אני בדיוק ההפך!
בעלי אומר לי לקרוא תהילים ואני כל כך לא בכיוון
ברגע של כעס
זה נורא והייתי רוצה לשנות חשיבה
איך עושים זאת?
איך מתקרבים לבורא עולם?

להמשך »
אמונה

למה אני צריך הרחקה וגדרות מאיסורי תורה?

מדוע יש איסורים דרבנן שנועדו להרחיק מהעבירה?
התורה אסרה משהו – הבנתי.
למה אני צריך הרחקה מהאיסור?

התורה אוסרת עליי לכתוב 2 אותיות בשבת. הבנתי.
תנו לי בחירה חופשית – אם אני רוצה לשמור זאת או לא.

אבל לאזור עליי לגעת בעיפרון – כדי שאני לא אחזיק אותו – כדי שאני לא אכתוב איתו אות – כדי שאני לא אכתוב 2 אותיות?

להמשך »
אמונה

עולמי חרב עלי ואמונתי התערערה

יש לי בעיה קשה באמונה. לצערי אני לא מאמין. ועולמי חרב עליי. מעולם לא שאלתי שאלות תמיד הייתי אדם שעשה מה שמצפים ממנו ובטח שזה לא מקובל בגילי לעשות אבל זה קרה והכול בגלל הילד שלי שפקח את עניי למה אני צריך להאמין ולא. לדעת את השם . אולי הכול.לא נכון. אני מתפלל אל השם. אבל הוא לא עונה לי. ולא מדבר איתי. האים הוא לא יכול לשלוח לי sms קטן ? חצי ממצוות התורה לא רלוונטיות. להיום. ונראות לי פרימיטיביות, גם אמונת חכמים נגמרה לי רואה בהם בני אדם כמוני כמוך ולא רואה כבר שאי אפשר לחלוק עלהם ,לא נראה לי שחשוב ללמוד תורה אלא בעיקר לעשות חסד ואת זה למדתי מהילד שלי , אן לי חשק לקיים מצוות למרות שאני ממשיך בגלל אישתי וילדיי. אני בדיכאון ועם לב שבור. ניטלה ממני השמחה. אודה לכם. אם תעזרו לי.

להמשך »
אמונה

מחשבות של כפירה שרודפות אותי

המחשבות של הכפירה הורסות אותי
אין לי חלקה של שלוות נפש בגללם!!!!

הם גורמות לי להתרחק מה'.מתפילה. מכל דבר שבקדושה.
הם פוגעות לי באמונה. ובמושגי עולם הבא. שכר ועונש . ה' טוב ומיטיב- גם אם לא ניראה לנו כרגע….

מרגישה כופרת!!!

בתפילה המחשבות רודפות אותי בשאלה על מי את עובדת? את הרי לא מאמינה באמת שה' הוא באמת טוב ומיטיב…שאת צריכה להודות לו וכו'.

אני אומרת בעז"ה או רוצה לקיים מצווה או אומרת משהו לילדים ושוב המחשבות הללו קיימות שם.

אם אני מחליטה שאני לא מתייחסת משהו בתוכו צועק לי : את כופרת!!!!! הרי בתוכך את לא מאמינה.
אז מה אם אחטא ? למה צריך לקיים מצוות?

למה בכלל צריך להודות לה' על הטובות שהוא עושה לנו הרי לא ביקשנו ממנו שניוולד (כדברי המשנה באבות מוטב וכו') אז אם נולדנו והוא זה שהביא אותנו לפה אז הוא צריך לדאוג לנו….

אם יש נסיון בעולם אז איפה הטוב של ה'?!

להמשך »
אמונה

עבודת ה' מתוך הלב או עבודת ה' מתוך לחץ ויראת עונש וכפייה חברתית

. הכרתי לאחרונה שכל עבודת השם שלי נובע מתוך יראת עונש בזה ובבא, כולל חיובים מה"ת, מדרבנן, ענינים מנהגים וכו', והגם שאנו לומדים משך השנים גם על מושגי אהבת ה' ועוד, למעשה החינוך 'בין השורות' הוא בגלל שכר ועונש, ובכל אירועי הזמן / טרגדיות ל"ע / וכדו', הכל מגיע לקשר ישיר למושגי שכר ועונש, ולעשות תשובה בגלל זה.
– הבעיה שלי בזה, שכל היהדות הוא כמו משהו שמפריע לי, וצריך לסדר את זה בשביל הישרדות, ואין לה שום קשר ללב, וזה גורם לשני בעיות (חוץ מזה שזה 'שלא לשמה' וחסר פנימיות וכו'), א' גורם לשנאה וחוסר רצון לכל מושגי היהדות, ב' זה בכלל סתירה להרבה מצוות שהם כל כולו עבודה מתוך הלב, ומחמת אהבה.
– הגם, שאפשר ללמוד על היהדות ולראות שעיקר היראה הוא למצוות ל"ת ולא לעשה, וכל העונש מטרתו לטובתנו, וכל יראת העונש הוא דרגא פתוחה, ועוד ועוד, כפי שמצאתי קצת בראשונים ובספרי חסידות, אבל עם כל זה, 1. כולם מודים שצריך יראת העונש, ושום דבר לא מתחיל בלי זה, 2. ברגע שהמציאות הוא שיש עונש, איך אפשר להגיד להשתמש ביראה רק לזה, ורק במצב זה, המציאות הוא שיש עונש, ואם מאמינים בזה יש פחד שלא לעשות, ועושים מתוך כפייה, ולא קשור ללב כלל. זה כמו שכופין לאדם לאהוב מתוך פחד, וזה חסר כל בחירה וחסר פנימיות. אי אפשר להגיד "לא תתייחס לעונש, תתייחס לאהבה", כי אני מפחד להתעלם מן העונש. אין ברירה אחרת.
בקיצור, השאלה שלי: איך מפתחים קשר, אהבה, פנימיות, לדבר שאני מפחד מזה, ועושה מתוך הישרדות.

2. אני שייך לקהילה חסידי, ואני שומע הרבה פעמים המושג (לפעמים בגלוי ברמיזה, ולפעמים בסתר בפירוש) שאצלינו פועלים במכוון לגרום למצב הנ"ל, שתהי' כפייה חברתית, פחד פנימי, לכל מושגי היהדות בין למה שבאמת חייבים מה"ת ומדרבנן, וגם למנהגים, דוגמת תיקון ליל שבועות, נסיעה לצדיק, ועוד הרבה הרבה ענינים / מנהגים, והכל למטרה "להחזיק אידישקייט" כי בלי זה מי יודע, אולי לא ישארו חרד לדבר השם. ואני תמה ע"ז, 1. מה זה עוזר? זה גורם שכל היהדות תהיה מתוך כפייה והישרדות, וכנראה הוא היפוך המטרה האמיתי, להתחבר פנימית לאמונה, לאהבה ליראה וכו'. אני שואל גם על חיובים ממש, וכ"ש לענינים. 2. נניח שזה מחזיק יהדות, אבל היות שזה מדריגה התחתונה שיש, למה במקביל לא משקיעים בנו לפתח אהבה ופנימיות לכה"פ באותו מידה שמשקיעים להפחיד ולכוף.
3. אני רוצה עצה, איפוא אפשר למצוא כמו אדמו"ר / רב / דומ"ץ / משפיע – לעניני השקפה ולא לעניני הלכה או קהילה, מישהו ירא שמים, ירא ושלם, וגם בעל השקפה, להתייעצות בעניני עבודת השם. למה אני צריך לחפש באינטרנט מישהו שיענה לי בענינים כל כך עמוקים ורגישים.

לשאלה 1: אני רוצה איזה הכוונה להבין ולפתח נתיב ראוי לחיות בה, 2: היה ביטוי כאב, חשוב לשמוע לימוד זכות, 3: אני רוצה עצה למעשה ממש.

להמשך »
דילוג לתוכן