ייעוץ בנושא אמונה

אמונה

עולמי חרב עלי ואמונתי התערערה

יש לי בעיה קשה באמונה. לצערי אני לא מאמין. ועולמי חרב עליי. מעולם לא שאלתי שאלות תמיד הייתי אדם שעשה מה שמצפים ממנו ובטח שזה לא מקובל בגילי לעשות אבל זה קרה והכול בגלל הילד שלי שפקח את עניי למה אני צריך להאמין ולא. לדעת את השם . אולי הכול.לא נכון. אני מתפלל אל השם. אבל הוא לא עונה לי. ולא מדבר איתי. האים הוא לא יכול לשלוח לי sms קטן ? חצי ממצוות התורה לא רלוונטיות. להיום. ונראות לי פרימיטיביות, גם אמונת חכמים נגמרה לי רואה בהם בני אדם כמוני כמוך ולא רואה כבר שאי אפשר לחלוק עלהם ,לא נראה לי שחשוב ללמוד תורה אלא בעיקר לעשות חסד ואת זה למדתי מהילד שלי , אן לי חשק לקיים מצוות למרות שאני ממשיך בגלל אישתי וילדיי. אני בדיכאון ועם לב שבור. ניטלה ממני השמחה. אודה לכם. אם תעזרו לי.

להמשך »
אמונה

מחשבות של כפירה שרודפות אותי

המחשבות של הכפירה הורסות אותי
אין לי חלקה של שלוות נפש בגללם!!!!

הם גורמות לי להתרחק מה'.מתפילה. מכל דבר שבקדושה.
הם פוגעות לי באמונה. ובמושגי עולם הבא. שכר ועונש . ה' טוב ומיטיב- גם אם לא ניראה לנו כרגע….

מרגישה כופרת!!!

בתפילה המחשבות רודפות אותי בשאלה על מי את עובדת? את הרי לא מאמינה באמת שה' הוא באמת טוב ומיטיב…שאת צריכה להודות לו וכו'.

אני אומרת בעז"ה או רוצה לקיים מצווה או אומרת משהו לילדים ושוב המחשבות הללו קיימות שם.

אם אני מחליטה שאני לא מתייחסת משהו בתוכו צועק לי : את כופרת!!!!! הרי בתוכך את לא מאמינה.
אז מה אם אחטא ? למה צריך לקיים מצוות?

למה בכלל צריך להודות לה' על הטובות שהוא עושה לנו הרי לא ביקשנו ממנו שניוולד (כדברי המשנה באבות מוטב וכו') אז אם נולדנו והוא זה שהביא אותנו לפה אז הוא צריך לדאוג לנו….

אם יש נסיון בעולם אז איפה הטוב של ה'?!

להמשך »
אמונה

עבודת ה' מתוך הלב או עבודת ה' מתוך לחץ ויראת עונש וכפייה חברתית

. הכרתי לאחרונה שכל עבודת השם שלי נובע מתוך יראת עונש בזה ובבא, כולל חיובים מה"ת, מדרבנן, ענינים מנהגים וכו', והגם שאנו לומדים משך השנים גם על מושגי אהבת ה' ועוד, למעשה החינוך 'בין השורות' הוא בגלל שכר ועונש, ובכל אירועי הזמן / טרגדיות ל"ע / וכדו', הכל מגיע לקשר ישיר למושגי שכר ועונש, ולעשות תשובה בגלל זה.
– הבעיה שלי בזה, שכל היהדות הוא כמו משהו שמפריע לי, וצריך לסדר את זה בשביל הישרדות, ואין לה שום קשר ללב, וזה גורם לשני בעיות (חוץ מזה שזה 'שלא לשמה' וחסר פנימיות וכו'), א' גורם לשנאה וחוסר רצון לכל מושגי היהדות, ב' זה בכלל סתירה להרבה מצוות שהם כל כולו עבודה מתוך הלב, ומחמת אהבה.
– הגם, שאפשר ללמוד על היהדות ולראות שעיקר היראה הוא למצוות ל"ת ולא לעשה, וכל העונש מטרתו לטובתנו, וכל יראת העונש הוא דרגא פתוחה, ועוד ועוד, כפי שמצאתי קצת בראשונים ובספרי חסידות, אבל עם כל זה, 1. כולם מודים שצריך יראת העונש, ושום דבר לא מתחיל בלי זה, 2. ברגע שהמציאות הוא שיש עונש, איך אפשר להגיד להשתמש ביראה רק לזה, ורק במצב זה, המציאות הוא שיש עונש, ואם מאמינים בזה יש פחד שלא לעשות, ועושים מתוך כפייה, ולא קשור ללב כלל. זה כמו שכופין לאדם לאהוב מתוך פחד, וזה חסר כל בחירה וחסר פנימיות. אי אפשר להגיד "לא תתייחס לעונש, תתייחס לאהבה", כי אני מפחד להתעלם מן העונש. אין ברירה אחרת.
בקיצור, השאלה שלי: איך מפתחים קשר, אהבה, פנימיות, לדבר שאני מפחד מזה, ועושה מתוך הישרדות.

2. אני שייך לקהילה חסידי, ואני שומע הרבה פעמים המושג (לפעמים בגלוי ברמיזה, ולפעמים בסתר בפירוש) שאצלינו פועלים במכוון לגרום למצב הנ"ל, שתהי' כפייה חברתית, פחד פנימי, לכל מושגי היהדות בין למה שבאמת חייבים מה"ת ומדרבנן, וגם למנהגים, דוגמת תיקון ליל שבועות, נסיעה לצדיק, ועוד הרבה הרבה ענינים / מנהגים, והכל למטרה "להחזיק אידישקייט" כי בלי זה מי יודע, אולי לא ישארו חרד לדבר השם. ואני תמה ע"ז, 1. מה זה עוזר? זה גורם שכל היהדות תהיה מתוך כפייה והישרדות, וכנראה הוא היפוך המטרה האמיתי, להתחבר פנימית לאמונה, לאהבה ליראה וכו'. אני שואל גם על חיובים ממש, וכ"ש לענינים. 2. נניח שזה מחזיק יהדות, אבל היות שזה מדריגה התחתונה שיש, למה במקביל לא משקיעים בנו לפתח אהבה ופנימיות לכה"פ באותו מידה שמשקיעים להפחיד ולכוף.
3. אני רוצה עצה, איפוא אפשר למצוא כמו אדמו"ר / רב / דומ"ץ / משפיע – לעניני השקפה ולא לעניני הלכה או קהילה, מישהו ירא שמים, ירא ושלם, וגם בעל השקפה, להתייעצות בעניני עבודת השם. למה אני צריך לחפש באינטרנט מישהו שיענה לי בענינים כל כך עמוקים ורגישים.

לשאלה 1: אני רוצה איזה הכוונה להבין ולפתח נתיב ראוי לחיות בה, 2: היה ביטוי כאב, חשוב לשמוע לימוד זכות, 3: אני רוצה עצה למעשה ממש.

להמשך »
אמונה

במה התורה שונה מספרי היסטוריה עתיקים?

כאשר אנו נשאלים מדוע אנחנו מאמינים בתורה ובפרט במעמד הר סיני, החלק היותר משמעותי של התשובה תהיה מכיוון שיש לנו מסורת ועדות קולקטיבית על כך.
אני חושב שאכן סביר שבמידה והעדות הייתה מלפני כ1500 שנה היינו נותנים בה אמון, ובצדק. אך עולה השאלה, האם בתקופה היותר קדומה של האנושות האם התנ"ך הוא לא כשאר ספרי המיתולוגיה?
כי כידוע שלרוב העמים מסביב היו מיתוסים ומיתולוגיות שמורכבות משלל סיפורי ניסים על מה שהתרחש בעמם ואף טרם יצירת אומתם. אך בד"כ כאשר אנו שומעים על הסיפורים הללו אנו דוחים אותם במחי יד שמדובר במיתוסים ואגדות לא "באמת היסטורית", אך מי אמר שאכן הם לא תפסו זאת כאמת? ובמידה והם אכן תפסו זאת כאמת היסטורית האם זה מראה שניתן "להשתיל" סיפור היסטורי ניסי ככל שיהא באומה.
ובמידה ואנחנו לא יודעים לענות על השאלה הזאת, מדוע שלא נאמין במיתוסים הללו? ובכלל מה היחסים בין מיתוסים ומיתולוגיות להיסטוריה?

להמשך »
אמונה

שאלות על אמונה מ-לא מאמין

אני יודע שנושא האבולוציה הוא נושא מאד מאד פופולארי כי הוא אחד מעמודי השידרה של הסתירה בין דת לאתאיזם.
רבנים רבים טוענים כי חסרות חוליות בשרשרת של האבולוציה וכי מסיבות אלה ניתן לזרוק את התאוריה המדעית הזו לפח.
אך מדע, ותיאוריות מדעיות, לעיתים מאד נדירות עוסקות באמת שלמה. האבולוציה היא כמו סידרה חשבונית – 1 ואז 2 ואז 3 ואז 4 ואז חוליה חסרה ואז 6 ואז 7 ואז חוליה חסרה ואז 8 ואז 9 וכן הלאה.
המדע מודע לחלוטין שאין בידיו את כל התשובות אך כאשר עוקבים אחר הראיות הקיימות מצטיירת תמונה די שלמה או תהליך לוגי מאד מלא בעל ראיות רבות אשר מובילות למסקנה לוגית שהיא ההמשך של הראיות הקיימות. המדע תמיד פתוח לשיפור המודלים המדעים שהוא מפתח ותמיד מקבל באהבה את המונח "איננו יודעים עדין" כדי לאפשר מחקר בנושאים פתוחים.
אין חוליות חסרות קטנות מספיק כדי לזרוק את כל התאוריה לפח. כאשר דארווין הציע את התאוריה הוא עדין לא היה מודע לדי.אן.איי אך הלוגיקה והמחקרים שערך הובילה אותו לתיאוריה שהחזיקה מעמד (למרות טעויות מסויימות) גם לאחר גילוי הדי.אן.איי, תורשה ומוטציות גנטיות שהן המהות של אבולוציה.
דארווין עדין לא ידע עד כמה נכונה התאוריה שהציע בזמנו אך הלא בני אדם חולקים די אן איי גם עם צמחים. המקור של די אן איי, האופן בו מחוברות חומצות האמינו, האופן בו סוכר מתחמצן ומשחרר אנרגיה ועוד תהליכים פנים תאיים הוא זהה לכל החיים על פני כדור הארץ. אם בני האדם חולקים חומר גנטי משמעותי עם היצורים הכי בסיסיים בעולם יש יותר הגיון לוגי להסיק כי לכל היצורים היה מקור אחד שממנו הכל התפתח.
הקפיצה מ"חסרה לי חוליה בפאזל מלא חוליות" לבין "דמות אנושית בלתי ניראית ובלתי נתפסת התחילה את הכל" היא קפיצה מאד גדולה, היות ויש המון המון חוליות אחרות שמהוות קשרים בין מינים שונים של צמחים ובע"ח אשר מהוות דוגמא לכיצד קפיצות בין מינים מתקיימות, אך אין אף יצור שמיימי או מיסטי כמו אלוהים שיכול להוות דוגמא לכיצד יכולה ישות לברוא יש מאין.

2) מדע הוא דבר מתפתח. כל הזמן אנו למדים דברים חדשים. מדענים כיום יודעים הרבה יותר על העולם מאשר מדענים מלפני 500 שנה.
האם אנשי דת יכולים להגיד שהם יודעים יותר על אלוהים היום מאשר אנשי דת מלפני 500 שנה?

3) כיום רבנים מפרשים את התורה והתנ"ך באופנים שונים כדי שיעמדו לצד המדע המתפתח. סליחה על הסקפטיות אך לי זה נשמע כמו דרך להימנע מהפרכת הדת על ידי עיוותים של הכתוב כדי לשמר את כבודה של הדת כאשר המדע והעובדות מאיימים על קיומה עם תגליות אשר סותרות את הכתוב.
מידות תיבת נוח הן מאד אבסולוטיות אך הסיפור אינו הגיוני בעליל.
לא יתכן כי תיבת נוח הכילה את כל החי הקיים כיום (או היה קיים ב6000 שנה האחרונות על כדור הארץ) בתוך התיבה.
ואיפה היו הדינוזאורים? היכן הכילו בקטריות? כיצד ניזונו כל החיות?
פרשנויות יעוותו את הסיפור הכתוב כדי לשוות לו ציוויון מדעי כדי שהסיפור יחזיק מעמד, ואם לא ציוויון מדעי אז יזקפו סתירות לוגיות ל"ניסים" אך ניסים אינם הסבר מקובל על אנשים לוגים.
בריאת העולם כתובה במפורש כתהליך שנמשך 6 ימים ואני משוכנע שבמשך אלפי שנים התייחסו אליו כאל תהליך של 6 ימים כי לא היו תאוריות ועובדות ותיארוכי פחמן שיפריכו את זה, אך היום נשמע כאילו הצגת הימים כתהליכים היא פירוש מאולץ שנועד לשמר את אמינות הסיפור.
מה גם שסדר האירועים נשמע לי לא הגיוני לממצאים של היווצרות כוכבים ופלנטות וחיים….
ולא חסרות דוגמאות כאלה.
כיצד רבנים רואים את הסתירות הלוגיות והפרשנויות הדתיות שכנראה מגיעות לאחר התגליות המדעיות ולא לפניהן…

4) אנשי דת מאמינים שעליהם לקיים את דבר אלוקים. הם מאמינים כי דבר אלוקים הוא התנ"ך. מדוע אנשי דת סבורים שהתנ"ך הוא מקור מידע אמין ומדוע שאדם יחשוב שהתנ"ך הוכתב על ידי ישות בלתי נתפסת?

5) אם אלוהים הוא יצור היכול לברוא דבר מתוך כלום, ליצור עולמות וחיים, יצור שחי מעבר לגבולות הזמן, יכול להרוג ולהחיות ואף לקבוע את דעתם של הבריות – מדוע אינו מגלה עצמו כדי שכולנו נחזה בו? מדוע כל הראיות לקיומו הן עיניין של אמונה ולא מדע? הלא אם משהו קיים אז יש ראיות לקיומו אשר כל אדם הנוכח בהן יכול להאמין בהן.
הרי אלוהים יכול לחשוף עצמו באופן כזה שלא יהיה שום ספק בקיומו ובאופן כזה שאף המדען הסקפטי ביותר בעולם יוריד את הכובע ויתנצל על הפיקפוק שהביע. מדוע זה לא קורה?
הלא אם כל עם ישראל יאמין באלוהים אזי כל חוקי המדינה ומהלכה ישנה כיוון באופן כזה שייטיב עם עם ישראל. לא?

6) מה העונשים הכתובים בתנ"ך על נשים שלא מתלבשות צנוע?
על חוסר אמונה בקב"ה?
על אי שמירת שבת?
על פיקפוק באל או נשיאת שמו לשווא?

7) למיטב הבנתי לפי אלוהים בתנ"ך עבדות היא דבר מותר. עבד יהודי חייבים לשחררו לאחר 7 שנים אך עבדים שאינם יהודים יכולים להישאר בגדר רכוש לנצח חייהם. האם אני תוהה? או שמא רק פרשנות מודרנית סותרת את זה?

8) האם יש לבני האדם (לפי התנך) רצון חופשי? או שמא אלוהים בורא אותנו עם נטיות מחשבתיות מסויימות ומשפיע על החלטתנו, כפי שהקשה את לב פרעה והשפיע על לבבם של אשיויות אחרות בסיפורי המקרא?

אני מאד סקרן לשמוע את תפיסת העולם של הרב אשר יעסוק איתי בדיוק.
אני מקווה שהסקפטיות שלי לא פוגעת ברגשות הקוראים.

תודה רבה על העיסוק בדיון

להמשך »
דילוג לתוכן