שאלות בנושא: אמונה

למה חרדים לא עושים צבא

למה חרדים לא עושים צבא?

שלום רב! רציתי לשאול, למה כחרדים אנחנו לא משרתים בצה"ל? אני מחפשת תשובה מספקת לכעס הגדול שיש להורים חילוניים ששולחים ילד לצבא בידיעה שהוא עלול שלא לחזור… כדי להגן עלינו לכאורה, שלא משרתים בצה"ל… תודה!

לקריאת התשובה >

מי שלא השתכנע באמיתות התורה ייענש על כך?

יש שאלה שתמיד חשבתי עליה: האם אדם שמנסה לחקור ולברר את אמיתות התורה ומציאות השם (ואין לו תמיד את הכלים לבדוק את הנושא כמו שצריך) והוא לא הצליח לקבל תשובות שמתיישבות במוחו כראוי והוא לא ממש מצליח לשכנע את עצמו בדת היהודית ולכן הוא לא חוזר בתשובה/עוזב את הדת
האם הוא יענש על זה שלא קיים את המצוות?? הרי מבחינתו הדברים לא נראו נכונים וזה מה שהוא הבין בשיכלו… איך אפשר לבוא בטענות לאדם כזה?

לקריאת התשובה >

ההשפעה של המעשים שלנו לעומת רצון השם

אני מאמין באמונה שלימה שהקב"ה הוא זה שמנהל ומחליט על כל דבר שיקרה בעולם אך זה גורם לי לקושי גדול.
אם הקב"ה הוא זה שמחליט על כל דבר בעולם הזה אז למעשינו בעולם הזה אין שום השפעה, ולבחירה שלנו אין שום משמעות כיון שהכל הקב"ה גוזר.
אביא כמה דוגמאות לשאלות ספציפיות על מנת להסביר את עצמי:
1) בעידן הקורונה הנוכחי הרבה מאוד מנסים למצוא חיסון על מנת לעצור את המגיפה , אך אני לא מבין שהרי מי שנגזר עליו שימות מקורונה ימות גם במקרה שיהיה חיסון ומי שנגזר שיחיה יחיה גם בלי חיסון אם כן איזו תועלת יש בפיתוח חיסון. אני מודע לעובדה שצריך לעשות השתדלות אבל זה אומר שההשתדלות שלנו היא כלום כיון שהיא לא משפיעה על שום דבר בסוף.
2) לפני כמה ימים חטפתי מכה חזקה באצבעי על ידי אחי הקטן שבעט לעברי(לא בכוונה לפגוע) ואני בלמתי את המכה באצבעי.
אני מאמין שאין זה באשמתו שהרי אם קיבלתי מכה זו הרי שנגזר עלי שאקבל כאב זה מלמעלה, אך קשה לי להבין: במקרה ואחי לא היה עושה את הבחירה השגויה של לבעוט לכיווני (אעפ"י שלא התכוון להזיק לי) מה היה קורה אז? האם באותו רגע בדיוק שהמכה קרתה על ידי אחי הקטן, הייתי ניזוק? וא"כ איך? כלומר אם אף אחד אחר לא היה עושה טעות שהייתה גורמת לי לחטוף מכה זו איך הייתי ניזוק?(ובמקרה שהייתי גם נזהר שלא ליפול) כלומר מה שאיני מבין זה כיצד תוזמנה בדיוק בעיטת אחי הקטן מבחירתו, ברגע בו הייתי צריך לחטוף מכה מבחינת הדין למעלה בשמיים.
3) נגיד ואני קם מאוחר בבוקר ובגלל זה פספסתי את האוטובוס. האם גם זה היה רצון ה' שאפספס את האוטובוס? או שזה טעות שלי ועלי לשאת באחריות, פעם שמעתי מאיזה רב שהסביר על מקרה זה שאם זה קרה כנראה שכך רצה ה', ובסוף גם אם הייתי קם בזמן הייתי מפספס את האוטובוס (אך בכל זאת בחירתי לקום מאוחר הייתה לא טובה ועל ידה נתגלגל בסוף תוצאה זו), ואני לא מבין, מדוע אי אפשר לומר שבאמת ה' לא רצה שאני אפספס את האוטובוס אך הבחירה שלי לקום מאוחר גרמה לי לתוצאה הזאת וזו אשמתי, שרק ככה לבחירה שלנו יש משמעות שאם הכל ה' גוזר אז זה בעצם נוטל מעלינו את האחריות למעשים שלנו
4)ברוב הפעמים כאשר אדם חולה ונוטל תרופה שקיימת עבור מחלה זו הוא נרפא(בכאבי ראש וכדומה). איך מסבירים את זה: האם נגזר על אדם זה שחולה להיות חולה ואז בדיוק ברגע שהוא נטל את התרופה נגזר עליו שיירפא?

אשמח להתייחסות לכל שאלה בנפרד וכן לרעיו

לקריאת התשובה >

אמונה עם כל כלכך הרבה ספקות

מרגישה את עצמי סוחבת על הלב ערימה של תשובות ששמעתי , שאלות, עוד תשובות (על אף שבטוחה שלא שמעתי הכל..) , עצות של אנשים, מילים של רבנים … וכלום.
אני תקועה ולא מצליחה להחליט ולהתחבר לדרך ה' .. לאמונה הבסיסית בקיומו של אל בורא קל וחומר משגיח.
אני יום יום בחודשיים האחרונים( אחרי שגם ניסיתי להרפות תקופות ארוכות) מנסה לברר עוד קצת ולנסות למצוא כיוונים.
כי אני נמצאת ולא נמצאת .. הולכת עם חצאיות ושומרת את הבסיס של שבת וכו אבל בלי כוונה , להט או אמונה.
כמו כן אני יוצאת עם מישהו קשר רציני מאד (כמובן שזה סיפור ארוך אבל לא אאריך..)ומרגישה דחף עצום להחליט גם בשביל לדעת האם זה הבית שאני רוצה.. בשבילי וגם בשבילו..
אני הבנתי עם הזמן שיש לי בעיית ספק גדולה , ספק בעצמי ובבחירות שלי, ספק במה שהלב מרגיש..
אבל עם כל זה משתדלת ללכת עם ההיגיון והאמת ולא מצליחה וכואבת כבר מאד…
אשמח לעצה או כל דבר , כי אני בעצמי אובדת עצות ומרגישה שאני מיואשת ועומדת על הגבול הדק בין חיים של תורה לבין חיים נטולי יהדות.
תודה רבה

לקריאת התשובה >

שאלה על אמיתות התורה של היום ו"כוונת המשורר"

בעקבות הלימודים המחשבה שלי "עלתה רמה" והתחלתי להעמיק בנושאים של איך הכל התחיל ומה האמת ומה צריך ומה לא ומה מגדיר בן אדם טוב ומה לא. וניסיתי ממש למצוא תשובות הגיוניות להכל, ולמה נברא העולם ומה המטרה, וכמובן וברור לי שיש תשובות לכל השאלות האלה. ברור לי שלא באנו סתם וברור לי גם שיש הקב"ה שברא את העולם והוא כל יכול והוא גאון והכל הכל. פשוט השאלות שיש לי הן לגבי האמיתות של הדקדוקים שנגזרו במהלך השנים.
אני אתן דוגמה כדי להסביר למה אני מתכוונת: אם ניקח 7 ילדים בכיתה י' לשחק טלפון שבור, נגיד לבן אדם הראשון שמתחיל את המשחק 'מלפפון' ובסוף האחרון יפלוט ' מחשב'. בסופו של דבר לרוב הטלפון נשבר, אם ככה- מבחינה הסתברותית מדעית והגיונית, מה הסיכויים שבטווח של מעל 2000 שנים, הסיפור יעבור מפה לאוזן מאב לבן ברמת הדיוק, נזכיר שלא הייתה טכנולוגיה או שום שיטה חדשנית באמת להעביר את הכל.. גם אם מאד מקווים שהכל עבר נכון אין באמת סיכוי כזה מבחינה הסתברותית.. ואם כך- אני שואלת את עצמי איך אפשר לנהל את החיים שלי בצורה כזו? כשאדם בוחר לקיים תורה ומצוות זה גורר איתו המון המון השלכות, מההשפעה כל הרגעים הכי קטנים בחיים כמו לבוש , לבין בית שמקים ודעות שיש לו והצורה בה מנהל כל שנייה בחייו. החלטות. איך אפשר להידבק כל כך ולדקדק בדברים שלאף אחד אין את התשובה לכך שהם כמו שהם בדיוק הם מה שה' רוצה? שכשאני מדליקה אש בשבת אבל מתנהגת בכבוד לכולם ומטיבה עם עם ישראל ומגדילה ראש ומחפשת איפה לעזור, איך הסיגריה בשבת עושה אותי בן אדם רע? זה הרי ייהרג ובן יעבור, ועוד במודע
פשוט לא נתפס לי
ואני יודעת שהתורה נחלקת ל2 מצוות שהאדם מבין בשכלו כמו נגיד כיבוד הורים, לא תגנוב, ואהבת לרעך, ועוד המון שקל מאד לה

לקריאת התשובה >
חינוך לצניעות וקדושה לבנים

מי אמר שאנחנו העם הנבחר ?

למה שהאלוקים שלנו הוא דווקא 'האמיתי'? מי קבע את זה? מי אמר שה' באמת לא וויתר עלינו ובחר בנוצרים או במוסלמים?
למה אני נחשבת לצודקת או כ'עם נבחר' לעומת הנוצרים או המוסלמים? כולנו בסופו של דבר נוצרנו בצלם אלקים.אז מה כל כך מופרח בזה שה' אולי בחר בהם אחרי שאנחנו חטאנו… הרי כבר בתנך אנחנו רואים כמה פעמים ה רצה לעזוב אותנו במדבר ולמצוא לו עם אחר. מה כל כך הזוי ברעיון של הנצרות והאיסלם? נכון שיש חוסר צדק בקהילות האלו ואי אפשר להשוות את המחבלים למי שמקיים תורה ומצוות. אבל עדיין יש בי חלק שאומר מה אם זה נכון ואנחנו באמת כבר לא העם הנבחר?
ונניח, למה מלחתחילה שיהיה עם נבחר? למה שלא כולם יהיו מחויבים לתריג מצוות?

לקריאת התשובה >

למה אלוקים שולח לי את כל הקשים האלו?

האם אלוקים קיים? ואם כן אז מדוע הוא מכניס אותנו לניסיונות שאין לנו כח לעבור אותם?
אז לאחרונה סיימתי תואר ראשון והיה לי אחלה עבודה, החלטתי להתפטר מהעבודה לטובת התואר וטיול בחול. בסוף לא טסתי וכבר חודשיים שאני מחפשת עבודה ולא מוצאת..בנוסף כאילו הכל נדפק (גם בעולם הדיטיים, גם מבחינה כלכלית) ובאמת אין שום סיבה שהכל ככה נתקע..
והכי מעצבן שדווקא בחודשים האחרונים שהחלטתי להתחזק וכבר לא לצאת לברים וכו דווקא אז אלוקים שולח לי את כל הקשיים?? כאילו הלווו שהייתי פחות חזקה ובמקומות אסורים כביכול הרגשתי הכי קרובה אליו, אבל עכשיו אני ממש מרגישה כעס כלפיו על זה שאני מתחזקת משתדלת לעשות תומ"צ ואז דווקא אז הוא לא מקשיב ??!
וכן אני מתחילה לתהות ולשאול את עצמי האם הוא באמת קיים?! האם הוא שומע אותי?! האם אכפת לו בכלל ממני? אוףףף זה מצב כל כך מבאס שדקה אחת אני הכי מאמינה ודקה אחר כך אני פשוט כל כך כועסת (ואפילו שונאת אותו) ותוהה לעצמי האם הוא קיים ואם כן אז למה הוא מביא ל ניסיון שאני לא יכולה לעמוד בו?!!
אשמח ממש לתשובה
והאם הקיצוניות במחשבות זה משהו תקין…??!
והאם אלוקים מחכה שאני אתרחק ממנו ויעשה דברים אסורים על מנת שאני ארגיש ויאהב אותו? (ושוב דווקא במקומות הכי נמוכים ושעושים עברות דווקא שם

לקריאת התשובה >

כדאי לצפות לישועה כל הזמן?

אני שומעת הרבה הרצאות שאומרות שבן אדם צריך לצפות לישועה שלו כל הזמן והוא לא יכול לדעת מאיפה היא תגיע וכ'ו.. זה יוצר לפעמים מצב שבן אדם כל הזמן מצפה לה ומתאכזב הרבה פעמים. האם יכול לקרות מצב שכל החיים הוא יצפה לישועה שלו והיא לא תקרה? לא עדיף במקרים כאלו לא לצפות לה כדי לא להתאכזב? אני מדברת גם על אדם ששומר מצוות.

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן