מאת:

התפרסם בתאריך:

05/01/2022

אני לא אוהבת ילדים! אז מה יהיה כשהם יהיו שלי?

שאלה מקטגוריה:

הי,
דבר ראשון תודה ענקית על האתר הזה זה נותן לי המוןן!
ולשאלה-
אני בת 20 ויש לי בעיה שאני לא אוהבת ילדים, אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר ותמהוני, אבל מה לעשות אני פשוט מרגישה שאין לי גישה אליהם, ואני מנסה, וזה לא הולך. אני מפחדת שלא יהיה לי סבלנות לילדים שלי, מפחדת שאני לא יאהב אותם מספיק. אין לי כוח לשמוע תינוקות צורחים זה משגע אותי, גם כשאחיינים שלי מגיעים – זה לא שאני לא אוהבת אותם, אני אוהבת אותם אבל כאילו מרחוק , לא אוהבת לשחק איתם, לדבר איתם בתינוקת..מרגישה שפשוט אין לי את זה, וכשאני מנסה כן לחייך אליהם ולהצחיק אותם -אני משום מה מרגישה די מגוחך, מרגיש לי שזה לא אמין
ויש לי כל הזמן תקווה כזו שלילדים שלי כן תהיה לי גישה, שאני יאהב אותם באמת, שהם יאהבו אותי, שתהיה לי סבלנות אליהם גם כשהם צורחים ובוכים.
יש לציין שלא היו לי אחים קטנים שטיפלתי בהם, והאחיינים גרים מחוץ לעיר , כך שאני לא רואה אותם הרבה.
מקווה שהשאלה לא נשמעת מידי אנטישמית
בתודה מראש

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה,

הזדהיתי עם פנייתך. את מתארת מצב שאת מגדירה שהוא "בעיה", אך בעצם הינו בעצם נורמלי לחלוטין. אינך "מתחברת" לילדים, אינך מסוגלת לחוש כלפיהם רגשות של אהבה, חיבה, או כל קשר רגשי אחר. אין לך גישה לילדים, אינך מסוגלת לשמוע תינוקות צורחים, אין לך סבלנות…החיוכים והצחוקים שלך לאחייניך מלאכותיים ולא טבעיים, מעין 'הצגה' שאת עורכת לכבודם (או לכבוד האמהות שלהם). והפחד הגדול שלך שהרתיעה הזו תהיה כלפי ילדייך שלך. התקווה שלך היא שלא- אבל איך?

ראשית, אני רוצה להביע את הערכתי לשאלה זו: לא רבות חושבות על שאלות מעין אלו- גם כשהן לגיטימיות והגיוניות, וגם כשכן עולה שאלה מעין זו הן מדחיקות ועונות לעצמן ש"יהיה בסדר". את לא. הרשית לעצמך לחשוב, לשאול ולחפש תשובה- וזה נהדר.

ובכן, בואי ננסה לנתח ולראות מהי בכלל אהבת הורים לילדם.

באופן טבעי, אם נחשוב על זה, אין כל סיבה לאהוב נוכחות של ילדים. הם יכולים להיות נודניקים מאד (מנסיון: מאד מאד), לצרוח ולבכות (ולא רק תינוקות קטנים), לבקש, לדרוש, ועוד פעם לבקש ולדרוש, ועוד פעם…

אז איך הורים מסוגלים לאהוב את הילדים שלהם? לסבול אותם? אפילו להתגעגע אליהם כשהם אינם נוכחים? לטפל בהם במסירות גם כשזה לא הכי נעים?

בפרקי אבות נאמר: "כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם" (פרק ה' משנה טז)

התפארת ישראל מסביר, שאהבה שאינה תלויה בדבר היא אהבה שאינה תלויה בשום דבר בעולם וגדולה במידתה כאהבת אב לבנו שאי אפשר שתתבטל, אפילו כשלא יתנהג הבן כשורה.

כלומר, אהבה של הורים לילדיהם אינה דבר שתלוי בשום דבר! זוהי מתנה יקרה מאת השם יתברך שנתן להורים רגש אהבה כלפי ילדם, אין זה משנה מהו, מיהו וכיצד הוא נראה ומתנהג.

ולכן, אל לך לחשוש איך את חשה כעת כלפי ילדים. בעזרת השם, כשיהיו אלו ילדייך שלך- תקבלי יחד איתם, באותה עסקת חבילה, גם סבלנות, ואהבה, וגישה מתאימה. מה גם, שלפעמים הם כן חמודים ומתוקים וממסים… בעיקר את הלב של ההורים שלהם. הקב"ה יצר את המציאות הזו כדי שלהורים לא "יימאס" מהם.

והאהבה הזו הולכת וגדלה. הרב דסלר מסביר, שנתינה מולידה אהבה. אז מעבר לאהבה המולדת ישנה גם האהבה הזה שמוזנת מהנתינה הבלתי פוסקת!

אני לא מכחישה את זה שיש כאלו שכן 'יודעות' כבר לפני כן איך לטפל בילדים ואיך לאהוב אותם, אבל זה ממש ממש לא סותר. מה שהן מרגישות כרגע כלפי ילדים זה אפילו לא בבואה למה שהן תחושנה כלפי ילדיהם שלהם. אין כמו אהבה של אם או אב לילד שלהם.

גם טיפוסים מאד (אפילו פחות מ'מאד') ריאליים ולא רגשניים שמתחברים יותר למספרים, חוקים, כללים וכו' ופחות לילדים- כמוני למשל- לילדים שלהם קיימת גם קיימת אהבה וגישה.

זה לא אומר שאמא מושלמת (אין כזה דבר ולא צריך להיות) ואף פעם לא מתפרצת ולא כועסת ולא צועקת. זה בהחלט יכול לקרות, וקורה, אבל בלי קשר- תמיד תמיד אמא אוהבת.

מאחלת לך הרבה הצלחה בהכל,

שרי (שהיא הרבה מאד דברים- אבל לפני הכל, אמא אוהבת)

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. אני מכירה אשה כזו. כבחורה (קרובת משפחה) היא היתה ממש רשמית, עניינית כזו, קצת "פתיל קצר", בלי הרבה סבלנות, ושייכת לעולם המבוגרים, הייתי ילדה קטנה שרציתי קצת תשומת לב ממנה ולא קבלתי… חשבתי לעצמי, מה יהיה כשתתחתן ויהיו לה ילדים, איזה מסכנים הם יהיו…
    ב"ה היא נשואה לאיש חם ורגוע ויש לה שני בנים. ילד קטן ותינוק. לא ראיתי הרבה אמהות עם כזה יחס חם לילדיהן… היא "משוגעת" עליהם. ודואגת להם נורא, קופצת מכל ציוץ…
    והם, בלי עין הרע, חמודים, עליזים, עם המון אנרגיה ושמחת חיים. כנראה שעם ילדים שלך זה שונה.
    גם לי אגב לא היתה גישה כ"כ לילדים, לא ידעתי לדבר בתינוקית. ועם הבת שלי היום, נראה לי שזכיתי בתואר "האמא החמה בעולם". לא ברור איך…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן