מאת:

התפרסם בתאריך:

04/07/2021

שלא עשני אשה-על שום מה?

שאלה מקטגוריה:

שלום לך משיב יקר מה שלומך? איך אתה מרגיש?
במבט שטחי לכאורה על היהדות נראה שהגבר עדיף על האשה מכל מיני בחינות אבל במבט מעמיק מתגלה משהו אחר ושונה לחלוטין
הגבר נתבע לנצל כל רגע ללימוד תורה והאשה פטורה.
הגבר יוצא לרחוב ויכול לעבור אינספור איסורים (בפרט בראיה) לעומתו האשה כשהיא הולכת צנועה היא יכולה ללכת לאן שבא לה והיא לא עוברת על שום איסור
הגבר חייב בכל המצוות לעומתו האשה פטורה ממרבית המצוות וחייבת רק במצוות תמידיות
וכו׳ וכו׳
לאור זאת איך ייתכן שחז״ל תיקנו לנו ברכת הודאה או שבח שלא עשני אשה הרי לפי טענותיי לאשה יש יותר סיכוי לזכות בחיי נצח לעולם הבא לעומת הגבר?
תודה רבה מראש על המענה

תשובה:

שואל יקר ונכבד.

איזה יופי לקרוא שאלה מאדם מעמיק וחושב. אדם שמנסה לראות מעבר לרובד השטחי.

ידוע מאמר החכם "שאלת חכם חצי תשובה". בשאלה שלך בעצם טמונה התשובה כולה.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. אם אתה רואה מולך שני עשירים אחד סוחר בהיקף של מאה אלף שקל, ואחד סוחר בהיקף של מאתיים אלף שקל. מי לדעתך נחשב יותר עשיר? ודאי שהסוחר בהיקף הגדול יותר נחשב עשיר גדול יותר, על אף שהוא חווה הפסדים גדולים יותר. כיון שהיקף המסחר שלו הוא גדול יותר.

חז"ל ברוחב דעתם רצו להזכיר לנו מיד בשעה שאנחנו קמים ממיטתנו את היקף המסחר שלנו. לשם כך הם תיקנו שנודה לה' על שהיקף המסחר שלנו גדול מהיקף המסחר של גויים, שמצווים רק בשבעה מצוות. לאחר מכן אנחנו מודים על כך שהיקף המסחר שלנו גדול יותר מאשר העבד שפטור ממצוות עשה שהזמן גרמא. ולבסוף אנו מודים גם על כך שנבחרנו יותר מאשר הנשים, לסחור בהיקף גדול יותר.

אדם הרואה כך את ברכות השחר מבין מיד שאין כאן שום אמירה על מעמד האשה. יש כאן בברכה הודאה על כך שאנחנו מתנהלים בהיקף מצוות גבוה יותר. הודאה זו תשמש עבורנו כתזכורת לבל נשכח את חובתנו.

ניתן לבאר לפי זה מחלוקת מאוד מעניינת שהיתה בין בית שמאי לבית הלל. וזה לשון הגמרא (עירובין יג, ב): "תנו רבנן שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא. והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא יפשפש במעשיו. ואמרי לה ימשמש במעשיו".

במבט ראשון, מחלוקת זו אינה מובנת, מה יש לדון איזה מצב יותר עדיף לאדם, והלא בפועל כולנו נבראנו בסופו של דבר. מה התועלת מהדיון המיותר הזה. ועוד קשה, מה הקשר בין המסקנה לבין הדיון, מה עוזר הפשפוש או המשמוש לגרום לכך שטוב לאדם להיבראות. [כבר המהרש"א (מכות כג, ב ד"ה תרי"ג) עמד על כך, ויעויין במה שתירץ].

מה שנראה לומר בזה הוא שחז"ל התבוננו וראו שיותר מצוי שאדם ייכשל בעבירות, ואם כן נמצא שמוטב היה לו לא להיבראות. מאידך גיסא, אלמלא הניסיונות לא היינו מקבלים שכר על מצוותינו. בלי ניסיון לא שייך מצוה.

ועל זה חכמים הכריעו, שלאדם רשע באמת מוטב היה לו שלא נברא, אולם לנו לשומרי המצוות, אדרבה, טוב לנו שנבראנו, שכעת יכולים אנחנו לעשות מצוות.

מקווה שכעת הדברים התיישבו על ליבך.

בידידות.

בניהו.

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אקשיבה שלום, איך אפשר לקבל עדכונים ותשובות נוספות?"

תשובה: בכל דרך שרק תרצו!

באימייל? הזינו את כתובת המייל שלכם!
בוואצאפ? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בפייסבוק? לחצו על לייק לדף!
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן