מאת:

התפרסם בתאריך:

16/01/2021

למה נשים סובלות יותר?

שאלה מקטגוריה:

צהריים טובים.
אני יודעת שנושא מעמד האישה ביהדות נשאל הרבה, ונענו על זה כל מיני תשובות מגוונות..
אבל עדיין נורא קשה לי לקבל דברים, אני מקווה שזה מותר שאני מוסיפה לשאול. אני אנסה לתמצת את זה במס נקודות :
1. ברוך שלא עשני אישה – אומרים שאומרים אתזה כי אישה לא מחויבת במצוות ולימוד תודה והגבר כן-אוקי אז אם הגבר כן לומד והיא לא , והוא מברך ברוך שלא עשני כמוהה זה אומר שהוא יותר ממנה? הרי באותו מקום גם אומרים שלא עשני גוי ועבד כלומר כל העמדות הפחותות מהגבר איך זה מסתדר אם זה שהאישה היא כן חשובה כמו הגבר ולא פחות? ואם אנחנו בדרגה רוחנית ככ גבוהה שאנחנו לא צריכות ללמוד תורה כמו שיש מי שמתרצים, למה אנחנו לא מברכות ברוך שלא עשני גבר? כשאני שומעת מישהו לידי מברך ברוך שלא עשני אישה אני מרגישה פחותה… אני טועה?

2. למה שאישה לא נאמנה לבעלה היא הופכת לאסורה והגבר מחוייב להתגרש ממנה! ואילו אם הגבר טועה ואפילו מס פעמים אין חובה לגרש? למה לגבר מותר לטעות? או שזה יותר קביל? למה אצלו זה נסלח? ואצל אישה אין לזה מקום ?

3. למה נשים תמיד צריכות להיות מוסתרות שקולן לא ישמע .. למה אסור לאישה לשיר בפני ציבור והיא תמיד צריכה להיות מוסתרת ומאחורי הקלעים ?

4. למה אישה סובלת יותר מהגבר בעולם? כלומר זה שיש לאישה את הוסת וכו.. זה סבל אז אמרו שזה בגלל הקללה של בצער תלדי בנים.. אבל מה עם הגבר? היום הקללה של בזעת אפיך תאכל לחם לא תקפה אצל הגברים כי גם את זה הפילו על האישה , שגבר לומד והיא עובדת …
למה אישה יותר סובלת מהגבר?

5. למה יש ימים שאישה אסורה על בעלה ואפילו מכנים את זה בשם אישה בטומאתה כאילו היא טמאה למה?…

מקווה שזה בסדר ששאלתי תודה על האתר והאופציה לשאול… לא שואלת ממקןם שחייב להבין הכל, אבל קשה לי להרגיש שביהדות אני כבייכול נחשבת פחותה …

תשובה:

שלום לך אשה יקרה ונכבדה.

אני מעריך מאוד את השאלה. ואין לי ספק שאילו הייתי אשה, הייתי דן בשאלה זו יומם ולילה עד לפתרונה. כך שלא רק בסדר ששאלת, אלא זה מובן מאליו, ואף נכון ונחוץ לך…

תראי, כמו שכתבת, שאלת מעמד האישה ביהדות היא שאלה חשובה מאוד שנשאלה ונשאלת כל העת בכל מקום. והרבה קולמוסים נשתברו עליה. גם כאן באתר 'אקשיבה' נכתבו תשובות רבות וטובות בנושא חשוב זה.

ברשותך, ארצה לסטות מעט מעיקרו של פולמוס זה, על שלל משקעיו המרים. ולנסות לגעת בתחושות הפנימיות שמעוררות את הדילמה הזאת. לפי דעתי.

כבני אדם, גם אחר עשרות וריאציות של זעקות שוויון למיניהן בדורות האחרונים, יש ויהיו כנראה פערי מעמדות אין ספור. יש עניים, יש עשירים, יש יפים, יש מכוערים, יש חכמים, יש טיפשים, יש מצליחנים, וישנם לוזרים. ויש עוד ועוד פערים בלתי נתפסים בין איש למשנהו…

אדם שלמד רפואה כל חייו והוא אוהב ומצליח בתחומו, אין שום סיבה שנראית לעין שיישב מבוקר עד ערב ויתלונן שהוא איננו צייר או פסל, ואין שום סיבה שהוא יחוש רגשי נחיתות מהציירים, אין גם שום סיבה שהוא ירגיש פחות מהם, כלל ועיקר. ואפילו אם הציירים מרוויחים הון על כל נגיעה במכחול, ואפילו אם הציירים חווים אושר מאין כמותו בכל ציור שציירו. אין שום סיבה שמיודעינו הרופא ירגיש ולו תחושה אחת קלה של רפיון חושים או של ניוון חושים בתחומו בעיסוקו בסיפוקו ובעבודתו.

מדוע?

אין צורך להסביר זאת, אבל דבר פשוט הוא שכל אדם שנולד גדל ומתעצב בצורה בריאה, הרי הוא מטה אט אט את מכלול כישוריו יכולותיו ונסיבותיו למקום שבו הוא חפץ להיות ולחוות. ומי שעושה זאת בצורה הנכונה, הרי הוא מאושר באדם – איזהו עשיר השמח בחלקו.

ברור שלכל אדם ישנם משברים וחולשות, קנאות ורעות חולות. אבל ככלל העולם, כך צריך לחיות ולזה צריך לשאוף ולכוון.

מטרתנו בבריאה היא למצות את יכולותינו במלואם, כל אחד באשר הוא שם.

היהדות גם היא בתוך מגוון מצוותיה וחוקיה, מליאה במעמדות ובשררות.

כהנים, לווים, ישראלים, קדושים, טהורים, טמאים, ומרוחקים. ראשי קהל ונכבדים, עד קבצנים וחוטבים. כולם בני ה' יתברך, כל אחד ממלא את תפקידו נאמנה, ושואף להיות חלק בבניין הכתר השלם…

ואם לוי יאמר, מדוע לוי אני? ברצוני להיות כהן… יאמרו לו, אכן כהן בבחינות מסוימות רם הוא ממך, אך אתה תפקיד קדוש לך, ומה לך מתלונן וסר… ואף אם ישמע הלוי את הכהן אומר בחשאי, ברוך שלא עשני לוי… אם שכל בקודקודו, יאמר לו חרש, שמח אני שעשני הקב"ה כרצונו, ושמח אני למלא מקום בעבודתו…

משום שכל אחד תפקיד לו, וכל אחד מיועד הוא למשהו. ואין מלכות נוגעת בחברתה, ואין איש נוגע במוכן לחברו כמלא הנימה.

יש בכך מצד אחד עצבות גדולה.. אך יש בכך גם שמחת ההרמוניה ובניין הבית השלם עד התיקון שיבא. וגם הכרח גדול לתקינות בחיי החברה…

זה הכל…

***

זה לא עונה לך על השאלות, אבל זאת התחלה טובה להבין את עומקה של שאלתך. כמאמינים אנחנו חיים בעולם שבו יש לנו תפקיד. ותפקיד מסוים לכל אחד ואחת.

כאשה, הרי תפקידך הוא אחראי מאוד וחשוב מאוד. ואין הוא נמדד כלל ביחס לאשה אחרת וגם לא ביחס לגברים.

יש לך תפקיד, להיות אשה, למצות את יכולותייך כאשה, לחוות את חוויות הנשיות המופלאות של היריון, לידה, חביקת בנים ובנות בחיקך. אלו דברים נפלאים שניתנו אך ורק לך כאשה, ואם תדעי לחוותן בצורה ראויה, לא תחושי במחירים שאת משלמת על חוויות אלו, צער המחזור הלידה ועוד כאבים שנלווים לזה..

ברור שאת משלמת מחירים, אבל זאת החבילה שניתנה לך. ויש לך אפשרות לפתוח אותה להנות מהמתנות. ויש לך גם אפשרות לסבול מהמטלות. בחרי לך מאשר תיקחי….

אם היית מימי הביניים, הייתי נזקק לענות לך על שאלה 5. אך את חיה איתנו ב2021, ובימי הנדה אולי את באמת נקראת בשם 'נדה' בהלכה, שמשמעותו 'מורחקת ומנודה'. אך במציאות חיינו זאת בסך הכול גזירת התורה, כדי לחיות ולחדש את תחושת החוויה בין איש לאשתו, ואין כל הבדל בינך לבין בעלך בימים אלו.

***

ביהדות, כאשה, יש לך תפקיד חשוב מאוד. להיות אם הבית.

אם הבית זה תפקיד חשוב ומכריע מאין כמותו.

אם הבית זה תפקיד של בעלות, של אחריות,

תפקיד של אמהות. של יצירת דור העתיד.

תפקיד של התמסרות והכנה של דור העתיד הלאה והלאה… ולכן האשה נקראת אם הבנים. אם הבית. עיקרו של בית.

ככזאת-כעיקר הבית, נגזר עלייך על פי התפקיד שנכון לך מן התורה, לא לישא שני גברים. וזאת משום שתפקידך אינו מאפשר לך להתחלק לשתיים. את מוכרחה להיות אחת-מכוונת למטרה ברורה. הגבר לעומתך, אינו נושא באחריות חשובה זו, והוא כן מסוגל להתחלק בין שתי בתים, על פי תורה, מחמת פחיתותו בענין זה, ולא מחמת מעלתו.

שלימותך העליונה וזכותך הגדולה להיות אשה, מחייבת אותך בבחינה אחרת, בכך שאיננה מאפשרת לך להכפיל את עצמך לבעלים שונים… את מיוחדת-מיועדת.

אשה שחס ושלום בוגדת בבעלה, היא בוגדת בביתה, בתפקידה, במעלתה, ובדרכה…

***

התפקיד והמעלה של האישה ביהדות, זה להיות מיוחדת, זה להיות עליונה, זה להיות מסורה. ובשל כך היא מוכרחה להתכנס פנימה הביתה בצניעות ובפנימיות.

בימינו הנשים כבר אינן בביתן כל כך, הן משפיעות בחוץ, בדרך המותרת, הם מקרינות החוצה את האמת הפנימית שלהן, את המעלות שבהן, את האיכות שבהן. העולם זקוק לכן ולהשפעתכן. אך כן נותרו הדינים המחייבים אתכן להתנהג בנכבדות, ולהתכנס במקומות שנכונים לכן על פי תורה. כמו לשיר בציבור וכדומה… אפשר להתבונן בזה גם בעין טובה…

***

כלפי שאלתך לגבי ברכת 'שלא עשני אשה'…

האמת שהתחבטתי בכך, והרהרתי רבות בענין זה. ולא מצאתי לזה פתרון הגון…

עד שבא חכם אחד ולימדני ביאור נפלא מדברי הבית יוסף (אורח חיים סימן מו), שבתחילה הסתפקתי בו, אך ככל שהפכתי בו הוא נדמה לי כאמת… ואני מציגו בפנייך, ברשותך…

ברכות השחר 'שלא עשני גוי, עבד, אשה', אינן באות לבטל, לא את הגוי, לא את העבד ולא את האשה. כלל וכלל לא. ברכות אלו בכלל לא מדברות בענייני מהות הגוי העבד והאשה…

גם אם נאמר שהאשה פחותה מן הגבר, אין דרך חז"ל לתקן ברכות בצורה של שלילה, 'שלא עשני אשה', וכי פעם אנו מברכים 'שלא עשני ממזר', חס ושלום. וכדומה. היה להם לחז"ל לתקן שיברכו 'שעשני גבר', או בדומה לכך.

אלא נראה שברכות אלו הם ברכות של הודאה לה' בבוקרו של יום על חיוב המצוות שהתחייבנו בו, אנו הגברים.

ולכך אנו מציינים זאת בצורה הדרגתית, ומשתמשים רק כדוגמא בגוי בעבד ובאשה.

בתחילה 'שלא עשני גוי' – אילו הייתי גוי, לא הייתי מתחייב במצוות כלל.

אחר כך 'שלא עשני עבד' – אילו הייתי עבד הייתי מתחייב במעט מצוות.

וכן 'שלא עשני אשה', – אילו הייתי אשה הייתי יהודי, אך לא הייתי מתחייב במעט מצוות.

והריני מעתיק כאן את לשון הבית יוסף בענין הזה: "ויש עוד שלש ברכות שצריך לברך, שלא עשני גוי שלא עשני עבד שלא עשני אשה. בפרק התכלת (שם). ופריך התם היינו עבד היינו אשה, ומשני עבד זיל טפי. ופירש רש"י, היינו אשה. דלענין מצות אשה ועבד שוין דגמרינן לה לה מאשה. זיל טפי. אפילו הכי מזולזל העבד יותר מן האשה ע"כ. ומשמע מדבריו דהני ברכות על חיוב המצות הן, דגוי לא נתחייב במצות כלל, ואשה ועבד אף על פי שנתחייבו בקצת מצות לא נתחייבו בכולן. ויש להקדים שלא עשני עבד, שבתחלה אנו מברכין שלא עשני גוי שאינו בר מצות כלל, ואחר כך אנו מברכין שלא עשני עבד, אף על פי שישנו בקצת מצות, זיל טובא והוא חשוד על הגזל, כדתנן (אבות פ"ב מ"ח) מרבה עבדים מרבה גזל וגם דומה לגוי שאין לו זכות אבות, ועוד שאסור בבת ישראל. ואחר כך אנו מברכים שלא עשני אשה, שאף על פי שהיא חשובה מן העבד מכל מקום אינה חייבת בכל המצות. וכתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' מא) שהשיב הרמ"ה שברכות אלו אינם אלא על תחלת ברייתו של אדם, לפיכך הגר אינו מברך שלא עשני גוי כל שלא היתה הורתו ולידתו בקדושה, אבל השבוי מברך שלא עשני עבד, שלא תקנו ברכה זו מפני העבדות עצמה, אלא מפני שאין העבד חייב במצות כישראל, ואינו ראוי לבא בקהל ופסול לכמה דברים. וכן כתוב בספר ארחות חיים".

כמו כן, ברשותך, אני מפנה אותך בהמלצה לקריאת – תשובה מעמיקה ויפה שכתב ידיד יקר שלי בנושא זה, וכמדומה שתחכימי ממנה מאוד.

https://www.akshiva.co.il/%d7%9e%d7%a2%d7%9e%d7%93-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%94/%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%9a-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a9%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%94%d7%93%d7%95%d7%aa/

בהערכה רבה ועצומה מאוד

דוד [email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אקשיבה שלום, איך אפשר לקבל עדכונים ותשובות נוספות?"

תשובה: בכל דרך שרק תרצו!

באימייל? הזינו את כתובת המייל שלכם!
בוואצאפ? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בפייסבוק? לחצו על לייק לדף!
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן