רוצה להתחתן אבל חוששת מילדים

רוצה להתחתן אבל חוששת מילדים

שלום! יישר כח גדול על עבודת הקודש שאתם עושים כאן באתר.
מאד נהנת מהתשובות המקצועיות, הערכיות והחמות שלכם!! .
אני בחורה בת 23 בתקופת שידוכים, שנמצאת בקונפליקט. מצד אחד כבר מאד מאד רוצה וכמהה לפגוש את הבחור המיועד לי משמיים ב"ה ולהקים לה' בית נאמן איתו. ומצד שני, אני לא רוצה להיות "כלואה" ולהתמסד… אלא יש בי דחף ורצון להיות ציפור חופשייה. העניין שמציק לי זה שאני לא יכולה לראות את עצמי עכשיו בהריון ואמא לתינוקים.. אני יודעת שחתונה זה אומר מייד להיות אמא זה ברכה ב"ה אבל אני לא מסוגלת כעת.. מרגישה לא רוצה את זה עכשיו ואפילו טיפה נרתעת… (וב"ה אני גדלתי וטופלתי אצל אמא אוהבת וחמה מאד אז זאת לא הבעיה..) אני בטוחה שזה בגלל הצ'אטים הפרוצים באינטרנט שהייתי משוחחת כמה שנים לצערי.. .
האם עלי להמשיך לצאת ולהפגש עם בחורים למרות שאין רצוני כעת להיות אמא? (לעומת זאת – לזוגיות אני כן בשלה ומחכה ב"ה להקים את ביתי הפרטי.) או לחכות שהעניין יפתר? יש לציין שאני נפגשת פעם בשבוע עם מטפלת רגשית טובה ב"ה.

תשובה

שלום לך בחורה יקרה ואוהבת ה'.
את נמצאת בעיצומו של פרק חשוב בחייך- פרק האיש המקדש. נראה שאת נגשת לסוגית הנישואין מתוך הבנה עמוקה של משמעות העניין. בתבונה רבה את מביאה בחשבון את האחריות הכרוכה בבחירה זו, על מחיריה והשלכותיה, ומזהה בכנות וביושרה פנימית שני קולות מנוגדים המתרוצצים בקרבך ביחס אליה. בין השורות אפשר להרגיש שאת מצוידת בארגז כלים בוגר, עשיר ומגוון, שמאפשר לך לפנות ולהתייעץ כדי לנסות לברר אותם.
ראשית, אציין שהתהיות שעולות בך- האם ומתי נכון לך להיכנס למערכת הנישואין ולהקמת משפחה מעידות על יכולות רבות. הן תוצר של חשיבה ויכולת לראות תמונה מורכבת, שאינה מסתפקת בשמלת הכלולות הנוצצת ובתכשיטים הזוהרים. הבשלות והבגרות הנפשית שלך מביאות אותך להתבוננות ולניסיון לברר את הכאילו מובן מאליו. זו נקודת פתיחה מצוינת ליציקת אבן דרך כל כך משמעותית- בחירת שותף לחיים ובניית בית.
אנסה בתשובה קצרה זו להרחיב מעט את היריעה, ואולי להבהיר מעט את אותם קולות התוססים בך, זה מושך לכאן וזה לכאן. מקווה שבעזרת הכלים המחשבתיים והערכיים שבורכת בהם- יקל עלייך בס"ד למצוא כיוון בתוך סבך ההתלבטות.
את קשובה לשני חלקים בנפשך, הקוראים לך בו זמנית ודורשים את תשומת ליבך.
חלק אחד מבקש למצוא זוגיות ולהקים בית חם ואוהב לפי דרך התורה. חלק זה מייחל לפגוש את בן הזוג המיועד ולבנות אתו קשר של אהבה ומחויבות- קשר הנישואין. כדי לממש את הצורך העז הוא מוכן להשקיע, להתאמץ ולחפש, וחש מוכן ובשל לצעד משמעותי זה.
החלק השני מבקש לממש צורך של חופש, עצמאות והיעדר עול. הוא מבקש להיות אדון לעצמו בלי כפיפות לדעות ורצונות של אדם נוסף. חלק זה די נרתע מהמחשבה על התמסדות והשתעבדות לזולת. הוא רוצה להשאיר את כל האופציות פתוחות, בעיקר את אופציית המימוש העצמי. מנקודת מבטו של החלק השני נישואין מצטיירים ככלא, כאיום שמכריח אותו לקצוץ את כנפי הציפור החופשיה שאוהב ורגיל להיות.
בואי ננסה להקשיב רגע לקול השני, שאולי לא תמיד זוכה להכרה ולהקשבה.
הוא שואל בצורה מאד ברורה, בשביל מה אני צריכה את זה? מערכת יחסים קבועה עם בן זוג, הריון, לידה, גידול תינוקות... חיי משפחה דורשים כל כך הרבה השקעה, ויתור ומאמץ מכל הבחינות- כלכלית, רגשית, פיזית... טוב לי להיות אדם לעצמי, חופשיה ומשוחררת.
הוא משקף את הגישה המערבית-מודרנית שאושר הוא פרי השקעת האדם בעצמו. האדם, ה'סוביקט'- הוא המטרה והוא מקור האושר. בראש הפירמידה עומדת מטרת העל- התפתחות אישית, וכל הדרכים אמורות להוביל אליה. גם קשר זוגי אמור לשרת את אותה מטרה- הבאת אושר לחיי הפרט. מעניין לחקור את השאלה הזו, כיצד יוצרים זוגיות מאושרת? מהי דרך המלך לאושר זוגי ואישי למשך שנים ארוכות?
גם רוברט סטרנברג, פסיכולוג יהודי- אמריקאי הסתקרן לגלות את הסוד. וזו הייתה שאלת המחקר שלו: איך משיגים אהבה זוגית? איך מצליחים לשמר קשר זוגי לאורך שנים- כזה שיספק את שני בני הזוג?
במשך שנים רבות ערך מחקרים בקרב בני זוג החווים מידות משתנות של אושר. את מסקנותיו גיבש במודל שפרסם ב 1986 שנקרא "משולש האהבה של סטרנברג".
לפי המודל שלו אהבה אמתית וטובה, שהוא מכנה אותה "אהבה מושלמת" נשענת על שלושה יסודות: אינטימיות, מחויבות ותשוקה. כאשר שלושתם קיימים במערכת יחסים- ייהנו שני בני הזוג מקשר עשיר ומספק לאורך שנים ארוכות.
בואי נפרט קצת למה הכוונה-
אינטימיות זו חברות. עומק הקרבה הרגשית בין בני הזוג, והמוכנות ההדדית להיפתח האחד בפני השני. אינטימיות זו היא תוצאה של תקשורת בונה שמתבססת ומעמיקה לאורך השנים. מחויבות היא האחריות של בני הזוג אחד כלפי השני – בראש וראשונה חובת הנאמנות ההדדית, התמיכה והעזרה. ה"גב" שנותנים אחד לשני והביטחון המרחף באוויר שבכל עת בני הזוג יהיו שם זה עבור זו במידת האפשר. תשוקה היא כמובן עוצמת המשיכה הפיזית והמינית של בני הזוג האחד לשני.
סטרנברג מספר לנו שניתן להגיע אל המטרה המודרנית של מימוש עצמי דרך העיסוק בבן הזוג. דרך היכרות עמוקה ותקשורת בונה, דרך מחויבות שדורשת ויתורים לא מעטים על סיפוק עצמי. למאמץ זה יש תמורה כבירה ברמה הזוגית- אושר עשיר ועמוק יותר שחוזר אל כל אחד מבני הזוג ברמה האישית.

וכאן אני רוצה להתייחס, יקירתי, להתנסויות שהיו לך עד כה בקשר זוגי, בהתכתבויות דרך צ'אט. קשר זוגי דרך צ'אט מספק מטבעו חווית ריגוש, עניין וסקרנות. הוא מושך, ממכר וכיפי משום שהוא עונה על צורך אנושי מאד בסיסי ותואם שלב התפתחותי- צורך בקשר עם בן המין השני תוך חוויה של תשוקה ואולי [במקרה הטוב] גם אינטימיות. התנסות נעימה כזו גורמת, למעשה, נזק למשתמש. זאת משום שהיא בונה בתוכו תפיסה אשלייתית כאילו בחיים האמתיים ניתן ליהנות מקשר עם בן המין השני ללא מחויבות מאתגרת הכרוכה בחיים משותפים. ואם נשתמש במודל של סטרנברג, יש כאן אהבה עיוורת, או במקרה הטוב אהבה רומנטית שאינה מחזיקה. את חוסר הסיפוק והחלקיות של הקשר הזה כנראה הרגשת בחושייך הדקים. כיום אינך מסתפקת בו, אלא פונה לפגישות דרך שידוך שמגדילות את הסיכוי למציאת שאהבה נפשך.
מזמינה אותך להציץ על שמונה סוגים של אהבה, ולחשוב באיזו מהם התנסית ואיזו היית בוחרת לעצמך?

ועכשיו נעבור לחלק הנוסף של שאלתך- ילדים. את "לא מסוגלת כעת, לא רוצה את זה עכשיו, נרתעת..."
לא לחינם זוגיות לפי תורה מקדימה את ההורות. בזוגיות יש תהליך אימוני שמכשיר את שני בני הזוג להיות הורים- כלומר, להשקיע במישהו שהוא לא הם עצמם. ראשית מפנה כל אחד את תשומת ליבו בבן זוגו, ובהמשך נבנית בו היכולת והמוכנות להשקיע בילדים המשותפים.
בחורות רבות נכנסות לתוך הנישואין עם החשש הזה מהורות. התהליך של מעבר לאימהות, בפרט ילד ראשון- הוא עמוק ומרגש. פעמים רבות לאחר שקשר זוגי מתבסס וקיימים אהבה וביטחון בקשר, מתעורר רצון טבעי לתת ביטוי חי ותוסס לקשר הקדוש שלכם בדמות יצירה משותפת של אדם חדש שבא לעולם. לפעמים זה קצת יותר מורכב, אך קצרה היריעה...
ברמה הפרקטית הייתי מציעה לך, שכאשר תגיעי לנקודת הכרעה מעשית- לעשות שאלת רב מפורטת. לעיתים ההנחיות ההלכתיות לאדם ספציפי שונות מהמקובל בדרך כלל.
ועוד משהו... את יודעת, יקרה? יש משהו מאד יפה בכך שאת רוצה לשמר את החופש שלך ואת מי שאת. זה מספר על אישיות בנויה, על יצירתיות ומעוף ועל נפש עשירה. עם תכונות כאלו תוכלי להמריא למחוזות זוגיים ומשפחתיים של התחדשות מתמדת, הנאה ועניין. כשאת מביאה נדוניה כזאת בכנפייך, יש סיכוי טוב שתחווי זוגיות והורות מלאות חוויה וסיפוק. בעיניי, העובדה שאת מעזה לגעת בחששות ובהשלכות הצפויות הן לגבי נישואין והן לגבי הריון ולידה- היא סימן טוב ובריא. עצם העיסוק בשאלה רומז על כך שכאשר תבני את ביתך בס"ד ותגיעי לשלב הזה של הבאת ילד לעולם- תהיי שם מתוך מקום מבורר יותר, וילדך יגיע לאם שמצפה לו ושמחה בקיומו.
משמח לשמוע שאת נמצאת בתוך תהליך טיפולי מיטיב. זה בדיוק המקום לברר וללבן את התהיות שעולות בך. אני מתרשמת שיש לך את כל הכלים להכיר מקרוב את החששות והכמיהות, לגעת קצת יותר עמוק ברצונות הכמוסים, ולחוות קצת יותר שלום בית בין קולות נפשך השונים...
ואם תרצי להמשיך- אני כאן...
שלך, בהערכה רבה
נחמי
[email protected]

התשובה עזרה לך?
לא עזרלא משהועזר ליתשובה טובהתשובה מעולה!
שולח...
כדאי לשתף את התשובה, לשלוח למי שזה יכול לעזור, או להדפיס
בפייסבוק
בטוויטר
בדוא"ל
להדפיס
אם חשוב לכם שהתשובה תגיע לאנשים נוספים, אפשר
תגובה אחת
  1. ג'סיקה הגב

    גם אני לא רציתי ילדים מיד, אם זה היה מרגיש בסדר, אפילו הייתי רוצה להתפלל שלא יוולדו ילדים עדיין, רק עוד כמה שנים… שנספיק להינות ביחד מהזוגיות שלנו בלי הפרעות…. אבל תוך פחות משנה נולדה לנו בת, וכבר מאז שגיליתי שאני בהריון – היתה לי שמחה שלא יכולתי להסביר. קל וחומר אחרי שהיא נולדה – לא הייתי רוצה לאחר את זה ברגע אחד!! הלב פשוט "משפץ" את עצמו בהתאם ובונה עוד חדר במיוחד בשביל הנשמה הזאת שהצטרפה אלינו.
    בדיוק אותו דבר קרה לי שנתיים אחרי כשנולד הבן. כל כך לא רציתי בן, הלכתי במתח לאולטרסאונד בתקווה שזאת תהיה בת, אבל היום הבן הזה כבר בן שנה וחצי ומהשניה הראשונה שהכרתי אותו לא הייתי מחליפה אותו בשום בת הכי יפהפיה שבעולם.
    אל תדאגי, הקב"ה לא נותן את הילדים מיד בגילאים קשים. זה מתחיל בתינוקות ופעוטות שלא משפיעים על הזוגיות אם יודעים לנהל נכון את הזמנים.
    אפילו יצאנו איתם לנופשים ביחד למרות שהיה מי שישמור עליהם כי לא יכולנו לוותר עליהם והיה מדהים!
    וכמובן שלא ויתרנו גם על יציאות זוגיות בלבד.
    בקיצור, הייתי מציעה לך לשים דגש יותר על איך לעשות את זה בצורה חכמה ומהנה ולא לפחד מעצם המצב.
    בהצלחה!

השארת תגובה

שאלות נוספות:

דילוג לתוכן