התפרסם בתאריך:

25/05/2018

קנאת סופרים?

שאלה מקטגוריה:

אני לומד בישיבה קדושה בירושלים ולפעמים כשאני רואה בחור שואל קושיות ומעלה סברות ואני מרגיש מאוכזב מעצמי ואני מרגיש שזה קנאה ואני מתפלל לה שיוציא ממני הקנאה וזה עוזר אבל אני מבקש חכמה ולא שאני לא חכם אבל אני מרגיש טיפש לפעמים ואני חושב מי יהיה איתי כשיגיע זמני לעלות לישיבה גדולה בעזרת ה וגם יש לי חבר שפתאום הפסיק לדבר איתי ואיני יודע למה וזה גם מעיק אז אם אפשר עצה (וסגולה) וקצת חיזוק

תשובה:

שלום לך, בחור יקר!

התרגשתי מאוד לקרוא את שאלתך, שאלה של בן עלייה עובד ה' המבקש את קרבתו. ניכר משאלתך שאתה בחור חכם ונבון, ותקוותי שאצליח להשיב כראוי על שאלותיך.

העלית בשאלתך מספר נקודות שמפריעות לך;

  • אתה חש מעט חוסר סיפוק.
  • אתה חש שאינך חכם ומוצלח מספיק.
  • אתה חש קנאה לעיתים, מול הישגיהם של חבריך.
  • חברך הפסיק לשוחח אתך וזה מעיק עליך.
  • אתה חושש מעט מעתידך בישיבה הגדולה.

האם אכן אלו הדברים שמפריעים לך? אם כן – הריני לברכך בברכת "ברוך הבא לאנושות". התמודדויות אלו, שלעיתים הן לא קלות בכלל, הן התמודדויות נורמליות ומובנות לחלוטין שאתה חווה עקב התבגרותך והצטרפותך לעולם המבוגרים. אלו בעיות שכל אדם חווה בשלב כלשהו בחייו אלא שאצלך הן הקדימו מעט ובאו כבר בגילך הנוכחי (15) כיון שאתה בחור חכם ובוגר.

ברם, כבר אמרו "צרת רבים נחמת שוטים". זה שאנשים רבים מתמודדים עם השאלות הללו, לא די בשביל להתנחם בכך ולהשלים עם המצב הנתון. והיות ובגילך המוקדם אתה כבר שואל את השאלות הללו בחכמה רבה ומחפש דרך להתמודד איתן, הרי שעלינו לחשוב מהי הדרך הטובה עבורך בכל הדברים הללו.

– סיפוק מנין?

ראשית כל, אחד המצרכים החשובים ביותר לנפש האדם – זהו הסיפוק. תחושת העשייה, האקטיביות, הידיעה שהוא עושה משהו טוב וחשוב בחייו. בעולם הכללי אנשים מתקשים מאוד להתמודד עם השאלה הזו, משום שערכים חומריים לא יכולים לגרום לסיפוק רוחני שימלא את הנפש, ולכן אנשים נוטים להדחיק את התחושה או לאמץ ערכים חשובים שעבורם הם חיים. ברוך ה' בעולם התורה הדרך קלה יותר, וכל בן תורה ובן ישיבה המאמין בכוח וזכות לימוד התורה שלו, כבר יכול לחוש סיפוק רב מאוד ממעשיו. לומדי התורה – הם הם מחזיקי העולם! היש סיפוק גדול מזה?

ועדיין… לפעמים הנפש מרגישה שהיא יכולה יותר, ושואפת ליותר. ואדם רגיש ונבון – מקשיב למאוויי נפשו ותר אחר דרכים לחוש סיפוק גדול יותר מהעשייה התורנית שלו. כתבת בשאלתך שאתה חש בחוסר סיפוק, למרות שנראה כי אתה כן לומד בישיבה. מדוע? אין זאת אלא משום שיש לך נפש גדולה יותר, הדורשת סיפוק רב יותר. ואם כן – חפש את הדרכים לכך!

כדי למצוא את הדרכים הטובות עבורך, עליך להתייעץ עם אדם שמכיר אותך מעט, אחד מצוות הישיבה אולי או מישהו מבוגר אחר, שיוכל לדון איתך על מה שטוב עבורך.  מה למשל? תוספת הקפדה על שמירת הסדרים או התפילות, סיכום סוגיות מסודר, חברותא קבעה בנושא שמעניין אותך, התחייבות לסיים מסכת או הספק כלשהו עד סוף הזמן וכו' (אם תרצה – אוכל לתת לך רעיונות נוספים מפורטים יותר,  פנה אלי למייל המופיע בתחתית העמוד). כך תוכל לחוש מלא בסיפוק ועשייה.

– בטחון עצמי

אדם שחש מסופק, בדרך כלל לא מעסיק את עצמו בשאלה מה עושים הסובבים אותו וכמה הם מספיקים או לאיזה הישגים הם מגיעים ביחס אליו. הוא חש מלא, פעיל ומרוצה.

מטבע העולם שיש גבוהים ונמוכים, שמנים ורזים, חזקים וחלשים, חכמים וטפשים. לעולם תמצא מישהו חכם ממך ולעולם תמצא מישהו טיפש ממך. לכן ראשית כל הפסק להשוות את עצמך לאחרים, והתחל להתרכז בהגעה להישגים שיש לך את הכוח ועצמה להגיע אליהם. שנית – היה בטוח שאתה חכם יותר ממה שנדמה לך. ניסיון האנושות מגלה כי הטיפשים בטוחים מאוד בחכמתם הנשגבת, והחכמים לעומת זאת – תמיד מבקרים את עצמם ותוהים כמה שכל יש להם, אם בכלל… כך שאם אתה חש לא חכם מספיק – זה סימן מובהק לחכמה :)

– חברה וישיבה

ביחס לחלק בשאלתך שנגע ליחסי החברה – חושבני שאין לך סיבה לדאוג. החברה מטבעה היא דינמית ופעילה, יש חברויות חדשות שנוצרות ויש חברים שמתרחקים. "חברים" זה בעצם אנשים שיש ביניהם מכנים משותפים; נושאי עניין משותפים, קצב שיחה דומה, ערכים חופפים, הרגשה של כבוד והערכה הדדיים או מכנים משותפים אחרים. אם חבר התרחק ממך מסתבר שמשהו השתנה, או שהוא מצא חברים אחרים, או שנושאי העניין שלו או הערכים שלו השתנו או משהו אחר.

בכל מקרה – אל לך להטריד את עצמך יתר על מידה בחברה, אלא בעצמך. תמיד טוב שאדם ישאל את עצמו האם נעים לדבר איתי? האם אני מקשיב לזולת או רק מדבר? האם אני עושה הרגשה טובה לבן השיחה שלי? איך אני מתייחס לסיפורים או לדעות שמשמיעים לי?

אנשים חושבים שאדם חברותי הוא דווקא זה ששופע אימרות ויודע תמיד מה לומר, אך זוהי טעות. החברה אוהבת אנשים שכיף להיות איתם, ואדם שהצליח להפוך את עצמו לכזה – יגלה סביבו באופן ספונטאני חברים רבים שרוצים בקרבתו.

אגב, המצב החברתי וכך גם המצב הלימודי והרוחני בד"כ, לא מושפעים מהמוסד או מהסביבה אלא מהאדם עצמו. זו הסיבה שבחור שהיה פופולרי בישיבה קטנה – יהיה פופולרי בישיבה גדולה, ובחור שחצן או חטטן או בעל חסרון אחר – יישאר כזה גם כשיעלה לישיבה גדולה. המצב החברתי שלך היום – הוא זה שילווה אותך גם בישיבה גדולה ובקרב חברים חדשים, כמעט ללא שינוי. אם המצב כיום טוב מבחינתך – מעולה, אך אם לא – השינוי מתחיל בך.

לסיום, אאחל לך שפע הצלחה בצעידתך בדרך העולה בית ה', ויהי רצון שתגדל לבן עלייה אמיתי ומרומם אהוב על ידי הבריות, אהוב על ידי המקום ואהוב על ידי עצמך! 

בהצלחה, חבר.

ישראל כ.

[email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן