צמאה לרגש מבעלי ולא זוכה לקבל

שלום וברכה,
אנחנו נשואים כמעט עשר שנים, אברך ובת בית יעקב, יש לנו ארבעה ילדים אבל האהבה נגמרה בילד השני. זה אומר שנגמר לי החשק לבעלי, כאילו משהו בי נאטם והפך לאדיש. בהתחלה זה היה לי מאוד אכפת, ניסיתי לדבר איתו, להשקיע, לצאת וכו' אבל הוא לא הראה ענין ואמר שזו ילדותיות וכו'.
אחרי מעקב של כמה שנים הצלחתי להניח את האצבע מה מפריע לי: התקשורת שלנו אינה רגשית. היא מורכבת רק ממילים טכניות, תלך תבא תיקח תעשה תעלה תוריד, בד"כ בקשר לילדים. סתם כך אנחנו אוהבים לדבר אז מדברים פוליטיקה וכו' אבל לא מדברים על רגשות בכלל, כאילו יש נתק בכל הנושא הזה, או כאילו אין לב.
ניסיתי להיות הראשונה שפותחת ואומרת מחמאות, עידוד ושבחים, ניסיתי כמעט שנתיים, אבל זה היה חד צדדי ולא זכה למענה הדדי, כלומר, לא קבלתי דברי עידוד וכו' בחזרה.

המצב כרגע שאני אחרי לידה רביעית ומרגישה מיובשת לחלוטין מבחינה רגשית, יש לו הרבה ביקורת עלי (אבל הוא שותק אותה בשתיקה רועמת) ואני צמאה לחום ולאהבה באופן נואש. כבר 4 שנים שמרגישה מעולפת מצמא למישהו שבאמת יעריך אותי וגם יגיד לי את זה, ממש באופן מילולי.
אם אני שואלת את עצמי האם הוא אוהב אותי, נראה לי שהתשובה חיובית, אם כי מאוד פושרת. אני חייבת לציין שהוא בעל שמאוד עוזר בבית, נותן את הנשמה מבחינה טכנית, אבל ממש אפס מבחינה רגשית. ובתכל'ס אני לא רוצה פיליפיני, אלא בעל. הוא בחיים לא יחזור הביתה עם מתנה או משהו רגשי אחר, וכשאני פותחת את הנושא בעדינות הוא תמיד עונה לי: "יש לך ויזה, תקני מה שאת רוצה". הוא לא מבין שזה לא החפץ אלא הרגש שמאחוריו. בחיים לא חזר עם פרחים לשבת (טוב, רק בערב חג שבועות…) ואפילו ללידה בא בידיים ריקות לבית חולים, למרות שבקשתי באופן מפורש שיקנה לי משהו.

ללידה הקודמת הוא קנה לי סט קרמים ולא גמרתי להתלהב מזה ולהביע את הערכתי, אבל הוא חזר וטען שזה סתם בזבוז כסף והוציא הון על העיצוב וכו' והכל שטויות… ממש נפגעתי מזה. הגעתי למסקנה שאין שום תועלת בדיבור פתוח איתו, הוא לא מבין את לוז הענין ולא את שרשו, וכל השיחות שיזמתי, למרות שהיו עדינות ומתוכננות היטב ובאופן מושכל ממש לא צלחו. כמובן שהתפרצויות רגשיות של דמעות מצידי לא הניבו שום תוצאה.

הדברים כרגע עומדים על סף פיצוץ. לא רוצה עוד ילדים ממנו ובכלל לא מרגישה "חיה" אלא רובוט שמגדל ילדים. לא רוצה להתקרב אליו. הוא דוחה אותי, מרגיש לי כאילו אני כלי שרת ולא בן אדם עם רגשות.

אני בת להורים גרושים, אין לי קשר עם אבא שלי ואמא שלי לקויה בנפשה ואין לי גב מאף אחד. לכאורה אני נטו תלויה בו בזה שאין לי לאן לחזור.

בבקשה אם תוכלו לענות לי מהר כי קשה לי מאוד
מאוד
מאוד.

מאוד.

תודה.

תשובה

אשה יקרה מאד
מאד
מאד,

הכאב שאת מתארת הוא של נחל שהיה אמור להיות זורם ושופע חיות, והוא אכזב.
הלב שלך יבש וצמא. כיצד ניתן להרוות אותו?
התשובה הפשוטה והלא-רלוונטית היא: מבעלך.
על מנת לקדם אותך מהמקום הכואב כל כך, אתאר כיוון מורכב יותר אך בע"ה רלונטי עבורך.
בשאלתך ניכר עצב וחסך עמוק, אך חשוב לציין כי תארת התעלמות, לא אלימות. כלומר: נראה שבעלך מדבר בשפת העשיה, והחלק הרגשי אינו מפותח אצלו.
זה לא טוב, וזה לא רע. זה פשוט זה.
הקושי מתחיל כאשר הציפיה ממנו היא שיהיה מה שהוא לא. זה מתכון מובטח לאכזבה: לצפות למשהו, בעוד קיבלת משהו אחר.
ואת זה חשוב שתקבלי. זה לא קל, אבל אם זאת המציאות- עדיף להסכים שהיא קיימת מאשר להתעמת איתה על נוכחותה.
יחד עם זאת, לציפייה שלך יש מקום. אי אפשר לקמט אותה ולזרוק רק בגלל שלבעלך אין את הכלים לממשה.
הנפש שלך מבקשת חום, התענינות כנה, מחשבת נתינה, מחווה של קרבה.
ומה היא מקבלת מכך? תחושת ערך, שייכות, אהבה.
טבע העולם הצפוי הוא שהבעל ממלא צרכים אלה.
אך אם בעלך אינו מדבר את השפה הזו, ואף חש דחיה ממנה, מומלץ לשנות ציפיה.
ד"ר גארי צ'פמן יעזור לנו להבין כיצד ניתן לעשות זאת. הוא כתב ספר בשם "חמש שפות האהבה" שבו הוא מתאר חמש ערוצים שונים שדרכם אנשים שונים חווים תחושה של אהבה וקשר. ואלו הם: מילות חיבה, זמן איכות, מתנות, מענק שרות, ומגע פיזי.
אולי אפילו תוך כדי קריאה יכולת לזהות מה גורם לך לחוש נאהבת.
הנקודה היא, שלא מה שגורם לאדם אחד לחוש אהוב, יהיה זהה לשל בת זוגו.
את מספרת על אדם שנותן את כל כולו בעשיית מעשים טכניים. הביטי שוב ברשימה: זו דרך אחת להעניק אהבה! ייתכן מאד, וזוהי שפתו של בעלך. כמובן שלא היתה לך דרך לדעת זאת, כי זה ממש לא השפה שהלב שלך מדבר.
אמנם, היה נחמד אם שניכם הייתם מחפשים מה מחולל את הקסם זה לזו, אך אין לך אלא את חלקך בעסק. מבחינתך, זה אומר ללמוד את השפה שלו. במקום לראות במעשיו וברצונו ממך טכניקה בלבד, ראי זאת כשפה רגשית לכל דבר.
בע"ה הערכתך המחודשת תשיב רוח חדשה ביחסיכם.

ומה לגבי הצרכים שלך? הם חשובים לא פחות.
כל עוד נפשך חרבה מצמא למילות חיבה, לזמן איכות ומתנות, אל תתעלמי. אך גם אל תתעקשי. אם המים אינם זורמים בצנרת, את יכולה לסובב את הברז עד שהידית נופלת, אך מים לא יזרמו. במקום לבזבז אנרגיות על מקורות כוזבים, חפשי מהיכן תוכלי למלא צורך אמיתי שכזה. אני מבינה שהכאב מתעצם מכיון שאין לך משפחה להשען עליה. אך דעי כי לא מעטים האנשים אשר להם יש משפחה, ואין היא מזינה אותם בשפת האהבה שלהם.
אז מה עושים? מחפשים רחוק יותר, או קרוב יותר.
רחוק יותר- עם חברות, למשל. אין זה אומר שאת זקוקה לשעות על גבי שעות של בילוי איתן. לפעמים כמו אדם רעב, את תחושי שאת יכולה לאכול מקרר שלם. אך האמת היא, שהשובע לא רחוק. כך גם מבחינה נפשית. את כמהה וצמאה, אך לאו דוקא זקוקה לימי נופש ארוכים (ואולי כן). חפשי דמויות שמדברות את שפת האהבה שלך, ושהי איתם. אפשרי לעצמך לספוג את הטוב שיש להם לתת לך, תני גם להם אם מתאים.
וחיפוש קרוב יותר- הקרוב ביותר, היא הוא הדובדבן שתמיד איתך; את בעצמך.
כן. קני לעצמך משהו ותתני אותו לעצמך, מבעלך (או ממך, או מה'..). אני מכירה אשה שקונה מתנה, כותבת לעצמה כרטיס ברכה,ושומרות ליום ההולדת, כי היא יודעת שאם לא תגלה אהבה לעצמה- איש לא יעשה זאת במקומה. אין זו מסכנות כי אם קוממיות.

הנהרות היוצאים מעדן התפצלו לארבעה ראשים.
כך אהבה שמתבטאת בדרכים שונות, עדיין שייכת למקור האחד.
אני מאחלת לך מכל ליבי שנהרות עדן ישקו את גנכם.

שלך,
שפרה

__________________________________________________________________________________
[email protected]

התשובה עזרה לך?
לא עזרלא משהועזר ליתשובה טובהתשובה מעולה!
שולח...
כדאי לשתף את התשובה, לשלוח למי שזה יכול לעזור, או להדפיס
בפייסבוק
בטוויטר
בדוא"ל
להדפיס
אם חשוב לכם שהתשובה תגיע לאנשים נוספים, אפשר
4 תגובות
  1. טלי הגב

    תשובה יפה ורגישה
    אבל למרות כל הדברים הנכונים שנכתבו פה
    יש לציין שכדאי ללכת לטיפול זוגי
    בו יסבירו לבעל איך עליו להשתפר.

  2. אברהם הגב

    תשובה יפהפיה

  3. חיים הגב

    התשובה יפה כקומת בסיס. היא מסבירה לאשה שבעלה חפץ לתת לה ורק לא יודע איך. עד כמה שזה לא מה שהיא מבקשת לקבל מבעלה זה לעולם לא יספק לדעת שבאמת הוא רוצה לתת. מה שחסר זה באמת הלמידה שלה איך לבקש נכון מבעלה ולהשים אותו כנותן ואותה כמקבלת ממנו את הצרכים הרגשיים שחסרים לה.

  4. דיני הגב

    תשובה רגישה ונוגעת ללב, התחברתי ממש לכל מילה.
    רוצה לספר לשואלת היקרה שקראתי את מה שכתבה ובכיתי, הרגשתי כאילו יצאו המילים ישירות מהלב שלי, אני חווה בדיוק מושלם את אותן רגשות, את החסר הגדול בהבעת אהבה מצד בעלי. מנסיוני האישי, טיפול זוגי יכול לעזור ולשפר מאד, ממש להעלות את הקשר בכמה רמות. אבל מה שהכי חשוב לי לציין, זה שמצאתי לי אפיק מדהים שממלא אותי בהמון סיפוק, ממלא את החור ואת החסר הזה בלב. מצאתי מקום שחיבר אותי לאלוקים שבתוכי, חיבר אותי לעצמי ועזר לי להגיע לאושר פנימי ואמיתי שלא תלוי בגורמים חיצוניים. מרגישה שאני בשינוי אמיתי בחיים בדרך אל האושר הטהור.
    אם תרצי אשמח לספר לך על זה. אם תרצי ליצור איתי קשר…

השארת תגובה

שאלות נוספות:

דילוג לתוכן