מה אפשר לעשות כדי לשמור את המחשבה והעיניים בקדושה???

אני כל פעם נופל בשמירת המחשבה והעיניים במחשבות על דברים ומראות אסורים והסתכלות על נשים וזה מאוד מאוד מתסכל אותי שאני מצליח קצת להישמר ושוב נופל בזה
מה אפשר לעשות כדי לשמור את המחשבה והעיניים בקדושה???
תודה רבה!

תשובה

שואל יקר ונכבד מאוד.
לפני שאדון בשאלתך, חייב אני לומר לך שהתרגשתי מאוד לקרוא את התיאור שלך. לדבריך - "אתה מצליח קצת להישמר"; יש לך מושג איזה חשיבות יש לכל התגברות שכזו? האם אתה יודע שהקב"ה בכבודו ובעצמו מכריז על כל התגברות שכזו בשמים?
אם הדברים נשמעים לך מוגזמים, אצטט לך את לשונה של הגמרא (פסחים קיג, א): "אמר רבי יוחנן: שלשה מכריז עליהן הקדוש ברוך הוא בכל יום: על רווק הדר בכרך ואינו חוטא, ועל עני המחזיר אבדה לבעליה, ועל עשיר המעשר פירותיו בצנעה". במילים אחרות, ישנם שלושה מעשים הנחשבים בעיני הקב"ה כמעשים יוצאים מן הכלל, הראויים לאזכור מיוחד. אדם עני שביתו ריק ממזון, והנה התמזל מזלו והוא מוצא ארנק גדוש בשטרות; במספר רגעים הוא יוצא מחובותיו ודחקו, אך הוא מתגבר ומחזיר את האבדה לבעליה; זהו מעשה נאצל הראוי להערכה מיוחדת. אותו דבר לגבי עשיר שהכבוד עדיין תופס אצלו מקום נכבד; והוא מוכן לתת תרומה לעניים בלי לחכות לשלטי הנצחה חרוטים משיש, ובלי לחכות ל'דינרים' נוצצים; זהו מעשה המעורר התפעלות. נכונים הדברים שבעתיים באשר לרווק שאינו חוטא. מעשה התגברות והתאפקות עצומה שכזו מעורר את התפעלותו של הקב"ה.
אם נתבונן בלשון הגמרא לא מוזכר שאותו רווק אינו חוטא לעולם. יתכן שאותו רווק חוטא לעיתים, אולם כל התגברות והתגברות נחשבת בשמים למעשה מיוחד.
חכמינו הזכירו במספר מקומות ששמירת העיניים והמחשבה אינה דבר של מה בכך. בגמרא (ב"ב קסד, ב) כתוב: "אמר רב עמרם אמר רב, שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום: הרהור עבירה, ועיון תפלה, ולשון הרע".
אם הדברים הללו נאמרו בתקופת חכמים, על אחת כמה וכמה נכונים הדברים בדורות הללו. הרחוב מוצף בשלל גירויים ופיתויים; ההפרדה בין המינים מטשטשת והולכת; ועוד כהנה וכהנה. כך שצריך לדעת שהשאלה שלך אינה מראה על בעיה בך, או ביראת השמים שלך; מדובר בניסיון לא פשוט לרוב מוחלט של בני האדם.
לפני שנים רבות תהיתי לעצמי מהו שורשה של התאווה הזו; ממה נובע היצר הזה לראות את מה שאסור. כחלק מחיפושיי עלו בי מספר תובנות שאשמח לשתף אותך בהם. בגמרא (סנהדרין עה, א) כתוב: "אמר רבי יצחק: מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה, שנאמר (משלי ט, יז) מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם".
ההסבר הפסיכולוגי הטמון בדברי רבי יצחק הינו, שישנה תכונה בנפש שהיא המשיכה אל האסור. כאשר אדם עושה מעשה שאסור לעשותו, המוח שלו מפריש חומרים המשדרים הנאה וחשק גדולים יותר. הכלי יקר בפירושו לתורה מוסיף על דברי הגמרא הללו וכותב (בראשית פרק לט פסוק ו): "כי כמו שהלחם משביע לכל חי יותר מן כל דבר הזן, כך בעילות של היתר משביעים אותו אבר, לאפוקי [=למעט] בעילות של איסור אינן משביעים, כמאמר חז"ל (סוכה נב, ב) אבר קטן משביעו רעב. ואמרו חז"ל (סנהדרין עה, א) שניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה, כי אין יצרו תוקפו כי אם בדבר איסור". במילים אחרות, ההנאה שבראייה אסורה אינה מגיעה מהראייה, אלא מהרגשת האיסור שיש בה.
כעת לאחר שאנחנו יודעים מהו שורש התאווה הזו, נעבור לשלב הבא. ישנם עבירות שמוגדרות כעבירות שבין אדם למקום, כמו חילול שבת ואכילה ביום כיפור, וכדומה; וישנם עבירות שמוגדרות כעבירות שבין אדם לחברו, כמו גניבה ורצח וכדומה. אמנם אין זו חלוקה שרירותית, וישנם עבירות הכוללות בתוכם את שתי החלקים. אך אם נשאל את עצמנו, מה ההגדרה של חטא הראייה האסורה; האם זוהי עבירה בבין אדם לחברו, או בבין אדם למקום.
קשה לומר שזה עבירה של בין אדם לחברו, משום שלא נעשה רע לאף אחד מהראייה הזו; מה שצריך לומר הוא שזו עבירה של בין אדם למקום. וכאן הבן שואל: למה? מה כל כך גרוע בראייה אסורה? הרי לא נעשה שום מעשה? מדברי הגמרא (כתובות מו, א) משמע שהסיבה היא מפני חשש מהמעשים שנגרמים מאותה ראייה רעה. אולם ניתן להעמיק ולהעניק רובד נוסף ועמוק יותר במשמעות איסור הראייה.
האדם נברא כדי לעבוד את הקב"ה. החושים שלו ניתנו לו כדי שהוא יוכל לבצע את עבודתו בצורה המיטבית והיעילה ביותר. כל שימוש באיברי האדם לא לשם המטרה שהם נועדו, דומה למעילה בקודש. המעילה בגופו של האדם, כמוה כמעילה בכלי שרת בבית המקדש.
היופי של האשה ניתן במטרה לחבב אותה על בעלה, בכדי שהמצווה הראשונה בתורה תיעשה מתוך שמחה וחשק. כל שימוש ביופי של אשה לצורך מטרה אחרת, דומה למעילה בקדשים. פספוס של המטרה שבשבילה היופי הנשי נברא. אם נוסיף לכך את העובדה שהראייה משפיעה על הדעת, שגם היא נועדה למטרה מסוימת; נבין עד כמה מגיעה חומרתו של חטא הראייה.
בחטא הראייה אדם לוקח את הראייה שלו, שהיא מתווכת בין העולם הזה לבין הדעת שלו; מסתכל בדבר בניגוד למטרה שבשבילה הוא נברא, וכתוצאה מזו הוא מחלל את מטרת הבריאה, ומבלבל את דעתו.
במילים אחרות: בראייה אסורה ישנם שתי עוולות, הן מצד טומאת הדעת של האדם הרואה, והן מצד חילול היופי של הדבר שאותו ראו.
בנוגע לשאלתך, מהי העצה להתגבר על המחשבה והעיניים בקדושה. אפתח בשתי סיפורים חסידיים.
הסיפור הראשון הוא על אחד מהרבנים לפני פטירתו שנשאל על ידי תלמידיו, אל מי ילכו מכאן ואילך שיעזור להם בעבודת ה'; ענה להם אותו רב שישאלו כל צדיק שהם פוגשים האם יש לו עצה כיצד להינצל ממחשבות זרות בתפילה; מי שיאמר להם שיש לו עצה, שילכו ממנו. רק אדם שיגיד להם שגם הוא מתמודד, סימן שהוא אמתי ויש מה לקבל ממנו.
בסיפור חסידי נוסף מסופר על חסיד שהתפלל ביום כיפור שה' ייטול ממנו את קשיי הפרנסה, בכדי שהוא יוכל ללמוד כראוי; במוצאי יום כיפור אמר לו רבו, מי אמר לך שה' רוצה שתלמד כראוי, אולי ה' רוצה שתלמד מתוך הניסיונות הללו.
אף כאן ניתן לומר ברוח דברים אלו. ראשית, ההתמודדות הזו מלווה את האדם כל ימי חייו, כמאמר חכמינו (אבות פרק ב משנה ד) אל תאמין בעצמך עד יום מותך. שנית, אין עצה אחת לפתרון התמודדות זו לחלוטין, אולם ישנם מספר טיפים המסייעים לצלוח את ההתמודדות בהצלחה.
הטיפ הראשון הוא, להתפלל על זה עוד ועוד. את הטיפ השני אני מצטט מתוך דברי הרמב"ם (איסורי ביאה כב, כ – כא) שכתב: "ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להינצל מהן, ויזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול, וכו'; וכן ינהג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים שאלו גורמין גדולים והם מעלות של עריות, ולא ישב בלא אשה שמנהג זה גורם לטהרה יתירה, גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, ובחכמה הוא אומר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד". אם נתרגם את זה למילים מעשיות, כוונת הרמב"ם הינה לצמצם את הניסיון על ידי מניעת ייחוד עם עריות, ריחוק משירי תועבה וליצנות, ועיסוק בחכמה.
הטיפ השלישי הוא לזכור, כמה מאושר הוא האדם שמתעלה מעל כל הרפש והזוהמה הללו. כמה הוא מרומם בעולם הזה, וכמה הקב"ה בעולם העליון גאה בו.
אני מאחל לך הרבה הצלחה בהתמודדות מול ראיות אסורות, ובהצלחתך ישמח גם בוראך המייחל ומצפה להצלחתך, ומתפעל מכל עמידה בניסיון שלך.
חזק ואמץ.
בניהו.

התשובה עזרה לך?
לא עזרלא משהועזר ליתשובה טובהתשובה מעולה!
שולח...
כדאי לשתף את התשובה, לשלוח למי שזה יכול לעזור, או להדפיס
בפייסבוק
בטוויטר
בדוא"ל
להדפיס
אם חשוב לכם שהתשובה תגיע לאנשים נוספים, אפשר
דילוג לתוכן