מאת:

התפרסם בתאריך:

12/02/2015

למה מתייחסים בזלזול למדע?

שאלה מקטגוריה:

מה מצדיק את היחס המזלזל בדיסציפלינה המדעית שקרובה מאד ללימוד התורה בנסותה תמיד לחקור ולעמוד על האמת? האם זהו הפחד מכפירה? האם הניסיון לייקר את התורה שלא באמצעות נתינת ערך עצמאי לתורה אלא שלילת האלטרנטיבה?

עוד מיתוס שקשה לי איתו הוא המושג "הפוך בה והפוך בה דכולה בה" אשר יש שמפרשנים כפשוטו ממש - בתורה כתוב כל החכמות החיצונית כמו הרפואה, המתמטיקה והפיזיקה. אנשים שאני מכיר ברמה אישית (קרובי משפחתי לדוגמא) מאמינים באמת ובתמים באמיתות מושג זה לפי הפרשנות הפשוטה שאכן כל חכמות אלו כתובים היכן שהוא בתורה.

כעת, כאחד שלמד מדעים בצורה רצינית ברור לי כי בכל הש"ס לדוגמא אין מתמטיקה אשר עולה על רמה של 3 יחידות לימוד שלא לדבר על מתמטיקה מתקדמת ברמה אוניברסיטאית דוגמת אנליזה מתמטית, לוגיקה או אלגוריתמים מתקדמים.

מה בסיס הזלזול הזה במדע? האם זה בסך הכל נובע מחוסר ידע? אך מדוע גדלנו על כך באופן כל כך שיטתי?

תשובה:

שלום יוסי

ראשית כל, תודה לך על השאלה החשובה והמאתגרת.

אכן, גלוי וידוע לכל מי שעבר במערכת החינוך החרדי שהיחס למדע אינו תמיד אוהד, ולפעמים הוא אף מזלזל. הסיבות לכך מורכבות, וכבר בשאלתך אתה מעלה חלק מרכזי מהסיפור.

המדע מהווה ספינת הדגל המצליחה ביותר של העת החדשה – העידן של ה"השכלה" האירופאית. ההתקדמות המסחררת של המדע שינה לחלוטין את אורחות החיים של האדם המודרני, עד שכמעט ואין להם היכר ביחס לחיים הטרום-מודרניים. המדע כבש את העולם, את השמים ואת הארץ, את הים ואת היבשה, את האדם ואת החלל. הוא הביא אתו גילויים נפלאים ומופלאים בכל תחומי מדעי הטבע, והטכנולוגיות הנובעות מתוך אותם מחקרים ממשיכות לדהור קדימה בקצב אדיר.

דא עקא, שהצלחת המדע עצמה נתפסת בעיני היהדות המסורתית כסכנה מוחשית. לפני התפתחות המדע, גבר הבלתי-נודע על הנודע, ונותר במערכת הטבע מקום גדול מאד לכוח א-לוהי. הכירו את "גלגלי השמים", אבל מי מניע אותם? הכירו את העולם, אבל מי ברא אותו? הכירו כל מיני מחלות, אבל מה גרם דווקא לאדם פלוני לחלות בהן? המדע חולל מהפכה בתשובות האינטואיטיביות שבני האדם משיבים על שאלות אלו. כאשר בתקופה הטרום-מודרנית התשובה הפשוטה הייתה "הלוא הוא הא-לוהים", התשובה המודרנית היא "הטבע". כיום המדע מבין איזה כוח גורם לגלגלי השמים לנוע, מודע לטבע המחלות ולעתים גם למה שמביא אותן עלינו, ויודע אפילו איך העולם נברא.

המפץ הגדול, תורת האבולוציה, התקדמות הרפואה – כל אלו מצמצמים, לכאורה, את מקומו של הא-ל בעולם. הנטייה השמרנית היא אפוא לדחות את המדע כולו, ולהתייחס אליו בזלזול. העוצמה של המדע דוחפת את השמרן, שרוצה לשמר את יסודות האמונה ולהנחיל אותם לזרעו אחריו, להכחשה של המדע. הפחד מהמדע מצדיק את דחייתו בטענות שונות, כגון בטענה שהמדע עצמו מתעדכן תמידים כסדרן, ולכן אין צורך להתייחס אליו – בלי להכיר בהבנה בין תיאוריה שהוכחה אמפירית לבין היפותזה שטרם נוסתה.

בנוסף לכך, המדע מעלה שאלות שאינן פשוטות, ושרבים חסרים את הכלים המתאימים להשיב עליהן. אם דינוזאורים באמת חיו עלי אדמות, איך קיומם מתאים לסיפור ההיסטורי של התורה? אם אנחנו רואים קרני אור מכוכבים במרחקים של מיליון שנות אור מכדור הארץ, איך ניתן לטעון שהיקום הינו רק בן כששת אלפי שנה? ועדיין לא דיברנו על תורת האבולוציה ועל המפץ הגדול. אלו שאלות סבוכות וקשות, ובמקום להתמודד איתן – דבר שאדם חרדי ממוצע יתקשה לעשות – קל יותר לדחות אותן בקש בטוענה שאין צורך להתייחס למדע בכלל.

אלו הן לדעתי הסיבות המרכזיות שמביאות את החינוך החרדי לזלזל במדע. יש לציין שלעתים קרובות מדובר ב"זלזול למטרת חינוך", ולאו דווקא בזלזול אמתי. לאדם החרדי אין בדרך כלל נקודות פגישה עמוקות עם המדע, ולכן הנושא אינו עולה בהכרח בחייו הבוגרים. בוודאי שהחברה החרדית אינה מעודדת עיסוק במדעים (למעט מתמטיקה), ולא בכדי הן אינן נלמדים גם בסמינרים לבנות. מכאן שאין בדרך כלל צורך להתעמת מול עובדות, ולחשוב לעומק בשאלות המטרידות, כך שהזלזול נובע מתוך אי-רצון להתקרב לנושא.

הגם שזוהי הגישה הרווחת בקרב החברה החרדית, ברור שישנם רבים העוסקים במדע כיחידים, הן במסגרות פורמאליות והן בלימוד לא פורמאלי. מבלי להביע עמדה על מערכת החינוך החרדית, שכאמור מדירה את המדע ממוסדותיה, בוודאי שיש חשיבות בכך שיחידים יעסקו במדע. רק מתוך עיסוק במדע ניתן לעמוד על אותה "חכמה בגויים", ולעסוק הן בחכמה והן בשילוב שבין אותה חכמה לבין התורה. תורתנו היא "תורת חיים", והיא צריכה לחול על כל חלקי החיים, כולל המדע המודרני. רבים מבין גדולי הדורות היו גם מדענים דגולים במדע של זמנם, והלימוד של התורה וחכמת המדע זו לצד זו לא רק שלא היווה סתירה, אלא היוותה השלמה. בוודאי שהדברים נכונים, בהתאמה, גם כיום.

בנוסף, מי שכן למד מדע לעומק, ושילב לימוד תורה מעמיק עם ידע מדעי רחב, יוכל להיות לעזר לרבים שכן נתקלים בעובדות מדעיות בשלב משלבי החיים, ומרגישים נבוכים לנוכח חוסר הבנתם במדע והקושי להתאים את העובדות עם התורה. בפועל, התורה היא הרי תורת אמת, וכמובן שחלק ארי מתוך המדע המודרני אף הוא אמיתי, ובמתח שלפעמים עולה ביניהם ישנה ספרות עצומה, יהודית ובעיקר לא-יהודית, שניתן ללמוד ולעניין בה (דוגמאות לכך בספרות היהודית הן כתביו של ד"ר ג'רלד שרודר (ראה http://geraldschroeder.com/), או ספרו של הרב מיכאל אברהם, "אלוהים משחק בקוביות").

באשר ל"הפוך בה והפוך בה דכולא בה", לצערי יש צדק בדבריך שרבים תופסים את האמרה במובנה הפשטני והילדותי קמעה, קרי שמי שיודע ללמוד מספיק טוב יוכל לייצר מטוס מתוך עיון תורני. הבנה זו נובעת מההחנה המטעית שהתורה היא ספר מדע, כאשר לפי האמת התורה היא ספר הוראה (כלשון "תורה") במסגרת היחס שבין האדם לבין א-לוהיו. לעניין זה נאמרה האמרה "הפוך בה והפוך בה דכולא בה". כלומר, בכל סיטואציה, בכל נסיבה מנסיבות החיים, ולאורך הדורות מראשית הוויית העולם ועד סופה, ניתן למצוא את ההדרכה הנכונה מתוך התורה. הכוונה אינה למתמטיקה דיפרנציאלית או ליחסות הפרטית של איינשטיין.

מאחל לך הרבה מאד הצלחה בהמשך הדרך. אין ספק שהדרך שבחרת תזמן לפניך הזדמנויות רבות לקדש שם שמים.

אשמח להמשיך ולענות לשאלותיך

בברכה ובהערכה 

יהושע

[email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. תשובה יפה ומעמיקה
    גם לי, כאדם רציונלי צרם מאד הזלזול במדע ובהשכלה
    האם לא הגיעה העת מעט להעמיק את החינוך החרדי? לעודד חשיבה לעומק? כן ללמד ולהראות איך המדע משלים את התורה? למה כהנחת יסוד הכל צריך להיות שטחי ורדוד?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן