חרדות משאלות מערערות אמונה

שלום רב,
אני בחור ישיבה די מוצלח עד לפני כמה חודשים הייתי ה"מתמיד" של הישיבה ותמיד הייתי שקוע בלימוד גמרא וכו, עד שנתקלתי בכל מיני שאלות שערערו לי את האמונה. בהתחלה די נלחצתי וזה די שיתק אותי ולאט לאט הצלחתי לשמור על קור רוח וללמוד כמה שיותר בנושא. הבעיה אצלי שאני לא חושב שאני באמת יכול להכריע בשאלות האם תורה מן השמים האם תורה שבעל פה היא באמת ממסורת מסיני(או לפחות חלקה) וכל השאלות הללו פשוט לא נותנות לי מנוח, זה מכניס לי לחץ דאגה וחרדות לגוף בלי שאני שולט בזה, הבעיה היא שהחרדה הכי גדולה שיש לי שזה אני פשוט מבזבז את הזמן שלי, מה שהכי למדתי בישיבה זה כמה זמן זה דבר חשוב וזה כבר פשוט תנועה בנפש שלי שאני חייב לנצל כל דקה ובגלל שאני בא גם ממשפחה לא הכי דתיה הם כל הזמן היו אומרים לי שבגלל שאני חכם וכו אני צריך להשתמש בשכל שלי וללמוד מקצוע חשוב וכו ותמיד היה לי תשובות ברורות שזה לא הזמן כי אני צריך ללמוד תורה עכשיו, אבל אחרי שהספקות האלו נכנסו בי אני כבר לא יכול לחיות באופן טבעי, אני כל שואל האם זה נכון. אני מפחד לעשות החלטות גורליות האם לעזוב את הישיבה וכו אבל פשוט זה לא נסבל והדרך הקלה היא פשוט לא להתמודד ומצד שני אני אוהב ללמוד בישיבה והייתי באמת מאושר שם אבל אין לי כל כך כח כבר לחפש את האמת..
תודה רבה!

תשובה

שלום לך,

כשחז"ל אמרו "אין שמחה כהתרת הספיקות" הם ידעו על מה הם מדברים. קשה לחיות מתוך ספיקות בנושאים עקרוניים שעשויים לחרוץ את נתיבי החיים, התלבטויות שקורעות את הנפש ומותירות את האדם מבולבל, מותש וחסר תקווה.

אבל האמת היא שמדובר בתהליך שהוא חלק מדרך העולם. אינני יודע למה, אבל הקב"ה בחכמתו ברא את האדם כך שעיצוב האישיות שלו וגיבוש דרכו בחיים עוברים בנתיב הקשה והמבלבל של ספיקות, של ניסוי וטעייה, של חיבוטי נפש. האם אי אפשר היה לוותר על הקושי הזה ולהניח לפני האדם דרך כבושה וסלולה? אני מניח שבאותה מידה אפשר היה לברוא את האדם ללא כוח בחירה ולתכנת אותו ללכת בדרך קבועה מראש, אבל כנראה שלא זו הייתה כוונת המשורר. הקב"ה ברא את האדם כך שהוא אחראי על הגידול ועל ההתפתחות שלו עצמו, וזה לא יכול לקרות בלי כאבי גדילה של בירור עצמי, ספק ובלבול.

ומה שקשה אולי יותר מכל הוא שכאשר אנו נמצאים בתוך המערבולת, היא שואבת אותנו לתוכה עד שאיננו מסוגלים לראות מעבר לה ואנו מדמים בנפשנו שאין סיכוי לצאת ממנה. זה כבר מפחיד ממש כאשר אינך יודע אם ומתי תצא מתוך ההפיכה. אדם נקרע בבליל מחשבות ודעות, הוא שומע מסרים סותרים ולא מצליח לרדת לעומקם של דברים ולהחליט, הוא לא יודע כבר מה הוא באמת רוצה וחש אובדן תקווה. אולם הבשורה הטובה היא שעל התהליך הקשה הזה מוטבע בדרך כלל תאריך תפוגה. אינני יודע מהו התאריך וכיצד יפתרו הספיקות, אבל ברוב מוחלט מהמקרים אדם מוצא בסוף את הדרך להחליט ולחיות בשלום עם ההחלטה. הידיעה הזו לבדה די בה לעודד ולתת תקווה.

אולם גם הדרך עד להגעה לשלווה המיוחלת יכולה להיות פחות מטלטלת אם יודעים כיצד להתנהל בתוכה. אשתף כמה עקרונות שיישומן עשוי לעזור בנקודות הקשות לאורך הדרך.

• לא להתחפר. כאשר אני מוצא את עצמי שב ומהפך שוב ושוב בצדדי הספק וחוזר סחור סחור על אותם צדדים, זה סימן מובהק שהגעתי לנקודת ההתחפרות חסרת התוחלת. מה עושים? מתאזרים בענווה, מכירים במגבלות האנושיות שלנו, מבינים שכרגע יכולת החשיבה שלנו פגומה ומפסיקים לחשוב על זה. הספיקות לא יברחו, ונחזור אליהם מזווית חדשה לאחר הפסקה.
• ואם בענווה עסקינן, כדאי לרתום אותה גם על מנת להכיר בכך שסוגיות שהפכו בהם האנשים המוכשרים והחכמים ביותר בהיסטוריה של המין האנושי ושנחלקו בהם טובי המוחות בעולם, לא בטוח שהמסקנה שאני אגיע אליה עם פחות ידע, ניסיון וכישורים, תהיה כלילת השלמות.
• מותר ללכת אחרי תחושות. אנו ילידי העולם המדעי שמחפש תמיד קשרי סיבה ותוצאה הגיוניים ומבקש הוכחות מדעיות לכל הנחה. מותר לנו גם ללכת בעקבות האינטואיציה שלנו שפעמים רבות משקפת אמיתות עמוקות גם אם אין לנו את הכלים להגדיר אותן בנוסחה מדויקת.
• הדשא של השני תמיד נראה ירוק יותר. כאשר לא טוב לי במקום בו אני נמצא ויש לי קשיים או ספיקות, לפתע האורות מן העבר השני של הכביש נראים מנצנצים ומפתים. האמת היא שבכל מקום יש יתרונות וחסרונות וצריך להיזהר מנטילת החלטות חפוזות הנובעות ממקסם שווא.
• ותשועה ברוב יועץ. מצא לך אדם שאכפת לו ממך ושאתה מעריך את שיקול הדעת שלו ותשתף אותו בהתלבטויות. רק טוב יצא מזה.

אולי אתה מופתע מכך שאינני מנסה לעזור לך לפתור את הספיקות שמכבידים עליך, אבל אני באמת מאמין בכך שמדובר בתהליך בריא ונכון שאתה צריך לעבור אותו בעצמך, ושלרשותך עומדת היכולת לחשוב, להתייעץ ולברר. ארשה לעצמי בכל זאת להפנות אותך לתשובה שכתבתי לאשה שפנתה בשאלה דומה:
https://www.akshiva.co.il/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99/%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8-%D7%90%D7%A6%D7%9C%D7%99-%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%AA/
כתבת שאין לך כוח לחפש את האמת... מה לעשות שאין לך את הפריבילגיה להפסיק לחפש? אז לא להפסיק, אבל אתה יכול בהחלט להקל את ייסורי הדרך המורכבת ובכך אולי גם לקצר אותה. מהתלבטויות כאלה יוצאים יותר גדולים.

בהצלחה,
גרשון

[email protected]>

התשובה עזרה לך?
לא עזרלא משהועזר ליתשובה טובהתשובה מעולה!
שולח...
כדאי לשתף את התשובה, לשלוח למי שזה יכול לעזור, או להדפיס
בפייסבוק
בטוויטר
בדוא"ל
להדפיס
אם חשוב לכם שהתשובה תגיע לאנשים נוספים, אפשר
2 תגובות
  1. מיכאל הגב

    לדעתי אתה צריך לרשום לך את השאלות שמפריעות לך ולהפנות אותם לאנשים מתאימים.
    לא כל אחד מתאים לענות לבן אדם שהגיע לספקות באמונה.
    אני ממליץ לך להכנס לאתרים כמו – לדעת להאמין, רציו ערכים, בית מדרש הגרא..
    אולי שם תמצא תשובות ששיספקו אותך. אם תוכל ליצור קשר עם רבנים משם זה עוד יותר טוב.
    אם אתה מרגיש שגם אם יענו לך על השאלות שלך , עדיין זה לא יעזור ,כלומר שזה לא כמה שאלות ספציפיות שמפריעות לך, אז אולי כדי שתבדוק בפנים, בתוכך, מה באמת מפריע לך, לפעמים הספקות מסתירים משהו עמוק יותר בנפש..
    מקווה שעזרתי במשהו..
    שהשם יהיה בעזרך!

  2. גרשון הגב

    תודה למיכאל על ההערה הנכונה. הייתי צריך לכתוב זאת בגוף התשובה.

    יש אנשים ומקומות בהם ניתן למצוא תשובות לשאלות ולספיקות. חלק מהם ברמה גבוהה מאד, אנשים שאינם חוששים לצלול לנבכי השאלות היסודיות ביותר. אינני מכיר את ההפניות הראשונות שמיכאל ציין, אבל בית מדרש הגר"א הוא בהחלט מקום כזה.

    בהצלחה!

השארת תגובה

שאלות נוספות:

דילוג לתוכן