חסימות קשות ביחס לקשר הנישואין

יש לי בעיה קשה מאד. לא יודעת אם אפשר לעזור לי בכלל!!!!!

אני בת 19, חרדית, צנועה וחסודה, התחלתי שידוכים לפני חודשיים. ומה שחששתי ממנו בעבר אבל לא התעמקתי בו בזמנו צף כעת בעוצמות עצומות.

אני נגעלת, כן ממש נגעלת מלחשוב על חיים עם בעלי. אני רוצה את האהבה, את השייכות, את הקשר הרוחני, על יותר מזה-אני לא יכולה לחשוב!!!

אני כל כך אוהבת את מצוות הצניעות היא פשוט בול בשבילי, לא יכולה לחשוב על מה שמצפה לי אחרי החתונה.

אני מרגישה שהגועל והפחד הזה מעכבים אותי ממש בפגישות. אני לא מאפשרת לעצמי להיפתח ולהרגיש.

אני דואגת מאד ולא מאמינה שזה יכול להשתנות.

צריכה עזרה בדחיפות!!!!!

תשובה

שלום בחורה כנה מול עצמך,
ואמיצה- לפנות לעזרה ולבקש מוצא,

את מוצפת כרגע בתחושות לא נעימות, בלשון המעטה. לא נעים בכלל ואף מאיים לגבי עתידך.
את כל כך חכמה בעיני שהתעקשת לברר את הרגשות שלך בשלב הנוכחי.
מה שתקראי בהמשך ישמע לך פרדוקסלי, אבל זו האמת היפה: היכולת שלך להרשות לעצמך להגעל-
הינו צעד ראשון בתהליך של גאולה למקום אחר.
אסביר מעט את המנגנון: רגש הוא רק רגש. אין בכוחה לאיים או לפרק, זה כמו גל שעובר ומאותת, מכוון אותנו.
המלחמה ברגש היא זו שמוסיפה משקל כבד ומטריד עד כלות הכוחות. אנו נוטים לפחד מהפחד, לכעוס על הכעס, ולדאוג מהדאגות.
אך האמת היא, שאם ניתן לרגש הראשוני מקום לעבור דרכנו מבלי להבהל- אזי נוכל להמשיך לפרק הבא מתוך ההכוונה שהרגש נתן.
למשל, אם אני כועסת על המעביד שאחר את משכורתי, אני יכולה לכעוס על עצמי שאני כועסת ולא עושה משהו מועיל או דנה לכף זכות, אני יכולה לכעוס על המעביד או על העבודה בכלל, להמשיך ולהוסיף שמן למדורת הכעס.
או- בצורה מתמודדת יותר, אפשר לראות שיש בתוכי כעס, ואני לא נבהלת ממנו וגם לא מופעלת על ידו. אני יכולה לבחור לנשום, להתבונן על הכעס כאילו אני מבחוץ רואה אותו מתפשט ועובר בי, נושמת, וכשהגל עובר- אוכל לשאול את עצמי: על מה בעצם כעסתי? איזה צורך שלי לא קיבל מענה? ומתוך כך, לפעול מול המנהל או מי שצריך. אוכל למשל, לפעול לקבל תחושת יציבות בפרנסה שהנפש שלי צריכה למען השקט והפניות הרגשית.

כלומר: הרגש (כעס) קיים בי ומאותת, אך לא מקפיא או משתלט.
יתרה מכך, רגש שלילי מכוון אותך לקבל משהו שאת זקוקה לו. רגש הוא השפה הילדותית והלא מקצועית שבה הנפש מדברת, כדי להעניק לך את כל מה שאת זקוקה לו.

תיארתי דוגמה אחת, אבל אני מקווה שהעיקרון מובן. הוא נכון לגבי כל רגש ותחושה.
היכולת לאפשר לרגשות ותחושות לעבור דרכך, היא גם מקור של עונג. הרי אפשר לאכול משהו טעים וכמעט לא לטעום אותו, או לאכול לאט, בנשימה, לשים לב לטעמים ולתחושות, ולאפשר להם לעבור דרכך באופן רגוע ונושם.
כשמתפתחת הקשיבות והנינוחות עם כל מה שעובר דרכך, אזי את יכולה לבטוח ש: א. הרגש אינו מסוכן ב. את מסוגלת להכיל אותו ג. הוא ידיד שלך ומכוון אותך להתמלאות וקבלת טוב.
מתוך התובנה השלווה הזו, מתפתח האמון שלך בעולמך הפנימי.
כשאת בוטחת ברגשות שאין להם כח להרע לך והן חלק מהכוונת הנפש שלך אל הטוב שנכון לה כרגע, אזי את מתידדת עם הרגשות. את יכולה להיות נינוחה גם כשלא נעים. כשאת חווה את הרגש כמכוון ומסייע לך, את מתנהלת מתוך איזון, שחרור ובחירה חפשית.

לפני שנמשיך, אני מציעה לך לקחת פסק זמן להיות בטבע, לשבת ולסגנן הסכם בינך לבין הרגשות. כתבי את מערכת היחסים ביניכם: מה את מבינה לגביהם ותפקידם בעולמך, איך את רוצה לתקשר איתם, למה את זקוקה כדי להיות בקשר עם הרגשות.
לאחר שאת מגובשת ממקום חיובי לגבי היחס של עם רגשות בכלל, אפשר לחזור למטרה שלשמה פנית:
כרגע, יש בך משיכה לנישואין בכלל. את רוצה מערכת של מחויבות לשייכות. מה עוד מושך אותך בנישואין? מה את רוצה בחייך? למה את שואפת?
אפשרי לרגשות ולמשאלות האלה לחיות בתוכך.
כתבי אותן, נשמי אותן.
אל תבהלי אם יבואו קולות של "כן, אבל...". המשיכי לכתוב את משאלות חייך.
צאי לטבע או למקום שבו יש לך שקט. תני לעצמך פסק זמן שקט וארוך, עם פינוק בצד.
מתן דרור לרצונות שחיים בך, יאפשר לך לדייק את הגורמים המפריעים ולנתב אותם לאפיקים שמתאימים לך.

כעת בואי נתבונן: במקביל למשאלותייך להנשא ולמצוא את חצי נשמתך, את חווה דחיה מהמגע האינטימי.
בואי נתבונן רגע במבט שיודע שיש מוצא, אם מקשיבים ומאפשרים.
קחי נשימה, אפשרי לגועל להיות מדד שלך.
מה הוא אומר לך?
מה הוא מאותת לך שאת רוצה/לא רוצה?
אולי עולה בך זיכרון כלשהו? של חשיפה לנושא/זיכרון של מגע בילדות?
האם יש צדק באזהרותיו של גועל? האם ישנם גם חוסר-דיוקים?

השאלות הללו הן חלק מתהליך גילוי וריפוי. אינני יודעת אם תחושי שהם מקדמים אותך באופן מספק, או כפי שאני משערת- את בתחילתו של מסע מופלא.
על מנת לסייע בתהליכים אלו, אני ממליצה לך מאד לפנות לטיפול רגשי טוב. ישנן מטפלות המתמחות בנושא (לא, אינך היחידה בכלל!) ואשמח לנסות לסייע בהמלצה מתאימה, אם תרצי ותפני שוב.
בנוסף, אם מתאים לך לפנות לחלק השכלי שבך- אני ממליצה מאד על קריאת הספר "אהל רחל" של הרב שלנגר. הוא מתאר ומפרט את הקשר הזוגי באופן כל כך בריא נפשית ומדויק רוחנית.

יקרה, את מגיעה עם משיכה לצניעות. הצניעות הזו כפי שהינה כרגע, נובעת בעיקר מרתיעה להחשף ומציאת אזור נוחות של כיסוי והתרחקות.
זה מועיל לך מאד בתקופת הרווקות! בע"ה השמירה שלך תמשיך להיות קיימת, אך לא מתוך הכרח, אלא מתוך בחירה אמיתית: לא תהיי מנוהלת על ידי קושי להחשף, אלא את תבחרי מתי להשתמש בצניעות, ומתי בתשוקה הטבעית שלך לחצי נשמתך.
כשתאפשרי לצניעות לבוא מתוך בחירה, אזי הצניעות תהיה באמת קנין בנפשך ואור לנשמתך.

מאחלת את כל הטוב שבעולם,
שתזכי לחבר בין חומר לרוח באופן השלם ביותר שקיים
לאפשר לשכינה לשרות בעולם מבין שני הכרובים,
ובקרוב ישמע קול ששון ושמחה!
שלך,
שפרה
[email protected]

התשובה עזרה לך?
לא עזרלא משהועזר ליתשובה טובהתשובה מעולה!
שולח...
כדאי לשתף את התשובה, לשלוח למי שזה יכול לעזור, או להדפיס
שיתוף ב facebook
בפייסבוק
שיתוף ב twitter
בטוויטר
שיתוף ב email
בדוא"ל
שיתוף ב print
להדפיס
אם חשוב לכם שהתשובה תגיע לאנשים נוספים, אפשר
דילוג לתוכן