התפרסם בתאריך:

02/02/2020

חיים ומוות גם ביד מה שנכתב?

שאלה מקטגוריה:

שבוע טוב.
אומרים שהחיים והמוות בידי הלשון ,
רציתי לדעת האם גם כשכותבים משהו והוא כתוב יש לו השפעה , כמו שאומרים אותו?
או שאין כל השפעה
תודה רבה שבוע מבורך

תשובה:

שלום רב,

הביטוי 'מוות וחיים ביד לשון' הוא חלק מפסוק במשלי פרק יח פסוק כא.

המובן של הפסוק הוא שיש כוח עצום לדיבורו של אדם להשפיע על חייו וכמדרש המפורסם המספר את הסיפור על הוויכוח בין הלשון לאברים ואני מצטט את זה,

ממדרש תהלים מזמור לט: 'מעשה היה במלך פרס שנטה למות ונעשה כחוש ביותר, אמרו לו הרופאים אין לך תקנה עד שיביאו חלב לביאה, ותשקה אותה עד שתרפא, שלח אצל מלך שלמה בן דוד, ונטלו בידם ממון הרבה, מיד שלח שלמה וקרא לבניהו בן יהוידע, אמר לו כיצד נוכל למצוא חלב לביאה, אמר ליה בניהו תן לי עשרה עזים, הלך הוא ועבדי המלך לגוב אריות, והיתה שם לביאה מינקת גוריה, יום ראשון עמד לו מרחוק והשליך לה אחת ואכלה, יום שני נתקרב מעט [והשליך אחרת], וכן בכל יום ויום, לסוף עשרה ימים נתקרב אצלה, עד שהיה משחק עמה, וממשמש בשדיה, ולקח מחלבה והלך לו לדרכו, ובאו אצל שלמה ופטרן לשלום, והלכו לדרכם, כשהיו בחצי הדרך ראה אותו רופא בחלומו והיו אבריו מהרסין זה עם זה, הרגלים אומרים אין בכל האיברים כמונו, שאם לא הלכנו לא היה הגוף יכול להביא מן החלב, ענו הידים ואמרו אין כמונו, שאם לא היינו ממשמשין לא היה יכול להביא מן החלב, [העינים אמרו אנו למעלה מן הכל, שאם לא היינו מראים לו הדרך, לא היה נעשה כלום]. ענה הלב ואמר אני למעלה מכם, שאם לא נתתי העצה, לא הועלתם בדבר כלום. ענה הלשון ואמר אני טוב מכם, שאם לא הדיבור מה הייתם עושים, ענו כל האיברים והשיבו ללשון, איך לא יראת להדמות אלינו, ואתה יושב במקום חשך ואפלה, ואין בך עצם ככל האיברים, אמרה להם הלשון היום תאמרו שאני שולטת בכם. כשניעור האיש משנתו שמר החלום בלבו והלך לדרכו, נכנס אצל המלך, ואמר לו הא לך חלב כלבא שבקשנו בשבילך ותשתה, מיד קצף המלך עליו וצוה לתלותו, כשהלך להתלות התחילו כל האיברים רועדים, אמר להם הלשון הלא אמרתי לכם היום שאין בכם ממש, אם אני מציל אתכם תודו לי שאני שולט עליכם, אמרו לו הן, מיד אמר הלשון לתולים אותו השיבוני אל המלך, השיבוהו אל המלך, אמר לו למה צוית לתלותי, אמר ליה שהבאת לי חלב כלבתא, אמר לו ומה איכפת לך, ויהא לך רפואה, ועוד ללבייא קורין כלבתא, לקח ממנה ושתה ונתרפא, ונמצא שהיה חלב לביאה, ופטרו אותו לשלום, אמרו לו כל האיברים, עכשיו אנו מודים לך שאת שולטת על כל האיברים, הדא הוא דכתיב מות וחיים ביד לשון (משלי יח כא), אמר דוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני.'

כיוצא בזה יש סיפור מפורסם על אחד מגדולי החכמים הספרדים ר' שמואל הנגיד:

פעם, בהתהלך הכליף עם הויזיר שלו, שמואל, בחוצות-העיר, עמד חנווני ישמעאלי בפתח-חנותו, וקילל וחירף את שמואל היהודי, אמר המלך לויזיר: “בן-מוות האיש. ציווה, ויכרתו את לשונו מפיו”. שמואל סלח לאיש את חטאו. ולא עוד אלא שלח לו דבר-חפץ למתנה. לאחר ימים מיספר, עברו הכליף עם שמואל באותו המקום. שוב עמד אותו ישמעאלי בפתח-חנותו; ענה החנווני ואמר: “ברוך שמואל היהודי לאלוהים.” שאל הכליף בתמיהה: “לא הקימות את דברי, שתיכרת לשונו של האיש הזה?” השיב שמואל: “כן, אדוני ומלכי, כמצוותך עשיתי. הוצאתי מפיו את לשונו הרעה, ונתתי לו לשון חדשה אשר לא תדבר רע כי-אם טוב.”

אלו הם שני מובנים של מוות וחיים ביד לשון, הן כוחה לחרוץ גורלות באמצעות דיבורים נכונים ולא נכונים וכן כוחה של הלשון להיות טובה או רעה.

לצד זה יש גם יחס של כוח ללשון והשלכותיו של הדיבור על העולם ועל מצב האדם, כמו הכלל 'לא לפתוח פה לשטן' שמוזכר בתלמוד ובהלכה כמו לא לומר שהעונש שנענשתי אינו מספיק על חטאיי וכיוצא בזה. כמו כן מצאנו עניין לסיים בדבר טוב וכיוצא בזה.

אפשר לתת לכל הדברים האלו גם הסברים רציונליים אבל אין ספק שיש לדיבור של האדם כוח מיוחד וגם בעולמות הסוד והקבלה הדגישו את הכוח הגדול של הדיבור של האדם ואמרו בגמרא (סנהדרין צ) שקללת חכם אפילו על חינם היא באה וכתב השל"ה בפרשת קדושים דרך חיים תוכחת מוסר 'לפי שיש כח בדיבור מצוייר במחשבה [לפעול] לטוב או להפכו, ובלעם יוכיח, ובאומנות מחכים לקלל אולי יפגע ביום ובשעה ידוע שתחול במקולל, כי יש עתים לרעה, ובהתחבר כיון ההבטה בזמן או במקום מוכן, ודאי נזכר שם עונו, דברית כרותה לשפתים, וקללת חכם אפילו על חנם, והדיבור פועל הנשמה.'

והנה לאחר שהתברר שיש כוח בדיבור פיו של האדם, יש לברר האם הדברים אמורים גם בכתיבה או שרק על ידי עקימת שפתיו והאם יש להיזהר בכל הדברים שהזהירו שלא יפתח פיו לשטן וכיוצא בזה גם בכתב.

והנה בכל התורה כולה נחלקו רבותינו האם כתיבה גדרה כדיבור לכמה דינים כמו שהאריך רבי עקיבא איגר בתשובותיו סימן כ"ט וכו' ובתשובות חתם סופר יורה דעה סימן ר"כ דן לגבי שבועה בכתב ובסימן רכ"ז וכן מצאנו לגבי כמה עניינים שדנו בזה האם כתיבה כדיבור או לא.

ומצאתי התייחסות לזה בשו"ת חוות יאיר סימן קצד שכתב ששבועה בכתב הרי היא כשבועה בפה 'וידעתי ממעלת הדיבור שהוא גדר האדם חי מדבר וכתרגום לנפש חיה וכמה התעוררות יעורר אדם בהבל פיו לטוב ולמוטב מ"מ לענין קיום דבר לא יגרע כח כתיבה מדיבור [וכמו שיש פעולות נוראות בלחשים עי' תשובה רל"ד ה"נ יש פעולות נפלאות בקמיעין ותרווייהו לפי מעלת הכותב והתבודדותו וכוונתו'

ונמצא שיש משמעות גם לכתיבה, ולכאורה גם במשמעות של כוח הכתיבה של האדם שיכול להוביל אותו למקום טוב או למקום פחות טוב וגם כהשפעה על העולם ועל עצמו, שיש בכתיבה כוח גדול ומצאנו ברבינו בחיי בחובות הלבבות שער הבחינה פרק ה' שהתבטא על הדיבור 'הלשון קולמוס הלב' ויש קשר גדול בין הכתיבה והדיבור ויש לדברים שאדם כותב משמעות רבה.

אולם, כלפי קללות וגזירת מוות וכיוצא בזה, הרי אין לכתיבה עצמה משמעות אלא בתוספת התנאים הנזכרים אצל הצדיקים שצריך שיהיה הכותב איש מיוחד וכוונתו מיוחדת ועוד תנאים, אבל לא לכל כתיבה שכותבים יש משמעות ועל כיוצא בזה נאמר 'תמים תהיה עם ה' אלוהיך' ואין לחשוש לדברים שכותבים סתם.

והשי"ת יהיה בעזרנו לדבר דיבורים אמתיים ושלא תבוא שום תקלה על ידינו ולא ייענש שום אדם בסיבתנו ולא תעלה קנאת אדם עלינו

ויהי נועם ה' עלייך ותראי ברכה והצלחה בכל מעשי ידייך.

בברכה

רפאל

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אקשיבה שלום, איך אפשר לקבל עדכונים ותשובות נוספות?"

תשובה: בכל דרך שרק תרצו!

באימייל? הזינו את כתובת המייל שלכם!
בוואצאפ? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בפייסבוק? לחצו על לייק לדף!
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן