The Butterfly Button
התנהגות עם הארוס שלי

שאלה מקטגוריה:

היי,
אני נורא מתביישת בשאלה 🙁
הכרתי בשידוך את החתן שלי לעתיד
ניסינו לשמור נגיעה אבל לא הצלחנו
אח”כ ניסינו לשמורשוב ולא הצליח
עשינו מה שעשינו בפגישה האחרונה

אני מרגישה מוזר
אני אוהבת אותו, אני קצת לחוצה להתחתן
לא יודעת איך לשמור ממנו נגיעה
מתחילים בי הלבטים אם אני בכלל רוצה אותו
אם הוא מתאים לי

חייבת עזרה

(יצאתי הרבה גם לא בשידוך וגם בשידוך לפניו והוא ממש מצא חן בעיני מהרגע הראשון, עכשיו אני לא רגועה)

לעזוב אותו?
דיברנו על לשמור איך אפשר לסייע בזה

תשובה:


 

שלום לך

תודה על שאלתך המקסימה. מעריכה אותך מאד ששאלת ולא נשארת לבד עם התחושות המבלבלות.

אין לך מה להתביש ששאלת, להיפך. את אמיצה!

את מתארת קושי בשמירת נגיעה עם הארוס שלך שבסופו של דבר הביא אתכם להיכשל בשמירת נגיעה.

ומפה לשם את מתארת תחושות של בילבול אם את בכלל רוצה אותו. למה בעצם התחושות האלו התחילו להתעורר בך? זה משהו שהיה שם לפני או תחושות שהתעוררו לאחר הקרבה הפיזית ביניכם? חשוב לבדוק.

לעזוב חתן שהתארסת איתו זה צעד מאד מאד דרסטי וקיצוני שעושים אותו רק אם יש סיבה מאד מאד רצינית ומהותית.

מה שקרה לכם הוא אכן דבר אסור אבל יש לי שתי בשורות טובות בנוגע לכך:1. יש ביניכם משיכה פיזית וזה דבר מבורך ונפלא.

2. אפשר לעשות תשובה! החטא של קרבה לפני נישואין הוא עברה שבין אדם למקום. על עברות שבין אדם למקום אפילו קל יותר לעשות תשובה. אני רואה מהמכתב שלך את החרטה הכנה והאמיתית שלך, זה בודאי מקום טוב לעשות תשובה אמיתי ולפתוח דף חדש ביחסים עם הארוס שלך.

 

שאלת איך אפשר לשמור נגיעה, ובכן יש דברים שיוכלו לעזור לכם: להקפיד על הלכות ייחוד. לא להיות לבד במקום סגור, להיות במקום שאנשים אחרים יכולים לראות אתכם או לעבור שם, זה הבסיס.

חוץ מזה להשתדל להימנע מלשוחח על דברים מאד מקרבים שמביאים אתכם לתחושות עזות שאתם לא יכולים לעמוד בפניהם.

וכמובן החלטה חד משמעית שלכם להקפיד על ההלכה.

תראי יקירה, הציפיה הזו יכולה להיות מתוקה מדבש. כי יש לה אופק! אתם עומדים להינשא ולהיות ביחד בעז”ה כל חייכם, יש לאן לחלום, יש לאיפה לשאוף, יש תאריך יעד!

האנשים שהכי מסובכים עם קרבה אסורה הם אלו שלא יוכלו לממש את אהבתם בהיתר אבל אתם זכיתם וזה לא כך אצלכם, אתם בקרוב תהיו יחד וזו תהיה מצוה ובהיתר מתוך הרבה שמחה.

אז אנא אל תשקעי בעצב, תעשי תשובה שלמה, תתחרטי תקבלי על עצמך שזה לא יקרה יותר עד החתונה, ותתכונני לנישואייך בלב רוגש ומלא אושר.

המון מזל טוב וחיים מאושרים שיהיו לך,

אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת בשמחה לשאול.

תמר

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. נפרדנו,
    מסיבות אחרות.
    אח”כ בא האושר הגדול, הפרידה
    נפרדתי ממנו מרצוני הוא היה בשוק

    רק הפיזי משך בקשר…

    הוא נשוי היום
    אני רווקה
    אבל אני מאושרת
    איתו היה לי רע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

רוצה להתחתן אבל מפחדת להתנתק מהבית ומההורים
יש לי בעיה מצד אחד אני רוצה להתחתן ומצד שני אני ממש מפחדת להתנתק מהבית ומההורים אף פעם לא ישנתי מחוץ לבית ותמיד הייתי עם ההורים שלי בקשר מאד קרוב לא נעים להגיד אבל אני מפחדת לישון בלי שאני יודעת שהם בבית אני אוהבת ממש להיות קרובה אליהם ומפחדת מנישואין...
אני לא רוצה להתחתן
אני מרגיש שאני לא רוצה להתחתן. לא שיש לי פחד מזה או משהו, פשוט זה לא מעניין אותי. לרוב, ממה שאני מכיר, אנשים מתחתנים כי הם רע להם לבד, או כי הם רוצים זוגיות, חום, אהבה, הערצה, תשומת לב, להעניק לאחר, לחיות חיים משותפים, לגדל ילדים, כל אחד ומה שמעניין...
בעלי מכור לאלכוהול ועישון- ואני בחרדות!
לפני הכל אני רוצה ממש ממש להודות, על האמת בלי פשרות, והבהירות הגדולה שאתם מביאים בנושאים שונים. פשוט הצלה! רציתי לשתף במצב שלנו, ואולי תהיה לכם עצה בשבילנו. אנחנו זוג עם 2 ילדים, נשואים 4 וחצי שנים. ב”ה היחסים ביננו מצוינים, פתוחים אחד עם השני. קצת רקע: אבא של בעלי...
איך להחליט נכון בלי להתלבט יותר מדי ובלי להתחרט על ההחלטה?
אני בנאדם שמתלבט על דברים כל כך המון וקשה לי להחליט החלטות אני יכולה להתלבט על משהו שעות ימים ושבועות וזה קשה לי ככה להתנהל בחיים איך אפשר להגיע להחלטה נכונה מבלי להתלבט יותר מדי ומבלי להתחרט אחר כך על ההחלטה? אני עושה רשימות של יתרונות וחסרונות ובודקת מה יותר...
איך לבנות חוסן נפשי לילדים שלי?
תודה רבה על אתר נפלא! אני בת 43 אמא למשפחה ברוכה בטווח גילאים 22-4 שנים. בעקבות קריאת כתבה בשולחן שבת באחד מעלוני פ”ש על תפקידנו ותיפקודינו בפועל כהורים התפתח דיון משפחתי על כך. בכתבה הועלו מספר פרמטרים לבחינת תפקודנו כהורים. אחד מהם היה בנית החוסן הנפשי של הילדים ותפקידנו כהורים...
מרגישה ריקנות ומתישה את עצמי
אני מרגישה ריקנות ועצב חסר סוף חווה התקפי בכי פעם -פעמיים בשבוע ואני כל הזמן מגרדת את הראש ,הוא מלא פצעים ואני לא מצליחה להפסיק אין לי שליטה על זה אפילו שכואב לי וכבר יורד לי דם. אני לא מצליחה לשלוט על המחשבות ובגלל זה קשה לי להירדם הרצון היחיד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן