מאת:

התפרסם בתאריך:

06/05/2018

התמודדות עם מורכבות באמונה

שאלה מקטגוריה:

אני בחור ישיבה, בעבר היו לי שאלות וספיקות הקשורים באמונה ואכמ"ל, אני אוהב לקרוא וללמוד דברים חדשים, כך שיצא לי לקרוא הרבה על 'מחשבת ישראל' או לחילופין'מדעי היהדות', ובעקבות כך הבנתי שעיקר הקושי שלי הוא לא אמונה באלוקים, אלא אמונה בכל מיני תפישות שונות לגבי האמונה באלוקים וקיום המצוות (וכן ביקורת על הציבור החרדי שאליו אני משתייך, אך זה לא הנושא כרגע). התחברתי מאוד לגישה 'הרציונלית' שבראשה עומד כמובן הרמב"ם ועוד הרבה ראשונים, ובמקביל התרחקתי (מחשבתית) מגישות שונות בעיקר קבליות אבל לא רק.

אבהיר שבעיני אין מחלוקות בין הגישות הללו בעינינים ספציפיים כמו במחלקות ההלכתיות למשל, אלא יש כאן תפישות עולם שונות לגמרי.

אני אנסה לתת דוגמא קטנה כדי להמחיש את הרעיון: כישוף, עין הרע, לחשים, קמיעות, לפי הרמב"ם אינם קיימים וזה הבל אחד גדול, אין "כוח" אחר בבריאה מלבד הבורא, והעולם כפוף לחוקי הטבע. אך לפי גישות אחרות המונחים האלה קיימים גם קיימים ואוי למי שכופר בקיימותם, וזוהי לצערי הגישה של רוב האנשים. הגישות הללו גם מתבטאות בפירוש המקורות, ובפירוש החיים על פי המקורות, באמונות ובדעות, קשה לי להתעלם ולומר 'מה זה משנה?' ובכללי אם ניתן לי לסכם בראות עיני את ההבדל שהגישה הראשונה מעמידה את החקירה השכלית בראש מעייניה כלומר היא יוצאת מנקודת הנחה של לבחון את הדברים על פי השכל (כמובן, בצורה ראויה), אך הגישה השנייה מתאפיינת בהיעדר ביקורתיות ובאמונה תמימה או פונדמנטליסטית. אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, וכאן אגיע לתוכן השאלה שלי אליכם, איך ניתן להכיל את המורכבות הזו, גם כלפי עצמי, האם אני אמור לנסות ולחקור כל נושא ולגבש לעצמי עמדה עד כמה שניתן? אני יכול להגיע לדעות שונות ולא מקובלות שאולי לא יוסיפו הרבה אושר לחיי. אך מנגד חקירת האמת הינה חשובה ומרתקת כך שקשה לי לראות מצב שאני פשוט עוצם עיניים.

האפשרות השלישית שאיני יודע אם היא אכן קיימת, היא חקירה מתוך ניתוק אישי, כמו שניתן לראות הרבה פעמים באוניברסיטה למשל, ללמוד את הדברים מבלי לגבש דעה אישית, אך זה נראה לי בלתי אפשרי.

תשובה:

לשואל הנכבד שלום וברכה.

שאלתך הדהדה אצלי רבות מתוך הזדהות עמוקה עם הבעיות אותן הצפת כיוון שגם אני, כמוך, התהלכתי בנתיב דומה והתחבטתי בשאלות הללו.

אין לי תשובות חותכות לשאלותיך ולחששותיך אולם כשותף לדרך ואח למסע אחלוק איתך כמה מחשבות והרהורים שגיבשתי במהלך השנים.

אני מבין היטב את הדילמה העמוקה בה אתה נמצא, מחד אוי לך מיוצרך – החברה החרדית ומוסכמותיה, מאידך אוי לך מיצרך – קראת עוד ספרים הנמצאים בארון הספרים היהודי (גם אלו שמונחים בירכתים ומוסתרים על ידי ספרים אחרים) וגורשת מגן העדן של התמימות הפשוטה. לא אחת חולפת במוחך המחשבה – בשביל מה זה טוב ? מה הייתי צריך את כל זה? כל מה ש"הרווחתי" מזה זו תחושת זרות וניכור מהחברה בה אני חי, ומה יהיה על עתידי בחברה זו (שידוכים זו הבעיה הבוערת והמשמעותית אולם לא היחידה).

בתשובה אומר לך את דעתי האישית בנושא (שגיבשתי אחרי רפלקציה עצמית מתמשכת), אין לך ברירה אחרת! מי שבטבעו לחקור לבדוק ולהתעניין ולא להסתפק בתשובות השגרתיות לא יכול וגם אין זה ראוי שיתעלם מאופיו וטבעו. על עצמי אני יכול להעיד שברור לי, שבצורה כזו או אחרת, לא משנה כמה הייתי מנסה להתיישר לפי הקו הכללי, בסופו של דבר הייתי מוצא את עצמי עושה את אותו מסלול שעשיתי.

חילקת את הגזרות בהן אתה נמצא בקונפליקט לכמה חלקים מרכזיים:

א. בינך לבין עצמך.

ב. בינך לבין החברה בה אתה חי.

ג. בינך לבין עתידך כ"עוף מוזר" בעל דעות משונות בהקשר לזוגיות עתידית.

על הקונפליקט הראשון אמליץ לך בראש ובראשונה (לבד מהפניות פרטניות להוגים ספציפיים כאלו ואחרים) על הכלי האינטלקטואלי והקיומי המרכזי והחשוב ביותר לדעתי עבור כל העוסק בשאלות המסגרת הרחבות – ענווה. חלק מהדברים שתלמד לא תבין בהתחלה, את חלקם תבין בהמשך ואת חלקם אולי לא. לא כל הדברים שתלמד יתיישבו על דעתך ויתקבלו על ליבך, עם הזמן חלקם יהפכו למכוננים ומשמעותיים עבורך וחלקם לא. אט אט תעבור תהליך בו תגבש את דעותיך ואת זהותך.

באשר לקרן השניה של הקונפליקט – החברה החרדית היא סובלנית מאוד לנעשה במישור הפרטי ובלתי סובלנית כלל בכל הקשור למרחב הפומבי. אני לא אומר שאתה צריך להחביא את דעותיך לחלוטין אולם לא צריך לארגן ערבי עיון בישיבה המוקדשים לשאלה "יציאת מצרים, היסטוריה או מיתוס".. הראש ישיבה אמר שמי שלא חושב כמותו הוא אפיקורס ועמלק? האָט ער געזאָגט. שיהיה בריא. (אגב, הוא מסתמך על פרשנות מוטעית של דברי הרמב"ן המפורסמים בפרשת בא. למעשה לרמב"ן יש שיטה הרבה יותר מורכבת ומתוחכמת בשאלת ההשגחה כפי שעולה מדבריו בפרשנותו לספר איוב ואכמ"ל). שיערב לו, הוא ילך בדרכו שלו ואתה תלך בדרכך שלך.

באשר לזוגיות עתידית אין לי אלא לומר לך "ה' מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות". אחרי שתחכים ותלמד שלרמב"ם רק היחיד הדבק מושגח ואולי אפילו זה לא (לפי חלק מהפרשנים האריסטוטליים הרדיקלים שלו), לאחר שתלמד שגם לפי הרמב"ן אין על הבינונים השגחה פרטית אלא הם מונהגים לפי חוקי הטבע, אחרי כל זה תבין שיכול להיות שהקב"ה בכל זאת, אחרי כל המגבלות שהטלנו עליו, מנהיג את העולם כרצונו..

לא נותר לי אלא לאחל לך הרבה הצלחה, וכמובן אשמח לשמוע ממך (אגב, אם תרצה לשוחח עימי ישירות אשמח לעשות זאת),

אליהו

[email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן