אני חרדית ונמאס לי מהחרדים

היי
אני נשואה עם 3 ילדים
לאחרונה אני די מואסת בעולם החרדי… אני רואה שזה בכלל לא קשור ולא אומר שאם אתה חרדי אז אתה מתנהג יותר ראוי ויפה אדרבה, כל החרדים סביבי מתנהגים כמו פרזיטים וחושבים שהכל מגיע להם.
גם האחים שלי שלא לומדים בכולל ברור – לא ייצאו לעבוד נורמלי ולהיות גברים נורמלים עם הגדרה
אני מרגישה ממש לא טוב גם עם כל הפרזיטיות של הגברים וכל הזלזול שלהם במי ששונה מהם
אני ממש משתגעת, אין לי כוח כבר לחיים האלה אני מרגישה שאני חיה בשקר, כל הסכסוכים וכל הזמן אלה נגד אלה וכל הלכלוכים והלשון הרע שסליחה… אבל החרדיות אלופות בזה !! אלופות!! בעבודה הן היחידות שמרכלות ובכיף, כאילו זה לא עבירה…
אני רוצה פלאפון חכם כשר כמובן, אבל אני אפילו לא מעזה להגיד את זה כי ה' ירחם… המשפחה שלי תקשר כל צרה שלא תבוא רק לזה ואמא שלי לא תתן לי בחיים .. (כן, למרות שאני נשואה, וכן אני שמה עליה)
בקיצור יש לי עוד כ"כ הרבה נושאים שפשוט אני מרגישה חנוקה חנוקה… ואין לי כוח כבר להכיל,
אני לא יוצאת ולא מבלה סתם כל היום אותו סטטוס ללכת להביא את הילדים להחזיר להשכיב ואחר כך להתמוטט
מה יש בחיי החרדים כבר??? מה ???? –
כמו"כ יש לי גיס שמאוד מרגיז אותי הוא לומד הרבה הרבה ואחותי בבית עם הילדים חודש מתקדם – הוא כמעט לא רואה את הילדים והיא נקרעת … אני מרגישה שיותר מידי חפרו לה על תורה ותורה ותורה…. כאילו, גבר גם צריך לדעת להיות מנטצ' ולעזור ולתמוך באשתו, אני באמת מרגישה שכול האברכים האלה נהיו בהמות.
לא אומרת.. יש בני סגולה וכאלה שלראות ולקנא… אבל רוב מי שאני רואה – לא כאלה!
מה לעשות?? אני משתגעת כבר!!!

תשובה

שלום לך.
תודה על שאלתך המרתקת והחשובה.
העלית כמה נושאים, מתחומים שונים, אבל יש משפט אחד, הקדמה לכולם, שהוא להערכתי ממצה את האכזבה: "זה בכלל לא קשור ולא אומר שאם אתה חרדי אז אתה מתנהג יותר ראוי ויפה". אני שומעת במשפט הזה הדהוד להנחת יסוד שמן הסתם גדלת עליה, שהחברה החרדית היא חברת מופת. חברה שחרטה על דגלה ציות לה' ולתורתו, וכתוצאה מכך אמורה להיות סמל ודוגמא גם במצוות שבין אדם למקום, וגם במצוות שבין אדם לחברו.
וכן, זה אכזבה צורבת וחמוצה לגלות שזה לא בדיוק כך.
היית רוצה לראות חברה אחרת.
יש שלב כזה בתהליך ההתבגרות שבו ילדים מגלים שההורים שלהם לא מושלמים. מכירה את השלב הזה?
זה שלב די מבאס.
כי בדרך כלל זה נראה שזה לא 'לא מושלמים' אלא מלאים חסרונות ובסדר גודל.
יש ציטוט מסופר אמריקאי בשם מרק טווין. בבית הספר של מרק טווין, מסתבר, לא למדו על כיבוד הורים, כי טווין משתלח באבא שלו בלי צורך לעדן את דבריו. על אף הבוטות שבציטוט, ניתן ללמוד הרבה גם עלינו:
"כשהייתי בן 14, אבא שלי היה כל כך בור וטיפש, עד שלא יכולתי להימצא בקרבתו, אבל כשהגעתי לגיל 21, נדהמתי לגלות כמה הזקן למד בשבע שנים."
במידה מסוימת התפכחות ובחינה מחדש של החברה אליה אנו משתייכים דומה לתהליך התבגרות.
פתאום ה'הורה', החברה במקרה הזה, לא רק לא מושלם, אלא ממש 'בור וטיפש' כדבריו של טווין. פתאום אי אפשר לשאת אותה, וקשה להשתייך אליה.
פתאום מתגלים לנגד עינייך חסרונות שמעולם לא נתת עליהם את דעתך.
ועכשיו השאלה מה עושים עם הגילוי הזה.
כמו שמרק טווין מספר על עצמו, בדרך כלל בחלוף השנים ובשקוע הסער, מגלים שיש לחברה החרדית גם מעלות, לא רק חסרונות. אופס, מפתיע 🙂
בנוסף, ככל שמכירים חברות אחרות, מגלים שלא קיימת חברת מופת.
לכל חברה יש מעלות וחסרונות משלה, וכל אדם בכל חברה בעולם משלם 'מס השתייכות' שכולל התנהגויות נדרשות שהחברה מצפה ממנו לבצע.
אבל לחברה החרדית יש מאפיין נוסף, ייחודי. החברה החרדית מצפה מחבריה לשמור תורה ומצוות.
וכאן עולה שאלת היסוד, למה.
האם שמירת תורה ומצוות היא חלק ממס ההשתייכות שאת משלמת לחברה, כמו העובדה את נועלת נעלים בסגנון מקובל באיזורך ולא נעליים אחרות?
את יודעת, לשמור תורה ומצוות זה לא מעט עבודה 😉 אני חושבת שקשה מאד לשלם מס חברה גבוה עד-כדי-כך. ולכן, אני מציעה לך לעשות עבודת ברור עם עצמך, אפילו בטבלה, מה את עושה כי את מאמינה בו, ומה את עושה כי החברה מצפה ממך.
לדעתי, כל אישה צריכה איזה מקור הזנה שיחיה אותה, גם ברמה הרוחנית, וגם בעוד רמות שאתייחס אליהן עוד מעט. מה מדבר אלייך?
שיעורים של סיון רהב-מאיר? הרבנית ימימה מזרחי? חיה הרצברג? אני בכוונה לא ממליצה לך לחפש את המורה ששמעת בסמינר. חפשי מה באמת מדבר אלייך היום. מה לא מעצבן ולא מתקשר לכל מיני דברים שאת לא רוצה לשמוע.
לגבי הביקורת המוצדקת שלך על אנשים אחרים (כמו למשל חרדיות שמרכלות בעבודה, או קבוצות פוליטיות שרבות אלו עם אלו) - כנראה שהאנשים האלו לא בדיוק עשו את עבודת הברור הזו, שמפרידה בין מס חברה לעבודת ה'. ואיכשהו הם נותנים לחיים לזרום בלי לבדוק עם עצמם מאין ולאן.
אז מה עושים? קודם כל מסתכלים פנימה.
מה לך חשוב?
איך את רוצה לנהל את חייך?
במה את מאמינה?
הנביא יהושע אומר לעם ישראל: "ואם רע בעיניכם לעבוד את ה', בחרו לכם היום את-מי תעבודון… ואני וביתי נעבוד את ה'." (יהושע כ"ד, ט"ו)
הפסוק הזה הוא פסוק מפתח בעיניי לכל יהודי שחי בדור המבולבל שלנו.
יש טוב, יש רע, יש בלבול ביניהם, יש המון בלגן.
ואם מסביב יש כל מיני אנשים, וכל מיני בחירות, נותר לנו לחזק דבר אחד - ואנחנו וביתנו נעבוד את ה'.
ורק מדבר אחד אני חושבת שכדאי להזהר: מאד מהר הגישה שאומרת 'אני וביתי נעבוד את ה'' מתחלפת ל'ואני וביתי נשב בועדת הביקורת'.
כי מה לעשות, ברגע שאנשים ערניים ורגישים כמוך נחשפים לעיוותים, הם קופצים. זה נוגע בהם, מציק להם. וקל, קל מדי, ליפול לזרועות הביקורת ולהתמקד במה חסר לאחרים במקום במה אנחנו יכולים לבנות אצלנו עצמנו.
אני חושבת שמרויחים הרבה יותר מהפניית המבט אל עצמנו.
קודם כל שיהיה לך טוב.
הסטטוס שאת מתארת "ללכת להביא את הילדים להחזיר להשכיב ואחר כך להתמוטט" זה מלמד משהו על סדר יום עמוס, שוחק, מטורף לעייפה.
את בת 27. יש לך שלושה ילדים. כן, גם זה מאפיין חרדי 🙂 להתחתן בגיל צעיר וללדת בצפיפות יחסית.
וגם פה, חשוב מאד מאד לומר, נכנס הברור שהצעתי לך לעשות. מה את חושבת לנכון? מה החברה חושבת לנכון? זה בהכרח הולך ביחד?
מה את יכולה לעשות בשביל להקל על עצמך? יש איזה תחביב שאת יכולה להכניס לחייך? יש עזרה שתוכלי לקחת (אפילו בייביסיטר לשעתיים רק בשביל לישון)? אולי את עובדת שעות ארוכות מדי? כתבת כל כך הרבה על הגברים החרדיים שלא נושאים בעול. האם בבית שלך את מרגישה שיש לך שותף, או שהעול כבד על כתפייך? איך תוכלי להקל על עצמך את תחושת החנק? יש לך עוד חלומות שהיית רוצה להגשים, חוץ מהפלאפון שבינתיים את מעדיפה שלא לקנות?
מקדי את המבט פנימה. נסי למלא לך את המצברים בדרך המתאימה לך. אני חושבת שלפני כל פתרון מקיף, מערכתי וכולל לחיים של החברה כולה - נסי לבנות לך עצמך בביתך הפרטי חיים שאת מרוצה מהם, שהם מתאימים לך ואת חשה איתם בנוח.
אחר כך אם תרצי תוכלי להשפיע טוב על העולם כולו.
אני מאחלת לך הצלחה בבחירות חייך.
אנשים עם יכולת לזהות עיוותים, הם אנשים עם מצפן פנימי מפותח. זכית באוצר יקר, מאחלת לך שתצליחי גם להנות ממנו.
וכמובן, אם תרצי להרחיב או לדון מעבר, את מוזמנת לפנות למייל שלי.
דבורה.
[email protected]

התשובה עזרה לך?
לא עזרלא משהועזר ליתשובה טובהתשובה מעולה!
שולח...
כדאי לשתף את התשובה, לשלוח למי שזה יכול לעזור, או להדפיס
בפייסבוק
בטוויטר
בדוא"ל
להדפיס
אם חשוב לכם שהתשובה תגיע לאנשים נוספים, אפשר
3 תגובות
  1. ישי הגב

    שלום לך!
    הדברים שאת מעלה מורכבים. בחלקם יש טענות שיש בהן ממש ואילו טענות אחרות נובעות מן המצב שאת נמצאת בו ולא מן המציאות "הבעייתית" עצמה.
    אני מרשה לעצמי להשיב לך, משום שאני רואה את עצמי כאובייקטיבי בנושא הזה הן מבחינת היחס שלי לציבור החרדי והן ביחס שלי לציבורים אחרים במדינה.
    כמי שמעורב בציבורים אחרים, אני יכול לומר לך, כי לכל קבוצה חברתית יש בעיות המאפיינות אותה. בכלל, חיבור בין אנשים תמיד מלווה בבעיות שונות, ואעפ"כ, האדם הוא יצור חברתי ומשום כך הוא צורך חברה ומשלם על כך מחיר.
    ביחס ללשון הרע – ככל שחברה היא יותר אנושית, יש לה יותר צורך ועניין לדבר על אחרים. משום שבחברה אנושית, התחום האנושי הוא החזק ביותר. בפרט כשהחברה היא סגורה. אינני בא לסנגר על הנטיה לדבר לשון הרע, אלא רק לנסות להסביר מנין הנטייה הזו נובעת. אני מכיר חברות שלימות – דווקא לא יהודיות, אשר ממש לא מעניין אותם לדבר או לשמוע לשון הרע. בתחילה מאד התפעלתי מכך. אך בהיכרות עמוקה יותר, הבנתי שבני אדם פשוט לא מעניינים אותם.
    הבעיה של אנשים המדברים לשון הרע היא שהם שטחיים. כי הם סקרנים לדעת מי הזולת. וכשנודע להם כי הזולת עשה כך או אחרת, הם יכולים להבין מתוך התנהגותו ולהכיר את אישיותו. יש כאן בעיה של שיפוטיות יתר. הבעיה הזו רווחת לצערי, לא רק בציבור החרדי. גם בחברה המזרחיסטית או החילונית, שואלים אדם במה הוא מתעסק, משום כך,קיימת תפיסה שגויה, לפיה כל אמן הוא איש רוח, ולכן שוחרים לפתחם של האמנים ומבקשים את חוות דעתם על נושאים שונים הקשורים למוסר, לפוליטיקה או למחשבה הכללית.
    מן הניסיון שלי, לא ניתן ללמוד מאומה מן העיסוק של האדם. אני מכיר אמנים גסי רוח, רבנים ממש לא רוחניים ולעומתם אני מכיר אנשי עמל פשוטים רוחניים ביותר.
    אינני מכיר את חוג האנשים המסתובבים סביבך, אבל בשכונת מגורי ישנם לא מעט אנשים צדיקים אמיתיים, חלקם מצטיינים בחסד, חלקם בלימוד תורה ויראת שמים שאני ממש מקנה בהם.
    כמובן שאינני תמים ואני יודע שישנם גם אנשים אחרים, אולם יש לך את הבחירה לעמוד ליד האנשים הנכונים וישנם רבים כאלה.
    גם בחברה המזרחיסטית ישנם אנשים צדיקים. אני מכיר שם לא מעט כאלו. זכותך כמובן להחליט שאת משתייכת מעתה רק אליהם. אבל, כאמור- הכל עניין של בחירה.
    גם בעניין הפלאפון. יש בידך לחיות על פי התכתיבים של הסביבה שלך כדי להשתייך לחברה הזו או על פי הבנתך ואז לשלם את המחיר שתדרשי. אבל עלייך לדעת, כי לכל חברה יש "מחירים" שתדרשי לשלם. לא יהיה אף פעם מצב, בו את חיה בחברה ואת חופשיה לעשות כרצונך.
    בסך הכל, הדרישות של החברה נובעות מן החשש מפגיעות מפני כל העוותים שמוצפים ברחוב החילוני. אין כמעט דרישות שאינן הגיוניות. משום כך, אני אישית מעדיף את המחיר שעלי לשלם בכדי להיות חלק מן הציבור הזה, ובלבד שלא אשלם את המחיר חסר התקנה, שאני עשוי לשלם אם אשתייך לחברות האחרות.
    מברך אותך בבחירה אמיתית ומוצלחת
    ושבוע טוב ומבורך.

  2. אלי הגב

    אין מילים לתאר את התשובה היפה הברורה והאמיתית.
    פשוט תותחית, נהנית (ולא רק אני אלא עוד מספר רב של אנשים) מכל מילה.
    כל הכבוד

  3. רבקה הגב

    תשובה מהממת

השארת תגובה

שאלות נוספות:

דילוג לתוכן