מאת:

התפרסם בתאריך:

21/05/2019

אנחנו באמת מאמינים שהמשיח יבוא?

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה ותודה על האתר המדהים
איזה כיף להרגיש שיש עוד אנשים שמסתבכים כמוני בשאלות תהיות וברגשות שונות
השאלה שלי היא כזאת אני בת להורים חוזרים בתשובה נשואה
אמי לא גאה ביהדותה היא מין חרדיה קיצונית שלא מרגישה בנח מול חילונים
יום אחד שמעתי את אימי אומרת משהו על משיח ואחותה – דודה שלי שהיא חילוניה אמרה
את עוד מאמינה בזה???
אני לא יודעת מה אבל השאלה הזו והפשטות שהמשפט הזה יצאה ממנה והסיטואציה שאימי משתיקה אותה כי לא ליד הילדים
ושהיא לא עונה לה עשו לי משהו וזה באמת נראה לי לפעמים משהו להאמין שיבוא משיח וישנה פתאום את הכל זה הזוי
הרי כבר שנים הוא לא הגיע ומה פתאום יתהפך לו עולמי ועולם כולם זה הגיוני
אניי לא יודעת מה לחשןב אולי יהיה לכם כוון

תשובה:

בס"ד

שלום לך יקרה,

רוצה לפתוח בתודה גדולה על שאלתך

מזה כשבועיים (וסליחה על העיכוב) מהדהדת שאלתך באוזני, קוראת לי להתבונן באחד מעיקרי האמונה שלנו: אמונה בביאת המשיח.

כך שלבנ"א אחד כבר הועילה פנייתך לאקשיבה, והבן אדם האחד הזה הוא- אני.

רוצה גם להביע הערכתי הגדולה- אליך! אישה שהתפנתה מעיסוקי החול לברר ולהעמיק את המורשת היהודית שלה, אישה שלא נותנת לעצמה ללכת ככה סתם בתוך שגרה כשערפל ניקרה לדרכה, זה לא דבר של מה בכך- את אישה גדולה!

אז בואי ננסה להבין ביחד מה עומד בבסיסה של אמונה זו- מעבר להיותה דבר ה' הנמסר בידי נביאיו

"שיבוא כבר המשיח" מפטרת אישה שבקושי מסיימת את החודש

"נו שכבר יבוא" דומעת אמא לילד חולה

"צריכים משיח" מפטירים יהודים בכל הדורות משכשל כח סבלם

האם זו כל משמעותה של הצפייה למשיח- הרצון להשתחרר מכל סבל אנושי?

המעשייה מספרת על יהודי כפרי פשוט אי שם בהרי הקרפטים ששב לביתו אחרי דרשת הרב בבית הכנסת וכולו אחוז התלהבות. הוא משתף את אשתו בתיאורי חזון אחרית הימים, מספר על המשיח שיבוא ויקבץ את כולם לארץ ישראל, ישחרר אותם מעולם של מיסים ופרעות, מחלות וקשיי פרנסה. או אז אומרת לו אשתו: וכי איך נעלה לארץ הקודש לחזות פני משיח והפרה החולבת שלנו, מה יהא עליה? והתרנגולים, כיצד נישא אותם? אולי, מבריקה היא לרגע, תוכל לבקש מהרב שיועיל בטובו ויבקש מהמשיח שיבוא לכאן, לשם מה נטלטל כולנו לארץ ישראל…

צפייה למשיח שבבסיסה עומד הרצון להיחלץ מהקשיים שלנו היא צפייה ברמה כפרית מאוד.

שמעתי בשם הזוהר הקדוש על הפסוק: "ויפן כה וכה וירא כי אין איש" כי ביום הכיפורים עומד הקב"ה בבתי כנסיות מתבונן ואומר- אין איש! האמנם? והרי אין בי"כ שלא מלא מפה לפה אלא, מסביר הזוהר: אין איש- אומר הקב"ה אין איש שבא ומחפש אותי, מתפלל עלי. כל אחד עסוק בעצמו, מבקש על ישועתו ושכינתי מה יהא עליה?

נראה לי שניתן לומר זאת גם לגבי הצפייה למשיח, אנשים מצפים לישועות שונות אבל למשיח- מי מצפה?

מהי באמת משמעות הצפייה למשיח ומדוע תופסת צפייה זו מקום כל כך מרכזי בחיינו היהודיים עד כדי כך שבחר הרמב"ם להציב אותה כאחד מי"ג עיקרי אמונה?

ועוד יותר מכך, האם יכול להיות שהעיקר הזה עוסק אך ורק בהסתכלות שלנו על העתיד האם לא צריך לומר שיש לו נגיעה בהווה שלנו ושל כל דור ודור?

ננסה לצקת מלל לאמונה האמיתית בביאת משיח צדקנו ?

עומד לו יהודי ואומר (ולאו דוקא מתוך סבל גשמי או מצוקה נוראה)

"העולם שבו אנחנו חיים- הפוך הוא! אני מייחל ליום בו עליונים יהיו למעלה ותחתונים למטה, לא רוצה לשקוע בערבוביא שכזו המהפכת את היוצרות אני כמה לעולם של אמת"

"החיצוניות ששולטת בכיפה וכובשת אט אט גם את כותלי בית המדרש- לא יכולה להימשך, היא ברת תיקון, אני חפץ בחיים פנימיים יותר, איכותיים יותר"

"עולם בו רודפים אחרי תעתועי סרק ואלילי שוא, רחוק רחוק מאוד מהעולם שאנחנו מייחלים אליו. אני מייחל לימים בהם מלאה הארץ דעה את ה'"

"מצבו של כלל ישראל כפרט וככלל הוא מצב של הסתר פנים אני מאמין שנועדנו להארת פנים שחייב לבוא יום בו יווכח העולם כולו באהבת ה' אותנו"

אני מאמין בביאת המשיח פרושו: אני מאמין שיש תכלית אחרת לעולם הזה, יש תכלית אחרת לעם הזה- להיות אור עולם במובן הכי פנימי שלו. יש תכלית אחרת לכל יהודי ויהודי- תכלית שבה יתגדל ויתקדש שמי רבא על ידי כל אחד ואחד.

יוצא א"כ שאמונה בביאת המשיח מתעסקת בהשקפת אמת של יהודי לא כלפי העתיד אלא כלפי כל רגע בהווה, זוהי אמונה שלוקחת אותנו בכל רגע להעמדת סולם ברור שמוצב ארצה ומגיע לשמים. שמבהירה בכל רגע נתון לאן מגמת פנינו.

אני יושבת וכותבת את התשובה הזו במוצאי שבת ולא סתם. כי את השאלה שלך פגשתי במיוחד בשבת, השאלה שלך העניקה חוויה חדשה לשבת שלי, תרשי לי לשתף אותך: המפגש השבועי שלנו מידי שבוע עם שבת המלכה הוא מפגש עם עולם רוחני, עם עולם של נועם הנשמות, עם עולם בו הגשם משרת את הרוח ומשועבד לה. והנה ככה מחדש אני פותחת את סידור התפילה ומוצאת כל כך הרבה תפילות/ פיוטים העוסקים בגאולה וחושבת שזה כ"כ טבעי, כן שבת היא גאולה מחיי חומר כמה מתאים לחוש דוקא בה את הבקשה לגאולה השלמה.

בינות למילות התפילה פגשתי בצורה פיוטית ונוקבת את הבקשה העמוקה למשיח. התעוררי התעוררי (לאיזו שינה עמוקה נכנסנו כולנו) כי בא אורך (מגיע לך חיים של אור של הארה) קומי עורי, שיר דברי כבוד ה' עליך (כן עלי ועליך ועל כל אחד מעמ"י, כולנו ראויים לכך) נגלה.

התנערי מעפר (אוי כמה התפלשנו בו) לבשי בגדי תפארתך (לנו כעם הנבחר מגיעים בגדי תפארת) קרבה אל נפשי גאלה (מוזמנת את לחיים של קרבה, של גאולה- תאמיני הם קרובים יותר מתמיד)

מקדש מלך עיר מלוכה (הביטי על ירושלים המצויה בחרבן רוחני) קומי, צאי מתוך ההפכה (איכה היתה ירושלים הקדושה למרמס- זו הפיכה של ממש) רב לך שבת בעמק הבכא (די, האם לא הגיעה השעה לצאת מכל המבוכות מכל הבלבול) והוא- יחמול עליך חמלה .

סעודה שלישית, אני מוצאת את עצמי מצטרפת לשירת ידיד נפש, מה טומנת אותה ידידות נפש בין כנסת ישראל לקב"ה? מה מבקשת נפשי חולת אהבתך? שוב עולות מילים של צפיה לגאולה- הראה לי את נועם זווך… הבא לי- שמחת עולם – כך היא מבקשת.

"הגלה נא ופרוס חביבי עלי את סוכת שלומך, תאיר ארץ מכבודך… מהר אהוב כי בא מועד וחננו כימי עולם" פתאום מכה בי ידיעה ברורה שהתחברות פנימית שלנו לחלק הרוחני שבנו טומנת תמיד ציפיה לגילוי, ציפיה לקרבה צפיה להארה- וזוהי בעצם ציפיה למשיח.

הציפיה הזו מעמידה את העולם הרוחני שלנו ששואף לשלמות אמיתית, מחזקת לא רק את העתיד אלא את מציאותינו הרוחנית היום יומית.

לא מאפשרת לנו לשקוע בתוך עולם שכולו חומר ולהפטיר- אלו החיים…

צפיה למשיח היא אי ההסכמה לשטחיות, לבינוניות, להסתר בו אנחנו מצויים היא קריאה לשאיפה לגדלות!

ועוד נקודה, מידי יום אנחנו מתפללות "את צמח דויד עבדך מהרה תצמיח" וחותמות "מצמיח קרן ישועה" לא תצמיח אלא מצמיח. כן, כל יום ויום מצעיד אותנו לקראת התכלית הנכספת הזו. הרמח"ל בדעת תבונות מדבר רבות על התכלית של העולם כולו, על המצאותינו בתוך מערכת המנוהלת באופן תכליתי בידי בורא עולם. אנחנו לא נמצאים בתוך רצף אירועים מיקרי אלא בתוך תכנית מסודרת ומחושבת. כל מקרה, כל דור ונסיונותיו, כל תקופה ואתגריה מצמיחה משהו בדרך אל התכלית. כשאני מאמינה בביאת המשיח אני בעצם אומרת: אני מאמינה ביעוד, אני מאמינה שיש מנהיג לעולם שמצעיד אותנו לקראת… אנחנו בתוך מערכת מושגחת שנכתבה מראש בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה והמחשבה תחילה היא היא גאולת עולם.

מקווה שיהיו בדברי מענה לשאלתך

שתהיי את יהודיה גאה שצועדת קוממיות לקראת גאולת אמת

שוב מודה על הפתח לחשיבה נוספת

מעריכה מאוד

יעל

[email protected]>

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אקשיבה שלום, איך אפשר לקבל עדכונים ותשובות נוספות?"

תשובה: בכל דרך שרק תרצו!

באימייל? הזינו את כתובת המייל שלכם!
בוואצאפ? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בפייסבוק? לחצו על לייק לדף!
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן