התפרסם בתאריך:

30/08/2020

שקעתי בחובות, האם להמשיך בישיבה?

שאלה מקטגוריה:

שלום לך משיב יקר
אני בחור ישיבה חרדי בן 24 מאז שנולדתי חייתי בסביבה חרדית החל מגיל 4 בערך שהתחלתי ללמוד בתלמוד תורה (כיתת מכינה) המשך בישיבה קטנה וכיום בישיבה גדולה
אבא שלי הינו אדם דתי-לאומי שדוגל בלימוד מקצוע לחיים
לצערי נפלתי בחובות כספיים גדולים לבנקים וחברות אשראי ואפילו נזרקתי מישיבה אחת ועברתי לאחרת שם הייתי עובד בלילות כדי לפרוע את חובותיי
אבא שלי שידע מכל המצב ובלי כל קשר ניסה ומנסה להשפיע עליי כל הזמן לעזוב את הישיבה ולהתגייס לצבא ולרכוש מקצוע ונסיון במסגרת השירות הצבאי כל הזמן אמרתי לו שאחרי החתונה אלך ללמוד מקצוע ולא כי אני מנסה למרוח אותו אלא כי באמת חשוב ללמוד בישיבה עד החתונה למרות שבלילות אני עובד וזאת בגלל שאני רוצה להקים בית של תורה שהערך העליון הוא תורה ועבודה זה ערך משני
אלא שלצערי הישיבה הנוכחית שלי נסגרת ואני לא יודע מה לעשות
מצד אחד חשוב לי להמשיך בישיבה כדי להתחתן עם בחורה איכותית ולהקים ביחד איתה בית של תורה וכדלעיל אך כיצד אוכל לפרוע את חובותיי.
מצד שני אולי בגיל שלי כדאי ללכת ללמוד איזשהו מקצוע או להשלים בגרויות וכדו׳ מה שממילא אני מתכוון לעשות אחרי החתונה
מצד שלישי אולי ללכת לישיבה שחצי יום לומדים וחצי יום עובדים אבל ישיבה כזאת בד״כ מורכבת מבחורים ירודים ברמה רוחנית ומאד רדודים.
אני ממש מבולבל ולא יודע מה לעשות חשוב לי להקים בית של תורה ועוד יותר חשוב להיות בחברת אנשים איכותיים בעלי יראת שמיים שמדברים נקי ולא פחות חשוב להחזיר את החובות שנותרו אני רוצה לציין שאבא שלי לא יכול לעזור לי לפרוע את חובותיי
אשמח ותודה רבה מראש על מענה בהיר בעניין.

תשובה:

תשובה:

שלום שואל יקר!

מאד התרגשתי לקרוא את שאלתך, לראות את הרצון הכנה והאמתי שלך ללמוד ולשהות בבית ה' לעלות מעלה מעלה ולבנות בית של תורה, למרות הקושי הסביבתי בין מצד אבא בין מהפן הכלכלי. לצד זאת חשתי בכאבך מהמצוקה שנקלעת אליה בדבר החובות והקושי לעמוד מול הלחצים הסביבתיים. אך עצם שליחת מכתב זה בפתיחות שכזו היא תחילתה של דרך טובה שתוביל אותך למקומות טובים בעזרת ה'. בתשובתי איני מתכוון להכריע בשבילך וכפי שיתבאר אלא לפתוח לך כיווני מחשבה.

א. אחלק את הנקודות שהעלית לשניים, החובות והיחסים עם אביך. למרות שהם מתחברים בנקודות מסוימות בחייך יש לכל אחד מהם סיווג שונה. ראשית החובות.

אינני יודע ממה נוצרו החובות הללו האם ממימוש הנאות או קשיים אמתיים שדרשו מענה כמגורים וכדו', בכל מקרה מעבר להשלכה על לימודייך בישיבה יש לחובות משקל נוסף. אדם עם חובות נושא עימו קושי, הוא והכנסותיו כבולים במידה מרובה, העתיד אינו ברור מספיק והרבה עבודה קשה הולכת על החזרת החוב כפי שכתבת ולא על מימוש של שכר שמגיע לך על עבודתך. זהו מצב לא פשוט וכואב ואני מרגיש איתך את הקושי הזה שלך. אתה כותב שאתה רוצה להקים בית של תורה, ואני תוהה איתך יחד מה יהיה המחיר של כניסה למערכת של נישואין עם חובות. אינני אומר שאתה לא יכול להינשא חלילה אך זהו דבר שיש לו משקל, התבוננות כזו על מצב החובות היא קשה אך הכרחית.

חלק מהותי ממשמעות היותו של האדם בוגר וכן מיכולתו לבחור בחייו נובע ממידת ה"אחריות". לעיתים למילה זו יש קונוטציה קשה ולא נעימה, לעיתים אף אנו מנסים לברוח ממנה ולחשוב שאם נדחה את האחריות ונתעלם ממנה הדבר שדורש את אחריותנו יעלם. אך לא היא, חלקים דורשי אחריות שאנו נוטים לדחותם ולא לקחת עליהם את האחריות הנדרשת נוטים להסתבך ולסבך אותנו יותר ממה שהיה קודם. גם בבואך להקים בית אחת הנקודות המרכזיות והראשונות בקשר של מערכת הנישואין הוא נטילת אחריות על צרכי האישה כמתחייב בתורה ובכתובה, וודאי שלאחר מכן עם הילדים ומחויבויות החיים.

בכל ההקדמה הזו באתי לומר לך שאיני יודע להחליט בשבילך בין האפשרויות שהצעת מהי הדרך הנכונה, גם מכיוון שאיני יודע את כל פרטי הסיפור שלך וגם בגלל שדברים אלו צריכים להתברר מתוך דיאלוג. אך כן ברצוני להציע לך לשים על נס את מידת האחריות שלאורה תבחן את החלטותיך. לעיתים החיים מזמנים לנו מקומות לא נוחים ונעימים ששוללים ממנו את החירות שלנו לעשות את הדבר שאנו חושבים לנכון אך לא שוללים מאיתנו את זכות הבחירה, כזו שאמורה לבחון את הנקודות החשובות ומתוכם לקבל החלטה אחראית גם אם כואבת. חובות הם הגבלה קשה שלפעמים דורשת מאיתנו לקבל החלטות שלא היינו מקבלים ללא החובות. להתבונן לחוב בעיניים ולכלול את ההתמודדות איתו כשיקול מרכזי בקבלת ההחלטות היא לא קלה אך נדרשת ונגזרת ממידת האחריות. איני אומר שאתה לא לוקח אחריות או שאופן יצירת החוב נוצר מחוסר אחריות כיוון שכאמור איני יודע, אך סיגולה של מידה זו משמעותית מאד.

ב. אני רוצה להעמיק איתך מעט בנקודה זו ובכך גם להתייחס לחלק השני של דבריך והוא הקושי מול אביך. אחד הנקודות שמקשות עלינו בחיים וגורמות לנו להסיר אחריות מעצמנו זה גבולות לא ברורים או התעלמות מגבולות. ואבאר את דברי, גבולות הם אלו שמראים לנו את הדרך שאנו הולכים וכאשר הגבולות הרגשיים והאישיים אינם ברורים זה מקשה עלינו לראות את הדרך הנכונה. למשל: כתבת שהשקפת העולם של אביך היא לעבוד ושלך היא בכך שזהו דבר שולי ולימוד התורה הוא העיקר. ואם כך אז לכאורה אין שאלה כיוון שברור לך מהי השקפת עולמך, אך אומר בזהירות שנראה שהגבול בינך לבין אביך אינו ברור דיו, למרות שמבחינה שכלית ברור לך מהם ערכיך מבחינה רגשית כאשר הוא פונה אליך בנושא זה אתה מרגיש לחץ. כמו כן כתבת שלאביך אין את היכולת לשלם את חובותיך, ולמרות שאני בטוח שהוא רוצה בטובתך ושאם היה לו את האפשרות הוא היה משלם לך, אני תוהה האם הוא אמור לעשות זאת? הלא אלו חובות שנמצאים בתוך הגבול והאחריות שלך. (וכאן חוזרת אף מידת האחריות על מעשינו והשלכותיהם עליה דיברנו).

אני מניח שיתכן שדברים אלו שכתבתי אינם קלים לקריאה אך הבנתם יוצרת כלי רב עוצמה שאני מאמין שישרת רק אותך בסופו של תהליך, אינני שופט אותך או את אישיותך חלילה אלא מתבונן איתך על המצב לפי עניות דעתי וקוצר הבנתי מתוך מכתבך, באם אתה חושב שטעיתי קח את דברי בערבון מוגבל. הנך אדם צעיר שכל חייך לפניך, לקיחת אחריות על מחויבויותיך והשלמה איתם יחד עם שימת לב לנוכחות הגבולות בינך לבין אביך, יכולה להועיל לך מאד בהמשך בעזרת ה'. כיוון שגבולות בדרך כלל אינם רק גבולות רגשיים מול קרובי משפחה או חברים, אלא גבולות בחיים, החיים בנויים כך שיש בהם מגבלות של המציאות. לא תמיד יש לנו כסף לצרוך את החפצים שאנו רוצים ואף חושבים ש"מגיע לנו", ולא תמיד הסביבה שלנו מתייחסת לדעתנו וצרכינו כמו שאנו חושבים שצריך. כשאנו מפנימים שבחיים יש מגבלות שמלמדות אותנו את גבולתינו אך גם יש בהם קסם והנאה רבים שיכולים לנבוע בתוך גבולות אלו, אנו יותר שלמים ובוגרים והרבה הרבה יותר שלווים אל מול קשיי החיים.

למרות ששתי נקודות אלו קוראים לכיוון דומה, הקושי מול אביך שדוחק בך ללמוד מקצוע ולעבוד והקושי של החובות שגם הם דוחקים בך לעשות מהלך לרווחה כלכלית. הם שני דברים נפרדים שחשוב להפריד ביניהם. לצורך הדיון גם אם אביך אינו חולק עליך ומסכים שעלייך לשקוד על התורה כל הימים על פי השקפת עולמך, החובות עצמם דורשים ממך להתמודד עם שאלת היציאה לעבודה כדי לסיים את חובותיך ולבנות בית מתוך רוגע שלווה ואחריות. וגם אם החובות אינם קיימים ישנה שאלה נוספת מהי האחריות הנדרשת ממך אל מול גילך והמצב הישיבתי המורכב שאליו נקלעת. ועל נקודה זו נדבר בחלק הבא.

ג. כתבת שהאפשרויות שלך הם א. להישאר בישיבה ולעבוד בערב ב. ללכת ללמוד מקצוע ולעבוד ג. ללכת לישיבה של חצי יום עבודה חצי יום מקצוע. לכאורה האופציה הראשונה הייתה טובה לך עד היום ואם אתה אכן מצליח ללמוד בצורה רצינית בישיבה ולכסות בצורה מספקת את חובותיך על ידי עבודה בערב מה טוב. בנוגע לאופציה השניה והשלישית אני חושב שיש נקודה שכדאי לשים עליה דגש.

מתוך מכתבך ניכרת טהרת ליבך והרצון המיוחד שלך לשבות בבית ה' ולשקוד על התורה וכן הנקיות מדיבורים פסולים וכדו'. אך הנחת היסוד שלך היא שאם תבחר באופציות ב' או ג' החלק הזה בך ישתנה. ואכן יציאה ממסגרת הישיבה הנוחה עם החברים החברותות הרמי"ם ובית המדרש המוכר יש בה חסרונות רבים וסכנה גדולה. המסגרת גם מחזיקה את הרצונות שלך בצורה שהם יכולים להתממש בקלות וגם מראה את הכיוון הנכון שבו עליך לצעוד כפי שאתה רוצה, ויתכן מאד שאתה צריך את המסגרת בשביל לצמוח ולהתקדם.

אך גם למי שלומד מקצוע או עובד ישנה האפשרות להיות עובד ה' אמיתי. נכון, שבתוך מצב זה הלימוד הוא יותר מורכב אך מעלתו הגדולה היא שהוא נובע מתוך בחירה מושכלת ללמוד תורה שוב ושוב. הוא גם מאפשר לך לבנות את אישיותך באופן כזה שאמנם הסביבה עוזרת בין אם זה בית מדרש שאינו ישיבה עם חברותא קבועה או ישיבה של חצי יום, אבל בגלל שאין את הישיבה שמחייבת אתה עצמך מתוך גודל אישיותך הוא זה שמחליט ללמוד ובכך בונה קשר חשוב ואיתן עם בורא עולם ועם לימוד התורה הקדושה. וכיוון שכתבת שהינך מתכוון ללמוד מקצוע אחרי החתונה אני מאמין ומקווה שגם אז תשמור על קשר חם אוהב ובלתי אמצעי עם בית המדרש על ידי קביעת עיתים לתורה. למסלול כזה בנסיבות הנכונות אפשר לקרוא "לקיחת אחריות על החיים הרוחניים שלי" אני לא רק נסמך על המסגרת אלא בתוך העולם הגדול שוב ושוב בוחר להיות מקושר לקב"ה ולתורה.

אך אני חוזר ואומר שכיוון שהחלטה זו שהעלית במכתבך היא גורלית וגדולה והשפעתה על חייך תהיה משמעותית, הדרך הנכונה יותר לקבל החלטה היא בהתייעצות ישירה עם אדם חכם ומבין שישמע את כל פרטי סיפורך ותלבנו יחד את הדבר הנכון לעשות. בתשובתי זו ניסיתי לפתוח לך כיווני מחשבה וראיה מחודשת על עבודתך כפי שעולה ממכתבך. אך לא להביע דעה לאפשרות זו או אחרת.

לסיום, אני רוצה לשוב ולחזק את ידייך, יש לך יכולות גדולות ואומץ רב כפי שניכר מתוכן מכתבך ומעצם שליחתו, אני בטוח שבכל החלטה הקב"ה יעמוד לימינך ושתמיד תזכור שהוא שם בשבילך בכל אשר תפנה.

הצלחה מרובה והחלטה נבונה!

צביקה [email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אקשיבה שלום, איך אפשר לקבל עדכונים ותשובות נוספות?"

תשובה: בכל דרך שרק תרצו!

באימייל? הזינו את כתובת המייל שלכם!
בוואצאפ? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בפייסבוק? לחצו על לייק לדף!
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן