מאת:

התפרסם בתאריך:

04/05/2022

עד כמה יש להרחיק לכת בכיבוד ההורים על חשבון העצמי?

שאלה מקטגוריה:

אשתי שתחי' מתמודדת עם אבא קשה מאוד אשר בכל הזדמנות מוריד לה את הביטחון העצמי בכל דבר, החל מהמראה שלה, עובר דרך הבחירות שלה בחיים וכו'. כל ביקור שלה אצלו מסתיים בכמה ימים של דיכאון ובכי מצידה. והיא מקפידה לבקר אותו לדבר איתו על אף שהדבר בפירוש הורס לה את שמחת החיים ואת החיים בכלל – והכל בשם מצוות כיבוד הורים. השאלה אם כן, כיצד עליה לנהוג? האם לכבד בכל מצב?? ודאי שלא לזלזל בשום מצב אבל עד כמה יש להרחיק לכת בכיבוד ההורים על חשבון העצמי?

תשובה:

תשובה:

שאלה כאובה מאד, בהחלט לא פשוט, הנושא הוא לא רק נושא הלכתי, גם אם נברר שהיא פטורה ממצות כיבוד אב, ניתוק קשרים עם הורים, ואפילו לא ניתוק מוחלט אלא דילול קשרים גורר בעקבותיו קושי לא פחות גדול מההתמודדות עם הקשיים שהם מערימים. הקשר עם ההורים זה אחד מן הגורמים לאדם ליציבות הקרקע. אדם שמנתק את עצמו מהוריו, פוגע בקרקע שתחת רגליו. הקרקע שתחת רגליו מתערערת. קרקע יציבה – לא מעורערת ומתנדנדת, הם אחד מהדברים החשובים ביותר בשביל שלוות ובריאות נפשו של האדם.

ומאידך, לא יתכן להיות במצב, בו אב מזלזל ומדכא את בתו עד שכמה ימים אחר כך היא עצובה מכך.

צריך לנסות לראות איך שייך לרכוש חוסן נפשי, ולא להתייחס לדבריו עד כדי כך. על פי האמת אין סיבה שאביה יגרום לה לכמה ימים של בכי ודיכאון, צריך לראות איך ללמד אותה לא לשים לב לדבריו, לזלזל בהם, זלזול לא צריך להפגין החוצה, אפשר לרכוש זלזול פנימי, כך שכאשר הוא ידבר באופן בוטה ולא ראוי היא כל כך תזלזל בו שדבריו לא יכנסו לאוזניה. זו מלאכה קשה לעשות זאת, אבל כיון שהיא נשואה ויש לה אותך, שאתה יכול לתמוך בה ולעמוד לצידה אפשר לנסות לרכוש את החוסן הזה.

אני רוצה לומר דבר נוסף, אני אומר אותו בזהירות כי זו יכולה להיות עצה בעייתית, זה תלוי באישיות שלך וגם של חמיך, אבל יתכן בהחלט שאתה צריך לעמוד לצידה גם מול אביה, וכשהוא מזלזל בה, אתה צריך לומר לו מילה, בעדינות, אבל לומר, אפשר לומר משהו כמו "אני מבקש אבא, זה פוגע גם בי וגם בה לשמוע כאלו דברים, אנחנו אוהבים אותך וקשה לנו לשמוע ממך דברים כאלו עלינו".

אך כל עוד שהיא לא מוכנה לכך נפשית, ולא מסוגלת לא להתייחס לדבריו הכואבים, מבחינה הלכתית, לכאורה אפשר למעט כמעט כליל מלבוא לאבא שגורם לה להיות בעצב ודיכאון, לא חייבים לכבד אב ואם עד כמה שהכיבוד גורם לצער הגוף. לדוגמה, אחת הסיבות שכשאב מבקש מבנו לא להינשא לאשה, הבן לא צריך לשמוע בקול אביו, נובע מכך שיש לבן צער הגוף מאי נשיאת האשה שחפץ בה [מהרי"ק סימן קסו, ביאור הגר"א יו"ד סימן רמ ס"ק לו], מדובר על צער הגוף ממשי כמו בדוגמה שהבאתי, כמובן לא כל מאמץ פוטר מכיבוד אב ואם כי יש בו צער, כי אחרת היו פטורים מכיבוד אב ואם כי כל כיבוד דורש מאמץ. מדובר על צער ברמה שווה להוצאת ממון. כמובן שגם צער נפשי כמו שאשתך עוברת פוטר אותה מלכבד את אביה.

יש בדברי החזון איש (יו"ד סימן קמט ס"ק ח) שאמנם נאמר בהקשר אחר אבל יש ללמוד מדבריו יסוד גדול להלכות כיבוד אב ואם וזה לשונו שם "ועיקר טעמו של מהרי"ק [שבן יכול לישא אשה שאביו מתנגד לנישואיו עמה] שהאב צריך לבטל רצונו מפני רצון בנו בכהאי גוונא, ואין הבן חייב בכיבוד זה, כמו שאינו חייב ליתן מתנות לאביו מפני שהאב חומד חפציו ואפילו למאן דאמר משל בן אינו חייב בזה", עכ"ל. כתוב כאן יסוד חשוב מאד בהלכות כיבוד אב ואם. כאשר האב או האם דורשים דרישה שעל פי האמת הם היו אמורים לא לדרוש אותה, ולכבד את רצונו של בנם, הבן לא צריך לבטל רצונו מפני רצונם, כי אדרבה הם צריכים לבטל את רצונם מפני רצונו. מבואר מזה יסוד חשוב שמצות כיבוד אב לא אמורה להתקיים על ידי ביטול העצמיות של הבן, זה אמנם לא ממש אותו דין כמו המקרה שלכם, אבל יש להקיש וללמוד מכך שעד כמה שאשתך ניזוקה מהתייחסותו אליה, אין חיוב כיבוד אב במקרה זה.

מאידך חשוב לדעת, גם כאשר אביו ואמו מצערים אותו צער גדול עדיין אסור לו לבזות אותם, הוא רק לא חייב למלא את רצונם. אבל לבזות אסור [ראה שולחן ערוך (יו"ד סימן רמ סעיף ג) 'עד היכן מוראם, היה הבן לבוש חמודות ויושב בראש הקהל, ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו והכוהו על ראשו וירקו בפניו, לא יכלים אותם אלא ישתוק ויירא מן מלך מלכי המלכים שציוהו בכך'. ושם עוד (סעיף ח) 'עד היכן כיבוד אב ואם, אפילו נטלו כיס של זהובים שלו והשליכו בפניו לים, לא יכלימם ולא יצער בפניהם ולא יכעוס כנגדם, אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק'].

ובכן אינני יודע אם אוכל לסייע לך בזה, זה באמת קשה, כמו שכתבתי בפתח דבריי הקשר הטוב עם ההורים מהווה בסיס חזק מאד לחיים של יציבות. וקשה מאד לערער את הקרקע היציבה הזו. אבל מאידך לא יתכן שהיא תירמס על ידו.

לכן צריך לנהוג בחכמה ומצד אחד לא לנתק את הקשרים לגמרי, אך מצד שני למעט לבוא אליו, ובעיקר ללמוד לא להתייחס, תדברו על זה ביניכם, ככל שהיא תשמע ממך באופן יותר בהיר כמה דבריו לא משנים לך מאומה, כמה הזלזול שלו בה לא מזלזל בה אלא בעצמו, שההתנהגות השלילית שלו לא נוגעת אלא בו עצמו כאשר הוא המפסיד העיקרי מהעין רעה שלו ומלשונו המושפלת, כך היא תרגיש יותר חסינה לעמוד מול דבריו.

יתכן וזה גופא ימעט את השיח המזלזל הזה. פעמים והמזון של אלו המזלזלים, הוא כשהם רואים שהאדם מזדלזל בעקבות דבריהם, אלו הם הפירות שהם קוצרים, הם מרגישים הצלחה כאשר אלו שהם מזלזלים בו נפגע. אם היא לא תשים לבה לדבריו יתכן והוא יפסיק, כי לפעמים גם בלי להתבטא במילים אפשר שהוא יחוש כי דבריו לא נוגעים בה.

בברכה שהוא יתעורר להתנהג כראוי, וכך תרגישו שניכם טוב, ללא מצבי בכי ודכדוך, וגם עם יכולת לכבד אב כראוי.

בברכה מרובה

שלמה

[email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

3 תגובות

  1. לא ניתנה תורה למלאכי השרת, לא כל מה שנכתב כאן זה חובה לכל אחד יש בזה דרגות ואדם שלא מקיים את זה אינו פושע, שכר ועונש ניתנים לפי כל מיני פרמטרים

  2. לגבי השאלה האם מחוייבים בכיבוד אב ואם באופן שההורים מתעללים ברשעות והם למעשה רשעים גמורים, ישנה שיטת הרמב"ם התמוהה שיש חיוב לכבד (ולהב"ח ועוד זה רק מדרבנן, אף להרמב"ם), אבל לדעת רוב ככל הראשונים, להלכה אין חיוב לכבד הורים שהם רשעים!
    האם הרב המשיב מסכים עם קביעה זו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן