מאת:

התפרסם בתאריך:

14/08/2019

כמה אפשר להיות בישיבה?

שאלה מקטגוריה:

האמת, כבבר נמאס לי מהישיבה, מהכול, למה צריך כ"כ הרבה זמן להיות שם?

למעשה אני מאמין שהכל מאיתו יתברך, אבל לפעמים אני פשוט לא מצליח להבין מה הוא רוצה. אם אני מנסה לקום בבוקר וממש לא מצליח בכך, אם אני מחפש חברותות טובות ופשוט לא מוצא, אם אני כ"כ רוצה ללמוד עוד ועוד ופשוט לא מצליח, אז מה הוא רוצה ממני?

בגדול אפשר לומר שהיו לי שנים טובות ומצוינות בהם היה יותר קל והכל היה הרבה יותר פשוט, אבל יחד עם זאת כמעט כל חברותא שהיה לי לקראת סיום הזמן בשלב כל שהוא הודיע שלמעשה מבחינת כישרון חדות וחריפות הוא היה ממשיך איתי, אבל הזמנים לא כל כך קבועים... א"א להמשיך כך.

ניסיתי הרבה לשלוט בעניין של השינה, ללכת לישון בזמן לקום בזמן אבל תמיד בסוף הייתי נסחף עד אמצע הלילה לאורך זמן מה שגרם בסוף לחוסר יציבות בזמנים. התוצאה היא שאומנם בגדול אני נהנה לשבת וללמוד אבל אין כ"כ אם מי. גם לאחר שפחות או יותר השתלטתי על נושא השינה, אומנם לא לגמרי, משום מה עדין לא הולך לי, משהוא שמימי חוסם אותי בכל צעד שאני מנסה לצעוד...

אני מידי פעם שואל את עצמי מה הקב"ה רוצה? שאני כל בוקר ישכב ויראה סרטים? שלא יהיה לי מה לעשות חוץ מלהרהר בחטאים? הסדר בצהרים פחות או יותר מסודר, אבל תכלס רוב היום אני מחפש תעסוקה... אני חושב שיש לי פוטנציאל גבוה אני פשוט מחפש רק לממש אותו. מבחינה חברתית אני מסתדר מצוין אני נהנה לדבר ולצחוק ואולי כולם חושבים שדי טוב לי, אני די טוב בלהטעות... אבל תכלס המצב ממש גרוע.

אימי ביררה אצל אחד הרמי"ם מה מצבי בישיבה (לקראת שידוכים) והוא ממש שיבח אותי, דיבר על ההשקעה על הכישרון אומנם ציין שיש איזו בעיה אם זמן הקימה אבל הכל מצוין, אחרי החתונה כולם קמים בזמן, הכל בסדר. והוסיף, שזה נראה שהחלטתי להשקיע כבר אחרי החתונה ובישיבה כבר נמאס לי. זה אולי נכון, אבל אם רק תיהיה לי את ההזדמנות לנסות להתקדם ברור לי שאקפוץ עליה בשמחה רק היא פשוט לא קיימת.

תשובה:

שלום וברכה בחור יקר.

מאד נוגע ללב המצב אותו אתה מתאר, ולצערי יש לך שותפים רבים למצבך, אתה לא היחיד, יש הרבה בחורים שמתמודדים עם אותה התמודדות שאתה מתאר, וכמובן שיכולות להיות סיבות רבות לכך, כך שקשה לי לתת לך פתרון של ממש דרך השאלה שהצגת כי חסרים לי פרטים על אודותיך. אך אני כן יכול לתת מענה כללי ולנסות להבין את מצבך ולתת לך קצה של חוט שממנו תשכיל להרחיב את היריעה ולנסות למצוא מקום לצמיחה והתפתחות נכונה, וכמאמר הכתוב 'תן לחכם ויחכם עוד'.

טרם שאענה לך אני רוצה לדבר על בעיה כללית, ואחר כך ננסה לבדוק איפה הבעיה הזו נוגעת בך, ומה יש לך לעשות עם זה. אני רוצה לפני כן לתת סקירה היסטורית מסוימת. מאז ומעולם ניסו לדאוג שבחורים לפני הנישואין ילמדו. גם מי שלא חשב לשבת וללמוד כל חייו למד בהיותו בחור בישיבה. חיי הבחרות הם ימים שבהם האדם בונה את תבנית האישיות שלו, ולכך חשוב שעיצוב האישיות ייעשה בתוך בית המדרש. לימוד התורה וההימצאות בתוך בית המדרש לא משמש רק כמכון ללימוד מקצוע לעתיד… הישיבה איננו בית מדרש לרבנים. אלא מקום שמעצב את העתיד הרוחני של האדם, ההימצאות בישיבה מציבה את הבחור בתנאים מאד רוחניים שמתאימים מאד לפריחה הראשונית של החיים ומסוגלת להטיל זרעים נפלאים של חשק רוחני ושל ידע תורני שכל יהודי צריך לרכוש. ולכן גם בשנים ובמחוזות בהם רק יחידי סגולה נשארו ללמוד כל חייהם, וגם כאשר היה ברור שאין עתיד של משרה תורנית או יכולת להישאר בעולמה של תורה, הקפידו לשמור את הבחורים טרם הנישואין בעולמה של תורה.

כאשר הגיעו לארץ ישראל אחר השואה, כשכל בתי המדרש כמעט נחרבו כליל, יזמו גדולי ישראל מציאות של אפשרות להישאר בעולמה של תורה כל החיים על ידי כינון של מסגרות לימוד בכוללי אברכים. לולי כינון מסודות אלו איננו יודעים היכן היינו נמצאים היום. מיסוד הכוללים גרם לריבוי של לימוד תורה באופן מבהיל, ריבוי של לימוד תורה ושל לומדי תורה שכמעט לא הייתה כמותו בהיסטוריה.

המציאות המיוחדת הזו גרמה לבלבול מסוים, כאשר כל לומד בישיבה חושב שהסיבה שהוא לומד בישיבה זה מחמת העתיד שהוא צופה לעצמו כראש ישיבה או כנושא משרה אחרת, או לכל הפחות כאברך כולל. כאן קרה דבר נורא, נשכחה הסיבה הפשוטה מדוע בחור טרם נישואיו לומד בישיבה, סיבה שהייתה קיימת בכל הדורות, גם כשהיה ברור שלא המשיכו ללמוד תורה כל החיים, הסיבה הפשוטה כל כך שבחור טרם נישואיו אינו יכול לעמוד בפרץ בפני האיסורים העומדים לפתחו כשהוא לא בתוככי בית המדרש, כמו גם הבורות שתהא בו לולי הלימוד של כמה שנים שיהוו את בסיס הידע היהודי שלו לכל החיים. הוא חושב שהוא לומד בישיבה בכדי לצאת ראש ישיבה, בזמן שהלימוד בישיבה עיקר מטרתו לפני הכל, זה לשמר את יהדותו.

אני מתאר לעצמי שאתה תמה, לעצמך מה כל כך נורא במה שנשכחה הסיבה הזו, מעבר לכך שלא לדעת את האמת זה באמת לא טוב, אבל לומר שזה נורא? אדרבה הלימוד מתוך מודעות שיש עתיד רוחני גדול בעקבות הלימודים בישיבה, השאיפות לצמיחה רוחנית גבוהה, יכולים להטיל על כתפי הלומד אחריות גדולה יותר, ויכולת התעלות לפסגות גבוהים יותר.

ובכן, קודם כל, לא לדעת את האמת זה כן נורא. והבעיה הגדולה ביותר שיש כשלא יודעים את האמת שבדרך כלל חוסר ידיעה של האמת מובילה לשיבושים. כשהשיבוש שנוצר כאן זה כאשר הבחור לא מרגיש שהעתיד שלו בתוככי בית המדרש, הוא חש לא מחובר ולא מסוגל לחיים שכל כולו מסור ללימוד התורה, הוא לא חושב שהעתיד צופן לו משרה תורנית כל שהיא וגם לא יכולת ללמוד כאברך כולל ללא משרה כל שהיא הוא בקושי מסוגל לשרוד את מעט השנים שבישיבה הוא ודאי מרגיש שלא יוכל להיות לומד תורה כל חייו. ואז הוא מרגיש שהשהייה בישיבה מיותרת. בזמן שהאמת כמעט הפוכה, אילו הוא היה יודע את האמת, הוא היה מבין שדווקא מחמת שלא בטוח שהוא יישאר באוהלה של תורה כל חייו הוא חייב להשקיע את כל מרצו, ללמוד ולשנן, ולרכז בשנים אלו כמה שיותר ידע תורני שהוא יהיה המאגר העוצמתי של הידע התורני שלו לכל חייו. הוא ידע שהוא חייב להשקיע כל כולו בעבודה רוחנית מאומצת להכין את עצמו לחיים של שילוב כיהודי שלא נמצא בתוככי בית המדרש ורוצה לשמור על יהדותו.

עד כאן נגעתי בנקודה אחת חשובה מאד, ויתכן מאד שהיא גם רלוונטית כלפיך. מתוך דבריך ניכר ששני דברים גורמים לך לא ללמוד כמו שאתה היית רוצה. א. חוסר עקביות בשמירת הזמנים. ב. חוסר חיבור, משהו כל הזמן לא מסתדר לך. או כמו שאתה כותב 'משהו שמימי חוסם אותי בכל צעד שאני רוצה לצעוד'. אז קודם כל אין כאן משהו שמימי, הכל רציונלי מאד ומובן, אין כאן משהו מיסטי, ולא אלוקים עשה לך שום דבר… אם אני מבין נכון אתה פשוט לא מחובר מספיק ללימוד, אתה כנראה כישרוני ואתה מצליח ללמוד ולשבת עם החברותא וללמוד את הסוגיא, כמו שאומרים, אתה מצליח לשחק במגרש כשאתה רוצה, אתה יודע ללמוד, יש לך את הכישורים, אבל אתה לא מספיק מחובר. אילו היית מחובר לא היית מתמודד עם הליכה מאוחרת לישון, גם אם היית נסחף עד שעה מאוחרת זה היה בדבר שמאד מעניין אותך ואתה מאד מחובר אליו וזה לימוד התורה. ואז היית מסתדר עם חברותות כי יש כאלו שלומדים עד מאוחר, יש בישיבה את המתמידים של סדר א' ואת המתמידים של סדר ג', היית מוצא את עצמך לומד עם אחד מהם. אלא שכנראה אתה לא מוצא את עצמך מחובר מספיק, יש לי מה לומר לך על חוסר החיבור הזה ועל כך בהמשך. אבל לפני שנדבר על זה, אני רוצה שתשים לב מה התוצאה הראשונה של חוסר החיבור הזה, או ליתר דיוק מה אחד הדברים שנותנים לחוסר החיבור הזה רלוונטיות גדולה, ומעצימים מאד את חוסר החיבור, זו התחושה שאם כך מה לך ולכל זה, כאשר אתה מרגיש שכל הסיפור הזה שייך רק למי שמתכונן לשבת באוהלה של תורה כל חייו, ואתה בקושי מסתדר עם השנים האלו המעטות, שבישיבה, אתה מרגיש עוד יותר לא מחובר ויש לך פחות ופחות ענין בלימוד. ממילא את עייף, אתה מוצא ענין יתר בשאר דברים, וודאי שקשה לך להיות עקבי בזמני הלימוד.

אז חשוב שתדע, השנים האלו אמנם שנים שיש בהם התמודדויות לא פשוטות, שמקשות על היכולת ללמוד. אך מאידך שנים אלו הם שנים מאד חשובות, בין אם תזכה להיות ספון באהלה של תורה ובין אם לא, בשנים אלו אתה פנוי מכל עיסוק אינך יודע מה העתיד צופן לך, אם תוכל בעתיד לפנות מזמנך מספיק ללימוד התורה, עול פרנסת הבית כמו הטירחה בגידול הילדים יכולה להפריע מלשקוע בלימוד התורה. ולכן כדאי מאד לנסות ולנצל את השנים האלו לעבודה רוחנית מסיבית בכל המובנים ובכל השטחים. המודעות לחשיבות של השנים האלו תנסוך בך כחות להשקיע, וממילא תתן לך יכולת להתגבר על הקשיים שלך.

ואגב אם דיברנו כל כך הרבה על המשך החיים שלך, חשוב שתדע, שאחרי החתונה דברים עשויים להשתנות, ויש סיכוי גדול שהשינוי של חיי הנישואים והסדר של החיים שחיי הנישואים גורר בעקבותיו יתנו לך מנוחת הדעת ויכולת ללמוד שלא קיימים בך כעת, כך שחשוב שלא תחרוץ את גורלך על פי מה שנראה לך בשנים אלו.

כעת אני רוצה לגשת לדבר מאד עיקרי וחשוב. כל מה שכתבתי לך עד כה, זה על התוצאות של חוסר החיבור שלך ללימוד התורה. אך חשוב לדבר ולנסות לאתר מה הם הסיבות שאתה לא מוצא את עצמך מחובר מספיק. ובכן, התורה ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים, יש בה בתורה את כל מגוון הכישורים האפשריים, מכלול הנושאים ודרכי החכמה שעל ידם אפשר ללמוד ולהבין את התורה כוללים ממש את כל מגוון הכישורים. אלא שבישיבות נותנים רק טעימה מתוך אותה תורה גדולה, בעקבות הצורך להכין את הלומדים לחיי תורה, שקדו גדולי ישראל בדורות קודמים על מסגרת לימוד המתאימה ביותר בכדי לתת טעימה נכונה מן התורה, כך שמספר מועט של שנים יכולה לנטוע בטועמים ממנה חשק וחיבור להמשך שנות למידה, טעימה שיש בה כדי לחנך לגישה נכונה אל התורה. זה נכון כלפי בחורים רבים, אך ככל שמתרבים ספסלי בית המדרש, וב"ה הם מתרבים יותר ויותר, כך מתרבים דעות שונות ונוספות, כשביניהם יש רבים שלאו דווקא צורת הלימוד הזו היא מה שנותנת להם את החיבור ואת החשק. וכך ישנם בחורים שמנסים להתאים את עצמם למסגרת וזה פשוט לא הולך, הם לא מתאימים לשם, הכישורים שלהם שונים, וממילא הם לא מתחברים.

המוח אינו פועל על ידי לחיצת כפתור, המוח פועל לפי הענין שיש לאדם בדבר שעליו הוא צריך לחשוב, וככל שהאדם יותר מתעניין בדבר מוחו פועל ביתר שאת, והעצלות ממילא לא משתלטת עליו. אתן לך דוגמה, יש אנשים שדווקא שאלה מציאותית מביאה אותם לחשוב על דבר מה, כאשר יביאו לפניהם שאלה מציאותית, המקרה-המציאות המשונה שבאה לפניהם מציבה לפניהם את הנידון באופן שמגרה את מחשבתם. וכך על ידי גירוי החשיבה הם יכולים לרדת לעומקה של סוגיא. לעומת זאת יש אנשים שהמציאות מבלבלת אותם, כאשר מביאים לפניהם שאלה מציאותית הם נאבדים, הם צריכים בשביל לגרות את מוחם לחשוב על שאלה תאורטית, ורק כאשר הם נוגעים בתאוריה הם מסוגלים גם לרדת עד הפרטים הקטנים של המציאות ולדון בפן המעשי של השאלה התאורטית. בישיבות למשל מתעסקים יותר בפן התאורטי, לא לומדים את הסוגיא הלכה למעשה, ופעמים רבות אנשים שצורת החשיבה שלהם מאד מעשית לא מתחברת לתאוריה הזו.

זו רק דומה אחת יש כאלו עוד רבות. כדאי לנסות ולבדוק בספרייה הגדולה שבבית המדרש, לנסות לאתר בתוככי התורה הקדושה את הנושא, את דרך הלימוד שמתאימה לך. יתכן שכאשר תמצא את הדרך ואת הנושאים שמעניינים אותך, תמצא את עצמך לפתע שקוע כל כולך בלימוד התורה, ולפתע תגלה שיש לך כח לשמור על עקביות. העצלות משתלטת על האדם רק כאשר אין לו ענין במה שהוא מתעסק, כאשר אדם מוצא ענין בלימודו יותר קל לו להתמודד עם העצלות ועם העבודה על העקביות.

קשה במכתב אחד לתת לך טעימות ונושאים שבהם כדאי לך להתעסק, אך אני בטוח שאם תנסה תוכל למצוא. תנסה אולי לימוד הלכה למעשה תשקיע בנושא מסוים בשעות הפנויות שלך, כאשר תמצא את עצמך מחובר למשהו מלימוד התורה יתקיים בך 'פשטה קדושה בכולו', יתכן שתמצא את עצמך לומד בענין רב ומוצא את עצמך מסוגל ללמוד גם סוגיות שעד היום לא מצאת את עצמך מחובר אליהם.

זו מלאכה קשה, מאד קשה להתחבר מחדש ולמצוא את מקום החיבור שלך האישי, אבל זה שווה. אני מאחל לך הצלחה מרובה בחיפוש, וכמובן אני כאן לעזרתך תוכל להמשיך ולהסתייע בי במלאכת החיפוש. נידבת מעט פרטים כך שדברי מאד כוללניים אך בכללות כך אני מבין את המועקה אתה אתה מתמודד.

אתך במסע

ובברכת הצלחה

שלמה

[email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. התרגשתי לקרוא את התשובה המאלפת והמעצימה ששזורה בכל כך הרבה תבונה, מודעות, רגש והגיון. כל תשובה של הרב מושקעת ושווה עיון שוב ושוב ללמוד לעומק. תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן