ירידה רוחנית לאחר חזרה בתשובה

שלום וברכה שמי ארז שם בדוי אני אברך בן 34 . יש לי די הרבה נתונים בראש אבל אני אנסה לתמצת את השאלה שלי
אני בעל תשובה בערך כ8 שנים. חזרתי בתשובה והתחתנתי עם הזמן עם חברה שלי לשעבר שהיא התחילה להתחזק בגללי. אנחנו נשואים כבר כ -5 שנים עם תאומים בני שנתיים.
מתחילת הנישואים יש בנינו פערים רוחניים והשקפתיים אני בהשקפה מאד תורני וחרדי והיא די ראש חילוני [ שומרת שבת הולכת בכיסוי ראש וכו מחזיקה אייפון ]
הסיפור הוא כזה. מתחילת הנישואים אני הייתי מאד שמרן ומקפיד על מצוות ומה שהיה "עיקר" בחיי הייתה התורה והחיים האלה של תורה..
לאחרונה הייתה לי נפילה באינטרנט [ כשאני אומר נפילה אני לא מתכוון חד פעמית אלא גלישה לאתרים לא טובים
במשך שעות ולא רק אתרים של תאווה וכאלה אלא כל מיני תכניות מהעבר ושירים מהעבר פשוט צללתי במשך רוב בין הזמנים לכל המקומות מפעם ] מה שקורה הוא שאמנם זו לא הסיבה היחידה אבל לאחרונה אני מרגיש מאד תחפושת באיך שאני ניראה קשה לי לשים את המגבעת , אני מחפף בתפילות חופשי , הדיבורים שלי הם לא על אמונה ותורה , אני כל הזמן חושב על איך לעשות כסף וממש כאילו חוזר להיות בגישה של פעם . לא הייתי ככה כשחזרתי בתשובה פשוט העפתי מעליי הכל והיה לי כל כך טוב. אני לומד בכולל ואני יודע כמה יהיה לי קשה אחרי בין הזמנים להכנס לעניינים . אני פשוט בלי חשק . מה שכן , לא טוב לי.. אני מאד רוצה לחזור לעצמי לחזור לדוגמא האישית שאשתי הייתה רואה ממני לחזור למצב שאכפת לי מהדברים הרוחניים שמה שסובב סביבי והמחשבות שלי זה תורה ולא העולם של בחוץ והשטויות האלו שמדעת עצמי פרשתי מהם !! אני רוצה לחזור לעצמי מאד רוצה להיות קרוב לבורא עולם אני יודע שהכל שטויות ואין חיים יותר יפים מזה.. אני כל הזמן מוצא את עצמי נמשך למחשב ופשוט מרגיש שאם אני לא גולש אין לי מה לעשות ואני מתחרפן !
כבר הייתה תקופה שהיתי מדבר כל כך הרבה נגד האינטרנט והייתי משדר את זה גם שאשתי כמעט החליפה לסמארטפון כשר
אבל עכשיו שאני חופשי באינטרנט ובסמרטפון שלה (בקצב הזה עוד רגע אני קונה אחד כזה לעצמי)
זה לא עובד . אני מרגיש שאני לא דוגמא אישית לאשתי ואני מרגיש לא בן תורה.
איך אני חוזר לעצמי איך אני מסיר מעליי את כל מה שראיתי והדמיונות והשטויות וההתעסקויות של העולם הזה??
אני רוצה להרגיש ושידעו וירגישו שאני בן תורה ומה שמקיף את חיי זה התורה והמצוות.
בעבר כל הזמן הייתי מחפש לקנות ספרים הייתי שואף ללמוד עוד לקבל עוד הלכות וחומרות ומנהגים טובים.
היום זה פשוט לא מענין אותי כל כך וזה כואב לי . בבקשה תעזרו לי

תשובה

שלום ארז היקר
ראשית תרשה לי להתנצל, הרבה זמן הבטתי בשאלתך ולא ידעתי מאיפה להתחיל לענות.
שמעתי פעם משל נפלא לכל עניני מלחמת היצר אצל בעלי תשובה. מלחמת היצר היא כמו מלחמה (כי בתחבולות תעשה לך מלחמה). ובמלחמה יש כלל, שקודם שמסתערים צריך רגע לעצור וליישר את השורות. כדי שלא יהיה מצב שהחיילים מאחורה יירו באש ידידותית בחיילים שמקדימה. כך בדיוק גם אצל בעלי תשובה, יש כח מניע חזק שנקרא מסירות נפש, שנותן להם כח לעזוב את נוף מולדתם וללכת למדבר, לארץ לא זרועה, אחרי השם יתברך. אבל הכח הזה לבד אינו מספיק. צריך לדעת לעצור וליישר קו עם תורת חיים, איזון, שמחה, שלום בית, פרנסה, סיפוק. אחרת הכח החלוץ של מסירות הנפש מתחיל להישאר לבד ולספוג אש ידידותית משאר כוחות הנפש שמרגישים נבגדים.
הסיפור שלך עצוב, כי הוא קלאסי וחוזר על עצמו על כך הרבה פעמים, בורסיות שונות. הדבר שהכי חזר על עצמו בסיפור שלך הוא תפיסה מאד טוטלית וקיצונית של היהדות, רק חיי אברכות עם מגבעת, וממילא הכנסת בסל אחד: שירים, סרטים, סרטי תאווה, וכל מה שלא אברכות. אשתך הגיבורה שמסרה נפש ושמה כיסוי ראש ושומרת שבת, מוגדרת אצלך כראש חילוני. זה ממש אופייני לבעלי תשובה בתחילת הדרך, אבל היהדות היא מנעד רחב מאד שמכיל לא רק חיי אברכות ולא תפיסה של הכל או כלום.
אני לא מתכוון להתייחס לנושא הנפילות באינטרנט ולהציע לך להוציא את המחשב מהבית וכו', כי לא זו הבעיה, זה רק סימפטום של השעמום או חוסר החיבור שלך, ולכן בזה צריך להתמקד. הזירה הזו כוללת גם השקעה בזוגיות, להיות חבר של אשתך, היה לכם את זה בעבר, וצריך לחדש את הרומנטיקה ואת שיחות העומק, לשתף אותה, לראות בה באמת כשותפה למסע ולדרך.
ובמקביל, לחשוב מה בחיים נותן לך סיפוק, איך עוד תוכל לשלב בסדר יומך דברים שימלאו אותך. אני מניח (למרות שלא כתבת במפורש) שאתה חי בעיר אברכית עם תפיסת יהדות מאד בינארית (בני ברק או ערי הלוויין שלה, כמו קרית ספר?), ולכן כרגע זה נראה לך אולי רחוק. הייתי ממליץ לך לקרוא בספרי ההדרכה 'מקום שבעלי תושבה עומדים', בעיקר חלק ב' (בטח יש בספריה הציבורית במקום מגוריך), שמדבר הרבה על שילוב דרך ארץ, לא רק כאמצעי פרנסה אלא כמימוש עצמי, ומובאות שם דעת גדולי ישראל שכך עודדו את בעלי התשובה לנהוג. עם הרבה סיפורים ומקורות. אני חושב שאם יומך היה יותר מכיל דברים שמענינים אותך ומאפשרים לך לחוות סיפוק והצלחה, היית מצליח גם לתת לתורה, לדקדוק המצוות ולשלום הבית תשומת לב יותר רצינית. אני חושב שבלי זה, הנפילות והיאוש כמעט בלתי נמנעים.
ובכל זאת, אתה גיבור, כי אתה לא משלים עם המצב אלא בוחר שם בדוי וכתובת מייל הולמת, ומעלה על הכתב את לבטיך בכנות מדהימה. יש בחייך הרבה נקודות אור וצריך לדעת איך משלבים אותם בחיים עם יותר סיפוק וחיבור. לא כל שיר מפעם הוא בהכרח יצר הרע, יש מינון מזסוים של חיבור וחיות גם מהעולם הקודם שאתה צריך לצרוך כדי להיות מחובר לחיות ושמחה, ולא כל העולם הקודם כולו רק חילוניות. המודעות הזאת היא כבר צעד חשוב ומשמעותי ביותר לעבר מציאת דרך שיש בה יותר חיבור וממילא יכולה להאיר לך ולאשתך את הדרך העולה בית השם.
אשמח להמשיך להתכתב על זה בשמחה. אבל כאמור, אני חושב שיש לך קצת שיעורי בית קודם, לקרוא את 'מקום שבעלי תשובה עומדים', חלק א' וחלק ב', שממש ראוי היה שאצטט את כולם כמענה לתשובתך.
בהצלחה רבה
דן
[email protected]

התשובה עזרה לך?
לא עזרלא משהועזר ליתשובה טובהתשובה מעולה!
שולח...
כדאי לשתף את התשובה, לשלוח למי שזה יכול לעזור, או להדפיס
שיתוף ב facebook
בפייסבוק
שיתוף ב twitter
בטוויטר
שיתוף ב email
בדוא"ל
שיתוף ב print
להדפיס
אם חשוב לכם שהתשובה תגיע לאנשים נוספים, אפשר
דילוג לתוכן