מאת:

התפרסם בתאריך:

25/05/2020

היחס למדינה ולציונות

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה,

רציתי להבין מהו היחס של היהדות האמיתית למדינה ולמעמדה בתוך תורת ישראל. הנושא הזה מטריד אותי בהרבה והתעמקתי בכל הטיעונים של החרדים האשכנזים, הספרדים, הדתיים לאומיים, חב"ד, סאטמר וכו'.

מכל מה שקראתי אני תמיד התרשמתי משלושה מקורות שלא הניחו את דעתי עד היום:

1. ההשגות של הרמב"ן על ספר המצוות שבו הוא מונה את מצוות כיבוש הארץ (לא רק יישוב) כמצוות עשה דאורייתא שבכל דור ודור. לכן גם אם נגיד שהכוונה של הציונים הייתה פסולה הרי שהם קיימו מצוות עשה אפילו בעל כורחם. גם הרש"י הראשון של התורה כנראה בא לאשר את העובדה שכל התורה כולה קשורה לעניין ארץ ישראל, וקריאה בתנ"ך רק מחזקת את זה.

2. הגמרא בברכות יב שמדברת על הוויכוח בין חכמים לבן זומא שמראה לכאורה שלכל הדעות הפסוק של ירמיהו על קיבוץ גלויות הוא-הוא מה שנקרא ימות המשיח. גם דעת האמורא שמואל בכל הש"ס ש"אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד" כנראה מאשרת את זה שהעצמאות המדינית והריבונות היא-היא ההתחלה של הגאולה. גם בדקתי בכל התנ"ך וכל מקום שבו כתוב השורש "גאל" הכוונה ליציאה משלטונו של הזולת, כמו שבעצם היה בימי יציאת מצרים, שבו חוגגים יציאה מעבדות לחירות של 600.000 עובדי עבודה זרה שהיו במ"ט שערי טומאה. גם הגמרא בסנהדרין שמדברת על "קץ המגולה" בפריחה החקלאית של ארץ ישראל היא כנראה סימן מובהק לגאולת ישראל.

3. הגמרא בסנהדרין צח שכנראה מגיעה למסקנה שהגאולה תבוא גם ללא תשובה אקטיבית של עם ישראל, מה שכנראה קרה בעקבות השואה הנוראה. הגמרא הזאת גם מאשררת דרך אגב כנראה את הרעיון שגאולה לחוד ותשובה לחוד ושהגאולה עצמה איננה שעם ישראל יחזור בתשובה אלא שנצא מהגלות ומשלטון הגויים, כפי שהתבטאו הציונים, גם אם כוונתם לא הייתה להביא את הגאולה כלל וכלל.

אבל מעבר למקורות האלה (כי כמובן אפשר גם לצטט מקורות מנגד כמו שלושת השבועות וכו' ובסופו של דבר הכל עניין של פרשנות ונטייה אישית לדעתי) תמוהה העובדה שהרבה רבנים מן גדולי ישראל ראו פה אחד בהתעוררות לשיבת ציון את האתחלתא דגאולה כמו הנצי"ב, המלבי"ם, הראי"ה קוק, הרצי"ה קוק, הרב הנזיר, האבני נזר, ה"משך חוכמה", ר' משה כלפון, הרב שלמה גורן, רצ"ה קאלישר, ר"א גוטמכר, האדמו"ר מאוסטרובצה, ר"י מקוטנא, ר"מ אליאשברג, ר"ש מוהליבר, רי"א ספקטור, השדי חמד, הרצמ"ח עוזיאל, ועוד רבים מענקי ישראל.

מכל מה שכתוב לעיל, ניתן לכאורה להגיע למסקנה שאכן מדינת ישראל היא התחלת קיום דברי הנביאים של שיבת העם לארצו ויציאתו מהמסכנות שלו, וגם אם יש אסונות רוחניים בדרך, זה כנראה עדיין לא פוסל את התהליך עצמו (שלא לדבר על תורת הרב קוק שרואה בחילוניות של מייסדי הצינות תופעה כעין "לכתחילה" שבאה להוריד את הגלותיות שבישראל כדי להגיע לרמה יותר גבוהה של רוחניות אחר כך) אלא מהווה סוג של "קליפה שקודמת לפרי" כדברי המקובלים.

אני יודע שהציונים שחיו בשעת קום המדינה עשו הרבה עוולות, אבל אני לא שואל על מה שהיה אלא על ההסתכלות הנכונה היום כשרואים אחורה את כל התהליך, האם לא ניתן להודות לה' על ה"גאולה" שהוא שלח לנו, והאם לא נהיה כפוי טובה אם לא נודה לו על זה (כפי שכתוב בגמרא בפסחים קיז "נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן ") ואם לא נהיה חלק מהמדינה הזאת (פוליטיקה, צבא וכו'), כדי להפוך אותה ליותר ויותר דתית כדי שגם החזון השלם של הנביאים (שלום עולמי, אמונה בה' עולמית וכו') תוכל להופיע באיזשהו שלב עם משיח צדקנו אמן ואמן. הרי אם אנחנו לא עושים את זה אז איך יהיה פתרון ?? הרי גאלתן האחרונה של ישראל תהיה "קמעא קמעא" ולא דבר שירד מהשמיים בפתאומיות לכן למה שלא נהיה שותפים למהלך הזה להרביץ תורה בתוך המערכת עצמה כדי להפוך אותה לדבר קדוש וטוב, בניגוד למה שהיא לצערנו היום.

בתורה רבה מראש

תשובה:

שלום לך ידידי,

כאשר נתבקשתי להשיב על פנייתך התלבטתי אם להענות לבקשה. הסיבה לכך איננה מחמיאה עבורי אך לא אמנע מלשתף אותך בה. אני קורא את מה שכתבת, וברור מתוך הדברים שמאחוריהם עומדים ידע מקיף והבנה מעמיקה וכי השקעת המון עבודה ומחשבה בנושאים הללו. עמלת וחקרת הרבה, אתה מכיר את הטיעונים השונים ויודע גם לשקול אותם ולהתעמת עמם. גם אני קראתי וחשבתי בנושאים הללו לא מעט, אולם לא נראה לי שהגעתי להיקפים אליהם הגעת אתה. כיצד אם כן אנסה לענות על השאלות שלך? קטונתי.

אולם מצד שני, על דרך מאמר הגמרא בברכות, "אם חכמה אין כאן – זקנה יש כאן". בכל זאת עברתי כמה התחבטויות בחיים, אני מכיר מקרוב חברות שונות, למדתי בישיבות חרדיות אך גם שרתתי בצבא ולמדתי בישיבת הסדר, שמעתי הרבה וחשבתי הרבה ואולי שיתוף הניסיון הזה יתרום משהו גם למערך המחשבות שלך.

אתה שואל "מה היהדות האמיתית אומרת על המדינה", וזה מעלה בי זיכרון ילדות שעומד נגד עיני. היה זה סביב מערכת בחירות לכנסת וכל המרפסות מלאו שלטי חוצות בלי מקום. ראיתי שלש מרפסות. על אחת היה שלט "ועשית ככל אשר יורוך – התורה מצווה להצביע ג'", על המרפסת הסמוכה התנוסס שלט "מצווה לשמוע דברי חכמים – הצבע ש"ס!", ואילו על השלישית "התורה הקדושה אוסרת להשתתף בבחירות הטמאות"….

"יהדות אמיתית"? אני לא מכיר דבר כזה. יש קווים של אמונה ושל מצוות שמי שחורג מהם מפקיע את עצמו מהיהדות ומרוחה, אבל בתוך גבולות הגזרה הללו קשה לי לדבר על "יהדות אמיתית". זה לא שאין לי דעה, לעיתים נחרצת מאד, לגבי התנהלות של קבוצה כזו או אחרת, ואינני נמנע מלהביע דעה לגבי הדרך הנכונה לדעתי בדברים הנוגעים לקיום תורה ומצוות ובדברים הנוגעים להנהגת ציבור. הקב"ה חנן אותנו בדעת והוא מצפה מאתנו להשתמש בה על מנת ללבן, להבין, לחדד ולהסיק מסקנות. אם חשבתי ושקלתי והגעתי למסקנה אז אלך בדרך הזו. המסקנה יכולה מהיות מתוך ניתוח גופם של דברים, מתוך הערכה לגדולי ישראל שנקטו בעמדה מסויימת או מתוך הבנה שדרך מסויימת אולי נכונה בבסיסה אך מובילה למקומות לא רצויים. אחשוב ואבחר, אבל כמעט בכל מקום יש גרעיני אמת וקשה יהיה לי לטעון בבטחה שהדרך שלי מושלמת בעוד כל הדרכים האחרות אינן אלא סטיות.

ואתה עצמך עמדת על נקודה נכונה. בוויכוח על הציונות, כמו על נושאים רבים אחרים, מתעופפים לעיתים קרובות מאמרי חז"ל למכביר משני הצדדים. אגדות חז"ל דורשות לימוד שיטתי, הבנה עמוקה, גדלות בתורה וניסיון רב על מנת לדעת איזה מאמר חז"ל לקחת כדרך המלך ואיזה מאמר אינו כפשוטו ואומר דרשני. חמי שליט"א ביקר בצעירותו אצל הרב יחזקאל אברמסקי זצוק"ל וליווה אותו אחר כך לשיעור שבועי בגמרא שהרב מסר. את השיעור פתח הרב כך (ציטוט לא מדוייק): "לפי סדר הלימוד הגענו לאגדתא אבל נדלג עליה היום מכיוון שהשבוע לא הספקתי להכין את השיעור מפאת טרדות שונות, ועבור אגדתא אני זקוק ליותר זמן הכנה. אני מקווה שבשבוע הבא אתפנה יותר להכין ונחזור להשלים את האגדתא". בעיני הרב אברמסקי, שהיה גאון אדיר, לימוד הלכות מסובכות קל יותר מאשר לימוד אגדות ומדרשי חז"ל.

ובכל זאת מעט לגופו של עניין. ההערות שלך מופנות בעיקרן כנגד אלה שאינם רואים במדינה את ראשית צמיחת גאולתנו ושמעדיפים לא להזדהות עם המדינה ועם ערכיה. השורשים של הגישה הזו נטועים עוד בראשית ימי ההשכלה כאשר האגף החרדי של שומרי המצוות העדיף את דרך ההתנתקות מהזרמים שפרשו מדרך התורה. הבסיס לגישה הזו איננו כל כך דרשות חז"ל כאלה או אחרות אלא הערכה מפוכחת לפיה חיבור אידיאולוגי עתיד להביא לחיבורים אחרים ואלה עתידים למקומות לא רצויים.

לתחושת הריחוק הזו יש לפעמים מופעים מקוממים. אני שומע לפעמים דבורים שכל שומעיהם תצילנה שתי אוזניו, דיבורים של כפיות טובה, של שחץ וגאווה, של נקיטת אמצעים מגונים שכביכול קודשו על ידי המטרה. כשצובעים קיר הצבע ניתז לפעמים רחוק מדי, וכאשר עוסקים בציבור גדול תמיד יהיו כאלה שיקחו את הדברים לקיצוניות מופרזת, אבל תלמידי חכמים אמיתיים ומנהיגי ציבור אחראים וראויים יודעים לאזן בין הכוחות השונים, להעריך את מה שצריך להעריך, להודות על הטוב ולשמור בכל זאת על הריחוק האידיאולוגי והמעשי בו הם רואים (ואני הקטן גם כן נוטה לדעה זו) ערובה להשרדות חיי תורה ומצוות בעולם חומרני שמושך כלפי מטה. יש תלמידי חכמים רבים כאלה שאפשר לדבוק בהם וללמוד מהם.

והסתגרות איננה מכתיבה התנתקות. אתה שואל “למה שלא נהיה שותפים למהלך הזה להרביץ תורה בתוך המערכת עצמה כדי להפוך אותה לדבר קדוש וטוב?" כמדומני שהציבור החרדי אכן עומד במרכז העשייה בכל הקשור להרבצת תורה וקירוב יהודים לאביהם שבשמיים, אולם לצד זאת הם אינם מתערים בחברה הכללית ושומרים מרחק אידיאולוגי, חברתי ותרבותי על מנת לשמר את התרבות התורנית שלהם.

אז אין לי דברים חכמים לומר לך לגבי גוף הטיעונים ההגיוניים שאתה מעלה, אך אפשר שגם אם הם אמיתיים ונכונים, הרי שהתוויית דרך בהלכות ציבור כרוכה בשיקולים נוספים שלפחות אני אינני בטוח שיש לי היכולת לשקול אותם עד תום ואני מעדיף להשאיר אותם בידיהם של אנשים חכמים ממני, מנוסים ממני, יראי שמיים יותר ממני וכאלה שעול הנהגת הציבור מוטל על כתפיהם.

בברכה,

גרשון

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. ישר כח לשואל.
    שאלה של תלמיד חכם שגם מתוך השאלה,נראית המסקנה הברורה שאכן יד ה' בהקמת המדינה.
    אפילו הטיעון שכנגד שהביא(שלושת השבועות),הוא לא נוגד באמת.שהרי אומות העולם נתנו את רשותם להקמת המדינה היהודית.גם בועידת סן רמו ועוד יותר בהחלטה באו"ם בכ"ט בנובמבר שבה כל אומות העולם היו נוכחים בהצבעה.
    כך שעם ישראל לא עלה בחומה כשהקים את המדינה ועל כן זה לא נוגד את 3 השבועות.
    ישר כח על הניתוח היפה בשאלה.

  2. למגיב היקר
    אחד הסממנים של תלמיד חכם, זה אדם שחותר אל האמת בכל כוחו
    אם כל הכבוד שיש לי אילך. נושא זה כל כך עמוק, וכל כך מסובך
    לפטור אותו בועידת סן רמו והאו"ם זה כמעט בדיחה.
    מדבריך נשמע שגדלת בבית ציוני ונח לך עם המקום שממנו באת, פשוט, אתה מנסה להשיג כל הזמן חיזוקים לדבריך.
    אולי אם תפנים שהרבנים הבאים- חיים עוזר גרודזינסקי, החזון איש, הרבי מסאטמר, וכמעט כל רבני הכנסיה הגדולה, ורבי ישראל וינטרוב והרב זוננפלד, וכו עוד אלפי רבנים מדורות אלו
    אולי אם תפנים שאלו לא ילדים קטנים, ולא חבורה של אידיוטים, אלא אנשים שכאב להם לא פחות מהרב קוק ומהרב מוהליבר. אז תמצא לנכון להתחיל לאגור חומר.
    כשזה יקרה, אז קצה הקרחון של הסוגיא הזו תמצא בספרים הבאים- התקופה הגדולה,(לרב מנחם כשר) אם הבנים שמחה (לרב טייכטל) התקופה בסערת אליהו (לרב ווינטרוב)
    בברכת הצלחה
    חילי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אקשיבה שלום, איך אפשר לקבל עדכונים ותשובות נוספות?"

תשובה: בכל דרך שרק תרצו!

באימייל? הזינו את כתובת המייל שלכם!
בוואצאפ? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בפייסבוק? לחצו על לייק לדף!
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן