לא יכולה למחול לבעלי

שלום
אני אמא לשנים עשר ילדים ונשואה לדמות מוכרת מאוד בארץ. בעלי פגע בי מאוד במהלך שנות הנישואין ולא פגיעות רגילות. זה מסוג הפגיעות שהורסות את הדימוי העצמי, מרסקות את הביטחון העצמי, משפילות, רומסות את הנפש. אם אפשר להגדיר נכון את המצב " אין תוכן כברו". כלפי חוץ הוא נראה איש מכובד הדור במיטב המחלצות , כלפי פנים הוא נרקיסיסט שפוגע אנושות בי והילדים. אני חוששת מאוד מפירוק הבית בגלל חילול ה' ונאלצת לחיות חיי סבל לאדם שאני מרוחקת ממנו נפשית, ומחוייבת להמשיך לחיות איתו על כל המשתמע מכך.
אנו עומדים בפתח ימי הדין ואני מרגישה שאין לי אפשרות לסלוח לו!! הוא כל כך פגע בי שאני לא מסוגלת ולא יודעת למצוא את הדרך למחילה. קשה לי מאוד עם כך שאני נאלצת לחיות עם אדם שאני לא מעריכה ולא מסוגלת לאהוב מרוב פגיעות.
ניסיתי לומר לעצמי תסלחי לו כי הוא נכה וכמו שלא היית נפגעת מנכה כך אל תיפגעי ממנו, אבל זה לא הולך
אנא עצתכם! לא רוצה לחיות בעבירות! לא רוצה לעבור כל רגע על לא תשנא את אחיך בלבבך…!!!

תשובה

תשובה
שלום לך אשה יקרה חשובה וצדיקה. שלום לך.
איך אוכל לענות לך במכתב אחד?
איך אני יכול להיכנס לנעלייך הגדולות, לאשה שנשואה שנים רבות, מגדלת ב"ה שנים עשר ילדים! וסובלת סבל כה מר וכה מתמשך.
מי אני הקטן שבכלל אפצה את פי ואנסה לומר לך דבר.
*
הייתי שואל אותך בכנות, איך בכלל הצלחת לגדל שנים עשר ילדים בצורה כזאת. מי עזר לך. מי תמך בך. מי ליווה אותך כשהיה לך קשה. איך הצלחת לצלוח את כל מהמורות החיים.
זה פשוט מעורר השתהות. את אשה גדולה, ממש אשה גדולה, ואני מצדיע לך על כך.
אני מבין ממך שהשנה האחרונה הייתה הקשה שבכולן, אחרת איך עברת את ימי הדין בשנים הקודמות שהיו כבר.
הייתי שואל אותך עוד בכנות, איזה סוג ילדים יש לך, איך הם גדלו, האם הצלחת לעבור ולהעביר איתם יחד את כל הקשיים, את כל הסבל, את כל הקושי. איזה סוג וכמה קשר יש לך איתם ואיתן? האם אתם תומכים זה בזה? האם אתם חווים זאת יחד, או שכל אחד מלקק את פצעיו בזוית אחרת.
*
אולי הארכתי מידי במקום שלא הייתי צריך להאריך, כי את בעיקר שאלת ודיברת על יום הדין המתקרב ובא, על כך שקשה לך מאוד לסלוח לו, ואת לא מוצאת דרך למחילה. ניסית לומר לעצמך שהוא נכה, וזה לא הלך. ואת לא רוצה לחיות בעבירות! לא רוצה לעבור כל רגע ורגע על לא תשנא את אחיך בלבבך!
במחילה ממך, אני רוצה להסביר לך כמה דברים על סליחה על מחילה ועל כפרה...
אדם חי את חייו במטרה לעבוד את ה' יתברך. וה' יתברך רוצה מאיתנו שנחיה באחדות, וזה אחד מיסודות עם ישראל לחיות באחדות, בית המקדש נחרב על שנאת חינם.
גם כשמתקרבים ליום בריאת העולם, יום חזרת השפעת המלכת ה' על כל ברואיו ונתיניו בכל שנה ושנה, יום הדין. מבקש הקב"ה מאיתנו שנסלח זה לזה ונתקרב אחד לשני, שהרי כולנו עמו, וכולנו מיוחדים ומתייחדים למטרה עליונה אחת.
יש מצבים שבהם ראובן פוגע בשמעון, ועל פי ההלכה שהיא רצון ה' יתברך, מוטל עליו לפייס ולרצות את חבירו. דהיינו שיבא לשמעון ויפייסהו עד ששמעון יתרצה, וישמחו שניהם. זה המקרה הרגיל.
אבל ישנם מצבים שבהם ראובן פגע בשמעון פגיעה שבשביל להשתקם ממנה צריך שמעון לעבור הרבה הרבה זמן ותהליך, במקרה כזה שמעון אינו יכול להתרצות כל כך מהר, זה קשה מאוד. מוטל על ראובן לרצותו ולרצותו ללוותו ולפייסו עד שיתרפא שמעון ויסלח לו. וגם אם יעבור ראש השנה אחד באמצע, אין ברירה. שמעון לא יוכל לסלוח עד שישתקם.
ראובן צריך לעשות הכל בכל מכל כל כדי לפייסו, וגם שמעון צריך להשתדל לעשות הכל כדי להתפייס, אבל אי אפשר לשנות את המציאות ולעשות יותר ממה שאפשר. כי אם שמעון יאמר שהוא סולח ובליבו ימשיך לכעוס, אין לסליחתו שום משמעות.
כל שכן אם נפגעת פגיעה שהיא 'מסוג הפגיעות שהורסות את הדימוי העצמי, מרסקות את הביטחון העצמי, משפילות, רומסות את הנפש', כמו שתיארת בשאלתך תיאור המצמית את הלב ומדיב את הנפש, שפגיעה כזאת נטלה ממך יכולת המחילה, משום שהיא צלקה את נפשך, והכתה את אישיותך, אותה הנפש ואותה האישיות שצריכה למחול ולסלוח, כבר אינה ברשות עצמה כעת, כי הוכתה. ואיך תסלחי כעת כשאת לא ברשות עצמך בכלל.
מוטל עלייך בראשית לרפאות את הנפש שלך, לצוף, אחר כך להתרומם, ורק אחר כך להתחיל לחשוב על סליחה ומחילה.
צדקת, מטרת העל שצריכה להיות לך, והסמל לכך שניצחת יהיה, רק כשתדעי בוודאות שהמחשבות והיחס המעשי שלך אליו יהיו כאל נכה אמיתי-ממש. זה ייקח לך הרבה זמן, לפחות שנה של בנייה עצמית ותהליך.
מקודם עלייך להשלים לסלוח ולמחול לעצמך על כל מה שעברת וחווית, ורק אחר כך להשתמש באותה הסליחה כלפי הסובב לך.
ואוסיף ואומר.. כל שכן בן בנו של כל שכן, כשהפוגע בכלל לא משתדל לבקש סליחה ומחילה, שבמקרה כזה הקושי למחול ולסלוח גדול הרבה יותר.
אנו אומרים בתפילה זכה - וְהִנְנִי מוֹחֵל בִּמְחִילָה גְמוּרָה לְכָל מִי שֶׁחָטָא נֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפוֹ וּבֵין בְּמָמוֹנוֹ.. וְחוּץ מִי שֶׁחוֹטֵא כְּנֶגְדִּי וְאוֹמֵר אֶחֱטָא לוֹ וְהוּא יִמְחַל לִי.. דהיינו, כל עוד החוטא לא הביע נכונות להפסיק עם הפגיעה, הוא אינו במצב שהוא מבקש מחילה בכלל, ולא מוטל עלינו לסלוח לו. זה דבר פשוט שאדם שפוגע בנו שוב ושוב ושוב, אין לנו יכולת לסלוח לו בין מכה למכה. כל מהותה של הסליחה היא לחדול מהפגיעה ולהתאחד, מה שלא שייך במצבך כל כך.
*
זה בנוגע למחילה..
אבל אני ארצה לנסות לעזור לך עוד. ולכן אתן לך מעט עצות מנסיוני... ואת קחי לך מאשר שתרצי...
שאלה יש לי אלייך, האם יש בך נקיפות מצפון כלשהן בינך לבין בעלך, או שאת בטוחה בעצמך בהתנהגותך ובדרכך?
אני מניח שאף על פי שאת יודעת שהוא פוגע בך ובילדים, בכל אופן יש לך תמיד פחד חוסר רוגע ונקיפות מצפון, על כך שאת גם אשמה באי אילו דברים כאלה ואחרים. ואני רוצה לחזק אותך, וללכת איתך ביחד עמוק פנימה מסע אל תוך הלב ולבדוק את הדבר הזה לעומקו.
במה בדיוק את מרגישה אשמה? לא סיפרת לי כלום במכתב, על מה הוא פוגע בך, באלו תחומים, באלו נושאים, מתי זה קורה למה וכמה.
אני מבקש ממך לברר בדיוק בנפשך את הנושא הזה לעומקו...
ו.. אחרי שביררת עם עצמך את הנקודה הזאת, לכי וחפשי מישהי שנאמנה לך, אוהבת אותך, משתתפת איתך בשמחה ובעצב...
ותספרי לה... תספרי הכל, אל תחסירי פרט, תספרי ותבכי, ותשפכי את הלב. תתייעצי ותקשיבי לדעתה. ותפנימי.
את יכולה גם לדבר על זה עם הילדים, עם החכמים שביניהם כמובן.
את יכולה גם ללכת לאשת מקצוע, ולשפוך שם את ליבך.
את יכולה גם וגם וגם, וזה הכי רצוי לך...
כמה שיותר לשפוך את הלב, ולברר לעצמך שאת נקייה זכה וברה, אינך אשמה בכלום. אינך טועה בכלום. מגיע לך חיים יפים ומאושרים. מגיע לך לחייך יום וליל בלי הפסק. מגיע לך לצחוק הרבה. ומגיע לך לבחור לעשות מה שאת רוצה, כמה שאת רוצה, ואיך שאת רוצה...
הסירי יסורי מצפון ותחושות אשם מעל פנייך, מכל סוג שהוא...
אל תבושי, ואל תתמהמהי, אל תפחדי אל תחששי אל תוותרי ואל תזניחי. לא! פשוט לכי ועשי זאת. זאת חובתך לעצמך!
*
התחלת...
לא סיימת...
דיברת על זה פעם עם הילדים? איני יודע. סביר להניח שלא מספיק...
היית תמיד לצד הילדים? או לרעתם כי חששת מבעלך? איני יודע. אני חושש שלעיתים כך ולעיתים כך...
תדברי איתם, תדברי איתם הרבה, אל תפסיקי...
תדברי איתם, תתמכי בהם, ותתמכי על ידם. תהיי איתם בלב בנפש ובנשמה. תשתדלי לתת להם כל מה שהם צריכים. תבטיחי להם שהם טובים, תבטיחי להם שאת איתם תמיד. תבטיחי להם שהם חזקים. תבטיחי להם שהם ראויים. תבטיחי להם שאין כמותם בעולמים. ותקפידי להיות להם למסעד משען ובטחון. אל תריבי איתם על כלום, ואל תדרשי מהם גרגיר יותר ממה שצריך, גם ככה קשה להם, ובטוחני שהם ילדים טובים.
ובעיקר.. תשמרי על קביעות בענין הזה.. בלי חיכוכים.. כך תמיד לאורך השנים... זה חשוב להם.. ולך...
*
עוד לא סיימת...
האם את נמצאת בתחושה מתמדת של הסתרה, את מחביאה את עצמך ואת כל מה שאת עוברת בין ארבעת כתלי הבית, שלא ישמעו, שלא ידעו, שלא יבינו ושלא ירגישו... שלא ייפגעו חס ושלום השידוכים של הילדים, ושלא יקרה משהו איום ונורא...
אז תרגעי...
לא יקרה כלום..
פשוט כלום...
רוב האנשים החזקים שאני מכיר, בפרט אלה שחזקים ומפחידים בבית וחלשים ונחמדים בחוץ, הם אנשים חלשים מאוד מאוד.
אם את תהיי חזקה, כי את הצודקת, כי את הראויה לחוזק, כי מגיע לך להיות חזקה... תראי שהכל מסביב נובל..
אם תחשבי קצת נכוחה... הרי אני בסדר גמור, מה לי לפחד... ופשוט תעמדי על עקרונותייך גם במחיר של חשיפה, לכל כיוון שלא תהיה... שכנים, אחים אחיות, גיסים גיסות, מכרים מכרות, ואפילו סתם אנשים... תרויחי...
תביני ותעכלי שרוב הפחד הוא רק דמיון...
תחזרי על זה אין ספור פעמים.. הפחד הוא דמיון...
*
ראש השנה קרב ובא, ואני מאחל לך מקרב לך, שתעשי צעדים בטוחים לעצמאות אישית, לחרות ואושר אמיתיים.
ושתהיה לך שנה טובה ומתוקה.
ובטוחני שתכתבי ותחתמי לאלתר ולחיים טובים בספרם של צדיקים גמורים.
בהערכה רבה
דוד [email protected]

התשובה עזרה לך?
לא עזרלא משהועזר ליתשובה טובהתשובה מעולה!
שולח...
כדאי לשתף את התשובה, לשלוח למי שזה יכול לעזור, או להדפיס
שיתוף ב facebook
בפייסבוק
שיתוף ב twitter
בטוויטר
שיתוף ב email
בדוא"ל
שיתוף ב print
להדפיס
אם חשוב לכם שהתשובה תגיע לאנשים נוספים, אפשר
2 תגובות
  1. אתי הגב

    תשובה מדהימה

  2. דבורה הגב

    יישר כח גדול ואמיתי!
    כל כך הרבה דיבורים יש מסביבנו על 'חובת המחילה' שלנו לאחרים שפגעו בנו, עד שהנפגעים האמיתיים מסתובבים עם תחושת אשמה חסרת ביסוס המכבידה עליהם בכפל כפליים.

השארת תגובה

שאלות נוספות:

דילוג לתוכן