The Butterfly Button
האם להיכנס לזוגיות?

שאלה מקטגוריה:

שלום רב.

ראשית ברצוני להודות לכם על העבודה החשובה מאין כמוה שאתם עושים. אין צורך להכביר במילים, פשוט תודה רבה.

כעת לשאלתי…

שמי יוסי אני בן 21, לא מזדהה כיום עם אף גישה ספיציפית ביהדות, אני נוטה לכיוון האורתודוכסיה המודרנית, אך טרם החלטתי היכן למצב את עצמי.

גדלתי במגזר החרדי מודרני, כך שמעולם לא היה לי קשר עם בנות גילי, אינטימי / רומנטי / חברי. שום קשר, ואיני מצר על כך במיוחד, אני רואה קשר בין צעירים וצעירות בגיל העשרה כדבר מגוחך למדי, אך בגילי, הסיפור משתנה כבר…

אני עומד להיכנס לתחום תעסוקתי מורכב מאוד, שיידרוש ממני שעות עבודה רבות, 10 ואפילו 12 שעות ביום למשך השנים הקרובות, תפוסה מלאה של זמני, נקרא לזה כך.

כל חיי חשבתי שאתחיל לצאת עם בנות כשאהיה מוכן להתחתן, ומכיוון שאינני מתעד להתחתן לפני גיל 25-26, יצאתי מנקודת הנחה שיש זמן עד שאתחיל לצאת עם בנות…

אך לפני כמה חודשים, שוחחתי עם כמה חברים בעניין, והתחלתי לחשוב אחרת.

התחלתי לראות עוד צדדים בזוגיות, מעבר ל”חתונה”.

התחלתי לראות בזוגיות מקום לביטוי עצמי, מקום לקבלה עצמית, מקום לשאוב ממנו כוחות, מקום להישען עליו נפשית, מקום לסיפוק, מקום לאהוב, מקום להרגיש, מקום לחוות. ומקום לתת, מקום לתרום, מקום להעניק, מקום להעצים, ומקום להיות מועצם.

התחלתי להבין שהגישה החרדית לוקחת את ארבעת שלבי הקשר, שהם יציאה לדייטים, קשר אינטימי, חתונה, וילדים, ודוחסת אותם לשלב אחד, מהיר, וזריז. ילדים בני 20 יוצאים שבועיים, מתחתנים, ומולידים ילדים. הכל בשלב אחד מהיר בן שנה+.

אינני מתכוון לפתוח כאן דיון על הגישה הזאת, על יתרונותיה, על חסרונותיה, על אחוזי ההצלחה שלה, וכו’. כל שאומר הוא שאני בשום פנים ואופן לא אפעל בצורה הזאת.

וכך, אני מתחבט עם השאלה הזאת זמן רב… האם להיכנס לקשר עם בחורה, או לא…

אתם מבינים, יש לי צדדים לכאן ולכאן.

מצד אחד, בשנים הקרובות צפוייה לי עבודה רבה מאוד, מלחיצה עמוסה ומאתגרת. אין Work Life Balance בעבודה הזאת, לפחות לא בשנים הראשונות שלה, כך שלא אוכל להתיישב עם בחורה, לבלות איתה שעות רבות, להעמיק בקשר, וכו’.

מצד שני, אולי דווקא לכן אני זקוק לקשר עם בחורה, אולי דווקא בגלל העומס והקושי אני זקוק לבחורה תומכת ואוהבת לצידי, שתיתן לי כוחות, שאתן לה כוחות, ושאספק את החלקים האלו בנפש ובגוף שלי.

מצד שלישי, אני צריך עוד לעבוד על עצמי עוד טרם אכנס למערכת יחסים, לעבוד על סט הערכים שלי, התמודדות עם טראומות עבר, התמודדות עם קושי רגשי בפגיעות, ועוד. אני עושה עבודה רבה מאוד בתחומים האלו בשנים האחרונות, אך עדיין צפוייה לי עבודה רבה…

מצד רביעי, אולי דווקא לכן אני זקוק לקשר. בשביל להתפתח נפשית, בשביל להחלים, בשביל לצמוח…

מצד חמישי, אני מבולבל כהוגן………

חבר שאל אותי “ומה עם האנושיות?”

“מה עם להיכנס לקשר עם בחורה כי אתה בן אדם שרוצה לאהוב ולהיות אהוב?”

“מה עם זה שאתה בסך הכל בן-אדם?”

“אולי אתה מחשבן דברים יותר מדי?”

הבלבול……
אין לי למי לפנות חוץ מכם, משום שכל אדם קרוב אליי, יהיו מעורבים בו אינטרסים נוספים. אני פונה דווקא אליכם, משום שאינכם מכירים אותי, ואני מאמין שאתם יכולים לתת לי מענה אמיתי ומעמיק.

כתבתי לכם על קצה המזלג, אני מקווה שסיפקתי מספיק אינפורמציה, ומצפה לתשובתכם המחכימה בהקדם.

מעריך.

תשובה:

שלום לך,

נהנתי לקרוא את פנייתך. במילים המועטות שלך הצלחת לגעת בכל הנקודות הנכונות ובהתלבטויות הכרוכות בכניסה למערכת יחסים עם אשה ובחיי נישואין. אתה משתף את הצדדים השונים שאתה רואה בנידון ומתחבט בשאלה אם נכון להכנס כעת למערכת זוגית. האם אתה מוכן לנישואין או שאולי אתה צריך עדיין לגבש את האישיות שלך ואת הכיוון שלך בחיים? האם עומס צפוי בעבודה היא סיבה שלא להכנס למערכת מחייבת בה לא תוכל להשקיע כראוי בזוגיות, או אולי דווקא להיפך?

אתה מציין שאינך מחוייב לאופן בו רגילים הדברים להתנהל בחברה החרדית ושאתה גם לא רוצה להכנס לדיון מה נכון ומה לא. אני לגמרי אתך בזה. הדברים שאכתוב לך נוגעים ברובד האנושי הבסיסי ביותר והם רלוונטיים לכל אדם, חרדי, דתי לאומי, חילוני ואף למי שאינו בין ברית.

אשתף משהו מחיי המקצועיים. אני עובד כמנהל פיתוח בחברת הייטק, וחלק משמעותי מתפקידי הוא לקבל דרישות מלקוח ולתכנן את הפרוייקט – מה לעשות, איך, על ידי מי ומתי. בעבר הגישה הייתה שלפני שמתחילים לעבוד, מכינים תוכנית מפורטת שכוללת לוחות זמנים לארכיטקטורת תוכנה, פיתוח, אינטגרציה, בקרת איכות ואופן מסירה ללקוח. אולם לפני כ-20 שנה, כאשר העולם הפך להיות מהיר יותר ודרש תגובות מהירות, נכנסה גישה חדשה שנקראת Agile. תמצית הגישה היא שאין טעם לנסות להגדיר מראש את כל פרטי התוכנית כי ממילא דברים משתנים במהלכה וכי גם הלקוח לא באמת מבין מה הוא צריך עד שהוא לא מתחיל לראות את המערכת בפעולה. גישת Agile מכוונת לעבוד בסבבים קצרים, כאשר בשלב הראשון מספקים ללקוח משהו מינימלי ביותר, גם אם הוא בבירור לא עונה על הדרישות שלו. הלקוח מקבל את המערכת, לומד אותה, מבין מה מתאים לו, מה חשוב ומה לא, ואז מתיישבים שוב כדי להגדיר את השלב הבא. כך עוברים כמה סבבים עד שהלקוח מקבל את התוצר הסופי לשביעות רצונו. התפיסה היא שאין טעם לנסות לתכנן הכל מראש כי אנחנו לא באמת מבינים על מה אנחנו מדברים עד שלא התחלנו להתעסק בדבר. השיטה הזו היא השלטת היום בתעשיית ההייטק.

הרעיון הזה נכון גם לתחומים נוספים ונכונים מאד לגבי הפרוייקט המשמעותי ביותר בחייך לגביו אתה מתלבט. המחשבה שיש לנו היכולת לנתח עד הסוף את כל השיקולים, היכולות, הצרכים, ההשפעות והאפשרויות ולחזות את העתיד, היא מחשבה אווילית. אין שום סיכוי. זה מזכיר לי את דברי הרמב”ם על איך יראו ימות המשיח, כאשר משפט המפתח שלו הוא: “לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו”.

האם תוכל לפתח קשר אינטימי כאשר אתה עסוק כל כך? אינני יודע, אבל גם אתה לא תדע עד שתנסה, וסיכוי טוב שתגלה שקשר אינטימי לא נמדד בכמות אלא באיכות. האם אתה בשל לנישואין? אינני יודע, אבל אם תצא עם בנות אתה עשוי בהחלט לקבל תשובה לשאלה הזו (לטעמי, השאלות שלך מצביעות על תשובה חיובית לשאלה זו). לעומת זאת, אם תמתין עד שתפתור את כל הבעיות שיש לך, או שנדמה שיש לך, אתה עלול להצטרף לקבוצה לא מאושרת במיוחד של רווקים מבוגרים שצמאים לאהבה ולקשר אבל עדיין תקועים בניסיון להתיר את הסבך שלהם עם עצמם, סבך שרק הלך והסתבך לאורך השנים.

אני מצטרף לדברים שחברך אמר לך. אם אתה חש כעת רצון וצורך בזוגיות אל תדחה שום דבר בגלל חששות כאלה או אחרים. תתחיל לצאת עם בנות, תכיר, תתרגש, תתאכזב, תבחן דברים, ותלמד עם הזמן להכיר את עצמך טוב יותר. אין מתכון אחיד לזוגיות טובה ומספקת, לבני אדם שונים יש צרכים שונים וכל זוג לומד לפלס את דרכו מתוך הבנה של אחד את צרכיו של השני. תתנהל מתוך כנות ושקיפות, ואם הבחורה שתפגוש לא תתאים למה שיש לך להציע, לא קרה שום דבר. גם ללא האתגרים המיוחדים שאתה מעלה, לא תמיד קל למצוא התאמה בין בני זוג.

ואולי תפגוש בחורה מיוחדת במינה שמעריכה את כל הטוב שיש בך, שמבינה שבשנים הראשונות אתה עומד לעבוד קשה, אך בטוחה שהיא יכולה להתמלא דיה גם כך, ושחפצה לחיות לצדך כל חייה. גם אתה עשוי למצוא בה איכויות שלא חשבת שקיימות, תרגיש שהיא בדיוק החצי השני שלך, תתרגש בכל פעם שתראה אותה וטוב יהיה לך בקרבתה. במקרה כזה אתה גם תדע איך לעבוד עם מה שיש, וגם במגבלות של זמן תדע להחשיב אותה ולתת לה תמיד את ההרגשה שהיא הדבר החשוב ביותר עבורך.

אם אתה חש רצון וצורך בקשר זוגי, אם אתה מתכוון לקשר רציני שעתיד להביא לנישואין, אם אתה מרגיש שאתה מבין מה המשמעות של חיי נישואין ומה הם דורשים ממך, אז אין סיבה להציב לעצמך מחסומים של חששות ופחדים. גם אם יש ממש בחששות הללו, הם לחלוטין אינם סיבה שלא לעלות על המסלול ולהתחיל לחפש קשר. תן לזה לקרות. “פעמים בא בקצרה ופעמים בא בארוכה”, אולם דרכו של עולם הוא שבסוף תמצא בעז”ה את בת זוגך המתאימה.

מאחל לך המון הצלחה,

גרשון

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בעלי מכור לאלכוהול ועישון- ואני בחרדות!
לפני הכל אני רוצה ממש ממש להודות, על האמת בלי פשרות, והבהירות הגדולה שאתם מביאים בנושאים שונים. פשוט הצלה! רציתי לשתף במצב שלנו, ואולי תהיה לכם עצה בשבילנו. אנחנו זוג עם 2 ילדים, נשואים 4 וחצי שנים. ב”ה היחסים ביננו מצוינים, פתוחים אחד עם השני. קצת רקע: אבא של בעלי...
משבר אמון בזוגיות-איך אוכל להאמין לאשתי?
אני נשוי עם אשתי כבר 15 שנה, ויש לנו ב”ה 4 ילדים מקסימים. בשנתיים האחרונות הרגשתי שינוי באשתי, מבחינת צניעות, וירידה ברצון לקיים מצוות. לפני בערך שנה, גיליתי לאשתי היה קשר רומנטי עם בחור מהעבודה שנמשך כחודש וחצי, הכולל הודעות בעיתיות, 3 פגישות עם אותו בחור באיזה רכב כמה מגעים...
יש דברים שמפריעים לי אצל אשתי
אני נשוי 20 שנה פלוס 5 ילדים. אשתי היא אשה טובה עובדת מפרנסת ויש בנינו כימיה היא חכמה ויש בנינו שפה משותפת חשוב לי לשמוע את דעתה ולהתייעץ איתה .היא גם דואגת לילדים ולחינוכם . אך יש לי כמה דברים שנורא מפריעים לי ומעציבים אותי . מבחינה חיצונית היא לא...
בעלי כמו רובוט בלי שום יוזמה!
אנחנו נשואים 16שנה + 5 ילדים. בעלי אדם עם מידות טובות, יעשה מה שאבקש אבל כמו רובוט. אין שום יוזמה מצידו. זה בא לידי ביטוי בכל המישורים. כמעט שאין לו קשר עם הילדים. הוא לא מדבר איתם כמעט חוץ מעניין טכני. הם קשורים מאוד אלי. כך היה תמיד . למשל...
אני סולד מאשתי
אני סולד מאשתי. סולד זה עוד מילה עדינה למדי. פשוט מתעב אותה. לפני למעלה מעשרים שנה נישאנו. והיא היתה אשה מדהימה. עד שלאט לאט במשך השנים גיליתי בן אדם אחר לגמרי. זאת לא האשה איתה התחתנתי. ואני לא יודע איך אחיה את שארית חיי לצידה. פתאום אני מגלה עליה הרבה...
קרועה בין בעלי לאבא שלי
אני בת 30 נשואה שמונה שנים ויש לנו 6 אוצרות שמיים מתוקים ברוך השם…אני מאוד אוהבת את בעלי ובעלי אוהב אותי יש לנו את כל הכלים ברוך השם לבניית זוגיות מאושרת. מאז שהתחתנתי אבי לא סובל את בעלי הוא מדבר עליו לא יפה ומתנהג גרוע. בהתחלה זה היה רק מולו...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן