שלום רב.
ראשית ברצוני להודות לכם על העבודה החשובה מאין כמוה שאתם עושים. אין צורך להכביר במילים, פשוט תודה רבה.
כעת לשאלתי…
שמי יוסי אני בן 21, לא מזדהה כיום עם אף גישה ספיציפית ביהדות, אני נוטה לכיוון האורתודוכסיה המודרנית, אך טרם החלטתי היכן למצב את עצמי.
גדלתי במגזר החרדי מודרני, כך שמעולם לא היה לי קשר עם בנות גילי, אינטימי / רומנטי / חברי. שום קשר, ואיני מצר על כך במיוחד, אני רואה קשר בין צעירים וצעירות בגיל העשרה כדבר מגוחך למדי, אך בגילי, הסיפור משתנה כבר…
אני עומד להיכנס לתחום תעסוקתי מורכב מאוד, שיידרוש ממני שעות עבודה רבות, 10 ואפילו 12 שעות ביום למשך השנים הקרובות, תפוסה מלאה של זמני, נקרא לזה כך.
כל חיי חשבתי שאתחיל לצאת עם בנות כשאהיה מוכן להתחתן, ומכיוון שאינני מתעד להתחתן לפני גיל 25-26, יצאתי מנקודת הנחה שיש זמן עד שאתחיל לצאת עם בנות…
אך לפני כמה חודשים, שוחחתי עם כמה חברים בעניין, והתחלתי לחשוב אחרת.
התחלתי לראות עוד צדדים בזוגיות, מעבר ל”חתונה”.
התחלתי לראות בזוגיות מקום לביטוי עצמי, מקום לקבלה עצמית, מקום לשאוב ממנו כוחות, מקום להישען עליו נפשית, מקום לסיפוק, מקום לאהוב, מקום להרגיש, מקום לחוות. ומקום לתת, מקום לתרום, מקום להעניק, מקום להעצים, ומקום להיות מועצם.
התחלתי להבין שהגישה החרדית לוקחת את ארבעת שלבי הקשר, שהם יציאה לדייטים, קשר אינטימי, חתונה, וילדים, ודוחסת אותם לשלב אחד, מהיר, וזריז. ילדים בני 20 יוצאים שבועיים, מתחתנים, ומולידים ילדים. הכל בשלב אחד מהיר בן שנה+.
אינני מתכוון לפתוח כאן דיון על הגישה הזאת, על יתרונותיה, על חסרונותיה, על אחוזי ההצלחה שלה, וכו’. כל שאומר הוא שאני בשום פנים ואופן לא אפעל בצורה הזאת.
וכך, אני מתחבט עם השאלה הזאת זמן רב… האם להיכנס לקשר עם בחורה, או לא…
אתם מבינים, יש לי צדדים לכאן ולכאן.
מצד אחד, בשנים הקרובות צפוייה לי עבודה רבה מאוד, מלחיצה עמוסה ומאתגרת. אין Work Life Balance בעבודה הזאת, לפחות לא בשנים הראשונות שלה, כך שלא אוכל להתיישב עם בחורה, לבלות איתה שעות רבות, להעמיק בקשר, וכו’.
מצד שני, אולי דווקא לכן אני זקוק לקשר עם בחורה, אולי דווקא בגלל העומס והקושי אני זקוק לבחורה תומכת ואוהבת לצידי, שתיתן לי כוחות, שאתן לה כוחות, ושאספק את החלקים האלו בנפש ובגוף שלי.
מצד שלישי, אני צריך עוד לעבוד על עצמי עוד טרם אכנס למערכת יחסים, לעבוד על סט הערכים שלי, התמודדות עם טראומות עבר, התמודדות עם קושי רגשי בפגיעות, ועוד. אני עושה עבודה רבה מאוד בתחומים האלו בשנים האחרונות, אך עדיין צפוייה לי עבודה רבה…
מצד רביעי, אולי דווקא לכן אני זקוק לקשר. בשביל להתפתח נפשית, בשביל להחלים, בשביל לצמוח…
מצד חמישי, אני מבולבל כהוגן………
חבר שאל אותי “ומה עם האנושיות?”
“מה עם להיכנס לקשר עם בחורה כי אתה בן אדם שרוצה לאהוב ולהיות אהוב?”
“מה עם זה שאתה בסך הכל בן-אדם?”
“אולי אתה מחשבן דברים יותר מדי?”
הבלבול……
אין לי למי לפנות חוץ מכם, משום שכל אדם קרוב אליי, יהיו מעורבים בו אינטרסים נוספים. אני פונה דווקא אליכם, משום שאינכם מכירים אותי, ואני מאמין שאתם יכולים לתת לי מענה אמיתי ומעמיק.
כתבתי לכם על קצה המזלג, אני מקווה שסיפקתי מספיק אינפורמציה, ומצפה לתשובתכם המחכימה בהקדם.
מעריך.