טהרה וכפיתיות

מאת:

התפרסם בתאריך:

16/07/2019

קשה לי עם האכילה המופרזת של בעלי

שאלה מקטגוריה:

אני מרגישה שבעלי מפריז בכמויות האוכל שהוא אוכל והוא אכן משמין מעט מיום ליום. הכרתי אותו כבחור רזה יותר ואני מפחדת שבסופו של דבר הוא ישמין ברמה שכבר לא אמשך אליו, משהו שכבר עכשיו אני קצת מרגישה שקורה . כמו כן, קשה לי האכילה המרובה כשלעצמה כי מדובר בגרגרנות, אי שליטה בתאוות ודחפים, ועצם העניין עצמו מפריע לי בבן אדם. אני גם חוששת מההשפעה שתהיה לו על ילדינו כאשר יגדלו ויפתחו התנהגות כזו בעצמם, יאכלו לא בריא וישמינו. כשניסיתי לדבר אתו על כך הוא לא הסכים איתי לגמרי והוא לא חושב שזה כל כך נורא שהוא משמין. ניסיתי להוות דוגמא אישית בעצמי ולאכול בצורה בריאה ומאוזנת יותר אך ללא הועיל. הוא בחור טוב ויש לו המון יתרונות ואני מבינה שאף אחד לא מושלם, וגם אני חוטאת מדי פעם בתאוות האכילה אבל לצערי הרב נראה שהוא אינו מצליח כלל לעמוד בפיתויים וקשה לי מאוד להניח את הנושא הזה בצד. אשמח לדעת אם מחשבותיי הן שטחיות מדי ואיך עליי להתייחס למצב. תודה:)

תשובה:

שואלת יקרה ואהובה!

ראשית, הרשי לי לעצור רגע ולהצדיע לך שפנית לעזרה. את מזהה רגש מאד בריא של התנהלות שמפריעה לך ופונה לעזרה. אני בטוחה שנשים רבות אשר תקראנה את השאלה הזאת יזדהו מאד עם התיאור או לפחות בחלקו.

ברשותך הייתי רוצה להציע לך מספר כיוונים בנושא, כאשר כל כיוון יכול לשמש לך כאבן דרך לסוגיות נוספות שאולי יעלו בזוגיות שלכם ויגרמו לך קושי.

בשאלה שלך, תיארת מצב שלמעשה מתאר חוסר שביעות רצון, או יותר נכון אכזבה.

אם תחשבי על זה רגע, אכזבה תמיד מגיע כתוצאה מציפייה. ברגע שאני מצפה למשהו, הוא הופך בתוכי למשאלה כמוסה שהוא אכן יתגשם. במקרה שלך, נראה שישנן כמה ציפיות:

א. שישמור על מראה חיצוני רזה , שככל הנראה נתפס אצלך כנאה ומטופח יותר.

(הציפיה: הייתי רוצה שבן בזוג שלי יהיה רזה ונאה למראה).

ב. שינהל אורח חיים נכון ובריא.

ג. שיהווה דוגמא ראויה לילדים בנושא של אורח חיים מאוזן ובריא ואולי גם של דחיית סיפוקים ואיפוק.

מאחורי כל ציפייה כזו מסתתר למעשה מכלול האישיות שלנו: החינוך שקיבלנו, הפחדים שלנו, האמונות שלנו, החלומות שלנו, כל מיני הבטחות שהבטחנו לעצמנו בנוסח : "אני לעולם לא…" ועוד ועוד…

מאחר ואנו אנשים שונים זה מזה , ייתכן מקרים שונים של נשים עם אותן ציפיות אבל עם רקע שונה, לדוגמא: ייתכן ואת מעוניינת שבעלך יהיה בריא, כי בבית הורייך, הנושא הזה היה מאד דומיננטי ומשמעותי, ובעקבות כך יש לך אמונה שכך צריכים הדברים להיראות ואין מקום למשהו שונה, לעומת זאת אישה אחרת יכולה לצפות מבעלה לחיות בריא, בעקבות ל"ע התקף לב שאביה עבר בשל תזונה לקויה. במצב זה הציפיה מבוססת על חרדה, שאסון כזה יקרה גם לבעלה חס ושלום. הרי לך ציפייה זהה אך עם רקע שונה לחלוטין.

לאחר ההסבר הארוך, הייתי מציעה לך קודם כל לשבת עם עצמך ולברר מהו המקור לכל אחד מהציפיות שלך, מדוע זה חשוב לך, מדוע את מאוכזבת, ומדוע את מתקשה להשלים עם המציאות בהקשר הזה? הבירור עשוי לשפוך אור על המניעים ובכך יקל עלייך לנהל את האכזבה.

ומדוע אני אומרת לנהל ולא להשלים בהכרח ? משום, שפעמים רבות בזוגיות ארוכת שנים, אנו נאלצים "לבלוע כל מיני צפרדעים" למען האהבה והשלום בינינו, לעשות כל מיני ויתורים ולהתגמש. זו אינה חולשה, ואפילו לא הקרבה! זה פעולה הכרחית ונורמלית על מנת לשמר קשר אוהב ומאושר! ומדוע אני אומרת זוגיות ארוכת שנים? משום שכפי שנוכחת כבר לדעת, אנשים הם יצורים דינאמיים וכולנו משתנים בחלוף השנים. זוג שמתחתן בראשית שנות העשרים ששניהם צעירים ואינם בשלים עוד דיים, עשויים לגלות שינויים רבים ומפתיעים בבן זוגם ההולך ומשתנה. פעמים רבות מדובר בשינויים מבורכים של צמיחה והתפתחות, ולעיתים דווקא ההפך. כך או כך עלינו למצוא את הדרך הנכונה לחיות עם שינויים חיוביים או פחות בבן הזוג שלנו, בדיוק כפי שהוא אמור ללמוד לחיות עם השינויים שלנו! לעיתים הקושי והאכזבה לא ייעלמו כל כך מהר וימשיכו ללוות תקופה ארוכה, ואז עלינו לנהל את האכזבה, כלומר , מצד אחד, לא להסתובב כל היום עם פרצוף חמוץ ולשדר לבן הזוג כמה אנחנו לא מרוצים ממנו, ומצד שני- אין צורך להכחיש ו"לקבור" את הרגשות הטבעיים שמציפים אותנו.

במקרה הנוכחי, מדובר בבעיית משקל. זוהי סוגיה נפוצה מאד, גברים ונשים מעלים או מורידים במשקל אחרי החתונה בשל סיבות שונות. חשבי רגע על המצב ההפוך, אם את היית זאת שמעלה במשקל בעקבות לידות וכד'… כיצד היית מעוניינת שיגיב? איך היית רוצה שיקבל את זה? פעמים רבות כאשר אנו מנסים להיכנס לנעליו של השני ולדמיין את עצמנו בסיטואציה שלו, הדבר עוזר לנו לגלות אמפטיה ולצאת מהמקום האנוכי שלי, לראות תמונת מצב רחבה יותר שכוללת גם את הרגשות , הצרכים והתסכולים שלו! אני כמעט בטוחה שבעלך גם הוא איננו מרוצה מהתוספת החדשה, ובכל זאת יש סיבה שהוא לא קם ועושה עם זה משהו (ייתכן מאד שמדובר בקשיים טכניים כפי שאסביר בהמשך, אבל ייתכן שהלחץ והאכזבה שלך בין אם הם מדוברים ובין אם זה רק "באויר" מכבידים עליו ויוצרים אצלו "אנטי").

וכאן אני רוצה להציע כיוון נוסף, בשלב כלשהוא בכל מערכת יחסים, בכל חיי נישואים, מחלחלת בנו ההבנה שאנחנו לא באמת יכולים לשנות את בן הזוג! ההבנה הזאת לרוב מגיעה אחרי נסיונות כושלים ומתסכלים שלנו לנסות ולשנות הרגל/התנהלות של בן הזוג שבעינינו נתפסת כמגונה/ לא ראויה וכו', אבל האמת היא שאנחנו לא יכולים! גם אם ייראה לנו שבן הזוג אכן משתנה למעננו, לרוב מדובר בשינוי קוסמטי וחיצוני בלבד שאינו מחזיק.

כאשר מדובר בבעיית משקל/אורח חיים בריא , הדבר נהיה מורכב יותר. הרי עודף משקל ותזונה לקויה מזיקה ומשפיעה בראש ובראשונה על האדם שחווה אותה! הוא זה שמשלם את המחיר היקר וסובל ממנה, ואנשים רבים מאד משתוקקים ליצור שינוי ולא מצליחים, משום שמדובר בתהליך שדורש זמן, השקעה והמון כח רצון!! לאנשים שאינם מתמודדים עם זה קשה פעמים רבות להבין אבל זו בדיוק המורכבות!! הבן אדם רוצה מאד לצאת מזה והתחיל שינוי ומצד שני באמת לא מסוגל לעשות את הצעד.

אני מניחה שאינך מתמודדת עם הסוגיה הזאת, אך חשבי רגע יקירתי, האם יש תחום אחר בחיים שבו את מתמודדת ולא תמיד מצליחה? אולי סדר וניקיון? אולי עבודה רוחנית? אולי כעס? לא משנה מהו התחום , פעמים רבות אנו מתמודדים עם צדדים פחות מוארים של הנפש ולמרות רצוננו העז למגר אותם, הם זוקפים ראש בגאון. האם היינו רוצים שבנוסף לתסכול הפנימי שלנו, ייסורי המצפון וכו' נקבל גם הערות / ביקורת/ שיפוטיות מהסביבה הקרובה?

כיוון שלישי ואחרון, לכל זוג יש את "האישו" שלו, ולפעמים יש כמה. לכל זוג יש אתגר או קושי, לא תמיד דרמטי, שאיתו הוא צריך לעבוד. תסתכלי על זה כמו חומר גלם עבור יצירה. כל זוג מקבל מהקב"ה חומר גלם שונה לפי צרכיו ויכולותיו והוא צריך לעבוד איתו, לעבד אותו לכדי יצירה יפה ומדויקת. ופה נדרשת אמונה. אמונה בד' שהביא לך את הניסיון הכי מדויק ותפור לפי מידותייך ואמונה בבעלך שבבוא העת יעשה את הדבר הנכון. אמונה אינה דבר קל משום שפירושה לעשות את הדבר שאולי הכי קשה לנו לעשות -לשחרר.

זוכרת את התרגיל שהיינו עושים בתור ילדים? עומדים עם הגב למישהו , מפילים את עצמנו אחורה וסומכים עליו שיתפוס אותנו. זה בדיוק התחושה של אמונה! אני משחררת, נותנת למציאות להתנהל כפי שהיא בידיעה שמישהו כבר ינהל אותה. בעלך הינו אדם מבוגר, את מתארת איש מקסים, בעל טוב וגדוש במעלות. כפי שאת מן הסתם סומכת עליו בשאר העניינים, עלייך לסמוך עליו שהוא ידאג לעצמו יקבל את ההחלטות הנכונות, גם אם זה לא יהיה בקצב שלך ועל פי התסריט שכתבת. זה לא קל! אני יודעת עד כמה זה מצריך כוחות נפש, אבל את יכולה! אם קיבלת את האתגר לידיים שלך- אזי את יכולה לצלוח אותו, ויש גם פרס😊 כי כאשר תצלחי את האתגר תגלי שהרגשות שלך לבעלך מתעצמים ומקבלים גוון עמוק ועוצמתי יותר. תגלי את נפלאותיה של אהבה ללא תנאי, אהבה שהיא מעבר לגבולות המצומצמים של הזמן והמקום, אהבה רוחנית ששורשה בהבנה שנועדנו זה לזו מששת ימי בראשית, וכל השאר אלו סתם רעשי רקע. זוהי מתנה השמורה ליחידי סגולה שמוכנים לצלוח את המסע הארוך בידיעה שבסוף מחכה הדבר האמיתי. וכאמור, ייתכן שצפויים מסעות מרקים נוספים, אך הכלים והציוד דומים עד זהים בכולם.

בקשר לסוגיית הילדים והדוגמא האישית– אני יכולה להבין את החשש שלך, אך אם מדובר כפי שאת מתארת באבא טוב ומסור, ואת מביאה את הצד המאוזן של אכילה בריאה וכו', אני בטוחה שילדייך יקלטו את המסר גם אם מדובר בהורה אחד. זכרי – ילדים מחקים את מה שאנו עושים בנועם והנאה! לא בטוח שאם יאכל בריא נניח בצורה כפויה, זה בהכרח יהווה דוגמא אישית חיובית, מה שבטוח שילדים שגדלים באווירה מכילה, אוהבת ומקבלת את השני, יגדלו להיות מבוגרים איכותיים ובעלי כלים להתמודדות.

לסיכום יקירה-

בררי בתוכך מהו המקור לאכזבה והקושי שלך.

חשבי האם זה לגיטימי/ הוגן לדרוש ממישהו אחר להתאים את עצמו לציפיות שלך?

נסי להניח את עצמך בסיטואציה כזו ולהבין כיצד את מרגישה וכיצד היית רוצה שבן הזוג יגיב.

נסי להגמיש את קו החשיבה שלך ולזכור ששניכם משתנים כל הזמן וזהו חלק מהקסם של נישואים ארוכי טווח…כל הזמן יש הפתעות..

נסי לשחרר ולהרפות בידיעה שזה לא שלך , לא באחריותך, ולא בשליטתך.

דברי איתו בעדינות ורגישות, נסי להסביר לו את הרקע לקושי, הראי לו אמפטיה, ראוי שתגידי לו שאת נכנסת כעת לתהליך של עבודה פנימית בנושא, וזה לא קשור אליו בהכרח, אלא קושי שלך מול עצמך.

ותמיד כדאי להוסיף תפילה כנה להצלחה וסע"ד.

מקווה שעזרתי, מוזמנת לחזור עם כל שאלה או הערה!!

נועה

[email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן