שלום וברכה
קיבלתי את השאלה שלך, ואני קורא בה שוב ושוב. וקשה לי לפתוח בדברים, כאשר אני מרגיש שטרם שאדבר ואענה על שאלתך, אני מוכרח להביע רגש של כאב על ה”אובדן” שאתה חש. ואני מרגיש שלא אוכל להביע מספיק בכתב את השותפות את התמיכה ואת העידוד. רק אחרי ההקדמה הזו שממביעה מעט ממה שיש לי בלבי, אוכל לפתוח בדברים.
ובכן, לא פשוט כלל, מצאת את בת זוגך לכאורה, אלא שאינכם יכולים להתחתן, מחמת העולמות השונים שלכם. ומחמת ההלכה. אין לי כל כך מה לומר על כך, זה כואב, זה מפריע להמשיך את החיים. אך יש לי שאלה מסוימת שאני מרגיש שלולי שאדע מה יש לך לומר על כך לא אוכל לעזור לך מספיק. ולכן במקום שאענה, אפנה אליך בשאלה שמטרידה אותי כל אימת שאני שומע על סיפור דומה, של זוג שאחד דתי ואחת לא, אינני מבין דבר מה ואולי כבודו יוכל להסביר לי, ואולי אחרי שתחזיר לי תשובה אוכל לדבר איתך על כך.
ובכן יש זוגות כאלו שחיים יחד אף שאין שניהם שומרי תורה ומצוות. וכל אימת שמזכירים זוג כזה מדברים על הקושי של החיים המשותפים כשיש ביניהם פער בדבר כל כך חשוב כמו הדת שמופיע בכל כך הרבה צמתים בחיים. איך מסתדרים עם הקושי הזה. תמיד אני שומע שמדברים על הקושי הזה כקושי טכני, כתקלה עוצמתית שמלווה חלק גדול מהחיים. אך אני לעצמי לא מבין, איך יתכן להתייחס אל זה כתקלה טכנית ואפילו עוצמתית, לדעתי יש כאן משהו הרבה מעבר לתקלה.
איך אפשר לחיות חיי זוגיות כשהצד השני לא דתי. הדת, איננה רק אוסף מטלות, הדת לא קיימת רק כשמקיימים מצוות, הדת אופפת את האדם הדתי בכל מעשיו, במחשבתו, בלבו, בתחושת הקיום שלו. איך אפשר לחיות חיי זוגיות אמתיים שלמים, כאשר הצד השני לא אפוף בכל זה. איך אפשר לבנות זוגיות כאשר תחושת הקיום כל כך שונה. ממש קשה לי להבין את זה. ולכן, אף שמצד אחד אני מרגיש את הקושי שלך, את תחושת האובדן, אין לי מילה אחרת לקרוא לזה. כשאדם מרגיש שמצא בת זוג מתאימה לו וגם היא מרגישה כך, אלא שמסיבה מסוימת הם לא יכולים להתחתן, זו תחושה של אובדן ממש. אך מצד שני אני לא מצליח להבין אותך מספיק, איך אתה מרגיש שהיא זו שלך? כביכול הבעיה הדתית אינה אלא בעיה טכנית שאינכם מצליחים להתעלות עליה, ולכן אינכם מתחתנים. איך אפשר להרגיש יכולת חיבור ובנייה עם אשה שכל תחושת הקיום שלה שונה כל כך משלך?
אני הייתי רוצה להביא דוגמאות, אלא שאני חושש שאפספס על יד כך את עיקר כוונתי. אני לא מדבר על התקלה היום יומית שתלווה ואתכם, בקיום טהרת המשפחה, בשמירת שבת, בשמירת חגי ישראל, באכילת אוכל כשר, בשליחת הילדים לתלמוד תורה, בצניעות הנדרשת גם בתוך הבית, בדרכי בילוי ועוד ועוד דברים, שגם איתם אינני יודע איך יסתדרו. אני מדבר על משהו אחר לגמרי, אני מדבר על התחושה הבסיסית של איש דתי, חיינו הדתיים אפופים בחוויה של שליחות, במחשבות על עולם הבא, על דע למעלה ממך. זה מכווין אותנו בכל דבר בחיים וגם אופף את הקשרים האנושיים שלנו. האם שייך לקיים חיים כאלו לצדה של אשה לא דתייה שלא שייכת לכל העסק הזה? איך שייך להתייחס אל הסיפור הזה כאילו היא בת זוגך אלא שישנה בעיה, בעיה גדולה אמנם, אלא שזו רק בעיה. יש כאן חוסר התאמה מינימלי.
אני כל כך לא מבין זאת עד שאני חושש שאתה בוחר להתעלם מכל זה ואתה מבסס את הקשר הזה על מחשבות שהיא תחזור בתשובה ותחליט לשמור תורה ומצוות, ואז הכל יסתדר.
ובכן, לבד מה שאני חושב שלא נכון לבסס קשר על בסיס חלום שאולי יתגשם ודברים ישתנו וכך יוכל הקשר להתבסס. אני חושב מעבר לכך. אני חושב שאם זה יקרה, יתכן ולא תתאימו. כיון שחיי דת אינם משהו צדדי, הדת מהווה גורם משמעותי בעיצוב האישיות שלנו. יתכן שהשינוי שהיא תשתנה בעקבות החזרה בתשובה יגרום לשינוי כל כך משמעותי בה, שהיא כבר לא תתאים לך. היא מתאימה לך כחילוניה, ולא כדתייה. [אני חושב שזו הסיבה שלפעמים יש מקרים של חוזרים בתשובה שמתגרשים אחרי החזרה בתשובה, התפיסה הדתית משנה את האישיות של הצדדים ולכן הם מתגרשים, יש אמנם עוד הסברים אפשריים, אבל כמדומני שההסבר הזה גם נכון].
ובכן, אני מרגיש שיש נקודה מסוימת שעלי לברר איתך, שבלעדי שתסביר לי אותה לא אוכל לענות לך. כאמור, שאלתי אליך, איך אתה חושב על בת זוג שאינה שומרת תורה ומצוות כאילו היא בת זוגך כל עוד השינוי הזה שביניכם משמעותי כל כך בכל תחושת הקיום שלכם.
אני רוצה להעלות עוד אפשרות, שאולי מהמקום בו אתה נמצא קשה לך לראות את הדברים כך, אבל יש אפשרות שכדאי להעלות אותה ולחשוב עליה. פעמים ומשך השנים, יש סוג של חרדה מיצירת קשר חזק. הניסיון עם כל כך הרבה מפגשים לא מוצלחים עם בנות, יכול ליצור סוג של מושכל ראשון, של חוסר חיבור. במקרה כזה, מרגישים חיבור דווקא במקום שלא חשבו עליו. במקרה כזה דוקא עם בחורה שאתה יודע שלא תוכל להתחתן איתה יכול להיווצר ביניכם חיבור שלא היה יכול להיווצר עם בחורה שהקשר ביניכם יכול להוביל לקשר של נישואין.
בין אם הדברים נכונים ובין אם לא. אחרי שלמעשה אין סיכוי שתתחתנו, עליך לחשוב על אודות הקשר שנוצר ביניכם, כזריקת עידוד. פעמים ומשך השנים שעוברות חודרות מחשבות שאין סיכוי, לא מגיעים לקשר של ממש רואים עוד בחורה ועוד בחורה, ולא נראה באופק סיכוי לשידוך הגון. הסיפור שקרה לך מאותת לך שיש סיכוי, תגיע עוד אחת שתתאים לך ותוכל ליצור איתה קשר של ממש. בדיוק כמו שזו הופיע לך לפתע בחייך, כך בכל יום יכולה להופיע בחורה אחרת שמתאימה לך יותר ללא פערי הדת, שאיתה תוכל להקים בית נאמן בישראל.
חשוב לדעת, לא יתכן שרק אחת מוצאת חן בעיניך, נכון שאתה צריך רק אחת. אבל אין רק אחת שאתה יכול להתחתן איתה. אם מצאת אחת שמוצאה חן בעיניך, תגיע בעזרת ה’ אחת אחרת נוספת שתמצא חן בעיניך גם כן. יש טעות בקרב ההמון, כיון שהם יודעים שקודם יצירת הולד מכריזים “בת פלוני לפלוני” נוצר תודעה לא נכונה, כביכול לכל אדם יש רק אחת שיכולה למצוא חן בעיניו. שרק איתה יכולים ליצור קשר זוגי נאות. הדברים אינם נכונים כלל וכלל, יש לכל אחד נשים רבות שהוא יכול להתחתן עמן וליצור עמן קשר זוגי ראוי. ארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזים על אחת מתוך אותן נשים רבות, מי היא זו שתהא זוגתך.
ובכן, במקום לחשוב על “מידה כנגד מידה” [אינני יודע על מה], תחשוב איך אתה יכול למנף את מה שאירע למחשבה על: א. מה מצא חן בעיניך כל כך בבחורה הזו, ואולי דרך זו תוכל לדעת למה לצפות ומה לחפש. ב. אם צדקתי בהקשר של היכולת שלך להתחבר דווקא בעקבות כך שידעת שלא יווצר כאן שידוך, תחשוב איך תוכל להסיר את החסימה הזו שיש לך, ואיך תוכל לגשת לפגישות עם בחורות ללא הרתיעה מכך שיש כאן קשר שיכול להוביל לשידוך. ג. תחשוב מחשבות חיוביות של עידוד, על האיתות ששלחו לך משמים, שצפונה לך במקום כל שהוא בחורה שמתאימה לך. איתות שמראה לך שאתה מוכן לקשר של נישואין, וזה רק ענין של זמן מתי זה יגיע, כי בדיוק כמו שהיא הגיע לפתע לחייך כך יכולה עוד אחת מתאימה יותר וללא הפערים הללו, שאיתה תוכל לבנות בית נאמן בישראל.
בברכה שתזכה ומהר תמצא את שלך ותבנה בית נאמן בישראל
שלמה
sh4101199@gmail.com