שונאת את המראה שלי

יש לי בעיה ממש קשה עם עצמי אני שונאת את עצמי ברמות קשות אני יודעת שיש בנות שמקנאות בי באיך שאני נראת כי אני נחשבת רזה ואומרים לי שאני יפה . ואני לא מרגישה את זה אני לא מעיזה להסתכל על עצמי במראה עם אנשים עוברים לידה רק בחדר סגור אני מרשה לעצמי. אני מתביישת להסתכל על תמונות של עצמי ונמנעת מלהצטלם אבל כשאני חיבת להצטלם ואז אני רואה אנשים מסתתכלים בתמונות אני סובלת אני שונאת את הגוף שלי ולמרות שאני יחסית רזה אני מלקה את עצמי על זה שאני כל היום אוכלת וזה גורם לי לדכאון לא נראה לי שזה הפרעה אלא נראה לי שזה פשוט חוסר ביטחון עצמי וקשה לי ממש. צריכה עזרה דחוף

תשובה

כשקראתי אותך וקראתי שוב, צפו בי מילים מתוך שיר היופי והאהבה האולטימטיבי: "הנך יפה... הנך יפה, עיניך יונים"
תכף נעמיק מעט במובן הפנימי של היופי הטמון בתיאור המדויק הזה.
אך קודם יש לנו עבודה מקדימה: להבדיל בין אמת למדומה.
מה ההבדל בין ענווה אמיתית למדומה? שניהם יאמרו "עפר ואפר" אך המדומה יאמר שאין בו, שהוא כלום. ואילו עניו האמת יכיר במעלותיו, אבל גם יכיר שהוא כלום מבחינת יצירת המעלות, כי הכל מאת הבורא באהבתו.
ומה הקשר לשאלתך?
ניכר מכתיבתך שאת מחפשת עוגן אמיתי להאחז בו, ביטחון ממשי שדרכו תוכלי להגיע לעולם ביציבות ובפתיחות, בקול בהיר וזרועות מושטות לתת ולקבל.
אף אחד בעולם לא יוכל לשכנע אותך שאת "באמת" יפה. החיפוש אחר הוכחות חיצוניות הינה תחושה מדומה שאינה מחזיקה את עצמה. האמת חייבת לבוא ממקור אמיתי, פנימי ואלוקי. בדיוק כמו הענווה וההכרה בטוב שבך.
כעת בואי נלמד את המילים הפשוטות-אמיתיות האלה לעומק, בפירוש המלבים: "הנך יפה" (שיר השירים פרק א') - "מצד עצמך. כי גם מצד עצמותך את קדושה בת אלקים, והיופי האלקי היא צפירת תפארה עליך"
את שומעת את השירה הזאת, יקרה?
את יפה לא כי מישהו קבע, או כי את עומדת בקריטריונים מסוימים. פשוט מצד היותך קדושה בת אלוקים, יש בך יופי קורן, הילה של אור.
ראית פעם יהודיה לא יפה?
אני ראיתי. ראיתי נשים כעוסות, מאוכזבות, מרירות, עצבניות. לא מדברת על מצב רוח חולף, אלא במבט קבוע על החיים שיש בו שליליות. המבט השלילי יוצר תוי פנים חמוצים ולא נעימים, ואפילו להיות מלכת יופי לא יעזור להן להקרין יופי.

המלבי"ם בפירושו המדהים ממשיך ללמד אותנו איך לממש את היופי הפנימי הזה: "עיניך יונים" - שני מיני עיניים שבך: (א) העין הפנימית שבו תחזה על כחות הנפשיות... (ב) העין החיצוני שבו תביט על כלל המציאות להביט בהם הנהגת ה', השגחתו וחכמתו"
כלומר, הפוקוס צריך להיות על שני דברים יפים: 1. הכוחות הפנימיים שלך, 2. היופי שעוטף אותך בעולם שסביבך.
אם את עדיין איתי, בואי נראה איך אפשר לפתח את האפיקים הללו:
1. התבוננות על כוחותייך-
ערכי רשימה של הכוחות שה' נתן בך. חשבי גם על תכונות נפש, מידות, כשרונות, משיכה טבעית והנאה, והצלחות.
אולי יהיו לך רק בודדים בתחילה, אבל בכל פעם שתזכרי- תחזרי לרשימה ותוסיפי. ככל שתוסיפי יותר - את תרבי את ההודיה שלך למי שנתן לך אותם, תוכלי לממש אותן יותר, ולהרבות את האור הפנימי שלך מול עצמי ומול העולם. את תתחילי את הרשימה היום, ולא תסיימי אותה לעולם. באור מוסיף והולך, את תרבי את ההכרה שלך ביופי שה' טמן בך. הוא סומך עלייך שתאירי, ואיך תעשי זאת אם לא תדעי ממה עשוי האור הייחודי שבך?

2. התבוננות על כלל המציאות- המלבי"ם מחלק ל-3 זויות:
הנהגת ה'- המילה "הנהגה" משמעותה "הבאה אל התכלית" (הרמח"ל). האמונה היא שכל המצב שלך מתחילת בריאתך, מצבך הפיזי, כלכלי, משפחתי, עדתי, חברתי, שכלי - הכל הכל מדויק לתכלית שלך ולמטרת הטוב הנצחי שלך. קחי רגע להודות בכך שכל הפאזל של המצבים שבו היית ושבהם את היום- הינם מדויקים למסע שלך בעולם.
השגחתו- הוא משגיח עליך תמיד, אך לפעמים הארת הפנים מנצנצת באור בהיר. נסי ללכוד את הרגעים הקטנים- נשיקות של נוכחותו: שכחת את הרב-קו אבל פגשת מכרה באוטובוס, העוגה שהכנת הצליחה, קיבלת ציון עובר במבחן.... וכן אינסוף פרטים שכולנו לוקחים כמובנים מאליהם.
חכמתו- כל חכמה שהיא, יש בה יופי אלוקי. אינני יודעת מה מושך אותך אבל בכל תחום שהוא: מוזיקה, אמנות, מדעים, מתמתיקה, - יש סדר וחכמה יפהפיה. הלימוד שלך מתוך חיבור ויצירה במרחבים הללו יפתחו אצלך את העין הבורקת ביופי שהיא חווה.
קחי את הדקה להרים אצבעות ידיים, להניע את הרגליים, לחשוב על אינסוף תפקודי איברים שאכן פועלים. ואם בורג אחד קטן אינו כשורה- אזי מבינים היטב מהו גוף מתפקד. אני נוהגת ללמוד בקביעות (עם עצמי ועם כל המשפחה) על פלאי גוף האדם והעולם ולו בשביל לדעת להודות, לחגוג את החיים.
יקירתי, את מרגישה וגם נראית יפה כשאת נהנית, כשאת פועמת בהתלהבות וקורנת מעונג החיים.

ולגבי תמונות- הן באמת לא הוגנות ולא משקפות. אני ממליצה לך להביט במראה, אל תוך העיניים שלך. אבל רק כשאת מחוברת ליופי שבתוכך וסביבך. תני מבט לתוך העיניים המנצנצות (שאין ספק שיהיו לך אז) ותאמרי "שלום, יפה!"
וכשאת מביטה בעינייך של אחרים, אמרי שלום ליופי שטמון בהם. וכשמביטים בך חזרה, קורה מפגש מחשמל, ממיס ומחבר במבט של יופי פנימי שבו את בוחרת להתבונן.

ובזכות העבודה המדויקת הזו שה' הזמין אותך לעשות, אין ספק שאת מקרבת את עצמך ואת כל עם ישראל להיות "כולך יפה" - "מעתה, אחר שגם נפש החי והצומח התאחדו אל הקדש וישכון ה' כבוד בתוכם... כולך יפה- כי גם אלה חוברו יחדיו אל הקדש" (מלבי"ם)
את קיבלת הזדמנות לחבר ולהעלות את מושג היופי לקומתו הגבוהה והאמיתית. זה לא קל, ואולי נשמע גבוה. את אכן בתפקיד נעלה, ואם תסכימי לקחת אותו- אין לי ספק שהמרוויחה הראשית תהיה את, והעולם כולו יתעלה אחרייך. אני מקווה שבשורות הללו מצאת כיוון לדרך שמתאימה לך, ובכל מקרה- אשמח להמשיך וללמוד דרך חתירתך אל הוויה מאושרת.

שלך ואיתך,
שפרה

[email protected]

התשובה עזרה לך?
לא עזרלא משהועזר ליתשובה טובהתשובה מעולה!
שולח...
כדאי לשתף את התשובה, לשלוח למי שזה יכול לעזור, או להדפיס
שיתוף ב facebook
בפייסבוק
שיתוף ב twitter
בטוויטר
שיתוף ב email
בדוא"ל
שיתוף ב print
להדפיס
אם חשוב לכם שהתשובה תגיע לאנשים נוספים, אפשר
דילוג לתוכן