כל השאלות

עמוד 3
חברה

אין לי כוח לעזור יותר לחברה שזקוקה לי נואשות

אני נערה חברותית מאוד עם מעמד גבוהה. אני אוהבת לעזור לאחרים לראות שלכולם סביבי טוב.
עם השנים הכרתי נערה נחמדה ממש, למען הנוחות נקרא לה מירי. היא לא הסתדרה בחברה ועברה מבית ספר אחד למשנהו. מירי נערה חברותית ואף פעם לא הבנתי למה נדפק לה כל כך. כשהיא עלתה לסמינר החלטתי שאני רוצה לעזור לה היות ואני ב"ה מצאתי את מעמדי בקלות בכיתה, הרגשתי שזו שליחותי עם המתנה שה' שלח לי.
אני בת של מטפל רגשי, והיות שאני נמשכת בכל רמח איברי לטיפול עזרתי לבנות רבות בחיי, רציתי גם עם מירי כך. חשוב לי להדגיש שלמירי יש אמא הרסנית ברמות תכף אתן דוגמאות. מתחילת כיתה ח' מירי התפללה שיהיו לה חברות בסמינר, היא אמרה בכל יום שלוש פרקי תהילים. כששמעה אמא שהיא אומרת בכל יום שלוש פרקי תהילים, במקום לדובב את ביתה שיהיה טוב היא אמרה "שלוש פרקי תהילים???!!!, את צריכה לומר שלוש ספרי תהילים!!". יש לה פשוט אמא הרסנית, ולכן החלטתי שאני יהיה כמו אחותה, רציתי רק לעזור, כי הדוגמא שהבאתי היא כוס מאוקיינוס ממה שהיא עוברת.
לפני עליתה לסמינר דיברתי איתה, ניסיתי לדובב אותה שיהיה טוב, ביום הראשון ללימודים הבאתי לה שוקולד וברכה מחממת. כשבוע לאחר תחילת הלימודים הצעתי לה ללכת להליכה, היא נענתה ברצון, היה משעמם היא כל הזמן דברה שלילי על עצמה,. אני לא מסוגלת לשמוע שליליות, אני בן אדם חיובי. ניסיתי לשדר לה כמה יהיה טוב אם היא תאמין בעצמה שמגיע לה טוב, היא כל הזמן דברה כמה יהיה לה רע בשידוכים, כמה חברות יתרחקו ממנה. בסוף שאלה אותי האם היה לי כיף, עניתי בחיוב(למרות ש…).
מאז אין לי יום שהיא אינה מתקשרת,אינה מבקשת לצאת להליכה או סתם להתעכב בסמינר. היא לא מ

לקריאת התשובה >
הקורונה בבני ברק
קורונה

למה בציבור שלנו יש יותר הדבקות?

מטרידה אותי העובדה שדווקא בציבור הדתי, חרדי יש הרבה יותר הדבקויות. מבחינה הגיונית זה נשמע הגיוני כי הם חיים בצפיפות וייתכן שבאמת במקומות שחיים ברווחה יש פחות הדבקויות. השאלה אם יש לזה גם הסבר אמוני, או שזה רק דורש פתרון מעשי כמו ללמוד ולהתפלל במקום פתוח כולל מסכה והרגלי נקיון. מה אנחנו יכולים ללמוד ממה שקורה היום בקשר למגפה, או שנבין זאת בשלב הרבה יותר מאוחר כשנסתכל על כל המכלול.

לקריאת התשובה >
בריאות הנפש

בושות שגרמתי לעצמי

תקופה ארוכה – שנים – סבלתי ממכלול של דברים. ביניהם מחרדות מסיוטים ועוד. הרבה פעמים הייתי עושה שטויות מתוך כל הלחצים הללו. ובפרהסיה. ברשות הרבים. תקופה אחרונה גם התחלתי לספר לאנשים כל מיני דברים שאני חווה ושהצנעה יפה להם פשוט

לקריאת התשובה >
אמונה

מה אנחנו עושים פה כולנו בעולם?

עלו לי לאחרונה אחרי שעסקתי קצת בלימוד של אמונה וביטחון כמה שאלות
שאיני בטוח שיש מקום לשאול אותם ולעסוק בהם או שיש להם תשובות בכלל..

השאלה בכללי היא למה נבראנו? מה אנחנו עושים פה כולנו בעולם למשך 80-90 שנה?
איך נדע מהו התפקיד שלנו? פשוט לחיות את החיים ולעשות טוב ככל הניתן כדי לקבל שכר? זאת משמעות קיומינו?

ידועים לי דברי הרמח"ל שהקב"ה ברא את עולמו כדי להיטיב משום שהוא שלמות הטוב.
אך עדיין זה לא מצלחח להסביר לי למה נבראנו?
ואם המטרה היא קיום תורה ומצוות וכדי לתת שכר מדוע יש צורך במליארדי גויים ושבטים שנמצאים בעולם פי כמה מהכמות יהודים שיש? יש להם נשמה?
איך הם מסבירים את קיומם? הרי אין להם מטרה כמו שלנו-עולם הבא?

לקריאת התשובה >
בריאות הנפש

איבוד טעם בחיים

ממש לא יודע מה לעשות. עצבני על כך שאני עצבני. לפני שנים הייתי קם מוקדם והולך רחוק למנין שבת בבוקר מבחירה אישית ומתוך שמחה וסיפוק שהצלחתי. למרות שהיו לי מקומות הרבה יותר קרובים והרבה יותר מאוחרים. היום כשיש לי דרך של חצי מהזמן אני אוכל את עצמי למה צריך ללכת כל כך רחוק ואולי אני כבר יתפלל בבית ביחידות. למרות שבפועל אני כן הולך אבל איפה הסיפוק? לאן הוא נעלם?

נקודה נוספת שרציתי לעורר גם בקשר לתפילה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לרצות אותי. יש מנין הכי טוב אבל הבעל קורא….

יש מנין גם כן אפילו יותר טוב… וגם הבעל קורא. אבל הנוסח…

אם רק היו מתפללים במנין ההוא בנוסח הזה… אם רק הבעל קורא ההוא היה מתפלל בביכנ"ס השני…

שנים עברו הייתי מסיים את התפילה במקום הטוב שהבעל קורא לא הכי הכי ולאחר מכן הייתי הולך למנין אחר לשמוע את הקריאה. ולמרות שרבנים פסקו לי שאין צורך הלכתי בכך חשתי צורך נפשי. להרגיש שיצאתי ידי חובה הכי טוב שיש כיום זה לא קורה.

לקריאת התשובה >
כללי

אני אמורה להתערב לטובת בת שסובלת?

מישהי מהכיתה סובלת הצקות לא נעימות מ"מלכת הכיתה" (אפילו בקורונה). אמא שלי טוענת שאני חייבת להירתם לעזרת זו שמציקים לה, ואילו אני אומרת שזה התפקיד של המורה ואין סיבה שאני אקריב את המעמד החברתי שלי שהרי כתוב: "אם אין אני לי – מי לי" ולדעתי זה לא הגיוני שאסבול עבור בת מכיתתי (שאפילו לא חברה טובה שלי).
מי מאיתנו צודקת?

לקריאת התשובה >
אמונה

תוכלו לעזור לי להרגיש פחות מבולבלת ואבודה?

אני בחורה צעירה, ההורים שלי מגיעים ממשפחות חרדיות, היינו משפחה חרדית חזקה מאוד, קצת השתנינו, אבל אנחנו עדיין חרדיים ממש לכל דבר ואני לומדת בסמינר חרדי קלאסי. בשנים האחרונות התעוררו לי המון המון שאלות על התורה, על אלוקים, על החרדיות, על החיים שלי. אין לי כל כך את מי לשאול, ההורים שלי בעצמם לא תמיד יודעים איך לענות לי או אולי אפילו מסכימים איתי במחשבות שלי ולא עוזרים במיוחד, והסמינר לצערי הוא לא כל כך מקום שאפשר לשאול מה שרוצים, כי לא כל מה שאני שואלת נשמע כמו שאני מתכוונת להשמיע ואני סתם מסתבכת כל פעם שאני פולטת איזה משפט שהוא לא הכי מקובל אז אני מעדיפה פשוט לשתוק. המצב הזה נמשך כבר תקופה ממושכת וזה מאוד קשה לי, אני המון פעמים שואלת את עצמי למה? למה מכל הבנות בכיתה שלי דווקא אלי השאלות מגיעות? למה אני לא יכלתי פשוט להישאר תמימה ולהאמין בלב שלם שהדרך החרדית היא האמת השלימה כמו שכל שאר הבנות מאמינות?? השבוע לדוגמא התקיים שיעור מחשבת ישראל, ודיברו על הנושאים הבסיסיים באמונה, מתי העולם נברא, על נבואות, על מתן תורה וכו' ופתאום הרגשתי כל כך מנותקת, ישבתי והקשבתי לשיעור ופשוט הרגשתי שאני לא חלק מכולם, כאילו אני צופה מבחוץ, יש לי המון שאלות על כל אמונה הכי בסיסית ועל כל משפט שני שהמורה אומרת, ואני פשוט אבודה. הכל מרגיש לי כל כך לא אמיתי, כל כך סותר את מה שהמדע אומר היום, כל כך לא מסתדר. חזרתי הביתה אחרי השיעור הזה ופשוט בכיתי מייאוש, אני כל כך רוצה להאמין בלב שלם, אני כל כך רוצה להרגיש שהדרך שאני הולכת בה היא הדרך האמיתית, ולא להרגיש שאני חיה והולכת בדרך שאני לא מאמינה בה. אני כל כך רוצה להיות דתייה כשאני אהיה גדולה, אבל מצד שני אני רוצה להאמין במה שאני עושה, אני לא רוצה לעשות סתם, כדי לא להיות שונה. אני מרגישה שאני פשוט לא מבינה כלום, אני טובעת בתוך ים של שאלות וספקות ופשוט כבר לא יכולה להתמודד עם זה. אני לא מרגישה שאי פעם אני אצליח להאמין, אני קוראת שאלות ותשובות באתר שלכם והתשובות מדהימות אבל אני מרגישה שאין לי את האמונה הבסיסית הבסיסית שיש לרוב האנשים, אז הכל תלוש. ככה זה תמיד, בכל הרצאה, בכל שיעור, אני מתחברת למסרים (לא תמיד אבל הרבה פעמים), מתחברת לרעיון אבל מרגישה שמדברים לבנות בדרגה רוחנית הרבה יותר גבוהה משלי וזה פשוט מכווץ אותי כל פעם. באמת שהמשאלה הכי גדולה שלי היא להאמין ולהיות ילדה מאושרת ובטוחה בעצמה ובמה שהיא עושה, להרגיש שייכת למגזר שלי, לעם שלי, לאהוב את הדת

לקריאת התשובה >
אינטרנט

איך מתגברים על הרצון לקשר עד החתונה?

אני בת 16 לומדת בכיתה יא בסמינר מצויין.
המשפחה שלי חרדית מודרנית, יש לנו אינטרנט בינוני ויש לי מכשיר שלי. אני ילדה שעברה הרבה בחיים שלי, ובשנה האחרונה הייתי בדיכאון כתוצאה ממחלה כרונית שקיבלתי במתנה מאלוקים… לא אספר את סיפור חיי, רק מה שחשוב לדעת הוא שאני בקשר עם מטפלת רגשית כבר כמעט שנה. לפני כחצי שנה פתחתי חשבון פייסבוק,( מזוייף כמובן בלי תמונות) כי רציתי להתחבר לקבוצה של אנשים שמתמודדים עם אותה מחלה, שיהיה לי עם מי לדבר על זה… אני לא מדברת על המחלה שלי עם אף אחד( עוד חלק משלל צרותיי ) בעיות אמון וכו. בקיצור, לפני כחודש העלבתי תמונה לפרופיל שלי- רק פנים, סתם!! אין לי מושג למה עשיתי את זה… לא חשבתי, באמת שמישהו יראה את זה… ואז התחיל בלגן
בעולם החרדי לבנות ובנים אין אינטראקציה בכלל, ומעולם לא יצא לי להיות בקשר עם בחור…
התחילו לשלוח לי הודעות בכמויות, רובם מטרידים שלמזלי אני מכירה את העולם הגדול, ולא נופלת בפח אבל זה בכל אופן לא נעים… באותו שלב של ההטרדות, אני מאד מתחרטת שלא סגרתי מייד את החשבון וסיפרתי להורים שלי(הם לא ידעו שיש לי פייסבוק) אבל היו כמה בחורים שמאד נהנתי לדבר איתם,וכמובן שזה מאד היה לי נעים שמחמיאים לי ומתחילים איתי, זה לא שחשבתי שאני מכוערת, אבל ודאי שזה מאד נחמד שמחמיאים לי שאני יפה, מכל כך הרבה בחורים. הרגשתי מאד חופשיה שאני יכולה להגיד מה שאני רוצה, אף אחד לא יודע מי אני ומה אני, והיו שניים שמאד התחברתי אליהם. אבל כל הסיפור הכניס אותי מאד לדיכאון, בפרט ההטרדות שהם נושא בפני עצמן וגם ההרגשה שאני מסתירה מההורים שלי קשר ממש רציף עם בחור מסוים. הבנתי עם עצמי שזה לא יכול להמשיך, שזה עושה לי רע ושאני לא מאמינה בזה! אני מאמינה שצריך לשמור נגיעה, אני מאמינה בהכל… ביום כיפור- זה היה שבועיים אחרי שהלכתי תמונה, החלטתי שאני מוחקת את החשבון שלי, ומנתקת קשר עם כולם כולל הבחור שממש נקשרתי אליו(בקטע ידידותי בלבד! והבהרתי לו את זה מהשנייה הראשונה, כך שהוא ידע שהוא לא יקבל ממני כלום) התקשרתי למטפלת שלי, והיא מאד עזרה לי וכו, חזרתי הביתה, סיפרתי להורים שלי ומחקתי את החשבון. אני מתנצלת על האורך והחוסר פואנטה… אבל השאלה שלי היא בעצם למה? אני יודעת שאסור,אבל למה בציבור החרדי אין שום אפשרות שבחור ידבר עם בחורה? אני יודעת שהשאלה נשמעת מטופשת וכו, אבל הבחור המסוים ההוא- הקשר ביננו היה קשר ידידותי בלבד… אז למה אסור? לדבר רק? אני חושבת שזה שאלה שהרבה בחורים ובחורות מתקשים איתה, כי זה קשה! לא לדבר אפילו?… אין שום דבר בעצם שממלא את החשק הזה, אפילו לא

לקריאת התשובה >
תפילה

האם יש עוד טעם להתפלל להקב"ה

אני בחור שעובר הרבה מאוד..בשנים האחרונות ..(כל מי שמכיר אותי יודע…מזהה הרבה!!)
נכון נהוג לומר שהדשא של השני לא ירוק יותר …אבל באמת אדגיש ואומר שמי שמכיר יודע מה הכוונה הרבה..!!
השאלה היא כ"כ הרבה שנים אנחנו מתפללים ..מבקשים מנסים…האם יש עוד טעם להמשיך ..
כי איך נאמר אנחנו מרגישים שאצלנו זה לא..

לקריאת התשובה >
משפחה

למה צריך כ"כ הרבה ילדים?

לא מצליחה להבין למה אנשים מביאים ככ הרבה ילדים???
נכנסתי להריון מיד אחרי החתונה, ילדתי ואיכשהוא הכל היה טוב ויפה
משהילד הגיע לגיל שנתיים התחלתי להרגיש את הלחץ שאני חייבת להביא עוד ילדים
עם זה מהסביבה, בעלי ואפילו עצמי
אבל ידעתי שאין לי כחחח
למה אני צריכה את כל הבאלאגן הזה?
אחרי 4 שנים איכזהוא השתכנעתי ויאלה, עוד ילד
היה דיי בסדר, אבל כל הזמן כשהיה לי קשה
ברקע הדהד לי בראש – מה היית צריכה את זה? למה עשית את זה לעצמך?
ילדתי היה מצוין
עכשיו מרגישה יותר טוב

אבל אני מבולבלת נוראא
אני רואה סביבי את כל האנשים עם ילדים קט

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן